Yad Eitan on Mishneh Torah, Blessings
1:2א׳:ב׳
1 א

וכן מד"ס לברך על (צ"ל אחרי) כל מה שיאכל. מה שהקשה הכס"מ דרבינו כתב בסמוך מ"ע מה"ת לברך אחר אכילת מזון וכל הדברים בכלל מזון חוץ מן המים ומן המלח כדתנן בר"פ בכל מערבין (ואזיל לטעמיה שכתב בפ"ד הל' ו') והוא תמוה דהא בגמ' התם ובר"פ כ"מ אמר אהך מתני' מים ומלח הוא דלא איקרי מזון הא כל מילי איקרי מזון נימא תהוי תיובתא דרב ושמואל דאמרי אין מברכין בורא מ"מ אלא אחמשת המינין לבד ומוקי מתני' באומר כל הזן עלי אלמא דבכלל מזון לא הוי אלא ה' מינין וכ"פ בי"ד סי' רי"ז. ולפ"ז שפיר כתב רבינו כאן דלברך על כל מה שיאכל מלבד חמשת המינין הוי מד"ס. וצ"ל דס"ל להכס"מ כאן כמ"ש תוס' דלהמסקנא כל מילי איקרי מזון, אבל מ"מ רבינו שכתב מ"ע מה"ת לברך אחר אכילת מזון היינו רק ה' המינין בלבד וכמו שמסיק הכס"מ כאן. וזה דלא כמ"ש הצל"ח דרבינו ס"ל דבלשון תורה הכל בכלל מזון ובלשון בני אדם תלוי במקום דא"כ דברי רבינו דכאן דלא כמאן. אלא דס"ל דאין בלשון זה רק ה' מינין, והיינו שלא הביא רבינו דין הנודר מן המזון דסמך א"ע אמ"ש כאן. גם מה שרצה הכס"מ לומר לדעת רבינו דאחר כל ז' המינין הברכה דאורייתא ליתא, דלא משמע הכי לקמן בפ"ח הל' י"ב שכתב כל הברכות אם נסתפק לו בהם אם בירך אינו חוזר ומברך לא בתחלה ולא בסוף מפני שהן מד"ס. ואם איתא דברכה אחר ז' המינין דאורייתא ה"ל לחזור ולברך מספק כמ"ש גבי ברכת המזון בספ"ב. ומ"ש הלח"מ שם מהסוגיא דר"פ כ"מ כבר כתבתי בחידושי שם דלק"מ ע"ש דלא קאמר התם בסוגיא אלא דמ"ד כרם רבעי יליף לברכת הנהנין מז' המינין ופירש"י האמורים בארץ חטה ושעורה וגו' ובתרוייהו כתיב ואכלת ושבעת וברכת ור"ל דס"ל כר"ג דס"ל הכי בס"פ כ"מ אבל אנן קיי"ל כרבנן דארץ הפסיק הענין, ועיין בפר"ח סי' ר"ט:

2 ב

ומטעמת א"צ ברכה לפניה ולא לאחריה עד רביעית. עיין בכס"מ ונראה מדבריו שעד רביעית דנקט רבינו היינו ולא עד בכלל דדוקא פחות מרביעית א"צ ברכה אבל רביעית בעי ברכה. וכ"נ מדברי המעדני יו"ט פ"ב דברכות וכ"כ בצל"ח שם. וא"מ דע"כ רבינו עד רביעית ורביעית בכלל קאמר מדנקט שא"צ ברכה לאחריה משום מטעמת ואי בפחות מרביעית בלא"ה א"צ ברכה לאחריה כמבואר לעיל בסמוך. וה"ה לפניה בכה"ג נמי א"צ. עוד קשה שהרי גבי תענית כתב רבינו להדיא בפ"א מה' תענית דרביעית שרי למיטעם וא"כ ע"כ ה"ה גבי ברכה דהא שניהם למדו מהא דאמר בפ' היה קורא ר' אמי ור' אסי טעמי עד שיעור רביעתא ומפרש לה רבינו דעד ועד בכלל. אולם הצל"ח לשיטתו לא קשיא שפירש דכדי רביעית דנקט גבי תענית היינו לא רביעית ממש ועד דקאמר הכא לא בכלל: