Yachin on Mishnah Horayot
1:1א׳:א׳
1 א

הודו בית דין
ר"ל סנהדרין של כ"ג שהיו בכל עיר שטעו והתירו איסור כרת. דמתני' ר' יהודה היא, דס"ל הכי. אבל אנן קיי"ל כרבנן סוף פרקן, דאין כל ב"ד חייבין קרבן בהוראתן, רק סנהדרין גדולה של ע"א. ודוקא כשהיה ראש ישיבה עמהן. והיו כולן ראויין לסנהדרין [כלקמן סי' ל"א], וטעו כולן או רובן. מיהו בטעו רובן. דוקא בשתקו המועטים. אבל באמרו המיעוט או אחד מהן להרוב. טועים אתם, ורבו עליו והתירו. ב"ד פטורים. והעושה חייב חטאת [כמ"ד]. וכמו כן דוקא שאמרו לעם בפירוש, מותרים אתם לעשות. אבל בנשאו ונתנו בדבר בפני עצמן, ונמנו וגמרו כשיארע כן יהיה דבר זה מותר, ושמעו הצבור ועשאו כן. ב"ד פטורים, והעושה חייב חטאת [רמב"ם פי"ב וי"ג משגגות]: