Words of Peace and Truth
Letter 1:1א׳:א׳
1 א

לקהל עדת ישראל הגרים בארצות ממשלת

For the Jewish Community Living in the Kingdom of

2 ב

הקיסר הגדול

The Great Emperor

3 ג

האוהב את בני האדם ומשמח את הבריות

Who Loves Humanity and Delights All,

4 ד

יאזעפוס השני

Joseph II

5 ה

ירום הודו

May His Glory be Exalted

6 ו

מאת נפתלי הירץ וויזל.

by Naftali Herz Wessely

7 ז

אמר החכם מכל אדם, חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה (משלי כב ו), זה כולל שני דברים, האחד חנוך לנער, שיחנכהו בנעוריו, בעוד לבו טהור ממחשבות הבלי העולם ומתהפוכיות הדעות הזרות, שבהיות לבו כנייר חדש וחלק, נקל לכתוב עליו דברי אמת, ויתחקו בו היטב, והשני על פי דרכו, כפי ערכו וכחו, כי אין מזגי בני אדם וכחות נפשותיהן שוות, ומה שיקל על האחד לקבל ולשמור יכבד על השני, ודברים אחרים יקלו על השני, ויכבדו על זה, וכמו שנרמוז עוד (פרק ח), ואם יחנך הנער בנעוריו, ויהיה החנוך על פי דרכו, אז גם כי יזקין לא יסור ממנה:

The wisest person said, “Teach a child in his own way, and when he is old, he will not depart from it.” (Proverbs 22:6). This teaches us two things. First, “teach a child” means educate a person in his youth, while his heart remains free of the vain thoughts of the world and perverse alien ideas, while his heart is like a clean slate on which it is easy to write words of truth that will be carefully followed. Second, “in his own way” means according to his own capacity and ability, because everyone’s temperament and personal strengths are not the same. That which is easy for one person to absorb and retain is difficult for another, while other things are easy for the second person but difficult for the first, as we shall discuss below in Chapter VIII. Accordingly, if we teach a child in his youth and if the education is according to his own ability, then he will not depart from it.

8 ח

והנה לחנך נערי בני ישראל על הסדר הנכון, יחלק לשתי מחלקות, המחלקה האחת היא ללמדן תורת האדם, והן הדברים שבעבורן בעליהן ראויין להקרא בשם אדם, כי הנעדר מהן כמעט שלא יאות לו התאר הזה, וכמו שיתבאר. והמחלקה השניה היא ללמדו תורת ה׳, שהן חקי האלהים ותורותיו, דברים הנעלים משקול דעת כל אדם, ונודעו למשה רבינו ע״ה בנבואה ולולי שבאו אלינו על הדרך האלהי הזה, יהיו תעלומות גם מחכמי לב היותר גדולים, לפי שאין ענינם מסובב מן החקים הקבועים תחת השמש, גם לא נתחייבו בהן רק זרע ישראל לבד:

Therefore, to educate Jewish youth properly, we must do so in two parts. The first part is Torat ha’Adam [literally, human teaching, referred to below as secular knowledge]. These are matters that entitle those who master them to be called human beings, and those who lack this knowledge are almost unworthy of this title, as we shall explain. The second part is Torat Hashem, which is God’s teaching. This includes His laws and teachings, matters beyond human discernment, which were revealed to our teacher Moses through prophetic vision. Otherwise, they would have remained a mystery even to the wisest of people, because these matters do not turn on fixed laws of nature, and only Jews are obligated by them.

9 ט

החקים האלהיים האלה הם המפורשים בתורת משה רבינו ע״ה, ושנמסרו לו פירושם מפי עליון באור הנבואה, והוא ע״ה מסרם ליהושע ולזקנים שבדורו. וכן נעתקו בעל פה מדור לדור עד גלות ישראל פעם שני על ידי מלכי רומי, כי אז נפוצו לארבע רוחות השמים, ורבו הצרות ונתמעטו הלבבות, ודאגו חכמי הדורות ההם שברוב ימים תשתכח התורה מישראל, ועמדו וכתבו על ספר דברי הקבלה ופירושי התורה, דברים שאלולי נכתבו לזכרון דור ודור, לא היה אפשר לחכמי הדורות הבאים להוציאן מלבם על ידי השכל והבינה. אבל תורת האדם, והן הדברים שדעת האדם מכרעתן, ורוב החכמים מסכימים עליהן בשקול דעתם, לא כתבו על ספר, לפי שאיש הלב יבינם מדעתו, או ילמדם מפי חכמי דורו:

These laws of God are set forth explicitly in the Torah of Moses our teacher, may he rest in peace. Their interpretations were transmitted to him directly from God through prophetic vision, and he transmitted them to Joshua and the elders of his generation. They were then orally transmitted verbatim from generation to generation until the second exile of Israel at the hands of the Romans. The Jewish people was scattered to the four winds, their troubles multiplied, and their numbers were diminished. The sages of those generations worried that before long the Torah would be forgotten by the Jewish people. So they undertook the writing of books containing the tradition and the interpretation of the Torah, words that, had they not been written down as a record for perpetuity, scholars of future generations would not have been able to derive them by themselves through logic or reason. But secular knowledge, the things that human understanding determines and which most wise men agree upon by consensus, were not committed to writing, since a person of wisdom could derive them based on his own comprehension, or could learn them from the sages of his generation.

10 י

ובכלל תורת האדם הן הידיעות הנימוסיות, דרכי המוסר והמדות הטובות ודרך ארץ ולכלכל דבריו בדברי חן ולשון צחות, שדברים אלו ודומיהן נטועים בדעתו של אדם, והמבין יבין רבות ממליצות התורה האלהית ומדרכי השם הכתובים בה, כמו שנרמוז (פרק י). וכן לדעת קורות הדורות (היסטאריע) וצורת הארצות והימים (גיאוגראפיע), ומנהגי המדינות ומשפטי המלכים וכיוצא באלה. וכן כוללת החכמות הלמודיות כמו חכמת המספר (אריטמעטיק), וחכמת המדידה (גיאומעטריא), וחכמת תכונת השמים (אסטראנאמיע) וכיוצא בהן, החקוקים בדעת האדם, כי בה נטועים המושכלות הראשונות, שתרכיבם הבינה, ותוליד מהן תולדות נאמנות בכל דבר חכמה.

In general, secular knowledge is comprised of etiquette, ethics, good character, civility and eloquence; these and similar characteristics are implanted in human reason. One who possesses secular knowledge will appreciate more of the poetic expression of the divine Torah and the ways of God that are described therein, as we will suggest in Chapter VI. Similarly, history, geography, political science, mathematics, geometry, astronomy and the like, which are inscribed in the human mind as innate basic principles whose foundation is reason, may be derived by intelligence to be extracted as a worthy result in all areas of knowledge.

11 יא

וכן כוללת החכמות הטבעיות שהן ידיעת טבעי הנמצאים למיניהם, הבע״ח והצמחים והדוממים והיסודות, אותות האויר והעננים ותולדותיהן, חכמת הכרת הצמחים (באטאניק), וחכמת הנתוח (אנאטמיע), וחכמת הרפואה (מעדיצין), וחכמת הכימיא וכיוצא, שכלם בכח האדם ללמדם באמצעות החושים והשכל, מבלי שיצטרך אליהן ענין אלהי להשיגם, ולא ספר זכרון לגדור בעד השכחה.

Secular knowledge also includes the natural sciences, such as zoology, botany, geology, meteorology, anatomy, medicine, chemistry, etc. We can study all of these subjects using our senses and our intellect without relying on divine assistance to understand them, and without any written records to prevent them being forgotten.

12 יב

והנה תורת האדם קודמת בזמן לחקי האלהים העליונים, כי ראוי שמנעוריו יכתיר האדם עצמו ביראת אלהים בנימוסים ובדעות שבעבורן יאות להקרא בשם אדם, ועליהן יכין לבבו ללמוד חקי האלהים ותורותיו, ולשמור גם מצותיו הנעלים משקול דעתו, שהיא תורת האיש הישראלי, וזהו שאמרו חבמים ז״ל כ״ו דורות קדמה דרך ארץ לתורה, כי מאדם ועד משה עברו כ״ו דורות, ולא נהגו בהן רק בתורת האדם, שהן שבע מצות ופרטיהן שדעת רוב החכמים מכרעתן והנימוסיות והלמודיות והטבעיות, שכֻלָן בכלל דרך ארץ, לפי שהן לתועלת הקבוץ המדיני, ומלמדות איך להנות מן הדברים שהן תחת השמש, וגורמים הצלחת האדם בכל מעשיו, ונותנים יד לכל אחד מהן להיות עזר לזולתו בעניניו ובמעשיו.

In fact, learning secular knowledge should precede the teaching of the higher laws of God, since it is appropriate that from his youth, a person should crown himself with reverence for God. With the good manners and knowledge that entitle him to be called a human being, he can prepare himself to study the laws and teachings of God and to observe even those commandments which are beyond his comprehension, for this is the Torah of the Jew. That is why our sages said that secular knowledge preceded the Torah by 26 generations, from Adam to Moses. They not only had the seven Noahide laws and their details, which are recognized by most sages, but also good manners and science, all part of the ways of the world, which promote social cohesion and which teach us how to enjoy everything under the sun, causing humanity to cooperate with one another in all their endeavors.

13 יג

ולכן הנעדר מתורת האדם, אע״פ שלמד חקי אלהים ותורותיו ונוהג על פיהן, אין נחת בו משני פנים, האחד שחברתו לטורח על שאר בני אדם, גם בבואו גם בצאתו ישנה בארחות מנהגי הבריות, דבריו בעניני העולם לא בהשכל, ופעולותיו בדברים שתחת השמש מהבל ימעטו כי לא לעזר ולא להועיל הם לשאר בני אדם, והשני אע״פ שחקי האלהים ותורותיו נעלים מאד מתורת האדם, הם קשורים ודבוקים בה, ובמקום שתכלה תורת האדם, תתחיל התורה האלהית ותגד לנו דברים שאין בכח שום אדם להשיגם. ולכן המסכל חקי האלהים, ויודע תורת האדם, אע״פ שלא יהנו מאורו חבמי ישראל בחכמת התורה, יהנו ממנו שאר בני אדם שבכל העמים, והמסכל תורת האדם, אע״פ שיודע חקי האלהים, אינו משמח לא את חכמי עמו, ולא את שאר בני האדם, וכן אמרו חכמים (מ״ר ויקרא פרשה א׳) כל תלמיד חכם (שהוא היודע חקי אלהים ותורותיו) שאין בו דעה (נמוסיות ודרך ארץ) נבלה טובה הימנו, וזה משל, וענינו שטובה ממנו בהמה שנתנבלה בנחירה או בשחיטה שלא כהלכה שאין דבר זה מאוס בעצמו ולא בזיון, ולכן אינה אסורה באכילה אלא לנו ע״פ חוקי האלהים, אבל יהנו מבשרה שאר בני האדם, וכמו שנאמר לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי, וזה שאין בו דעה לא יהנו ממנו חכמי ישראל ולא חכמי שאר העמים, כי הוא מבזה את תורתו, ונמאס על הבריות.

Thus, a person who lacks secular knowledge, even though he has learned the laws and teachings of God and conducts himself accordingly, is not a source of pleasure in two respects. First, his friendship is a burden to others, and he will constantly err in the manners and customs of society. What he says concerning worldly topics will be unenlightened, and his activities in secular matters will be worthless and of no use to others. Second, even though divine laws are superior to secular knowledge, they are inextricably tied to it. Where secular knowledge terminates, divine laws begin. They teach us things that are otherwise incomprehensible. Therefore, if one is ignorant of God’s laws, the sages of Israel will not benefit from his knowledge of the Torah, but if he has studied secular knowledge, the rest of humanity will benefit from him. However, if he is ignorant of secular knowledge but knows God’s laws, he benefits neither the sages of his people nor the rest of humanity.