Chapter 4ד׳
1 א

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִּשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ג, טז): וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט וגו', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מָקוֹם שֶׁסַּנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה יוֹשֶׁבֶת וְחוֹתֶכֶת דִּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁמָּה (ירמיה לט, ג): וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ, שֶׁשָּׁם חוֹתְכִין אֶת הַהֲלָכָה, בְּמַתְלָא אֲמַר הָן דִּי תָלְיָא מָרֵי זַיְינֵיהּ, כּוֹלְבָא רַעֲיָא תְּלָא קוּלְתֵיהּ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, בַּמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בָּהּ (ישעיה א, כא): צֶדֶק יָלִין בָּהּ, עַתָּה עֲבִידִין קָטוֹלִין, שָׁם הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה וְאֶת אוּרִיָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה מִדַּת הַדִּין בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב, כז): עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁם (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, מָקוֹם שֶׁהִצְדַּקְתִּים וּקְרָאתִים אֱלָהוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁמָּה הִרְשִׁיעוּ וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ. דָּבָר אַחֵר, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מְדַבֵּר בְּדוֹר הַמַּבּוּל, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מָקוֹם שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּהֶם מִדַּת הַדִּין בְּדוֹר הַמַּבּוּל, כְּדִתְנַן (גמרא סנהדרין קז, ב): דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן עוֹמְדִין בַּדִּין, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁם (בראשית ז, כג): וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, מָקוֹם שֶׁהִצְדַּקְתִּים, דִּכְתִיב (איוב כא, ט): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד. שָׁמָּה הָרָשַׁע (איוב כא, יד): וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מְדַבֵּר בִּסְדוֹמִיִּים, מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה מִדַּת הַדִּין בִּסְדוֹמִיִּים, כְּדִתְנַן אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא אֲבָל עוֹמְדִים בְּדִין, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁם (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, מָקוֹם שֶׁהִצְדַקְתִּים וְכָתַבְתִּי בְּאַרְצָם (איוב כח, ה ו): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, אָמְרוּ כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן הוֹלֵךְ אֵצֶל הַגַּנָּן וְאָמַר לוֹ תֵּן לִי בְּאִיסָר יָרָק, כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן מְשַׁכְשְׁכוֹ וּמוֹצֵא בְּעַפְרוֹ זָהָב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ. שָׁמָּה הָרָשַׁע, שָׁם אָמְרוּ נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵינוּ, (יחזקאל טז, מט): וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַר קְרָיָא בַּשִּׁטִּים, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה מִדַּת הַדִּין בַּשִּׁטִּים, דִּכְתִיב (במדבר כה, ד): קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁם (במדבר כה, ט): וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, מָקוֹם שֶׁהָפַכְתִּי קִלְּלַת בִּלְעָם לִבְרָכָה, דִּכְתִיב (דברים כג, ו): וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, שָׁמָּה הָרָשַׁע (במדבר כה, א): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ שְׁנֵי דְּבָרִים בַּיְּמִין וּשְׁנֵי דְבָרִים בַּיָּד, שְׁנֵי דְבָרִים בַּיְּמִין, תּוֹרָה וּצְדָקָה, תּוֹרָה מִנַּיִן (דברים לג, ב): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. צְדָקָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים מח, יא): צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ. שְׁנֵי דְבָרִים בַּיָּד, נֶפֶשׁ וּמִשְׁפָּט, נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב, י): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי. מִשְׁפָּט, דִּכְתִיב (דברים לב, מא): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, הַנֶּפֶשׁ נְתוּנָה בִּמְקוֹם מִשְׁפָּט, וְנֶפֶשׁ יוֹצְאָה מִמְּקוֹם מִשְׁפָּט וְחוֹטֵאת, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנֶּפֶשׁ אֲנִי כָּתַבְתִּי עָלַיִךְ (דברים יב, כג): רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם וגו', וְאַתְּ יוֹצֵאת וְחוֹטֵאת, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִּשְׁגָּגָה.

"When a person incurs guilt accidentally by [transgressing one among] all of the commandments of YHVH": This is that of which the Bible says: "And indeed I have witnessed under the sun the place of judgment..." (Ecclesiastes 3:16). Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua [in conversation]...

2 ב

דָּבָר אַחֵר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ו, ז): כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי מַה שֶּׁסִּגֵּל אָדָם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵינוֹ מַסְפִּיק לַהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. (קהלת ו, ז): וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי קַרְצִיפָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִין כְּפִיטוֹרִין הַיּוֹצְאִין מִן הַוֵּשֶׁט, וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר כְּצִפּוֹרִין הַיּוֹצֵא מִן הַוֵּשֶׁט, שְׁמוּאֵל אָמַר כְּסִילָן רָטֹב וְהָפוּךְ הַיּוֹצֵא מִן הַוֵּשֶׁט. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק כָּל מַה שֶּׁסִּגֵּל אָדָם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לְפִיו, וְלֹא לְפִי בְּנוֹ וְלֹא לְפִי בִּתוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְפִיהוּ וְלֹא לְרֵיחַ רָע, לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ יוֹדַעַת כָּל שֶׁיְגֵעָה לְעַצְמָהּ יְגֵעָה, לְפִיכָךְ אֵינָהּ שְׂבֵעָה לְמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְעִירוֹנִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי בַּת מְלָכִים, אַף עַל פִּי שֶׁמַּאֲכִילָהּ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, לָמָּה לְפִי שֶׁהִיא בַּת מְלָכִים, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיִּפְעַל אָדָם עִם נַפְשׁוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, לָמָּה שֶׁהִיא מִלְּמַעְלָה. שְׁלשָׁה כְּפוּיֵי טוֹבָה הֵן: הָאָרֶץ, וְהָאִשָּׁה, וְהַנֶּפֶשׁ. הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, טז): אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַיִם. הָאִשָּׁה מִנַּיִן (משלי ל, כ): אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן. הַנֶּפֶשׁ מִנַּיִן (קהלת ו, ז): גַּם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא. שְׁלשָׁה נוֹטְלִין בְּשׁוֹפַע וְנוֹתְנִין בְּשׁוֹפַע: הָאָרֶץ, וְהַיָּם, וְהַמַּלְכוּת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, שִׁשָּׁה פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן נֶפֶשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנֶּפֶשׁ, כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית לֹא בָרָאתִי אֶלָּא בִּזְכוּתֵךְ וְאַתְּ יוֹצֵאת וְחוֹטֵאת, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא (משלי יט, ב): גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, אָמַר רַבִינָא בַּר אֲבִינָא מָשָׁל לְאוֹרֵחַ שֶׁהָיָה רָגִיל לָבוֹא עִם הָנֵץ הַחַמָּה, וְשָׁכַח וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה בְּלֹא יָדַע בְּלֹא טוֹב, וְאִלּוּ יָדַע וְשִׁמֵּשׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא (משלי יט, ב): וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא, רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָא בְּשֵׁם רַב, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת אַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְשָׁכַח וְלָקַח מִזּוֹ שֶׁמּוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה בְּלֹא יָדַע בְּלֹא טוֹב, אִלּוּ יָדַע וְלָקַח עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָא לְעִנְיַן שַׁבָּת, הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד שָׁפוּי וְאֶחָד מָלֵא קוֹצִין וּצְרוֹרוֹת, וְשָׁכַח וְהָלַךְ בָּזֶה שֶׁהָיָה מָלֵא קוֹצִים וּצְרוֹרוֹת, בְּלֹא יָדַע בְּלֹא טוֹב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם יָדַע וְהָלַךְ, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּחֲטָאוֹת וּבַאֲשָׁמוֹת אֲסוּרוֹת, בִּנְדָרִים וּבִנְדָבוֹת מֻתָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אַף בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת אָסוּר. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּלֹא דַעַת, אֵלּוּ שְׁגָגוֹת. וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא, אֵלּוּ הַזְּדוֹנוֹת, תֵּדַע לְךָ שֶׁהִיא שְׁגָגָה וְהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ חַטָּאת, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִּשְׁגָגָה.

4 ד

עֲשָׂרָה דְבָרִים מְשַׁמְּשִׁין אֶת הַנֶּפֶשׁ, הַוֵּשֶׁט לַמָּזוֹן, וְהַקָּנֶה לַקּוֹל, וְהַכָּבֵד לַחֵמָה, וְהָרֵאָה לַשְּׁתִיָּה, הַמַּסָּס לִטְחֹן, וְהַטְּחוֹל לַשְּׂחֹק, וְהַקֵּבָה לַשֵּׁנָה, וְהַמָּרָה לַקִּנְאָה, וְהַכְּלָיוֹת מְחַשְׁבוֹת, וְהַלֵּב גּוֹמֵר, וְהַנֶּפֶשׁ לְמַעְלָה מִכֻּלָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי עֲשִׂיתִיךְ לְמַעְלָה מִכֻּלָּן וְאַתְּ יוֹצֵאת וְגוֹזֶלֶת וְחוֹמֶסֶת וְחוֹטֵאת.

5 ה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וגו', תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהָיָה בוֹ בִּכּוּרוֹת נָאוֹת, וְהוֹשִׁיב בּוֹ הַמֶּלֶךְ שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר וְאֶחָד סוּמָא, וְאָמַר לָהֶן הִזָּהֲרוּ עַל בִּכּוּרוֹת הַנָּאוֹת הָאֵלּוּ, לְיָמִים אָמַר חִגֵּר לַסּוּמָא בִּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה בַּפַּרְדֵּס, אָמַר לוֹ סוּמָא הָבֵא וְנֹאכַל, אָמַר לוֹ חִגֵּר וְכִי יְכוֹלְנִי לְהַלֵּךְ, אָמַר סוּמָא וְכִי רוֹאֶה אֲנִי, רָכַב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא וְאָכְלוּ אֶת הַבִּכּוּרוֹת וְהָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶם אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ. לְיָמִים נִכְנַס הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ פַּרְדֵּס אָמַר לָהֶן הֵיכָן הֵם הַבִּכּוּרוֹת הַנָּאוֹת, אָמַר לוֹ סוּמָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְכִי רוֹאֶה אֲנִי, אָמַר לוֹ חִגֵּר אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְכִי יָכוֹל אֲנִי לַהֲלוֹךְ, אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ מֶה עָשָׂה לָהֶן, הִרְכִּיב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא וְהִתְחִילוּ מְהַלְּכִין, אָמַר לָהֶן כָּךְ עֲשִׂיתֶם וַאֲכַלְתֶּם אֶת הַבִּכּוּרוֹת. כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לַנֶּפֶשׁ מִפְּנֵי מַה חָטָאת לְפָנַי, אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אֲנִי לֹא חָטָאתִי הַגּוּף הוּא שֶׁחָטָא, מִשָּׁעָה שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ כְּצִפּוֹר טְהוֹרָה פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר אֲנִי, מֶה חָטָאתִי לְפָנֶיךָ. אוֹמֵר לַגּוּף מִפְּנֵי מָה חָטָאתָ לְפָנַי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אֲנִי לֹא חָטָאתִי נְשָׁמָה הִיא שֶׁחָטְאָה, מִשָּׁעָה שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנִּי כְּאֶבֶן שֶׁהֻשְׁלַךְ עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֲנִי נִשְׁלַךְ, שֶׁמָּא חָטָאתִי לְפָנֶיךָ. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן מֵבִיא נְשָׁמָה וְזוֹרְקָהּ בַּגּוּף וְדָן שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, ד): יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וגו', יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל לְהָבִיא אֶת הַנְּשָׁמָה, וְאֶל הָאָרֶץ לְהָבִיא אֶת הַגּוּף, לָדִין עַמּוֹ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁהָיָה לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים אַחַת בַּת כֹּהֵן וְאַחַת בַּת יִשְׂרָאֵל, וּמָסַר לָהֶן עִסָּה שֶׁל תְּרוּמָה וְטִמְאוּהָ, אָמַר לָהֶן מִי טִמֵּא אֶת הָעִסָּה, זוֹ אוֹמֶרֶת זוֹ טִמְאַתּוּ וְזוֹ אוֹמֶרֶת זוֹ טִמְאַתּוּ, מֶה עָשָׂה הַכֹּהֵן הִנִּיחַ לְבַת יִשְׂרָאֵל וְהִתְחִיל מִדַּיֵּין עִם הַכֹּהֶנֶת, אָמְרָה לוֹ אֲדֹנִי כֹּהֵן מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַנִּיחַ אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל וּמִדַּיֵין עִמִּי, וַהֲלוֹא לִשְׁנֵינוּ מְסַרְתָּהּ כְּאֶחָת. אָמַר לָהּ זוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל וְאֵינָהּ לְמוּדָה מִבֵּית אָבִיהָ, אֲבָל אַתְּ בַּת כֹּהֶנֶת וְאַתְּ לְמוּדָה מִבֵּית אָבִיךְ, לְפִיכָךְ אֲנִי מַנִּיחַ אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל וּמִדַּיֵּין עִמָּךְ. כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף עוֹמְדִין בַּדִּין, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מַנִּיחַ הַגּוּף וּמִדַּיֵּין עִם הַנְּשָׁמָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים שְׁנֵינוּ כְּאַחַת חָטָאנוּ, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַנִּיחַ אֶת הַגּוּף וּמִדַּיֵּין עִמִּי, אָמַר לָהּ הַגּוּף מִן הַתַּחְתּוֹנִים הוּא מִמָּקוֹם שֶׁהֵן חוֹטְאִין, אֲבָל אַתְּ מִן הָעֶלְיוֹנִים מִמָּקוֹם שֶׁאֵין חוֹטְאִין לְפָנַי, לְפִיכָךְ אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הַגּוּף וּמִדַּיֵּין עִמָּךְ.

"Speak to the children of Israel, saying, 'A person who has transgressed...'." Rabbi Ishmael taught a parable [or "made a comparison"] to a king who had an orchard and in it had lovely first fruits. The king placed upon it guards, one lame and one blind. He said to them: 'Take care of these lovely first fruits.' After some days, the lame one said to the blind one, 'I see lovely first fruits in the orchard.' The blind one said to him, 'Bring them, and we will eat!' The lame one said to the blind one, '[I would] were I able to walk!' The blind one said, '[I would] were I able to see!' The lame one rode upon the back of the blind one, and they ate the first fruits, and they went and returned each man in his own place. After some days, the king entered that orchard. He said to them, 'Where are the beautiful first fruits?' The blind one said to him, 'My lord king, [I would] were I able to see!' The lame one said to him, '[I would] were I able to walk!' That king understood what they had done. He placed the the lame one on the back of the blind one and they began to walk." Thus, in the future, the Holy Blessing One will say to the soul, "Why did you transgress before Me?" It will say to him, "Master of the Universe! I did not sin. The body is the one who sinned! From the moment I left it I have been like a pure bird bursting into the air. How have I transgressed before You?" God will say to the body, "Why have you transgressed before Me?" The body will say to him, Master of the Universe! I did not sin. The soul is the one who sinned! From the moment that she left me, I have been tossed like a rock is thrown onto the ground. How would I have transgressed before you?!" What does the Holy Blessing One do to them? God brings the soul and throws it into the body and judges them together, as it is said, "He will call to the heavens above..." (Psalms 50: 4). God will call to the heavens above to bring the soul and to the earth to bring the body, and judge them together. Rabbi Hiyya [told a parable] compared this to a priest who had two wives, one a daughter of a priest and the other a daughter of a Levi...

6 ו

תָּנֵי חִזְקִיָּה (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְשֶׂה, מַה שֶּׂה הַזֶּה לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ אוֹ בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו וְכָל אֵבָרָיו מַרְגִּישִׁין, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל, אֶחָד מֵהֶן חוֹטֵא וְכֻלָּן מַרְגִּישִׁין, (במדבר טז, כב): הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בִּסְפִינָה נָטַל אֶחָד מֵהֶן מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו מַה אַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה, אָמַר לָהֶם מָה אִכְפַּת לָכֶם לֹא תַחְתִּי אֲנִי קוֹדֵחַ, אָמְרוּ לוֹ שֶׁהַמַּיִם עוֹלִין וּמְצִיפִין עָלֵינוּ אֶת הַסְּפִינָה. כָּךְ אָמַר אִיּוֹב (איוב יט, ד): וְאַף אָמְנָם שָׁגִיתִי אִתִּי תָּלִין מְשׁוּגָתִי, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו (איוב לד, לז): כִּי יֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶשַׁע בֵּינֵינוּ יִשְׂפּוֹק, אַתָּה מַסְפִּיק בֵּינֵינוּ אֶת עֲוֹנוֹתֶיךָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָשֵׂא גּוֹי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, כְּתִיב בְּתוֹרַתְכֶם (שמות כג, ב): אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת, אָנוּ מְרֻבִּים מִכֶּם מִפְּנֵי מָה אֵין אַתֶּם מַשְׁוִין עִמָּנוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר לוֹ, יֵשׁ לְךָ בָּנִים, אָמַר לוֹ הִזְכַּרְתַּנִּי צָרָתִי, אָמַר לוֹ לָמָּה, אָמַר לוֹ הַרְבֵּה בָּנִים יֵשׁ לִי, בְּשָׁעָה שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין עַל שֻׁלְחָנִי זֶה מְבָרֵךְ לֵאלוֹהֵי פְּלוֹנִי וְזֶה מְבָרֵךְ לֵאלוֹהֵי פְּלוֹנִי, וְאֵינָם עוֹמְדִים מִשָּׁם עַד שֶׁמְפַצְּעִין אֶת מֹחָן אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ. אָמַר לוֹ וּמַשְׁוֶה אַתָּה עִמָּהֶן, אָמַר לוֹ, לֹא. אָמַר לוֹ, עַד שֶׁאַתָּה מַשְׁוֶה אוֹתָנוּ, לֵךְ הַשְׁוֵה אֶת בָּנֶיךָ, נִדְחַף וְהָלַךְ לוֹ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבִּי, לָזֶה דָּחִיתָ בְּקָנֶה רָצוּץ, לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב, אָמַר לָהֶם בְּעֵשָׂו כְּתִיב בֵּיה שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת וּכְתִיב בּוֹ נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה, דִּכְתִיב (בראשית לו, ו): וַיִּקַח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וּבְיַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וּכְתִיב בֵּיהּ נֶפֶשׁ אֶחָת, דִּכְתִיב (שמות א, ה): וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ, אֶלָּא עֵשָׂו שֶׁהוּא עוֹבֵד לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה כְּתִיב בֵּיהּ נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁהוּא עוֹבֵד לֶאֱלוֹהַּ אֶחָד כְּתִיב בּוֹ נֶפֶשׁ אַחַת, וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ וגו'.

Hezkiya taught (Jeremiah 50:17): "Israel are scattered sheep" - why are Israel likened to a sheep? Just as a sheep, when hurt on its head or some other body part, all of its body parts feel it. So it is with Israel when one of them sins and everyone feels it. (Numbers 16:22): "When one man sins [will You be wrathful with the whole community]." Rabbi Shimon bar Yochai taught a parable: Men were on a ship. One of them took a drill and started drilling underneath him. The others said to him: What are sitting and doing?! He replied: What do you care. Is this not underneath my area that I am drilling?! They said to him: But the water will rise and flood us all on this ship. This is as Iyob said (Job 19:4): "If indeed I have erred, my error remains with me." But his friends said to him (Job 34:37): "He adds transgression to his sin; he extends it among us." [The men on the ship said]: You extend your sins among us. Rabbi Elasa said: a gentile asked Rabbi Yehoshua ben Karha: In your Torah, it is written (Exodus 23:2): "After the multitude will you side." We are more numerous than you, so why don't you become like us in practicing idolatry? He [Rabbi Yehoshua ben Karha] said to him: Do you have children? He replied: You reminded me of my troubles. He asked: Why? [The gentile] said: I have many children. When they sit at my table, this one blesses to this god and that one blesses to that god, and they don't get up from the table until they wrack each other's brains. He [Rabbi Yehoshua ben Karha] said: Do you settle [the arguments] with them? He said: No. He [Rabbi Yehoshua ben Karha] said: Before you make us agree with you, find agreement with your own children! [The gentile] was spurned and went away. After he left [Rabbi Yehoshua ben Karha's] students said to him: Rabbi! You pushed him away like a broken reed, but what would you answer for us? He said to them: Six souls are about written [in the Torah] about Esau, and "souls" [nefashot] is written in the plural, as stated (Genesis 36:6): "Esau took his wives, his sons and daughters, and all the souls of his household." For Yaakov, however, there were seventy souls, and soul [nefesh] is written [in the Torah] in the singular. As it is stated (Exodus 1:5): "And all of the people [nefesh] that were of Jacob's issue, etc." Because Esau worshipped many gods, it is written many "souls," but for Yaakov--who worshipped one God--it is written one soul, "And all of the people [nefesh], etc."

7 ז

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֲמִשָּׁה פְּעָמִים אָמַר דָּוִד בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עוֹלָמוֹת שֶׁאָדָם רוֹאֶה, (תהלים קג, א): בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נָתוּן בִּמְעֵי אִמּוֹ, (תהלים קג, א): בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמְּעֵי אִמּוֹ אָמַר לָהּ לָא תִנְשְׁיִי גְמוּלַיִּי טַבְיָה דְּגָמְלִית עִמָּךְ. (תהלים קג, כב): בָּרְכוּ ה' כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ. (תהלים קג, כב): בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד עַל קוֹמֵי שֶׁלּוֹ וְיוֹצֵא לִפְרַגְמַטְיָא. (תהלים קד, א): בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָדַלְתָּ מְאֹד, בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם מִן הָעוֹלָם, וְאַחַת לֶעָתִיד לָבוֹא (תהלים קד, לה): יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וגו' בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִזְמוֹרִים אָמַר דָּוִד וְלֹא חָתַם בָּהֶם הַלְלוּיָהּ, עַד שֶׁרָאָה בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וגו'.

8 ח

וְכִי מָה רָאָה דָּוִד לִהְיוֹת מְקַלֵּס בְּנַפְשׁוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אָמַר הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ מְמַלָּא אֶת הַגּוּף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וגו', תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא מְמַלְּאָה אֶת הַגּוּף וּתְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם. הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת סוֹבֶלֶת אֶת הַגּוּף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מו, ד): אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל, תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁסּוֹבֶלֶת אֶת הַגּוּף וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא סוֹבֵל אֶת עוֹלָמוֹ. הַנֶּפֶשׁ מְבַלָּה אֶת הַגּוּף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַלֶּה אֶת עוֹלָמוֹ, תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא מְבַלָּה אֶת הַגּוּף וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְבַלֶּה אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, כז): הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ. הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת יְחִידָה בַּגּוּף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ, תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא יְחִידָה בַּגּוּף וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת אֵינֶנָּה אוֹכֶלֶת בַּגּוּף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו אֲכִילָה, תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת בַּגּוּף וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין לְפָנָיו אֲכִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, יג): הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וגו'. הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאָה וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ד, י): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ. הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ טְהוֹרָה בַּגּוּף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָהוֹר בְּעוֹלָמוֹ, תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא טְהוֹרָה בַּגּוּף וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא טָהוֹר בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק א, יג): טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע. הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת אֵינָהּ יְשֵׁנָה בַּגּוּף וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שֵׁנָה, תָּבוֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵינָהּ יְשֵׁנָה בַּגּוּף וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין לְפָנָיו שֵׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

And what did David see in his soul to be praising to the Holy One, blessed be He? But [David] said: this soul fills the body, as the Holy One, blessed be He fills His world. As it is written: (Jeremiah 23:24): "Do I not fill both heaven and earth —declares the LORD." Come, the soul that fills the body, and praise the Holy One, blessed be He, who fills the whole world. This soul supports the body, as the Holy One, blessed be He, supports His world. As it is written: (Isaiah 46:4): "I was the Maker, and I will be the Bearer; And I will support [you]." Come, the soul that supports the body, and praise the Holy One, blessed be He, who supports His world.