Chapter 37ל״ז
1 א

אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה' (ויקרא כז, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ד): טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדֹּר וְלֹא תְשַׁלֵּם, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר וְטוֹב הַנּוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם. רְאָיָה לְרַבִּי מֵאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עו, יב): נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר, וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כָּל עִקָּר אֶלָּא מֵבִיא כִּבְשָׂתוֹ לָעֲזָרָה וּמַקְדִּישָׁהּ וְשׁוֹחֲטָהּ. (דברים כג, כג): וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, אָמַר רַב הוּנָא מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר וְלֹא שִׁלֵּם אֶת נִדְרוֹ וְהָלַךְ לִפְרשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל וְשָׁקְעָה סְפִינָתוֹ וּמֵת בַּיָּם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כָּל מִי שֶׁנּוֹדֵר וּמַשְׁהֶה אֶת נִדְרוֹ סוֹף שֶׁבָּא לִידֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע, מִמִּי אַתָּה לָמֵד כֻּלְּהוֹן מִיַּעֲקֹב, עַל יְדֵי שֶׁנָּדַר וְשִׁהָה אֶת נִדְרוֹ, בָּא לִידֵי כֻלָּן, עֲבוֹדָה זָרָה מִנַּיִן (בראשית לה, ב): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. גִּלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן, מִדִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִּינָה. שְׁפִיכוּת דָּמִים מִנַּיִּן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, כה): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. לָשׁוֹן הָרָע מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, א): וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מִי שֶׁנּוֹדֵר וּמַשְּׁהֶה נִדְרוֹ קוֹבֵר אֶת אִשְׁתּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מח, ז): וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כָּל מִי שֶׁנּוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר עַל הַנֶּדֶר וְעַל הַשִּׁלּוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עו, יב): נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם. וּמִי שֶׁנּוֹדֵר וּמַשְׁהֶה נִדְרוֹ, גּוֹרֵם מִיתָה לְעַצְמוֹ, דִּכְתִיב (דברים כג, כב): כִּי דָּרשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ, מִמְךָ נִפְרָעִין וְלֹא מִמָּמוֹנְךָ. אָמַר רַבִּי אַמֵּי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח, ד): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת. וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, לג): וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כְּשֵׁם שֶׁבִּנְדָרִים בַּל יַחֵל וּבַל תְּאַחֵר, כָּךְ בַּעֲרָכִין בַּל יַחֵל וּבַל תְּאַחֵר, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, אִישׁ כִּי יַפְלִא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לד, יא): כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ, עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד גְּבַר דַּהֲווֹ לֵיהּ תְּרֵין בְּנִין, חַד מִנְּהוֹן עֲבַד מִצְוָה וְחַד מִנְּהוֹן לָא עֲבַד כָּל עִקָּר, הַהוּא דַּעֲבַד מִצְוָה זַבַּן לְבֵיתֵיהּ וְזַבַּן כָּל מַה דַּהֲוָה לֵיהּ וְאַפְּקַנְתְּהוֹן לְמִצְוָתָא, חַד זְמַן בְּיוֹמָא דְהוֹשַׁעְנָא יַהֲבָה לֵיהּ אִינְתְּתֵיהּ עַשְׂרָה פּוּלְסִין אָמְרָה לֵיהּ פּוּק זְבֵין לְבָנֶיךָ כְּלוּם מִן שׁוּקָא, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא לַשּׁוּק פָּגְעוּ בֵּיהּ גַּבָּאֵי צְדָקָה, אָמְרֵי הָא אֲתָא מָרֵי מִצְוָתָא, אָמְרוּ לוֹ הַב חוּלָקָךְ בַּהֲדָא מִצְוָתָא דַּאֲנַן זָבְנִין חַד קוֹלָא לְחָדָא יְתוֹמְתָא, נְסַב אִלֵּין עַשְׂרָה פּוּלְסִין וִיהַב יַתְהוֹן לְהוֹן, וְנִתְבַּיֵּישׁ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ הָלַךְ לוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, חָמָא תַּמָּן מִן אִלֵּין אֶתְרוֹגַיָא דְּמֵינוּקַיָא מְקַלְקְלֵי בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא, וּתְנִינַן תַּמָּן מִיָּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין לוּלָבֵיהֶן וְאוֹכְלִים אֶתְרוֹגֵיהֶם, נְסַב מִנְּהוֹן וּמְלָא יָת סַקָּא וְהָלַךְ לִפְרשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ שָׁם אַרָעַת שַׁעְתָּא וְאִשְׁתְּכַח מַלְכָּא חָשֵׁשׁ מֵעוֹי, אָמְרִין לֵיהּ בְּחֶלְמָא אַסְוָתָךְ אֱכֹל מִן אִלֵּין אֶתְרוֹגִין דִּיהוּדָאי מַצְלִין עִמְּהוֹן בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא וְאַתְּ מִתְּסֵי, פִּשְׁפְּשִׁין בְּהַהוּא שַׁעְתָּא לְכָל אִלְפַיָא וּלְכָל מְדִינְתָּא וְלָא אַשְׁכְּחוּן, אָזְלִין וְאַשְׁכְּחוּן לְהַהוּא גַבְרָא יָתֵיב עַל סַקָּא, אָמְרִין לֵיהּ אִית גַּבָּךְ כְּלוּם, אֲמַר לָהֶם גְּבַר מִסְכֵּן אֲנָא וְלֵית גַּבִּי כְּלוּם לִמְזַבְּנָא, פִּשְׁפְּשׁוּ בְּסַקָּא וְאַשְׁכְּחוּן מִן אִלֵּין אֶתְרוֹגִין, וַאֲמָרִין לֵיהּ אִלֵּין מָה הֵן, אֲמַר לוֹן מִן אִלֵּין דִּיהוּדָאי מַצְלֵי בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא, אַטְעָנוּן סַקָּא וְאַעֲלוּהָ קֳדָם מַלְכָּא, אָכַל מַלְכָּא אִלֵּין אֶתְרוֹגַיָיא וְאִתְּסֵי. פַּנּוּן שַׂקָּא וּמְלָאוּהָ דִינָרִין. אֲמַר לֵיהּ מַלְכָּא שְׁאֵיל לָךְ עוֹד שְׁאֵלָּה וַאֲנָא עָבֵיד, אֲמַר לֵיהּ שְׁאֵילְנָא דְיַחֲזֹר לִי מוֹדְלִי וְיִפְקוּן כָּל עַמָּא לָקֳדָמוּתִי, עָבְדִין לֵיהּ כֵן, כֵּיוָן דְּמָטָא לְהַהִיא מְדִינְתָּא נָפַק כָּרוֹזָא קֳדָמוֹי וְנָפְקוּ כָּל עַמָּא לָקֳדָמוּתֵיהּ, נָפְקוּ אֲחוֹי וּבָנָיו לָקֳדָמוּתֵיהּ, מִינֵי גוֹזִין בְּחַד נָהָר יְהַב לְהוֹן שִׁבֹּלְתָּא דְנַהֲרָא וְשָׁטְפַת יָתְהוֹן, וְאִשְׂתַּכַּר עָלֵל לְבֵיתֵיהּ וְיָרַת מוֹדְלֵי דַּאֲחוֹי, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ. דָּבָר אַחֵר, כִּי פֹּעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב (שמות ב, יא): וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם, מַה רָאָה, רָאָה מַשּׂוֹי אִישׁ עַל אִשָּׁה, וּמַשׂוֹי גָּדוֹל עַל קָטָן, וּמַשׂוֹי בָּחוּר עַל זָקֵן, וְשָׁב וְיִשֵּׁב לָהֶם סִבְלוֹתָם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יִשַּׁבְתָּ לְבָנַי סִבְלוֹתָם חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לְיַשֵּׁב וּלְפָרֵשׁ לְבָנַי נִדְרֵיהֶם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'.

3 ג

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוָה מְטַיֵּל מִן עַכּוֹ לִכְזִיב וְהָיָה טָבִי עַבְדּוֹ מְהַלֵּךְ לְפָנָיו וְרַבִּי אִלְעָאי מֵאֲחוֹרָיו, רָאָה כִּכָּר אֶחָד מֻשְׁלָךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה גוֹי אֶחָד אָמַר לוֹ מַבְּגַי טֹל אֶת הַכִּכָּר הַזֶּה וּנְטָלוֹ, וְנִטְפַּל בּוֹ רַבִּי אִלְעָאי אָמַר לוֹ מַה שְּׁמֶךָ, אָמַר לוֹ מַבְּגַי, אָמַר לוֹ בֵּרַכְתָּ גַּמְלִיאֵל מִיָּמֶיךָ, אָמַר לוֹ לָאו, אָמַר לוֹ מֵאֵיזֶה מָקוֹם אַתָּה, אָמַר לוֹ מֵעֲיָרוֹת הַלָּלוּ שֶׁל בּוּרְגָנִין. וְלָמַדְנוּ שְׁלשָׁה דְּבָרִים, שֶׁחֲמֵצוֹ שֶׁל גּוֹי מֻתָּר לְאַחַר הַפֶּסַח, שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשְּׁמוֹ מַבְּגַי, שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאֳכָלִין. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ הֲדָא דְתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה, אֲבָל עַכְשָׁיו מַעֲבִירִין עַל הָאֳכָלִין מִפְנֵי כְשָׁפִים. נִכְנְסוּ לִכְזִיב, כֵּיוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ בָּא אֶחָד לִשְׁאֹל לוֹ אֶת נִדְרוֹ, אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרַבִּי אִלְעָאי מְשַׁעֵר אַתְּ רְבִיעִית יַיִן בָּאִיטַלְקִית, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ לַשּׁוֹאֵל טַיֵּל אַחֲרֵינוּ עַד שֶׁנָּפֵיג אֶת יֵינִי, הִתְחִיל מְטַיֵּל אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמֵי צוֹר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם יָרַד לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵעַל הַחֲמוֹר וְנִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְיָשַׁב לוֹ. וְלָמַדְנוּ דְּבָרִים הַרְבֵּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כִּי רְבִיעִית יַיִן מְשַׁכֶּרֶת, וְהַדֶּרֶךְ מְפִיגָה אֶת הַיַּיִן, וְאֵין מוֹרִין שְׁתוּיֵי יַיִן. וּמִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, שֶׁאֵין מְפִירִין נְדָרִים לֹא שְׁתוּיֵי יַיִן וְלֹא רוֹכְבִין וְלֹא עוֹמְדִין אֶלָּא יוֹשְׁבִין עֲטוּפִין. בַּמֶּה פָּתַח לוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה פָּתַח לוֹ (משלי יב, יח): יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא, בְּדִין הוּא כָּל מִי שֶׁמְבַטֵּל לִנְדָרִים שֶׁיִּדָּקֵר בְּחֶרֶב, וּמַהוּ רְפוּאָתוֹ, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא, הוֹלֵךְ אֵצֶל חֲכָמִים וְהֵם מְפִירִים אֶת נִדְרוֹ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר.

4 ד

אַרְבָּעָה פָּתְחוּ בִּנְדָרִים, שְׁלשָׁה שָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כְהֹגֶן וֶהֱשִׁיבָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּהֹגֶן, וְאֶחָד שָׁאַל שֶׁלֹּא כְּהֹגֶן וֶהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, וְאֵלּוּ הֵן: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, וְשָׁאוּל וְיִפְתָּח וְכָלֵב. אֱלִיעֶזֶר שָׁאַל שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, יד): וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִלּוּ יָצְתָה שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אוֹ זוֹנָה, הָיִיתָ אוֹמֵר (בראשית כד, יד): אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וְעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְזִמֵּן לוֹ אֶת רִבְקָה. כָּלֵב שָׁאַל שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע טו, טז): וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה, הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִלּוּ לְכָדָהּ כְּנַעֲנִי אוֹ מַמְזֵר אוֹ עֶבֶד הָיִיתָ נוֹתֵן לוֹ בִּתְּךָ, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן לוֹ אֶת אָחִיו וּלְכָדָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע טו, טז): וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז. שָׁאוּל שָׁאַל שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, כה): וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנוּ הַמֶּלֶךְ עשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִלּוּ הֲרָגוֹ עַמּוֹנִי אוֹ מַמְזֵר אוֹ עֶבֶד הָיִיתָ נוֹתֵן לוֹ אֶת בִּתְּךָ, זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּוִד וְנָתַן לוֹ בִּתּוֹ מִיכַל. יִפְתָּח שָׁאַל שֶׁלֹּא כְהֹגֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יא, לא): וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִלּוּ יָצָא גָּמָּל אוֹ חֲמוֹר אוֹ כֶּלֶב הָיִיתָ מַעֲלֵהוּ עוֹלָה, הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא כְהֹגֶן וְזִמֵּן לוֹ אֶת בִּתּוֹ (שופטים יא, לה): וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו, הָיָה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְּרוֹ וְלֵילֵךְ אֵצֶל פִּנְחָס, אָמַר אֲנִי מֶלֶךְ וְאֵלֵךְ אֵצֶל פִּנְחָס, וּפִנְחָס אָמַר אֲנִי כֹּהֵן גָּדוֹל וּבֶן כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֵלֵךְ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ זֶה. בֵּין דֵּין לְדֵין נִסְפַּת הַהִיא עֲלוּבְתָּא וּשְׁנֵיהֶם נִתְחַיְּבוּ בְּדָמֶיהָ, פִּנְחָס נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ט, כ): וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים ה' עִמּוֹ. יִפְתָּח נִשּׁוֹל אֵבָר אֵבָר, וְנִקְבַּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יב, ז): וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד, בְּעִיר גִּלְעָד לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּעָרֵי, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נִשּׁוֹל מִמֶּנּוּ אֵבָר אֵבָר וְנִקְבַּר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְרַבִּי יוֹחָנָן, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר דָּמִים הָיָה חַיָּב לִתֵּן וְלִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר דָּמִים לֹא הָיָה חַיָּב, דִּתְנִינַן דָּבָר שֶׁרָאוּי לִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ יִקָּרֵב דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקָּרֵב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל מִי שֶׁנּוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם נִדְרוֹ, זוֹכֶה שֶׁיְשַׁלֵּם נִדְרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קטז, יח): נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם, הֵיכָן (תהלים קטז, יט): בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּיָה, וְאוֹמֵר (תהלים קיח, א): הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.