Chapter 26כ״ו
1 א

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן (ויקרא כא, א), רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חֲנִילָאי פָּתַח (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת אִמְרוֹת בָּשָׂר וָדָם אֵינָן אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִכְנַס לִמְדִינָה כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְעָרַב לוֹ קִלּוּסָן, אָמַר לָהֶם לְמָחָר אֲנִי בּוֹנֶה לָכֶם דִּימוֹסִיאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת, לְמָחָר אֲנִי מַכְנִיס לָכֶם אַמָּה שֶׁל מַיִם, יָשַׁן לוֹ וְלֹא עָמַד, הֵיכָן הוּא וְהֵיכָן אִמְרוֹתָיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא (ירמיה י, י): וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת, לָמָּה הוּא אֱמֶת אָמַר רַבִּי אָבִין (ירמיה י, י): שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר, וְרַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין, וְאָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מָצִינוּ שֶׁעִקֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת וְלֹא הוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, ח): מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה, וּבְמָקוֹם אַחֵר עִקֵּם שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ תֵּבוֹת בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דָּבָר שֶׁל טֻמְאָה מִתּוֹךְ פִּיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ז, ב): מִכֹּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה, [הטמאה] [אשר טמאה היא] אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן מְנַשֶּׁה אַף כְּשֶׁבָּא לִפְתֹּחַ לָהֶם בְּסִימָנֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה, לֹא פָּתַח אֶלָּא בְּטַהֲרָה, (ויקרא יא, ד): אֶת הַגָּמָל כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי מַעֲלֵה גֵרָה, (ויקרא יא, ה): אֶת הַשָּׁפָן כִּי לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא כִּי מַעֲלֵה גֵרָה, וְכֵן הָאַרְנֶבֶת וְכֵן הַחֲזִיר.

2 ב

רַבִּי יוֹסֵי מִמִּלְחַיָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמְרוּ, מָצִינוּ תִּינוֹקוֹת בִּימֵי דָוִד עַד שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה מ"ט פָּנִים טָמֵא וּמ"ט פָּנִים טָהוֹר, וַהֲוָה דָּוִד מַצְלֵי עֲלַיְהוּ, הֲדָא הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים יב, ח): אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם, אַתָּה ה' נְטַר אוֹרַיְתְהוֹן בְּלִבֵּהוֹן, [עפ"י (תהלים יב, ח)]: תִּנְצְרֵם מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם, מִן הַדּוֹר הַהוּא שֶׁהוּא חַיָּב כְּלָיָה, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִין, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין הָיוּ נוֹפְלִין, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים נז, ה): נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם, לְבָאִם זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא שֶׁהָיוּ לְבָאִים בַּתּוֹרָה. (תהלים נז, ה): אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים, זֶה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיוּ לְהוּטִין אַחַר לָשׁוֹן הָרָע. (תהלים נז, ה): בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים, אֵלּוּ אַנְשֵׁי קְעִילָה דִּכְתִיב בָּהֶם (שמואל א כג, יא): הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ. (תהלים נז, ה): וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה, אֵלּוּ הַזִּיפִים דִּכְתִיב בְּהוֹן (תהלים נד, ב): בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד וְכִי מָה הַשְּׁכִינָה עוֹשָׂה בָּאָרֶץ (תהלים נז, ב): רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים, סַלֵּק שְׁכִינָתְךָ מִבֵּינֵיהוֹן. אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב כֻּלָּן עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן דֵּילָטוֹרִין הָיוּ יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין, הוּא שֶׁעוֹבַדְיָה אָמַר לְאֵלִיָּהוּ (מלכים א יח, יג): הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי וגו' וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם, אִם לֶחֶם לָמָּה מָיִם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם קָשִׁים לוֹ לְהָבִיא יוֹתֵר מִן הַלֶּחֶם, וְאֵלִיָּהוּ מַכְרִיז בְּהַר הַכַּרְמֶל וְאוֹמֵר (מלכים א יח, כב): אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי, וְכָל עַמָּא יָדְעֵי וְלָא מְפַרְסְמֵי לְמַלְכָּא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת, אָמַר לָהֶם מִפְּנֵי שֶׁפָּרַצְתִּי גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הַנָּחָשׁ פָּרַץ גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם תְּחִלָּה לְפִיכָךְ נַעֲשָׂה סְפֶּקָלָטוֹר לְכָל פּוֹרְצֵי גְדֵרוֹת. אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אַתָּה נוֹשֵׁךְ, מָה אַתָּה מוֹעִיל, אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל, וְאַתְּ נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. אָמַר לָהֶם (קהלת י, יא): אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ, אֶפְשָׁר דַּאֲנָא עָבֵיד כְּלוּם אֶלָּא אִם מִתְאֲמַר לִי מִן עֲלִיּוּתָא. אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אַתָּה נוֹשֵׁךְ בְּאֵבֶר אֶחָד וְאַרְסְךָ מְהַלֵּךְ בְּכָל הָאֵבָרִים, אָמַר לָהֶם וְלִי אַתֶּם אוֹמְרִים (קהלת י, יא): אֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, דְּיָתֵיב בְּרוֹמִי וְקָטֵל בְּסוּרְיָא, בְּסוּרְיָא וְקָטֵל בְּרוֹמִי. וְלָמָּה קוֹרֵא שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלשָׁה, הָאוֹמְרוֹ, הַמְּקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמַר עָלָיו. עוֹבָדָא הֲוָה בִּגְבַר דַּהֲוַת לֵיהּ כַּלָּה בִּישָׁא וַהֲוַת צְמִידָה אֲמָרָה לִשָּׁן בִּישׁ, וַהֲוָה מְפַיֵּס יָתָהּ תְּרֵין זִמְנִין בְּיוֹמָא, חַד בְּרַמְשָׁא וְחַד בְּצַפְרָא, אֲמַר לָהּ אֲנָא בָּעֵי מִינָךְ דְּלָא תֵימְרִין לִשַּׁן בִּישׁ, מָה עֲבָדַת אֲזָלַת וַאֲמָרַת לְבַעֲלָהּ הָדֵין אֲבוּךְ בָּעֵי לְשַׁמָּשָׁא יָתִי, וְאִי לֵית אַתְּ מְהֵימַנְתְּ לִי עוּל אָתֵית לְרַמְשָׁא וְאַתְּ מַשְׁכַּח יָתֵיהּ יָתֵיב וּמְפַיֵּס לִי, אָזַל וּרְצַד עֲלוֹי וְחָמָא יָתֵיהּ קָאֵים גָּחִין וְסָיַח יָתָהּ. אֲמַר כְּבָר מִלָּא קוּשְׁטָן, מָה עֲבַד מְחָא לַאֲבוֹי וּקְטָלֵיהּ. אוֹבִילִין יָתֵיהּ לְדִינָא וְאִתְחַיַּיב קָטוֹלִין, וּלְהַהִיא אִנְתְּתָא דַּאֲמָרַת עַל אֲבוֹי לָשׁוֹן הָרָע וְאִיתְחַיְיבָא קָטוֹלִין, וְאִשְׁתַּכַּח לִשָּׁנָא קָטֵל תְּלָתֵיהוֹן. וּבִימֵי שָׁאוּל הָרַג אַרְבָּעָה, דּוֹאֵג שֶׁאָמַר, שָׁאוּל שֶׁקִּבְּלוֹ, אֲחִימֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, אַבְנֵר לָמָּה נֶהֱרַג, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַבְנֵר נֶהֱרַג עַל שֶׁעָשָׂה דָמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ב, יד): וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לְשֵׁם דָּוִד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ג, יב): וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ, וְהָכֵי כָּתַב לֵיהּ מֵאַבְנֵר לְדָוִד. וְרַבָּנָן אָמְרוּ עַל יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס בְּדָוִד וְלֹא הִנִּיחוֹ אַבְנֵר, שֶׁאָמַר לוֹ דָּוִד (שמואל א כד, יא): וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי, מִן גְּלַגּוֹי דִּידָךְ בְּסִירָה הוּעֲדָה, כַּד אָתוֹן לַמַּעֲגָל. אָמַר לוֹ (שמואל א כו, יד): הֲלוֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר, בַּכָּנָף אָמַרְתָּ בְּסִירָה הוּעֲדָה, חֲנִית וְצַפַּחַת בְּסִירָה הוּעֲדוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּשָׁאוּל עַל נוֹב וְלֹא מִחָה.

3 ג

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חֲנִילָאי שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת הִכְתִּיב לָנוּ משֶׁה בַּתּוֹרָה וְהֵן טְהוֹרוֹת, וְעַל יְדֵי מִי נִתְּנוּ עַל יְדֵי שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים יב, ז): כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, וּכְתִיב (מלאכי ג, ג): וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם. וְאֵיזוֹ זוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה וּפָרָשַׁת הַמֵּת.

4 ד

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים יט, ג): יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, תַּנְיָא בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת נִיסָן וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין, מִכָּאן וָאֵילָךְ הַיּוֹם לֹוֶה מִן הַלַּיְלָה וְהַלַּיְלָה מִן הַיּוֹם וּפוֹרְעִין זֶה לָזֶה בְּפִיּוּסִין, הַכֹּל בְּלִי שְׁטַר וּבְלִי גְזַר דִּין, הֱוֵי: יוֹם לְיוֹם וגו', אֲבָל לְמַטָּה כַּמָּה שְׁטָרוֹת וְכַמָּה גְּזַר דִּין, (תהלים יט, ה): בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, רַב שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא אָמַר מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנָּטַל הֶגְמוֹנְיָא מִן הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַמָּתוֹרִין שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ כְּפָגָן, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַמָּתוֹרִין שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ בַּקָּלָאמִין, כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יָצְאוּ לָעוֹלָם (תהלים יט, ד): אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לָעוֹלָם כַּמָּה שְׁטָרוֹת כַּמָּה גִּזְרֵי דִּינִין בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם.

5 ה

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְיִשְׂרָאֵל וְכֹהֵן שֶׁנִּכְפּוּ, נִמְסַר לָהֶן רוֹפֵא מֻמְחֶה וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וּמֵנִיחַ אֶת הַכֹּהֵן, אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן מִפְנֵי מָה אַתָּה מְצַוֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה מַנִּיחֵנִי. אָמַר לוֹ זֶה יִשְׂרָאֵל הוּא וְדַרְכּוֹ לְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת, אֲבָל אַתָּה כֹּהֵן וְאֵין דַּרְכְּךָ לְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת, לְפִיכָךְ אֲנִי מְצַוֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחֲךָ. כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע מָצוּי בָּהֶם אֲמִירָה אַחַת דַּיָּהּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא, אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יֵצֶר הָרָע הַלְּוַאי לִשְׁתֵּי אֲמִירוֹת יַעַמְדוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וגו'.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יט, י): יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, אָמַר רַבִּי לֵוִי מִיִּרְאָה שֶׁנִּתְיָרֵא אַהֲרֹן מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זָכָה וְנִתְּנָה לוֹ הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שֶׁאֵינָהּ זָזָה מִמֶּנּוּ וְלֹא מִבָּנָיו וְלֹא מִבְּנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְאֵיזוֹ זוֹ פָּרָשַׁת הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן.

7 ז

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (ויקרא כ, כז): וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְעֹנִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְאִישׁ זֶה שָׁאוּל, וְאִשָּׁה זוֹ אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מַה כְּתִיב (דברים כח, יג): וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה, מוּטָב הָיָה לוֹ לִשְׁאֹל בָּאוּרִים וְתֻמִּים שֶׁל מַעְלָן וְלֹא בָּאוֹב וְיִדְעֹנִי שֶׁל מַטָּן, הוּא שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו (שמואל א כח, ז): בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ, לְמָה שָׁאוּל דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה וְגָזַר וְאָמַר כָּל הַתַּרְנְגוֹלִים שֶׁיֵּשׁ כָּאן יִשָּׁחֲטוּ בַּלַּיְלָה, בִּקֵּשׁ לָצֵאת אָמַר יֵשׁ כָּאן תַּרְנְגוֹל שֶׁיִּקְרָא, אָמְרוּ לוֹ לֹא אַתָּה הוּא שֶׁגָּזַרְתָּ וְאָמַרְתָּ כָּל תַּרְנְגוֹלִים שֶׁיֵּשׁ כָּאן יִשָּׁחֲטוּ. כָּךְ שָׁאוּל הֵסִיר אֶת הָאוֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְעוֹנִים מִן הָאָרֶץ וְהוּא אוֹמֵר: בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב, אַף עַל פִּי כֵן (שמואל א כח, ז): וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב, (שמואל א כח, ח): וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל, נַעֲשָׂה חָפְשִׁי לַמַּלְכוּת, (שמואל א כח, כח): וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, מָאנִין פָּנִיקָא. (שמואל א כח, כח): וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ, זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ לִמְדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם, שֶׁאִם יֵצֵא סוֹפוֹ נַעֲשָׂה עֶבֶד לְעַבְדּוֹ, דְּאָמַר רַבִּי אַיְבוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נָהֲגוּ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, אַבְרָהָם וְשָׁאוּל, בְּאַבְרָהָם מַהוּ אוֹמֵר (בראשית כב. ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ, וּמִי הָיוּ יִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעֶזֶר, בְּשָׁאוּל מַהוּ אוֹמֵר: וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ, וּמִי הָיוּ אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא, (שמואל א כח, ח): וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לָיְלָה, וְכִי לַיְלָה הָיָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַשָּׁעָה אֲפֵלָה לָהֶם כְּלָיְלָה, (שמואל א כח, ח י): וַיֹּאמֶר קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ וגו' וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּה', לְמָה שָׁאוּל דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אֵצֶל אוֹהֲבָהּ וְנִשְׁבַּעַת בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, כָּךְ שָׁאוּל שׁוֹאֵל בְּאוֹב וְיִדְעֹנִי וְאוֹמֵר: חַי ה' אִם יִקְרֵךְ עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה. (שמואל א כח, יא): וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת מִי אַעֲלֶה לָךְ, מֵאוֹתָן שֶׁאָמְרוּ (שמות ה, ב): מִי ה', אוֹ מֵאוֹתָן שֶׁאָמְרוּ (שמות טו, יא): מִי כָמֹכָה, (שמואל א כח, יא): וַיֹּאמֶר אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי, עֲבָדַת מַה דַּעֲבָדַת, אֲמָרַת מַה דַּאֲמָרַת וַאֲסִיקְתֵּיהּ, כֵּיוָן דַּחֲמִיתֵּיהּ אִזְדַּחֲלַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כח, יב): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל, וְכִי מִנַּיִן הָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁהוּא שָׁאוּל, אֶלָּא לֹא כְּשֵׁם שֶׁעוֹלֶה לְהֶדְיוֹט הוּא עוֹלֶה לְמֶלֶךְ, לְהֶדְיוֹט עוֹלֶה פָּנָיו לְמַטָּה וּלְמֶלֶךְ פָּנָיו לְמַעְלָה. (שמואל א כח, יג): וַיֹּאמֶר לָהּ [המלך] אַל תִּירְאִי, כֵּיוָן דְּשָׁמַע אֱלֹהִים דְּחַל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים צַדִּיקִים עָלוּ עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. (שמואל א כח, יד): וַיֹּאמֶר לָהּ מַה תָּאֳרוֹ, וְלָא הֲוָה מַכִּיר לֵיהּ, אֶלָּא שְׁלשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּמִי שֶׁמַּעֲלֶה מֵת בִּזְכוּרוֹ, הַמַּעֲלֵהוּ רוֹאֶה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֵהוּ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא רוֹאֶה. כָּךְ הָאִשָּׁה שֶׁהֶעֶלְתָה אֶת שְׁמוּאֵל רָאֲתָה אוֹתוֹ וְלֹא שָׁמְעָה קוֹלוֹ, שָׁאוּל שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ שָׁמַע קוֹלוֹ וְלֹא רָאָהוּ, אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים לוֹ לֹא רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ. (שמואל א כח, יד): וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל, עַל שׁוּם (שמואל א ב, יט): וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה לּוֹ אִמּוֹ. (שמואל א כח, טו): וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִּי לְהַעֲלוֹת אֹתִי, רַבִּי הֲוָה פָּשֵׁיט קְרָיָה וְכַד הֲוָה מָטֵי לְהָדֵין פְּסוּקָא הֲוָה בָּכֵי (עמוס ד, יג): כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ, מַהוּ מַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יַעְבֵּץ אָמַר יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יַעְבֵּץ אָמַר אוֹחֳרֵי, תֹּהוּ חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁאָדָם מֵשִׂיחַ עִם אִשְׁתּוֹ הֵן נִכְתָּבִין עַל פִּנְקָסוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרְאִין לְפָנָיו בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, וּמִי כוֹתְבָן (עמוס ד, יג): עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה, וְחַבְרֵיהּ (צפניה ב, ג): בַּקְּשׁוּ אֶת ה' כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ, וְחַבְרֵיהּ (עמוס ה, טו): שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב, וְחַבְרֵיהּ (איכה ג, כט): יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ, וְחַבְרֵיהּ (קהלת יב, יד): כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים, וְחַבְרֵיהּ (שמואל א כח, טו): וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִּי לְהַעֲלוֹת אֹתִי, אָמַר לוֹ לֹא הָיָה לְךָ לְהַרְגִּיז בּוֹרְאֲךָ אֶלָּא עֲשִׂיתַנִי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבְדִין כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבָדִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה שְׁמוּאֵל סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין וְנִתְיָרֵא וְהֶעֱלָה לְמשֶׁה עִמּוֹ, שֶׁאֵין אֱלֹהִים אֶלָּא משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר מַה שְּׁמוּאֵל שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמואל א ג, כ): וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַה', עַל יְדֵי שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין נִתְיָרֵא, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (שמואל א כח, טו): וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר לִי מְאֹד וגו', וְלָמָּה לֹא אָמַר לוֹ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן רַבִּי חִיָּא (משלי יד, י): לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ, שֶׁאִלּוּ אָמַר לוֹ בָּאוּרִים וְתֻמִּים הָיָה לוֹ לוֹמַר אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ עַל עַצְמְךָ, לֹא אַתָּה הוּא שֶׁהִכִּיתָ נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. (שמואל א כח, טו טז): וָאֶקְרָאֶה לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי, אֲמַר לֵיהּ הֵידָא לִי גַּבֵּי שַׂנְאָךְ הִידָא לִי גַּבֵּי עָרֶךָ. (שמואל א כח, יז): וַיַּעַשׂ ה' לוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיָדִי וגו' וַיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ לְדָוִד, אֲמַר לֵיהּ וְלֵית הָלֵין מִלַּיָּא קַדְמָיָתָא דַּהֲוֵית אֲמַר לִי, כַּד הֲוֵית גַּבִּי הֲוֵית אָמַר (שמואל א טו, כח): וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ, וְכַדּוּן אַתְּ אָמַר לִי הֵידָא לִי גַּבֵּי שָׂנְאָךְ וְהֵידָא לִי גַּבֵּי עָרֶךָ. אֲמַר לֵיהּ כַּד הֲוֵינָא גַּבָּךְ הֲוֵינָא בְּעוֹלָם דְּשֶׁקֶר, וַהֲוֵית שְׁמִיעַ מִנִי מִלִּין שִׁקְרִין דַּהֲוֵינָא דָחֵיל מִנָּךְ דְּלָא תִקְטֵילוּנְנִי, וְכַדּוּן דַּאֲנָא בְּעוֹלָם דְּקוּשְׁטָא לֵית אַתְּ שְׁמִיעַ מִנִּי אֶלָּא מִלִּין דִּקְשׁוֹט, לֹא חִנָּם עָשָׂה לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זֶה אֶלָּא (שמואל א כח, יח יט): כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק, וְיִתֵּן ה' גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים. אֲמַר לֵיהּ וְאִין מֵיעֲרַק, אֲמַר לֵיהּ אִין עֲרַקְתְּ אַתְּ מִשְׁתְּזֵיב, וְאִם אַתְּ מְקַבֵּל עָלֶיךָ מִדַּת הַדִּין (שמואל א כח, יט): מָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי, מַאי עִמִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עִמִּי בִּמְחִיצָתִי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל נִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כח, כ): וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל. אָמַר לוֹ אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא מָה אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל, אָמַר לָהֶם אָמַר לִי לְמָחָר אַתְּ נָחֵית לִקְרָבָא וְנָצַח, וְלֹא עוֹד אֶלָּא בָּנֶיךָ מִתְמַנִּין רַבְרְבִין, נָטַל שְׁלשָׁה בָּנָיו וְיָצָא לַמִּלְחָמָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמַר לָהֶם בֹּאוּ וּרְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה אֵינוֹ מוֹלִיךְ בָּנָיו עִמּוֹ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, וְזֶה יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְיוֹדֵעַ שֶׁנֶּהֱרַג, וְנוֹטֵל בָּנָיו עִמּוֹ, וְשָׂמֵחַ עַל מִדַּת הַדִּין שֶׁפּוֹגַעַת בּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה דּוֹר דּוֹר וְשׁוֹפְטָיו, דּוֹר דּוֹר וּמְלָכָיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַשְׁנָיו, דּוֹר דּוֹר וְשׁוֹטְרָיו, דּוֹר דּוֹר וּפַרְנָסָיו, דּוֹר דּוֹר וְחוֹמְסָיו, דּוֹר דּוֹר וְגַזְלָנָיו, דּוֹר דּוֹר וּנְבִיאָיו. וְהֶרְאָהוּ שָׁאוּל וּבָנָיו נוֹפְלִים בֶּחָרֶב. אָמַר לְפָנָיו מֶלֶךְ רִאשׁוֹן שֶׁיַּעֲמֹד עַל בָּנֶיךָ יִדָּקֵר בְּחֶרֶב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִי אַתָּה אוֹמֵר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים שֶׁהָרַג שֶׁהֵם מְקַטְרְגִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. תָּנוּ רַבָּנָן עַל חֲמִשָּׁה חַטָּאִים נֶהֱרַג אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א י, יג): וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה', וְעַל שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְעַל שֶׁחָמַל עַל אֲגָג, וְעַל שֶׁלֹּא שָׁמַע לִשְׁמוּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א י, ח): שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ, וְלֹא עָשָׂה כָּךְ, וְעַל שֶׁשָּׁאַל בְּאוֹב וְיִדְעֹנִי (דברי הימים א י, יד): וְלֹא דָּרַשׁ אֶת ה' וַיְמִיתֵהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לד, יא): כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ, וּכְתִיב (ויקרא כ, כז): וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ.

8 ח

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וגו', כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר צָרִיךְ לִדָּרֵשׁ (אסתר ז, ה): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, לָמָּה, אָמַר לָהּ, אִם הוּא זֶה מוּטָב וְאִם לָאו אִמְרִי שֶׁהוּא הוּא. רַבִּי אוֹמֵר עַד שֶׁהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית הָיָה מֵסִיחַ עִמָּהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן, וּמִשֶּׁהִכִּיר בָּהּ הִתְחִיל הוּא מְסַפֵּר עִמָּהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (מלכים א כ, כח): וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה', וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, כְּשֶׁיִּפֹּל בֶּן הֲדַד בְּיָדֶךָ לֹא תַחְמֹל עָלָיו, אֲמִירָה שְׁנִיָּה אָמַר לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ כַּמָּה מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים פָּרַשְׂתִּי לוֹ עַד שֶׁבָּא לְיָדְךָ וְעַכְשָׁיו אִם יִפָּקֵד (מלכים א כ, מב): וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (יחזקאל י, ב): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַמַּלְאָךְ, וְהַמַּלְאָךְ לַכְּרוּב, אָמַר לוֹ גָּזַר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנִי אֵין לִי רְשׁוּת לִכָּנֵס לִמְחִיצָתֶךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְתֵן לִי שְׁנֵי גֶחָלִים מִשֶּׁלְךָ שֶׁלֹּא אִכָּוֶה, מִיָּד (יחזקאל י, ז): וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר הִפְשִׁירָן וּנְתָנָן לוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ אוֹתָן גֶּחָלִים עֲמוּמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן וּלְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גַּבְרִיאֵל, גַּבְרִיאֵל, יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל י, ח): וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם, אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂים בַּיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם וגו', וְאַף כָּאן אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֲמִירָה רִאשׁוֹנָה לְמֵת מִצְוָה יִטַּמָּא, וְהַשְּׁנִיָּה לַאֲחֵרִים לֹא יִטַּמָּא, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר: אֱמֹר, וְאָמַרְתָּ.

9 ט

מַה כְּתִיב אַחַר הָעִנְיָן (ויקרא כא, י): וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהוּא גָּדוֹל בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּחָכְמָה, בְּכֹחַ, בְּנוֹי, בְּעשֶׁר וּבְשָׁנִים. בְּנוֹי, שֶׁהוּא נָאֶה מֵאֶחָיו. בְּכֹחַ, שֶׁהוּא גִּבּוֹר. בּוֹא וּרְאֵה אַהֲרֹן כְּשֶׁהֵנִיף אֶת הַלְוִים עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, הֵנִיף בְּיוֹם אֶחָד, כֵּיצַד הָיָה מְנִיפָם, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, הֱוֵי שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּכֹחַ. בְּעשֶׁר, מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא הָיָה עָשִׁיר אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְעַשְּׁרִין אוֹתוֹ. מַעֲשֶׂה בְּפִנְחָס הַסַּתָּת שֶׁמִּנּוּהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל, וְיָצְאוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְרָאוּהוּ חוֹצֵב בַּאֲבָנִים, וּמִלְּאוּ הַמַּחְצָב לְפָנָיו דִּינְרֵי זָהָב. וּמִנַּיִן שֶׁאֶחָיו מְגַדְּלִין אוֹתוֹ אִם אֵין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו, וְלֹא כֹהֵן גָּדוֹל בִּלְבָד, אֶלָּא הַמֶּלֶךְ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ לְהִלָּחֵם עִם גָּלְיַת אָמַר לוֹ שָׁאוּל (שמואל א יז, לג): לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ כִּי נַעַר אַתָּה, אָמַר לוֹ דָּוִד (שמואל א יז, לד לו): רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִי בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְ [את] הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר, וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו, גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם, אָמַר לוֹ שָׁאוּל מִי אָמַר לְךָ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהָרְגוֹ, מִיָּד הֱשִׁיבוֹ דָּוִד (שמואל א יז, לז): ה' אֲשֶׁר הִצִּלַנִּי מִיַד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה, מִיָּד (שמואל א יז, לח): וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו, וּכְתִיב בְּשָׁאוּל (שמואל א ט, ב): מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם, כֵּיוָן שֶׁהִלְבִּישׁוֹ בְּגָדָיו וְרָאָה שֶׁעֲשׂוּיִן לוֹ, מִיָּד הִכְנִיס בּוֹ עַיִן הָרָע, כְּשֶׁרָאָה דָּוִד שֶׁהִלְבִּין פְּנֵי שָׁאוּל, אָמַר לוֹ (שמואל א יז, לט): לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִלּוּ יְהֵא אָדָם קָצָר וְנִתְמַנָּה מֶלֶךְ נַעֲשָׂה אָרֹךְ, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה נַעֲשָׂה מְשֻׁבָּח מִכָּל אֶחָיו, אָמַר דָּוִד בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁנִּמְשַׁחְתִּי בּוֹ, אֲנִי שָׂמֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, ט): לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.