קְדשִׁים תִּהְיוּ (ויקרא יט, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, טז): וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֵימָתַי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגַּדֵּל בְּעוֹלָמוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה מִדַּת הַדִּין בָּרְשָׁעִים, וְאִית לֵיהּ קְרָיָן סַגִּיִין (יחזקאל לח, כג): וְהִתְגַדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'. וּכְתִיב (תהלים ט, יז): נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה. (ירמיה טז, כא): בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי. (מיכה ו, ה): לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה', וְהָדֵין, וַיִגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.
R. Shimeon b. Lakish said: Moses gave us in writing in the Torah two verses whose meaning we can infer from the wicked Pharaoh. One verse says, “[YHVH will make you the head, not the tail;] you will only be at the top [and never at the bottom—if only you obey and faithfully observe the commandments of YHVH your God that I enjoin upon you this day]” (Deut. 28:13). Could it be that in this you will be like Me? Scripture purposely states “only”, a limiting term: My greatness is higher than yours. We can infer this from the wicked Pharaoh. It says, “You (Joseph) shall be in charge of my court, [and by your command shall all my people be directed]” (Gen. 41:40). Could it be that in this you will be like Me? Scripture purposely states “only with respect to the throne shall I be superior to you” (ibid.): My rank shall be greater than yours. Consider our verse too: “You shall be holy”. Could it be that in this you will be like Me? Scripture purposely states, “for holy am I, YHVH your God” (ibid.): My holiness is higher than yours. And this also we can learn from the wicked Pharaoh; for it says, “Pharaoh said to Joseph, ‘I am Pharaoh’” (ibid. vs. 44): Could it be that in this you will be like Me? Scripture purposely states, “I am Pharaoh”: My rank shall be higher than yours.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צב, ט): וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה', לְעוֹלָם יָדְךָ בָּעֶלְיוֹנָה. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב בַּדִּין, בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵן דִּימוּס, כָּל הָעָם מְקַלְּסִין אוֹתוֹ, וּבִזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵן סְפִיקָלָא, אֵין כָּל בְּרִיָה מְקַלֶּסֶת אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ שֶׁטֶף בְּדִינוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא בֵּין בְּמִדַּת הַטּוֹב, בֵּין בְּמִדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה', לְעוֹלָם יָדְךָ בָּעֶלְיוֹנָה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר, כְּתִיב (תהלים קא, א): לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם חֶסֶד אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי אָשִׁירָה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לַה' אֲזַמֵּרָה, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי יוּדָן, כְּתִיב (תהלים נו, יא): בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, כְּתִיב (תהלים קטז, ג ד): צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי פִּילְיָא הוּא שֶׁאִיּוֹב אוֹמֵר (איוב א, כא): ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ, בֵּין שֶׁנָּתַן בְּרַחֲמִים נָתַן, בֵּין שֶׁנָּטַל בְּרַחֲמִים נָטַל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּשֶׁנָּתַן לֹא נִמְלַךְ בִּבְרִיָּה וּכְשֶׁנָּטַל נִמְלַךְ בְּבֵית דִּין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא וַה', הוּא וּבֵית דִּינוֹ, בִּנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּן (מלכים א כב, כג): וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה, אָמַר רַבִּי יוּדָן כְּתִיב: וְאַתָּה מָרוֹם, רוֹמְמוּת אַתָּה נוֹהֵג בְּעוֹלָמֶךָ, נָתַתָּ כְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן לְעוֹלָם (במדבר יח, יט): בְּרִית מֶלַח הִוא, נָתַתָּ מַלְכוּת לְדָוִד לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יג, ה): הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה. נָתַתָּ קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: קְדשִׁים תִּהְיוּ.
דָּבָר אַחֵר, קְדשִׁים תִּהְיוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כ, ג): יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מַעֲשֶׂה בְּקַרְתָּנִי בְּאַבָּא יוֹסֵי אִישׁ צַיְתוּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה עַל פֶּתַח מַעְיָן, אִתְגַּלֵּי עֲלוֹי הַהוּא רוּחָא דַּהֲוָה שָׁרֵי תַּמָּן, אֲמַר לֵיהּ אַתּוּן יָדְעִין כַּמָּה שְׁנִין אֲנָא שָׁרֵי הָכָא וְאָתִין וְנָפְקִין אַתּוּן וּנְשֵׁיכוֹן בְּרַמְשָׁא וּבְטִיהֲרָא וְלֵית אַתּוּן מִתְנַזְּקִין, וְכַדּוּן תֶּהֱווֹן יָדְעִין דְּהָא רוּחַ בִּישׁ בָּעֵי מֵישְׁרָא הָכָא וְהָא מַזִּיק בְּרִיָּתָא, אֲמַר לֵיהּ וּמָה נַעֲבֵיד, אֲמַר לֵיהּ אָזֵיל וְאַסְהֵיד בִּבְנֵי מָתָא וֶאֱמָר לְהוֹן מַאן דְּאִית לֵיהּ מַכּוּשׁ מַאן דְּאִית לֵיהּ פָּס מַאן דְּאִית לֵיהּ מַגְרוֹפֵי, יִפְקוּן הָכָא לְמָחָר עִם מַצְמְחֵיהּ דְּיוֹמָא וִיהוֹן מִסְתַּכְּלִין עַל אַפֵּי מַיָא, וְכַד אִינוּן חָמְיָין עִרְבּוּבְיָא דְמַיָא יְהוֹן מַקְשִׁין בְּפַרְזְלַיָא וְאָמְרִין דִּידָן נָצַח וְלָא יִפְקוּן מִן הָכָא עַד זְמַן דְּיֶחֱמוּן חֲרָדָה דְּדָמָא עַל אַפֵּי מַיָא. אָזַל וְאַסְהֵיד בִּבְנֵי קַרְתָּא וְאָמַר לְהוֹן מַאן דַּהֲוָה לֵיהּ מַכּוּשׁ מַאן דַּהֲוָה לֵיהּ פָּס מַאן דַּהֲוָה לֵיהּ מַגְרוֹפֵי, נָפְקוּן לְמָחָר לְתַמָּן עִם מַצְמְחֵיהּ דְּיוֹמָא וִיהוֹן מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַיָא, כֵּיוָן דְּחָמוֹ עִרְבּוּבְיָא בְּמַיָא הֲווֹן מַקְשִׁין בְּפַרְזְלַיָא וַאֲמָרוּ דִּידָן נָצַח דִּידָן נָצַח, וְלָא עָלוּן מִן תַּמָּן עַד זְמַן דְּחָמוּן כְּמִין חֲרָדָא דְּדָמָא עַל אַפֵּי מַיָא, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם הָרוּחוֹת שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ לְשׁוּם סִיּוּעַ צְרִיכִין סִיּוּעַ, אָנוּ שֶׁנִּבְרֵאנוּ לְסִיּוּעַ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ.
דָּבָר אַחֵר, יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל אֵינָן אֶלָּא מִצִּיּוֹן, יְשׁוּעָה מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יד, ז): מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. עֹז מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי, ב): מַטֵּה עֻזְךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן. בְּרָכָה מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלד, ג): יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן. שׁוֹפָר מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב, א): תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, טַל וּבְרָכָה וְחַיִּים מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, ג): כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם. תּוֹרָה מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב, ג): כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה. עֶזְרָה וְסִיּוּעַ מִצִּיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ, ב): יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, מִקִּדּוּשׁ מַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ, (תהלים כ, ב): וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ מִצִּיּוּן מַעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֶךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי פָּרוּשׁ כָּךְ תִּהְיוּ פְּרוּשִׁים, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ כָּךְ תִּהְיוּ קְדוֹשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ.
Another explanation. “May He send your aid from His sanctuary, and may He support you from Zion.” (Psalms 20:3) R’ Levi said: all the good and blessings and consolation which the Holy One will give to Israel in the future only come from Zion. Salvation is from Zion, as it says “O that the salvation of Israel would come out of Zion…” (Psalms 14:7) Might is from Zion, as it says “The staff of your might the Lord will send from Zion…” (Psalms 110:2) Blessing is from Zion, as it says “May the Lord bless you from Zion…” (Psalms 134:3) The shofar’s blast is from Zion, as it says “Sound a shofar in Zion…” (Yoel 2:1) Dew, blessing and life are from Zion, as it says “As the dew of Hermon which runs down on the mountains of Zion, for there the Lord commanded the blessing, life forever.” (Psalms 133:3) Torah is from Zion, as it says “…for out of Zion shall the Torah come forth…” (Isaiah 2:3) Help and assistance are from Zion, as it says “May He send your aid from His sanctuary…” from the sanctity of the acts which you have done “…and may He support you from Zion,” (Psalms 20:3) from the distinguished actions which you have done. The Holy One said to Moshe: go and tell Israel ‘my son, just as I am separate, so too you be separate. Just as I am holy, so too you be holy.’ This is what is written “You shall be holy…” (Leviticus 19:2)
תָּנֵי רַבִּי חִיָּא פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּהַקְהֵל, מִפְּנֵי שֶׁרֹב גּוּפֵי תוֹרָה תְּלוּיִן בָּהּ, רַבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בְּתוֹכָהּ, (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, ב): אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, ד): וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. (שמות כ, ז): לֹא תִשָּׂא, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, יב): וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי. (שמות כ, ח): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, ג): אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. (שמות כ, יב): כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, ג): אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. (שמות כ, יג): לֹא תִּרְצָח, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, טז): לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ. (שמות כ, יג): לֹא תִּנְאָף, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. (שמות כ, יג): לֹא תִּגְנֹב, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, יא): לֹא תִּגְנֹבוּ. (שמות כ, יג): לֹא תַעֲנֶה, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, טז): לֹא תֵלֵךְ רָכִיל. (שמות כ, יג): לֹא תַחְמֹד, וּכְתִיב הָכָא (ויקרא יט, יח): וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר, שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת הִכְתִּיב לָנוּ משֶׁה רַבֵּינוּ בַּתּוֹרָה, וְכָל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן יֵשׁ בָּהּ מִשִּׁשִּׁים שִׁשִּׁים מִצְווֹת, וְאֵלּוּ הֵן: פָּרָשַׁת פְּסָחִים, וּפָרָשַׁת נְזִיקִין, וּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תַּמְרְתָא אָמַר, מִשִּׁבְעִים שִׁבְעִים. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּעָבַד פָּרָשַׁת פְּסָחִים שִׁבְעִים, כָּלַל עִמָּהּ פָּרָשַׁת תְּפִלִּין. מַאן דְּעָבַד פָּרָשַׁת נְזִיקִין שִׁבְעִים, כָּלַל עִמָּהּ פָּרָשַׁת שְׁמִטָּה. וּמַאן דְּעָבַד פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים שִׁבְעִים, כָּלַל עִמָּהּ פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, וְאַתְיָה כַּהֲדָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, דְּאָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא גּוֹדֵר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה נִקְרָא קָדוֹשׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַיְתֵי מִן שׁוּנַמִּית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב ד, ט): וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אָמַר רַבִּי יוֹנָה הוּא קָדוֹשׁ וְאֵין מְשָׁרְתָיו קְדוֹשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב ד, כז): וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא שֶׁהֲדָפָהּ בְּהוֹד יָפְיָהּ, עַל דַּדֶּיהָ. רַבִּי אַיְבוּן אָמַר מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הִבִּיט בָּהּ מִיָּמָיו. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁלֹּא רָאֲתָה טִפַּת קֶרִי מִיָּמֶיהָ עַל סָדִין שֶׁלּוֹ. אַמְתֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַב יִצְחָק אָמְרָה אֲנָא הֲוֵינָא מְשַׁמְּשָׁא לְמָנוֹי דְּמָרִי וְלָא מִן יוֹמוֹי חָמֵית מִלָּה בִּישָׁא עַל מָנוֹי דְּמָרִי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, וְאִית לֵיהּ קְרָיָין סַגִּיִין, (ויקרא כא, ז): אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה, (ויקרא כא, ח): וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. (ויקרא כא, יד טו): אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה וגו' וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ, וְהָדֵין: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אִיפַקְרָסִין וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת עַבְדוֹ נַעֲרָהּ וְקַפְּלָהּ וכו'. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מָשָׁל לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ נִזְדַּמֵּן לוֹ חִלוֹנִי אֶחָד, אָמַר לוֹ אֵלֵךְ עִמְּךָ, אָמַר לוֹ בְּנִי כֹּהֵן אֲנִי וּבְדֶרֶךְ טָהוֹר אֲנִי מְהַלֵּךְ וְאֵין דַּרְכִּי לַהֲלוֹךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת, אִם אַתָּה הוֹלֵךְ אִתִּי מוּטָב, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁאֲנִי מַנִיחֲךָ וְהוֹלֵךְ לִי. כָּךְ אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ, מַהוּ לְהַצִּילְךָ, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אָמַר לְהָגֵן עָלֶיךָ (יונה ד, ו): לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ, וְחַד אָמַר לְרוֹקֵן כָּל נִכְסֵי הָאֻמּוֹת וְלִתֵּן לְךָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות ג, כב): וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם, עַל מְנָת (דברים כג, טו): וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, עֶרְוַת דִּבּוּר, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זֶה נִבּוּל הַפֶּה.
רַבִּי אָבִין תַּרְתֵּין, רַבִּי אָבִין אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן וְהוֹשִׁיב בּוֹ הַמֶּלֶךְ שׁוֹמְרִים, מֵהֶם נְזִירִים וּמֵהֶם שִׁכּוֹרִים, לְעֵת עֶרֶב בָּא לִתֵּן שְׂכָרָם, נָתַן לַשִּׁכּוֹרִים שְׁנֵי חֲלָקִים וְלַנְּזִירִים חֵלֶק אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לֹא כֻלָּנוּ שָׁמַרְנוּ כְּאֶחָד, מִפְּנֵי מַה אַתָּה נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָנוּ חֵלֶק אֶחָד, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, אֵלּוּ שִׁכּוֹרִים הֵן וְדַרְכָּן לִשְׁתּוֹת יַיִן, וּלְפִיכָךְ אֲנִי נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָכֶם חֵלֶק אֶחָד, כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים לְפִי שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע מָצוּי בָּהֶם קְדֻשָּׁה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, יד): וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָּא, אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים לְפִי שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּהֶם הַלְּוַאי בִּשְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת יַעַמְדוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב (ויקרא כ, ז): וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים. רַבִּי אָבִין אָמַר אָחֳרֵי, מָשָׁל לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁעָשׂוּ שָׁלשׁ עֲטָרוֹת לַמֶּלֶךְ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ, נָתַן בְּרֹאשׁוֹ אַחַת, וּשְׁתַּיִם בְּרֹאשָׁם שֶׁל בָּנָיו. כָּךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָעֶלְיוֹנִים מַכְתִּירִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלשׁ קְדֻשּׁוֹת, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּרֹאשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְדשִׁים תִּהְיוּ, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת הִכְתִּיב לָנוּ משֶׁה בַּתּוֹרָה וְאָנוּ לְמֵדִין אוֹתָן מִפָּרָשַׁת פַּרְעֹה הָרָשָׁע. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים כח, יג): וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה, יָכוֹל כָּמוֹנִי תַּלְמוּד לוֹמַר רַק, לְשׁוֹן מִעוּט, גְּדֻלָּתִי לְמַעְלָה מִגְּדֻלַּתְכֶם, וְאָנוּ לְמֵדִים אוֹתָהּ מִפַּרְעֹה הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, מ): אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, יָכוֹל כָּמוֹנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית מא, מ): רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶךָּ, גְּדֻלָּתִי לְמַעְלָה מִגְדֻלָּתֶךָ. וְהָדֵין: קְדשִׁים תִּהְיוּ, יָכוֹל כָּמוֹנִי תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, קְדֻשָּׁתִי לְמַעְלָה מִקְדֻשַּׁתְכֶם. וְעוֹד אָנוּ לְמֵדִין מִפַּרְעֹה הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, מד): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה, יָכוֹל כָּמוֹנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר אֲנִי פַרְעֹה, גְּדֻלָּתִי לְמַעְלָה מִגְּדֻלָּתֶךָ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, מֵאֲנִי שֶׁל בָּשָׂר וָדָם אַתָּה לָמֵד אֲנִי שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה אֲנִי שֶׁל בָּשָׂר וָדָם עַל יְדֵי שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה, זָכָה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, לִכְשֶׁיָּבוֹא אֲנִי שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה מו, ד): וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וּכְתִיב (ישעיה מד, ו): כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ [ה' צבאות] אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.