Chapter 23כ״ג
1 א

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם (ויקרא יח, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב, ב): כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, רַבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָא בְּרִבְקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כ): וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, אִם לְלַמֵּד שֶׁהִיא מִפַּדַן אֲרָם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, אֶלָּא אָבִיהָ רַמַּאי וְאַנְשֵׁי מְקוֹמָהּ רַמָּאִין, וְצַדֶּקֶת הַזּוֹ יוֹצֵאת מִבֵּנָתַיִם, לְמָה הִיא דּוֹמָה לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר כְּתִיב (בראשית כח, ה): וַיִשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ וגו', כְּלָלָן כֻּלָּן בְּרַמָּאוּת.

2 ב

רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַר קְרָא בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים הִיא קָשָׁה עַל בַּעֲלָהּ לְלָקְטָהּ, כָּךְ הָיְתָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגָּאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, לד): אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי וגו'. אֵלּוּ וָאֵלּוּ עֲרֵלִים, אֵלּוּ מְגַדְּלֵי בְּלוֹרִית וְאֵלּוּ מְגַדְּלֵי בְּלוֹרִיּת, אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִּלְאַיִם וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִּלְאַיִם, אִם כֵּן לֹא הָיְתָה נוֹתֶנֶת מִדַּת הַדִּין לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ מִמִּצְרַיִם לְעוֹלָם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אִלּוּלֵי שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ו, ו): לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה', וְאֵין לָכֵן אֶלָּא שְׁבוּעָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א ג, יד): וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה (תהלים עז, טז): גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ, בִּטְרוֹנְיָא, אָמַר רַבִּי יוּדָן מִלָּבוֹא לָקַחַת לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי וְעַד (דברים ד, לד): מוֹרָאִים גְּדֹלִים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הֵן, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה אֱמֹר לוֹ הוֹצֵא מֵהֶן גּוֹי הַשֵּׁנִי שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי אָבִין בִּשְׁמוֹ גּוֹאֲלָן, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.

3 ג

רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָטוּעַ שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשֶׁל גְּפָנִים וְשֶׁל רִמּוֹנִים וְשֶׁל תַּפּוּחִים, וּמָסַר לְאָרִיס וְהָלַךְ לוֹ, לְאַחַר יָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְהֵצִיץ בַּפַּרְדֵּס לֵידַע מֶה עָשָׂה, וּמְצָאוֹ מָלֵא חוֹחִין וְדַרְדַּרִין, הֵבִיא קַצָּצִים לְקֻצּוֹ, וְהֵצִיץ בְּאוֹתָן הַחוֹחִין וְרָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, נְטָלָהּ וְהֵרִיחַ בָּהּ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עֲלֵיהּ, אָמַר הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל כָּל הַפַּרְדֵּס. כָּךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל תּוֹרָה, לְאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת הֵצִיץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֵידַע מֶה עָשָׂה, וּמָצָא מָלֵא מַיִם בְּמַיִם, דּוֹר אֱנוֹשׁ מַיִם בְּמַיִם, דּוֹר הַמַּבּוּל מַיִם בְּמַיִם, דּוֹר הַפְלָגָה מַיִם בְּמַיִם, וְהֵבִיא קַצָּצִים לְקוֹצְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, י): ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב וגו', רָאָה בוֹ שׁוֹשַׁנָּה אַחַת שֶׁל וֶרֶד, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, וּנְטָלָהּ וֶהֱרִיחָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ (שמות כד, ז): נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל שׁוֹשַׁנָּה זוֹ יִנָּצֵל הַפַּרְדֵּס, בִּזְכוּת תּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל יִנָּצֵל הָעוֹלָם.

Rabbi Azaria in the name of Rabbi Y'hudah son of Rabbi Shimon says: The matter may be compared to the case of a king who had an orchard planted with one row of fig trees, one of vines, one of pomegranates, and one of apples. He entrusted it to a tenant and went away. After a time, the king came and looked in at the orchard to ascertain what it had yielded. He found it full of thorns and briars, so he brought woodcutters to raze it. He looked closely at the thorns and noticed among them a single rose-colored flower. He smelled it, and his spirits calmed down. The king said: "The whole orchard shall be saved because of this flower." In a similar manner, the whole world was created only for the sake of the Torah. . . . God saw a single rose-colored flower, to wit, Israel. God took it and smelled it when God gave them [the Israelites] the Ten Commandments, and God's spirits were calmed when they said, We will do, and we will hear (Exodus 24:7). Said the Holy One, "The orchard shall be saved on account of this flower. For the sake of the Torah and of Israel the world shall be saved." (Vayikra Rabbah 23:3)

4 ד

רַב חָנָן דְּצִפּוֹרִי פָּתַר קְרָיָא בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לְבֵית הֶאָבֵל וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת אֲבֵלִים, וְאֶחָד מֵהֶם פּוֹתֵחַ פִּיו וּמְבָרֵךְ, דּוֹמֶה כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִפְרֹס עַל שְׁמַע וְלַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְאֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ, דּוֹמֶה כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. רַבִּי אֶלְעָזָר אָזַל לְחַד אֲתַר אָמְרוּ לֵיהּ פְּרֹס עַל שְׁמַע, אָמַר לָהֶן לֵינָא חָכֵם עֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה. אָמַר לָהֶן לֵינָא חָכֵם, אָמְרִין דֵּין הוּא רַבִּי אֶלְעָזָר, דֵּין הוּא דְּאַתּוּן מִתְגַּלְגְּלִין בֵּיהּ, עַל מַגָּן צָוְוחִין לֵיהּ רַבִּי. נִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ, אָמַר לֵיהּ לָמָּה פָנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת, תָּנֵי לֵיהּ עוֹבָדָא. אֲמַר לֵיהּ צָבֵי מָרִי דְּיֵלִיף, אֲמַר לֵיהּ אִין, אִלְפֵיהּ. לְבָתַר יוֹמִין אָזַל לְהַהוּא אַתְרָא, אָמְרוּ לֵיהּ פְּרֹס עַל שְׁמַע, פָּרַס. עֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, עָבַר. אָמְרִין אִתְחַסַּם רַבִּי אֶלְעָזָר, וְקוֹרִין לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא. רַבִּי יוֹנָה הֲוָה מַלֵּיף לְתַלְמִידוֹי בִּרְכַּת אֲבֵלִים, אֲמַר יֶהֱווֹן גַּבְרִין בְּכָל מִלָּה.

5 ה

רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּא פָּתַר קְרָיָא בְּמַלְכֻיּוֹת, מַה שּׁוֹשַׁנָה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים רוּחַ צְפוֹנִית יוֹצֵאת וּמַטָּה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי דָרוֹם וְהַחוֹחַ עוֹקְצָהּ, רוּחַ דְּרוֹמִית יוֹצְאָה וּמַטָּה אוֹתָהּ כְּלַפֵּי צָפוֹן וְהַחוֹחַ עוֹקְצָהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לִבָּהּ מְכֻוָּן כְּלַפֵּי מַעְלָה, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהֵן נִגְבִּין אוֹנָנִיּוֹת וְאַנְגָרְיוֹת, לִבָּן מְכֻוָּון כְּלַפֵּי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַאי טַעְמָא (שמות כה, טו): עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. רַבִּי אַיְבוּ פָּתַר קְרָיָא בִּגְאֻלַּת מָחָר, מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים הִיא קָשָׁה עַל בַּעֲלָהּ לְלוֹקְטָהּ, וּמָה הֵן עוֹשִׂין מְבִיאִין אֶת הָאוּר וְהֵן שׂוֹרְפִין חוּץ לָהּ וְאַחַר כָּךְ לוֹקְטִין אוֹתָהּ, כָּךְ (איכה א, יז): צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו, כְּגוֹן חַלָּמִישׁ לְנָוֶה, יְרִיחוֹ לְנַעֲרָן, סוּסִיתָא לִטְבֶרְיָא, גַּסְטְרָא לְחֵיפָא, לֹד לְאוֹנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ה, ה): זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ, לְמָחָר כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מֵבִיא אֶת הָאוּר וְשׂוֹרֵף חוּץ לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד, וּמַה כְּתִיב בְּהוֹ (דברים לב, יב): ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ.

6 ו

אָמַר רַבִּי אָבִין, מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ יוֹצְאָה עָלֶיהָ שָׁרָב, הֲרֵי הִיא כְּמוּשָׁה, יָצָא טַל, הֲרֵי הִיא מַפְרַחַת. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁצִּלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו קַיָּם, כִּבְיָכוֹל יִשְׂרָאֵל נִרְאִין כְּאִלּוּ הֵם כְּמוּשִׁין בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא יַעֲבֹר צִלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְיִשְׂרָאֵל מַרְטִיבִין וְהוֹלְכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יד, ו): אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ אֵינָהּ בְּטֵלָה אֶלָּא עַל גַּב רֵיחָהּ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן בְּטֵלִין אֶלָּא עַל גַּב מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא לְרֵיחַ, כָּךְ לֹא נִבְרְאוּ צַדִּיקִים אֶלָּא לִגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ עוֹלָה עַל שֻׁלְחָנָן שֶׁל מְלָכִים תְּחִלָּה וָסוֹף, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵן הֵן לָעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן הֵן לָעוֹלָם הַבָּא. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ נִכֶּרֶת בֵּין הָעֲשָׂבִים, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל נִכָּרִים בֵּין הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא, ט): כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ מְתֻקֶּנֶת לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְתֻקָּנִין לִגְאֻלַּת מָחָר.

7 ז

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּמִצְרַיִם הֱיִיתֶם דּוֹמִים לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, עַכְשָׁיו שֶׁאַתֶּם נִכְנָסִין לְאֶרֶץ כְּנַעַן, הֱיוּ דּוֹמִין לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, וּתְנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ לֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ וְלֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא יח, ג): כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם. רַבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָיָא בְּבֶן אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת מֵאֵם אֶחָת, שְׁתֵּיהֶן מֵאָב אֶחָד, שְׁתֵּיהֶן מִשָּׁפִיר אֶחָד, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית י, ו): וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהִשְּׁרָה אוֹתָהּ בְּמָבוֹי אֶחָד וְנִמְצְאוּ כֻלָּן בַּעֲלֵי זְנוּת וּבַעֲלֵי כְשָׁפִים, אָמַר לָהּ בִּתִּי תְּנִי דַעְתֵּךְ שֶׁלֹּא תַעֲשִׂי לֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ וְלֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מִצְרִים בַּעֲלֵי זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן הָיוּ כְּנַעֲנִים בַּעֲלֵי זְנוּת וּבַעֲלֵי כְשָׁפִים, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ג, ד): מֵרֹב זְנוּנֵי זוֹנָה טוֹבַת חֵן בַּעֲלַת כְּשָׁפִים, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ לֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ וְלֹא כְמַעֲשֵׂה אֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם.

8 ח

וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר (איוב לז, כא), תָּנָא הָרוֹאֶה הַחַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ, לְבָנָה בְּכַדּוּרָהּ, כּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם, מַזָּלוֹת כְּסִדְרָן, אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אָמַר רַב הוּנָא הֲדָא דְאַתְּ אָמַר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וּבִלְבָד לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים. וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר דָּרַשׁ רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי בִּנְהַרְדָּעָא (שמות כד, י): וַיִּרְאוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, זֶה עַד שֶׁלֹּא נִגְאָלוּ, אֲבָל מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ הֵיכָן הָיְתָה דַרְכָּהּ שֶׁל לְבֵנָה לִנָּתֵן שָׁם הָיְתָה נְתוּנָה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (שמות כד, י): כְּמַעֲשֵׂה, הִיא וְכָל אַרְגָּלִיָּא שֶׁלָּהּ נְתָנָהּ, הִיא וְהַסַּל וְהַמַּגְרֵפָה שֶׁלָּהּ נְתָנָהּ. בַּר קַפָּרָא אָמַר עַד שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיְתָה רְשׁוּמָה בָּרָקִיעַ, מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ עוֹד לֹא נִרְאֲתָה בָּרָקִיעַ, מַאי טַעְמָא (שמות כד, י): וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר, כָּךְ אִינוּן נְקִיִּין מִן עֲנָנִין.

9 ט

תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (ויקרא יח, ג): כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא תַעֲשׂוּ וגו', וְאִם לָאו (ויקרא יח, ד): אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא לָמָּה אֲנִי ה' כְּתִיב שְׁנֵי פְּעָמִים, אֲנִי הוּא שֶׁפָּרַעְתִּי מִדּוֹר הַמַּבּוּל וּמִסְּדוֹם וּמִמִּצְרַיִם, אֲנִי עָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, דּוֹר הַמַּבּוּל נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִין בִּזְנוּת. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת אַנְדְּרָלָמוּסְיָא בָּאָה לָעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁכָּתְבוּ גּוֹמָסִיּוֹת לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא, מָצִינוּ שֶׁעַל הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ רוּחוֹ חוּץ מִן הַזְּנוּת בִּלְבָד, וְאִית לֵיהּ קְרָיָן סַגִיִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, א ז): וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם, וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם. סְדוֹמִיִּים רַבִּי יְהשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לוֹט עוֹמֵד וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם סָנֵיגוֹרְיָא, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ (בראשית יט, ה): אַיֵּה הָאֲנָשִׁים וְנֵדְעָה אֹתָם בְּתַשְׁמִישׁ, מִיָּד (בראשית יט, יב): וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה, עַד כָּאן הָיָה לְךָ פִּתְחוֹן פֶּה לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סָנֵיגוֹרְיָא, אֶלָּא (בראשית יט, יב יג): חָתָן בָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ. (ויקרא יח, ד): אֲנִי ה', אֲנִי הוּא שֶׁנִּפְרַעְתִּי מִשִּׁמְשׁוֹן וּמֵאַמְנוֹן וּמִזִּמְרִי, וְעָתִיד אֲנִי לִפָּרַע מִמִּי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, אֲנִי הוּא שֶׁשִּׁלַּמְתִּי לְיוֹסֵף לְיָעֵל וּלְפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ, אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם. יוֹסֵף מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל יוֹסֵף מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ, פִּיו שֶׁלֹּא נָשַׁק בַּעֲבֵרָה (בראשית מא, מ): עַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, צַוָּארוֹ שֶׁלֹּא הִרְכִּינוֹ לַעֲבֵרָה (בראשית מא, מב): וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ, יָדָיו שֶׁלֹּא מִשְׁמְשׁוּ בַּעֲבֵרָה, (בראשית מא, מב): וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ. גּוּפוֹ שֶׁלֹּא נָגַע בַּעֲבֵרָה (בראשית מא, מב): וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ. רַגְלָיו שֶׁלֹּא הָלְכוּ בַּעֲבֵרָה, (בראשית מא, מג): וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. מַחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא חָשְׁבָה, תָּבוֹא וְתִקָּרֵא חֲכָמָה, (בראשית מא, מג): וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ.

10 י

שְׁלשָׁה הֵם שֶׁבָּרְחוּ מִן הָעֲבֵרָה וְשִׁתֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עִמָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: יוֹסֵף וְיָעֵל וּפַלְטִי. יוֹסֵף מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, ו): עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, מַהוּ בִּיהוֹסֵף יָהּ מֵעִיד עָלָיו שֶׁלֹּא נָגַע בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר. יָעֵל מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד, יח): וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה, מַהוּ בַּשְּׂמִיכָה, רַבָּנָן דְּהָכָא אָמְרֵי בְּסוּדָרָא, וְרַבָּנָן דְּתַמָּן אָמְרֵי בִּמְשִׁיכְלָא, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ כְּלִי שֶׁשְּׁמוֹ שְׂמִיכָה, וּמַה שְׂמִיכָה, שְׁמִי כֹּה, שְׁמִי מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא נָגַע בָּהּ אוֹתוֹ רָשָׁע. פַּלְטִי מִנַּיִן כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א כה, מד): וְשָׁאוּל נָתַן אֶת מִיכַל בִּתּוֹ [אשת דוד] לְפַלְטִי, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב ג, טו): פַּלְטִיאֵל, קָרֵי לֵיהּ פַּלְטִי וְקָרֵי לֵיהּ פַּלְטִיאֵל, מִי נָסֵיב פַּלְטִי וּמִי יָהֵיב פַּלְטִיאֵל, אֶלָּא מֵעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁלֹּא נָגַע בְּאֵשֶׁת דָּוִד.

11 יא

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי שְׁלשָׁה הֵן שֶׁתָּקַף יִצְרָן עֲלֵיהֶם וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ, יוֹסֵף דָּוִד וּבוֹעַז. יוֹסֵף מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לט, ט): וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידֵי אָמַר כְּלוּם הַמִּקְרָא חָסֵר, וְחָטָאתִי לַה' אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֵאלֹהִים, נִשְׁבַּע לְיִצְרוֹ וְאָמַר לֵאלֹהִים אֲנִי חוֹטֵא וְאֵינִי עוֹשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה. דָּוִד מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כו, י): וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי ה' כִּי אִם ה' יִגֳּפֶנּוּ, לְמִי נִשְׁבַּע, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְיִצְרוֹ נִשְׁבַּע, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לַאֲבִישַׁי נִשְׁבַּע, אָמַר לוֹ חַי ה' אִם תִּגַּע בּוֹ אֲנִי מְעָרֵב דָּמְךָ בְּדָמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א כו, ט): וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ. בֹּעַז מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ג, יג): חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי חָמָא, רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה יִצְרוֹ מְפַתֵּהוּ בִּדְבָרִים וְאוֹמֵר לוֹ אַתְּ פָּנוּי וְהִיא פְּנוּיָה, אַתָּה מְבַקֵּשׁ אִשָּׁה וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת אִישׁ, לְיֵצֶר הָרָע נִשְׁבַּע חַי ה', וְלָאִשָּׁה אָמַר שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא (משלי כד, ה): גֶּבֶר חָכָם, זֶה בּוֹעַז. (משלי כד, ה): וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ, שֶׁגָּבַר עַל יִצְרוֹ בַּשְּׁבוּעָה.

12 יב

דָּבָר אַחֵר, (ויקרא יח, ג): כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא בְּגוּפוֹ נִקְרָא נוֹאֵף, נוֹאֵף בְּעֵינָיו נִקְרָא נוֹאֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֵין נֹאֵף, וְהַנּוֹאֵף הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר אֵימָתַי נֶשֶׁף בָּא אֵימָתַי עֶרֶב בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ז, ט): בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ, הוּא שֶׁאִיּוֹב אוֹמֵר (איוב י, ג): הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק, זֶה זָן וּמְפַרְנֵס וְהוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אַחֵר, אֶלָּא (איוב י, ג): כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, וּמֵאַחַר שֶׁאַתָּה יָגֵעַ בּוֹ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם אַתָּה חוֹזֵר וּמְקַלְקְלוֹ, אֶלָּא (איוב י, ג): וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ, כָּךְ הוּא כְבוֹדְךָ לַעֲמֹד בֵּין נוֹאֵף לְנוֹאָפֶת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִיּוֹב רָאוּי אַתָּה לְפַיֵּס אֶלָּא יְהִי אוֹמֵר כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ (איוב י, ד): הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אָבִיו בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְתַלְמִידוֹ שֶׁל יוֹצֵר שֶׁגָּנַב בֵּיצַת יוֹצְרִים וְעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, מֶה עָשָׂה עָמַד וַעֲשָׂאוֹ כְּלִי וְתָלוֹ בְּפָנָיו, וְכָל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פְּרָטָא כְּתִיב (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתֶּם כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. מָשָׁל לְצַיָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְצָר אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, מִשֶּׁהוּא גּוֹמְרָהּ בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ נִתְחַלֵּף הַמֶּלֶךְ, מִיָּד תָּשׁוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, כָּךְ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹסֵק בְּצוּרַת הַוָּלָד וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר, מִיָּד רָפוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, הֱוֵי: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתָּ כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. יו"ד זְעֵירָא וְלֵית בִּקְרָיָה כַּוָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצִינוּ כָּל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת הַגּוֹנֵב נֶהֱנֶה וְהַנִּגְנָב מַפְסִיד, הַגּוֹזֵל נֶהֱנֶה וְהַנִּגְזָל מַפְסִיד, בְּרַם הָכָא שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִין מִי מַפְסִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מְאַבֵּד סַמָּנָיו.

13 יג

רַבִּי מְנַשְׁיָה בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, מָצִינוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹאֶה דְּבַר עֶרְוָה וְאֵינוֹ זָן עֵינָיו מִמֶּנָּהּ זוֹכֶה לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, מַאי טַעְמָא (ישעיה לג, טו): וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (ישעיה לג, יז): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים.