Hananiah the son of Hakinai and Rabbi Shimon the son of Yohai went to study Torah with Rabbi Akiva in Bnei Brak. They were there for 13 years. Rabbi Shimon the son of Yohai used to send letters to his wife, and used to know what was happening to his family. Hananiah the son of Hakinai did not send letters to his wife and did not know what was happening to his family. His wife sent to him, "Your daughter is grown; come and find her a match." [He wished to enter his house but found that it was turned in a different direction.] What did he do? He went and sat by the well. He heard the voices of the water-drawers saying, "Daughter of Hakinai, fill your pitcher and ascend." She went, and he went after her, until he came into his house. Just as his wife saw him, her soul left her. {There are those who say that it returned}
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַר קְרָא בַּפְּלִשְׁתִּים, בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים, זֶה גָּלְיַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, טז): וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב. לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי (שמואל א יז, מד): וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד לְכָה אֵלַי וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר הָאָרֶץ אֲחָזַתּוּ. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אֲמִינָא טַעְמָא, וְאָבוֹא אֵלֶיךָ אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא לְכָה אֵלַי, מְלַמֵּד שֶׁהָאָרֶץ אֲחָזַתּוּ. רַבִּי יַנַּאי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה קוֹפְּלִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה אֵיבָרִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּאָדָם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד (תהלים קמ, ט): אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, לֹא תִתֵּן תַּחְמוּדְתָא. (תהלים קמ, ט): זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, לָא תְרַפֵּי לֵיהּ. (תהלים קמ, ט): יָרוּמוּ סֶלָה, חֲזֵק כִּתְפוֹי. רַבִּי יוּדָן אָמַר מִתְאַוֶּה בְּדָוִד שֶׁהָיָה (שמואל א טז, יב): יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי, מִיָּד אָמַר דָּוִד: אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, תַּחְמוּדְתָא, אֲבָל (משלי י, כד): וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הִלְקָהוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, מו): יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי, וְאֵין יְסַגֶּרְךָ זֶה, אֶלָּא צָרַעַת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יג, ד): וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן. צָרַי וְאוֹיְבַי לִי (שמואל א יז, מט): וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה שֶׁל פְּלִשְׁתִּים, לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה שֶׁל פְּלִשְׁתִּים, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ. בְּזֹאת אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּסִקְוָוטְרִיס שֶׁהִכְתִּיב לָנוּ משֶׁה בַּתּוֹרָה וְאָמַר לָהֶם לַזְּקֵנִים (דברים לג, ז): וְזֹאת לִיהוּדָה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָא בָּעֲמָלֵקִים, בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים, אֵלּוּ עֲמָלֵקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ל, א): וַעֲמָלֵקִי פָשְׁטוּ אֶל נֶגֶב וְאֶל צִקְלַג. לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, (שמואל א ל, ה): וּשְׁתֵּי נְשֵׁי דָוִד נִשְׁבּוּ. צָרַי וְאֹיְבַי לִי (שמואל א ל, יז): וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם, מַהוּ לְמָחֳרָתָם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי שְׁתֵּי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד, מִי הָיָה מֵאִיר לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּזִיקִים וּבְרָקִים, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר דָּוִד: אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה שֶׁל עֲמָלֵקִים, לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה שֶׁל עֲמָלֵקִים, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ, אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּסִקְוָוטְרִיס שֶׁהִכְתִּיב משֶׁה לַזְּקֵנִים וְזֹאת לִיהוּדָה.
רַבָּנָן פָּתְרִין קְרָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אוֹרִי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיִשְׁעִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִמִּי אִירָא (שמות טו, ב): עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ. בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים, אֵלּוּ שָׂרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, לְפִי שֶׁשָּׂרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וּמְקַטְרְגִין עַל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמְרִים לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֵלּוּ מְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְאֵלּוּ מְגַלֵּי עֲרָיוֹת, אֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים וְאֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים, מִפְּנֵי מָה אֵלּוּ יוֹרְדִין לַגֵּיהִנֹּם וְאֵלּוּ אֵינָן יוֹרְדִין לַגֵּיהִנֹּם. צָרַי וְאֹיְבַי לִי, בִּימוֹת הַחַמָּה שְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם, הַשָּׂטָן גִּימַטְרִיָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ מְקַטְרֵג, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה, שֶׁל סמא"ל, לֹא יִירָא לִבִּי, שֶׁהִבְטַחְתַּנִי בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ.
בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כד, ו): כִּי בְתַחְבֻּלּוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, רַבִּי נָתָן וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת עֲשֵׂה כְּנֶגְדָן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת, (משלי ו, יז): עֵינַיִם רָמוֹת, (דברים ו, ח): וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. (משלי ו, יז): לְשׁוֹן שָׁקֶר (דברים יא, יט): וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. (משלי ו, יז): וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי (דברים ו, ח): וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. (משלי ו, יח): לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן (דברים ו, ו): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. (משלי ו, יח): רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה, הֱוֵי רָץ אַחַר מִילָה שֶׁהִיא בֵּין בִּרְכַּיִם. (משלי ו, יט): יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד [חמס] [שקר] (ישעיה מג, יב): וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'. (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים (תהלים לד, טו): בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָיָא בְּקַבַּרְנִיטִין, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם יַעֲשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ קַבַּרְנִיט הָאֵיךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, רַבִּי בְּנָאָה פָּתַר קְרָיָא בְּמִשְׁנָיוֹת, דְּאָמַר רַבִּי בְּנָאָה לְעוֹלָם יַשְׁקִיעַ אָדָם עַצְמוֹ בְּמִשְׁנָיוֹת, שֶׁאִם יְרֻתַּק, יִפְתְּחוּ לוֹ, אִם לְתַלְמוּד לְתַלְמוּד, אִם לְהַגָּדָה לְהַגָּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַמּוּד בַּרְזֶל מִשְׁנָה.
רַבִּי יוּדָן פָּתַר קְרָיָא בְּכֹהֵן גָּדוֹל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת יֵשׁ בְּיָדוֹ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה (דברים ד, מד): וְזֹאת הַתּוֹרָה, בִּזְכוּת מִילָה (בראשית יז, י): זֹאת בְּרִיתִי, בִּזְכוּת שַׁבָּת (ישעיה נו, ב): אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת, בִּזְכוּת יְרוּשָׁלַיִם (יחזקאל ה, ה): זֹאת יְרוּשָׁלִַם, בִּזְכוּת שְׁבָטִים (בראשית מט, כח): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, בִּזְכוּת יְהוּדָה (דברים לג, ז): וְזֹאת לִיהוּדָה, בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל (שיר השירים ז, ח): זֹאת קוֹמָתֵךְ, בִּזְכוּת תְּרוּמָה (שמות כה, ג): וְזֹאת הַתְּרוּמָה, בִּזְכוּת הַמַּעְשְׂרוֹת (מלאכי ג, י): וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, בִּזְכוּת קָרְבָּנוֹת, בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן.
What is written above this? “And the Lord said to Moses: Speak to your brother Aaron…” (Leviticus 16:2) R’ Avin said: He said to him - go and comfort him with words, as it says “Speak to the heart of Jerusalem…” (Isaiah 40:2) “…that he should not come at all times…” (Leviticus 16:2) R’ Yehudah bar R’ Simon said: Moshe was greatly distressed by this. He said: oy! Perhaps Aharon my brother has been driven out from the inner space at all times! There is a time corresponding to the hour “…that he should not come at all times…” (ibid.) There is a time corresponding to the day “And water by measure you shall drink…” (Ezekiel 4:11) There is a time corresponding to the year, as it says “And it was, at the return of the year…” (Samuel II 11:1) There is a time corresponding to twelve years “Until the time when His word came…” (Psalms 105:19) There is a time corresponding to the seventy years, as it says “…since the destruction of Jerusalem seventy years.” (Daniel 9:2) And it says “…until the time of his own land come…” (Jeremiah 27:7) There is a time corresponding to eternity “You gave joy into my heart from the time that their corn…” (Psalms 4:8) The Holy One said to Moshe: it is not as you think. This is not a time of the hour, the day, the year, of twelve years, seventy years or of eternity. Rather, at any time which he wants to enter he may enter, but he must do it with this procedure. R’ Yehudah bar R’ Elazar said: with thirty-six bells and thirty-six pomegranates. The Rabbis say: with seventy-two bells and seventy-two pomegranates.
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינָאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הָלְכוּ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא בִּבְנֵי בְּרַק, שָׁהוּ שָׁם שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֲוָה מְשַׁלַּח וְיָדַע מַה בְּגוֹ בֵּיתֵיהּ, רַבִּי חֲנַנְיָא לֹא הֲוָה שָׁלַח וְיָדַע מַה בְּגוֹ בֵּיתֵיהּ. שָׁלְחָה לוֹ אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ בִּתְּךָ בָּגְרָה בּוֹא וְהַשִּׂיאָה, וְאַף עַל פִּי כֵן צָפָה רַבִּי עֲקִיבָא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר לָהֶם כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת בּוֹגֶרֶת יֵלֵךְ וְיַשִּׂיאָהּ, יָדַע מַהוּ אוֹמֵר קָם נְסַב רְשׁוּתָא וַאֲזַל, בָּעֵי לְעַיֵּיל בְּגוֹ בֵּיתֵיהּ וְאַשְׁכְּחָה דְּפַנְיָא לְזָוִית אָחֳרֵי, מָה עֲבַד אָזַל וְיָתַב לֵיהּ עַל מַלְיוֹתְהוֹן דְּנָשֵׁי שָׁמַע קָלְהוֹן דְּטַלְיוּתָא אָמְרִין בַּת חֲנִינָא מְלוֹי קוּלְתִיךְ וּסְלֵיק לִיךְ, מֶה עָשָׂה הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, נִכְנַס אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם, לֹא הִסְפִּיקָה אִשְׁתּוֹ לִרְאוֹתוֹ עַד שֶׁיָּצָאת נִשְׁמָתָהּ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲנִיָּה זוֹ זוֹ שְׂכָרָהּ, לְאַחַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהִמְתִּינָה לִי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָזְרָה נַפְשָׁהּ לְגוּפָהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אַרְבָּעָה דְבָרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן אַף אֲנִי אֵינִי אוֹהֲבָן, הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין, וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עָרוֹם, וְהָאוֹמֵר דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אִשְׁתּוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, וְהַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ פִּתְאֹם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. רַב אָמַר אַל תִּכָּנֵס לָעִיר פִּתְאֹם, וְאַל תִּכָּנֵס לַבַּיִת פִּתְאֹם, בִּתְּךָ בָּגְרָה שַׁחְרֵר עַבְדְּךָ וּתְנֶהָ לוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה סָלֵיק לְמִשְׁאַל שְׁלָמֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא הֲוָה מְבַעְבֵּעַ, עַל שׁוּם (שמות כח, לה): וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ.
דָּבָר אַחֵר, בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר בְּזֹאת, הַכָּתוּב מְבַשְּׂרוֹ שֶׁהוּא חַי אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנִים, וְכִי עָלָה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאַהֲרֹן חַי אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנִים, אֶלָּא מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן עַל יְדֵי שֶׁשִּׁמְשׁוּ בּוֹ בֶּאֱמוּנָה, שִׁמְשׁוּ בּוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים, הוּא וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ. מִקְדָּשׁ שֵׁנִי עַל שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָהּ בְּדָמִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיוּ הוֹרְגִין זֶה אֶת זֶה בִּכְשָׁפִים, שִׁמְשׁוּ שְׁמוֹנִים כֹּהֲנִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם [ויש אומרים שמונים ושלשה], וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה [ויש אומרים שמונים וחמשה] וּמֵהֶן שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אַרְבָּעִים שָׁנָה. כֵּיוָן שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹת מַשְׂכִּירִין אוֹתוֹ בְּדָמִים הָיוּ שְׁנוֹתֵיהֶן מִתְקַצְּרוֹת. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁלַח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְלֵאוֹת כֶּסֶף וּמְחוֹקֵיהֶן כֶּסֶף, וְעָמַד אֶחָד וְשָׁלַח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל זָהָב מְלֵאוֹת זָהָב וּמְחוֹקֵיהוֹן זָהָב, אָמְרוּ כָּפָה סְיָח אֶת הַמְּנוֹרָה. רַבִּי אַחָא הֲוֵי קָרֵי עֲלֵיהֶן (משלי י, כז): יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, אֵלּוּ שֶׁשִּׁמְשׁוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, (משלי י, כז): וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה, אֵלּוּ שֶׁשִּׁמְשׁוּ בְּבַיִת שֵׁנִי.
רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חֲבֵרִין דְּרַבָּנָן אָמְרוּ מִפְּנֵי מָה כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים, אֶלָּא כְּנֶגֶד מִילָה שֶׁהִיא לִשְׁמוֹנָה יָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מִפְּנֵי מָה אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנַס בְּבִגְדֵי זָהָב, אֶלָּא אֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשָׂה סָנֵיגוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַשָּׂטָן לְקַטְרֵג וְלוֹמַר אֶתְמוֹל עָשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב וְהַיּוֹם הֵם מְבַקְּשִׁים לְשַׁמֵּשׁ בְּבִגְדֵי זָהָב. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר בִּשְׁבִיל לָחוּס עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רַבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי גַאֲוָה, עַל שׁוּם (משלי כה, ו): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ.
בְּפַר בֶּן בָּקָר (ויקרא טז, ג), זֶה אַבְרָהָם, עַל שׁוּם (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. (ויקרא טז, ג): וְאַיִל לְעוֹלָה, זֶה יִצְחָק, עַל שׁוּם (בראשית כב, יג): וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ. עֵז, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (בראשית כז, ט): וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים. (בראשית כז, ט): טוֹבִים, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר טוֹבִים לְךָ טוֹבִים לְבָנֶיךָ. טוֹבִים לְךָ, שֶׁעֲלֵיהֶם תְּקַבֵּל הַבְּרָכוֹת, טוֹבִים לְבָנֶיךָ, שֶׁעֲלֵיהֶם מִתְכַּפֵּר לָהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, אֵין לִי אֶלָּא אָבוֹת, אִמָּהוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות ל, לד): בַּד בְּבַד יִהְיֶה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא אָמְרוּ כְּשֵׁרוּת שֶׁל מַעְלָן כָּךְ שֵׁרוּת שֶׁל מַטָּן, מַה שֵּׁרוּת שֶׁל מַעְלָן (יחזקאל ט, ב): וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים, כָּךְ שֶׁל מַטָּן, (ויקרא טז, ד): כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ.
וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד (ויקרא טז, כג), תָּנֵי רַבִּי חִיָּא מְלַמֵּד שֶׁטְעוּנִין גְּנִיזָה וְאֵין כְּשֵׁרִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר, רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר כְּשֵׁרִין הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. (ויקרא טז, יז): וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְֹּאהֶל מוֹעֵד, בַּשָּׁנָה שֶׁמֵּת בָּהּ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אָמַר לָהֶם בְּשָׁנָה זוֹ הוּא מֵת, אָמְרוּ לוֹ מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ, אָמַר לָהֶם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הָיָה זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ לְבָנִים וּמְעֻטָּף לְבָנִים נִכְנַס עִמִּי וְיָצָא עִמִּי, שָׁנָה זוֹ נִכְנַס עִמִּי וְלֹא יָצָא עִמִּי. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וּמִי יֹאמַר שֶׁאָדָם הָיָה וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ הָיָה נִכְנַס עִמּוֹ וְיוֹצֵא עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וְכֹהֵן גָּדוֹל לֹא אָדָם הָיָה, אֶלָּא כְּהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרוּי עָלָיו הָיוּ פָּנָיו בּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּידִים עָלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי ב, ז): כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת וגו'.