1
לפיכך אם פירש ואמר אין לי ראיה ק"ל אמאי לא נאמן לומר טעיתי במה שאמרתי אין לי עדים מ"ש מסימן פ"א ס"ך מי שהודה שחייב ואח"כ נתברר שטעה דפטור וי"ל דשא"ה דאפשר שהוצרך להודות משום שיחשוב בדעתו שיש גזילה תחת ידו משא"כ כאן דמי הכריחו לזה לומר שאין לו עדים היה לו די לומר איני יודע אם יש לי עוד עדים והיה מרויח בזה אולי ימצאון עוד י' עדים ויוכל להביאן אלא ודאי החליט הענין לומר שאין לו עדים ופסל כל העדים שיבואו כנלע"ד: