3ג׳
1 א

עושה תורה ונביאים כאחת דברי ר׳ יהודה וחכ"א תורה בפני עצמו ונביאים בפני עצמן:

2 ב

לא יניח בין נביא לנביא כשם שמניח בין ספר לספר בתורה אבל נותן לזה ריוח בפני עצמו [ולזה ריוח בפני עצמו] ומתחיל מלמעלה:

3 ג

אין עושין תורה חומשין כשהן מפוזרין תורה חומשין מקובצין שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל עושה חומשין תורה אימתי בזמן שמדתן ושיטתן שוין:

4 ד

אין עושין שני חומשין כאחת ולא חומש ומחצה כאחת אבל אם עתיד הוא להוסיף עליהן מותר:

5 ה

(מעשה בבייתוס בן זונן שהיו לו שמנה נביאים מדובקין באחת ע"פ ר"א בן עזריה וי"א לא היו לו כי אם כל אחד ואחד בפני עצמו ושוב מעשה באדם אחד שהביא לפני חכמים תורה נביאים וכתובים כאחת:

6 ו

בד"א בדיפתרי אבל בגיליון תורה בפני עצמו ונביאים בפני עצמן):

7 ז

ספר שפסקו ושנוקד ראשי פסוקים שבה אל יקרא בו גורפו או שעירב בו את האות אל יקרא בו:

8 ח

ספר שנמחק אל יכתוב בו ר"ש בן אלעזר אומר אם היה בבואה שלו נכרת הרי זה מותר:

9 ט

ספר שנמחק בו שיטה אחת על פני כולו אסור נמחק בו רובו ומיעוטו קיים מותר. ספר שיש בו טעות אל יקרא בו וכמה יהא אחד בדף דברי רבי יהודה רשב"ג אומר אפילו שלשה בדף אל יקרא בו:

10 י

אין פוחתין בתורה פחות מג׳ דפין אבל קורין באחד ואין נמנעין ומצוה בגדול לגללו הגולל ס"ת גוללו כנגד התפר אבל לא כנגד היריעה ס"ת לא יהדקנו מתוכו אבל מהדקו מבחוץ והנותן ס"ת לחבירו לא יתנהו אלא בימין והמקבל לא יקבלנו אלא בימין שכן נתינתו מהר סיני שנאמר (דברים ל) מימינו אש דת למו א"ר שפטאי א"ר יוחנן הקורא בלא נעימה והשונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ׳:כ״ה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים:

11 יא

לא יניח כותבין דיו בקולמוס על גבי הכתב ולא יאחזו בכפליים ויתירם ולא יאחזו ויוציא הכתב מבחוץ ולא יוציאנו מתוכו ויחלצנו וכולן במגיהי ספרים מותר לא ישמט אדם ס"ת מחיקו ויחלצנו (בו) שנוהג בו דרך בזיון ולא יתננו ע"ג ארכבותיו ויתן אצילו עליו ויהא קורא כדברי ר׳ נחמיה:

12 יב

לא יתננו על גבי הכסא ויהא תלוי וקורא כשם שקורין בשטרות שאין נוהגין בזיון בספרים אלא אוחז בידיו באימה וקורא בו אין זורקין ספרים ממקום למקום ואין נוהגין בהן דרך בזיון:

13 יג

לא יתננה על גבי מטה (לא) במרגלות המטה ולא תחת המטה ולא ישב אדם על גבי המטה שס"ת עליה מעשה ברבי אלעזר שישב לו על גבי המטה וספר עליה ועמד דומה כמי שנשכו נחש שנאמר (ויקרא י״ט:ל׳) את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו לא מן השבתות אני ירא אלא ממי שפקד עליו [ולא] מן המקדש אני ירא אלא ממי שפקד עליו (שנא׳ את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו). חייב אדם לעשות ציצית נאים ומזוזות נאות ולכתוב ס"ת נאה בדיו נאה וקולמוס נאה ולבלרין נאים ובקלפים נאים ועורות צבועים ויעטפנו בשיראין נאין שנאמר (שמות ט״ו:ב׳) זה אלי ואנוהו עשה לפניו מצות נאות כדברי ר׳ ישמעאל. ר"ע אומר הרבות בנאות שלו אבא שאול אומר הדמה לו מה הוא רחום וחנון אך אתה רחום וחנון:

14 יד

אין נוהגין בזיון באוכלין ואין זורקין אוכלין ממקום למקום לא ישב אדם על גבי קופה מלאה תמרים או גרוגרות אבל יושב הוא על גבי קופה מלאה קיטניות או ע"ג עגול של דבילה מפני שנהגו כן. אין סומכין ואין מכסין באוכלין (ואין אוכלין אוכלין באוכלין אלא אם כן ראויין לאכילה ר׳ אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו יד ועוקץ מותר לכסות בו ר' שמעון בן גמליאל אומר כל אוכל שגומרו בידי אחרים מותר לכסות ר׳ שמעון בן גמליאל אומר כל אוכל שיש לו שומר מותר לכסות והכותב בספרים לא יהפוך מגילה עליה שנוהגין בהן דרך בזיון:

15 טו

אם סיים כל הספר ושייר בה דף א׳ עושה אותו יריעה קטנה ואינו נמנע אין מכסין באוכלין) ר"מ אומר כל שיש לו קליפה מותר לכסות בו ר' יהודה אומר כל שיש לו עוקץ או יד מותר לכסות בו:

16 טז

אין אוכלין אוכלין באוכלין אלא אם כן היה אוכלן בבת אחת וספר שאין עליו מפה הופכו על הכתב אמר רבי יוחנן כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום ערום ס"ד אלא נקבר ערום בלא אותה מצוה: