הנרצע אינו נרצע עד שיאמר וישנה שנא׳ (שמות כ״א:ה׳) ואם אמור יאמר העבד היהלו אשה ובנים ולאדניו אין אשה [ובנים] לאדוניו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים לא ירצע כדברי רבי ישמעאל ר״ע אומר בין כך ובין כך ירצע בכל רוצעים אפי׳ במספר אלא שאין מצות רציעה אלא במרצע שנא׳ (שם) ורצע אדוניו את אזנו במרצע וגו׳ אינו נרצע אלא בגובה של אוזן בדברי ר״מ ר״י אומר (אף) במילתא. אינו נרצע אלא בימין בפני בית דין שנאמר (שם) והגישו אדוניו אל האלהים וגו׳ נאמר דלת ונאמר מזוזה למה נאמרו שתיהן אלא הקיש דלת למזוזה מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד:
עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים ובשטר על ידי עצמו דברי ר״מ וחכ״א בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים ובלבד שיהא הכסף משל אחרים:
ויוצא בראשי איברים בשן ועין ובראשי אזנים ובראשי אצבעות ידים ורגלים ובראש החוטם ובראש הגויה ובראשי הדדין באשה. רש״א אף באיש:
הפיל שיניו כאחד סימא ב׳ עיניו כאחד יוצא ואינו נוטל כלום זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונוטל דמי שניה חתך מבשרו או הפיל שן שעתיד לצאת [אינו יוצא]:
העבד שישראל שותף בו הרי זה בן חורין:
המוכר את עבדו לאחר שלשים יום רבי מאיר אומר הראשון ביום או יומים ואין השני ביום או יומים ר׳ אליעזר אומר אין שניהם ביום או יומים:
המוכר עבדו לעובדי כוכבים או לחוץ לארץ והיוצא בראשי אברים אינו צריך גט שחרור רבי עקיבא אומר צריך גט שחרור: