לולב דוחה את השבת בתחלתו וערבה בסופו [מעשה וכבשו עליה בייתוסין אבנים גדולים מערב שבת הכירו בהם עמי הארץ ובאו וגררום והוציאום מתחת אבנים בשבת] לפי שאין בייתוסין מודים שחבוט ערבה דוחה שבת.

The lulav suspends the Sabbath in the beginning of its duty, and the willow in the end of its duty. There is a story that some Boethusians once hid the willows under some great stones on the Sabbath eve; but when this had become known to the common people they came and dragged them out from under the stones on the Sabbath, for the Boethusians do not acknowledge that the beating of the willow suspends the Sabbath.

ערבה הלכה למשה מסיני אבא שאול אומר מן התורה שנאמר וערבי נחל [שתים ערבה ללולב וערבה למזבח] רבי אליעזר בן יעקב אומר כך היו אומרין ליה וליך המזבח ליה וליך המזבח י"ח יום בשנה ולילה אחת קורין בהן] את ההלל ואלו הן שמונת ימי [חג ושמונת ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ולילו ויו"ט של עצרת].

The [beat of the willow] is a tradition from Moses at Sinai, and Abba Sha'ul deduced it from Scripture, as it is says, “Willows of the brook”, the plural denoting two, one for the lulav, and one for the altar. Rabbi Elieser ben Yacov said, Thus were they saying, "To Him and to thee, O altar, to Him and to thee, O altar!" Eighteen days and one night (in the year) the entire Hallel is repeated. These are: the eight days of sukkot, the eight days of Hanukkah, the first day of Passover, the night of the first day of Passover, and the first day of Shavuot.

למה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של מים [של ניסוך] בחג ראב"י אומר [בו] (יחזקאל מז) מים מפכים [מלמד שמפכפכין ויוצאין כמו הפך הזה] ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית וכה"א (שם) [בצאת האיש קדים וקו בידו] וימד אלף באמה ויעבירני במים מי אפסים [מלמד שאדם עובר במים עד קרסוליו וימד אלף ויעבירני במים מי ברכים מלמד שאדם עובר במים עד ברכיו ד"א מי ברכים [מים] שמתברכין והולכין] וימד אלף ויעבירני [במים] מי מתנים [מלמד שאדם עובר בו עד מתניו] וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבור יכול לא יעברנו ברגל אבל יעברנו [בסחו] ת"ל כי גאו המים מי שחו יכול לא יעברנו בסחו אבל יעברנו בספינה קטנה [ת"ל כי גאו המים מי שחו מלשוט יכול לא יעברנו בספינה קטנה אבל יעברנו בספינה גדולה] ת"ל (ישעיהו לג) בל תלך בו אני שיט יכול לא יעברנו בספינה גדולה אבל יעברנו בבורני גדולה ת"ל (שם) וצי אדיר לא יעברנו ואומר (זכריה יד) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים וגו' יכול יתערבו בם מעיינות [אחרים] ת"ל (זכריה יג) ביום ההוא יהיה מקור נפתח וגו' [מקום] אחד לחטאת ולנדה [לאן] הולכין לים הגדול [לימה] של טבריא [לימה] של סדום כדי לרפאות את מימן שנאמר (יחזקאל מז) ויאמר אלי המים האלה יוצאין אל הגלילה הקדמונה [וירדו אל הערבה ובאו הימה אל הימה וגו' המים האלה יוצאין אל הגלילה הקדמונה] זה ימה של סדום וירדו אל הערבה זה ימה של טבריא ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים זה הים הגדול ואומר (שם) כל נפש חיה אשר ישרוץ אל כל אשר יבא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאוד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבא שמה ואומר [והיה] ועמדו עליו דוגים ואומר בצאתיו וגבאיו ואומר ועל הנחל יעלה על שפתו וגו' מלמד שכל מימי בראשית עתידין להיות יוצאין כמפי הפך הזה וכך היתה הבאר שהיתה עם ישראל במדבר דומה לסלע מלא [כברה] מפרפרת ועולה כמפי הפך הזה עולה עמהן להרים ויורדת עמהן לגאיות מקום שישראל שורין הוא שורה כנגדן במקום גבוהה כנגד פתחו של אהל מועד נשיאי ישראל באין וסובבין אותה במקלותיהן ואומרים עליה את השירה (במדבר כא) עלי באר ענו לה עלי באר והמים מבעבעין ועולין כעמוד למעלה וכל אחד ואחד מושך במקלו איש לשבטו ואיש למשפחתו [שנא' (שם) באר חפרוה שרים וגו' וגם היא סובבת את כל מחנה ישראל ומשקה את כל הישימון] שנאמר (שם) ונשקפה על פני הישימון והיא נעשה נחלים שנאמר (תהילים עח) ונחלים ישטפו הן יושבין באיספקאות ובאין זה אצל זה שנאמר (תהילים קה) הלכו בציות נהר העולה דרך ימין [עולה] דרך ימין [העולה] דרך שמאל [עולה] דרך שמאל [כן מים מתמצין הימנה היא] נעשית נחל גדול והולכין לים הגדול ומביאין [משם] כל חמדת העולם שנאמר (דברים ב) זה ארבעים שנה [ה' אלהיך עמך] לא חסרת דבר.

Why is the name "Water Gate"? It is so called because through it they take the flask of water used for the libation at the Feast. R. Eliezer b. Jacob says of it, "The waters are dripping, intimating that water oozing out and rising, as if from this flask, will in future days come forth from under the threshold of the Temple, and so it says, ‘When the man went forth eastward with the line in his hand, he measured a thousand cubits, and caused me to pass through the waters, waters that were to the ankles, intimating that a man can pass through waters up to his ankles ; and again he measured a thousand, and caused me to pass through the waters, waters that were to the knees, intimating that a man can pass through waters up to his knees.’”Another interpretation of waters that were to the knees, "intimating that after they have been blessed, they flow out. Again, he measured a thousand, and caused me to pass through the waters, waters that were to the loins, intimating that a man can pass through waters up to his loins. Afterwards he measured a thousand, and it was a river that I could not pass through. Though one cannot cross it on foot, yet one may be able to do so by swimming; though one cannot cross it in a small boat, as we learn from the Scripture, For the waters were risen, waters to swim in they were risen too high for swimming. Though one cannot cross it in a small boat, yet one may be able to do so in a large boat, as we learn from the Scripture, There shall not go thereon any rowing ship. Though one cannot cross it in a large boat, yet one may be able to do so in a fast sailing vessel, as we learn from the Scripture, And gallant ship shall not pass over it. 2 And so it is said, And it shall come to pass in that day, that living waters shall go out from Jerusalem, half of them toward the eastern sea, and half of them toward the western sea ; in summer and in winter shall it be. It may be other fountains will be mixed with them, as we learn from the Scripture, In that day shall there be a fountain opened to the house of David, and to the inhabitants of Jerusalem, for sin and for uncleanness. Whither do the waters go ? To the Mediterranean, and to the sea of Tiberias, and to the Dead Sea, that their waters may be healed, as it is said : And he said to me, These waters issue forth towards the eastern region that is the Dead Sea ; and shall go down into the Arabah that is the Sea of Tiberias ; and they shall go towards the other sea that is the Mediterranean Sea ; and the waters shall be healed ; and it shall come to pass that every living creature that swarms, in every place whither the river comes, shall live ; and there shall be a very great multitude of fish; for these waters are come hither, that all things may be healed and live, whithersoever the river cometh. And it also says : And it shall come to pass that fishers shall stand by it ; from Engedi even unto Englaim shall be a place for the spreading of nets ; their fish shall be after their kinds, as the fish of the Great Sea, exceeding many. And it also says : But the miry places thereof and the marishes thereof, shall not be healed ; they shall be given for salt. And also : By the river, upon the bank thereof, on this side and on that side, shall grow every tree for meat, whose leaf shall not wither, neither shall the fruit thereof fail ; it shall bring forth first-fruits every month, because the waters thereof issue out of the sanctuary ; and the fruit thereof shall be for meat, and the leaf thereof for healing intimating that all "the waters of creation" will come forth as from the mouth of this flask. So the well, which was with Israel in the wilderness, was like a rock of the size of a k'bara, 6 and was oozing out and rising as from the mouth of this flask, travelling with them up the mountains and going down with them to the valleys. Wherever Israel encamped it encamped opposite them before the door of the Tabernacle. The princes of Israel with their slaves surrounded it, and said over it this song, Spring up, O well, sing ye unto it. Then the waters bubbled forth, and rose on high like a pillar; and every one drew out the staff of his tribe and family, as it is said, The well which the princes digged, Which the nobles of the people delved, With the sceptre and with their staves. And from Mattanah to Nahaliel ; and from Nahaliel to Bamoth ; and from Bamoth to the valley, etc. going round every camp of the Lord, and watering all Jeshimon ; and it made mighty streams, as it is said, And streams overflowed. 3 And they were sitting in skiffs, going from place to place, as it is written, They ran in the dry places like a river. If Israel went up on the right, it would come down on the right ; if on the left, it would come down on the left. The waters which emptied themselves from it became a great river, pouring themselves into the Mediterranean, and bringing thence all the precious things of the world, as it is said, These forty years the Lord thy God hath been with thee ; thou hast lacked nothing.

שני ספלים של כסף היו [בראשו של מזבח] אחד של מים ואחד של יין מערבי של מים [הרי דרך] הרגילה [למזרחי] של יין עירה של מים בתוך של יין או של יין בתוך של מים יצא רבי יהודה אומר של סיד היו אלא [שהיו משחירין] מפני היין ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין שבהן יורדין [לסיוון שבנאו משבנה שלמה את ההיכל הן יורדין לשית ומבקעין אותו] ונבלעין בתוכו שנאמר בקדש הסך שעשה לו [המקום] שיבלע בקדושה רבי יוסי אומר [שית היה נקוב לתהום] שנאמר (ישעיהו ה׳:א׳) אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו [וגו'] ויעזקהו ויסקלהו [ויטעהו שורק] ויבן מגדל בתוכו זה היכל יקב חצב בו זה מזבח וגם יקב [חצב בו זה השית] ר"א בר צדוק אומר לול קטן היה בין [האולם למזבח למערבו של כבש ואחד לששים או] לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש [כעיגולי דבלה מעלין] ושורפין אותו בקדושה שנאמר (במדבר כ״ח:ז׳) בקדש הסך נסך כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה.

There were two silver bowls on the top of the altar, one for water and the other for wine ; that on the western side for water, that on the eastern for wine. If the priest poured the wine into that meant for the water, or vice versa, he complied with legal requirements. Rabbi Yehudah said, "The bowls were of plaster, but had become black because of the stain of the wine ; and they had cavities like two slender snouts, by which the water and the wine went down into the pipe, and which they constructed when the Temple was built."The water and the wine go down to Shith, and are swallowed up in the midst of it, as it is said, In the holy place thou shalt pour out a drink offering of strong drink unto the Lord. So a place was made for it to be swallowed up in a consecrated way. Rabbi Yose says, Shith was hollowed to the abyss, as it is said, Let me sing of my beloved a song of my beloved touching his vineyard ; my beloved had a vineyard in a very fruitful hill ; and he digged it, and gathered out the stones thereof, and planted it with the choicest vine, and built a tower in the midst of it that is the Temple and hewed out a winepress therein that is the altar ; and also, hewed out a winepress therein that refers, too, to Shith. Rabbi Elazar ben Rabbi Zadok said, "There was a small passage between the graded ascent and the altar ; once every six or seven years novices went down there and collected thence the coagulated wine, which was like cakes of fig, and brought it up and burnt it in a consecrated way, as it is said, "In the holy place thou shalt pour out a drink-offering of strong drink unto the Lord." [Numbers 28] So as they poured it out in a consecrated way, in the same way they burnt it.

מאימתי מנסכין [אותן] עם איברי [תמיד שכבר היה מעשה בביתוסי] אחד שניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן [ונפגמה קרנו של מזבח ובטלה עבודה עד שהביאו גוש אחד של מלח ונתנו עליו כדי] שלא יראה מזבח פגום שכל מזבח שאין לו לא [קרן] ולא יסוד [פסול] רבי [יוסי בר'] יהודה אומר אף הסובב.

At what time do they offer the libation ? With the pieces of the daily burnt-offering. There is a story of a certain Boethian that he poured the water over his feet, and all the people threw their citrons at him. On that day the horn of the altar was damaged, and the service ceased whilst they brought a lump of salt and put it on it that it might not appear to be damaged ; for any altar which has no horn, nor graded ascent, nor foundation is not valid. Rabbi Yose ben Rabbi Yehudah says, Also if there be no Sobeb.

ניסוך המים כל ז' רבי יהודה אומר כל שמנה אלא שר' יהודה אומר בלוג היה מנסך כל ח' וחכ"א שלשה לוגין נמצאת אומרו המרבה במים ממעט בימים והמרבה בימים ממעט במים.

The libation of water occurred all the seven days of the festival; Rabbi Yehudah says all eight. He also says, One log were they pouring out all the eight days; but the sages say three logs, a little wine being added to the water and a little water to the wine.

מי החג חייבין עליהן משום [פגול נותר] וטמא לפיכך אם לנו או שנטמאו יוצא לבית השריפה אבל חבית וצלוחית עצמן מועלין בהן מפני [שהן גופן הקדש א"ר עקיבה אמרה תורה הבא עומר שעורים בפסח שהוא פרק שעורין כדי שתתברך עליך תבואה הבא חטים בכורים בעצרת שהוא פרק אילן כדי שיתברכו עליך פירות אילן הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים] ואומר (זכריה י״ד:י״ז) והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלים להשתחוות למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם.

As for the sacrificial waters one is held guilty on account of piggul, or of nothar, or of uncleanness. Therefore if they have become unfit or unclean they are taken to the house of burning ; but in the cases of the bottle and flask themselves one is guilty of transgression, since the things themselves are holy. Rabbi Akiba said, the Torah says, Bring an omer of barley at Passover, for it is the season of the barley crop, that the increase may be blessed to thee. Bring wheat as an offering of first-fruits at Shavuos, for it is the season of the wheat harvest, that the fruits of the tree may be blessed to thee. Pour out water at Sukkot, for it is the rainy season, that the rains may be blessed to thee, for it is said, And it shall be, that Those of all the families of the earth that do not go up unto Jerusalem to worship the King, Lord of hosts, upon them there shall be no rain. And if the family of Egypt go not up, neither shall it be upon them. [Zachariah 14]