11י״א
1 א

ושאר חייבי מיתות ב"ד אין ממיתין אותם אלא על פי עדים והתראה עד שיודיעוהו שחייב מיתה בב"ד ר' יוסי ברבי יהודה אומר עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא מת בין שהתרו בו כל עדיו ובין שהתרו בו מקצת עדיו חייב ורבי יוסי פוטר עד שהתרו בו כל עדיו שנא' (דברים י״ז:ו׳) על פי שנים עדים או שלשה עדים עד שיהיו פי שני עדים מתרין בו כאחד מודים חכמים לר' יוסי שאם התרה בו <את> הראשון והלך לו הב' והלך לו שהוא פטור מתרין בו ושותקים מתרין בו ומרכין בראשו אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר יודע אני וע"מ כך אני עושה כיצד ראוהו שמחלל את השבת ואומרים לו הוי יודע שהשבת מחלליה מות יומת אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר יודע אני וע"מ כך אני עושה כיצד שהורג את הנפש ואומר הוי יודע שהוא בן ברית ונאמר (בראשית ט׳:ו׳) שופך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' אע"פ שאמר יודע אני פטור עד שיאמר יודע אני וע"מ כן אני עושה רבי יוסי אומר הוא שיתודה בעצמו פטור שנא' (דברים י״ט:ט״ז) לענות בו סרה שיחזרו בו אחרים ולא שיתודה הוא בעצמו.

2 ב

רבי שמעון בן יהודה אומר משם רבי שמעון המדיח הרי זה בחנק אמר רבי עקיבה שלש מאות הלכות היה ר' אליעזר שונה במכשפה ולא למדתי ממנו אלא שני דברים שנים מלקטין קשואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות למה נכתב אלא לומר דרוש וקבל שכר רבי שמעון בן אלעזר אומר בדין הוא הבת ולא הבן אלא גזירת המלך היה. בן סורר ומורה אפילו העלה על שולחנו כשלמה בשעתו אין נעשה בן סורר ומורה עד שיתן לתוך פיו כשעור או עד שיאכל בחברה שהוא כיוצא בו.

...Said Rabbi Akiva: Rabbi Eliezer taught three-hundred laws about magic but I only learnt from him two things: Two collecting gourds—one who collects is exempt, one who collects is liable; one who does the deed is liable, one who does sleight of hand is exempt (see Mishnah Sanhedrin 7:11)...

3 ג

בן סורר ומורה מתרין בו בפני ג' שנא' (דברים כ״א:י״ט) ותפשו בו וגו' ואמרו אל זקני עירו מצוה בזקני עירו בננו זה זה האיש לקה בפניכם דבר אחר בננו זה פרט לשברח ובא משהגדיל בננו זה פרט לשמת אחד מן הדיינין דבר אחר בננו זה מלמד שאחד מן הראשונים מצטרף עם האחרונים לחייבו מיתה בן סורר ומורה וזקן ממרא על פי בית דין והמסית והמדיח ונביא השקר ועדים זוממין אין ממיתין אותן מיד אלא מעלין אותן לבית דין הגדול שבירושלים ומשמרין אותן עד הרגל וממיתים אותן ברגל שנאמר (דברים י״ז:י״ג) וכל העם ישמעו ויראו וגו' דברי ר' עקיבה אמר לו ר' יהודה וכי נאמר וכל העם יראו וייראו והלא לא נאמר אלא וכל העם ישמעו וייראו למה מענין דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין לכל המקומות איש פב"פ נגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עדיו וכך וכך עשה וכך וכך עשו לו.

A rebellious son: we warn him before three (witnesses), as it states: "And you shall grab him... And you shall say to the elders of his city...". (We learn from here that it is a) Mitzva for the elders of the city. "...This, our child...", this is the man that was whipped before you. Another item: "...This, our child...", to exclude one who ran away and came when he had grown. (Additionally,), "...This, our child...", to exclude if one of the judges (from the initial trial) died. Another item, "...This, our child...", this teaches that one of the original (judges from the first trial) joins the last ones (the judges of the current, final trial) to sentence him to death. A rebellious son (and) a rebellious elder die at the hand of the court, and the coercers (of few to worship foreign gods), and coercers (of many to worship foreign gods), and a false prophet, and disproved witnesses: they are not sentenced immediately, rather we bring them up to the great court in Jerusalem and guard them until the holiday and they are executed on the holiday, as it says "and the entire nation will hear and see". So are the words of Rabi Akiva. Rabi Yehuda responded: but doesn't it not say "and the whole nation will see and fear", rather the whole nation will see and fear. Why is this man's judgement of interest? Rather, he is executed immediately, and they write it and send it to all the places. (The statement would read): Person so-and-so son of so-and-so was sentenced in the court of such-and-such and so-and-so and so-and-so were his witnesses. And this is what they would do, and this is what they did for him.

4 ד

ר' שמעון בן יהודה אומר משם ר"ש הנוי והכח והעושר והחכמה והשיבה והתפארת ובנים לצדיקים נאים להם ונאה לעולם שנאמר (משלי ט״ז:ל״א) עטרת תפארת שיבה וגו' ואומר (משלי י״ז:ו׳) עטרת זקנים בני בנים וגו' ואומר (משלי כ׳:כ״ט) עטרת בחורים כחם והדר זקנים שיבה ואומר (ישעיהו כ״ד:כ״ג) ונגד זקניו כבוד רבי שמעון בן מנסיא אומר אלו ז' מדות שמנו חכמים בצדיקים כולן נתקיימו ברבי ובבניו.

5 ה

הבא במחתרת אם בא להרוג מצילין אותו בנפשו ליטול ממון אין מצילין אותו בנפשו ספק בא להרוג וספק בא ליטול ממון אין מצילין שנאמר (שמות כ״ב:ב׳) אם זרחה השמש עליו דמים לו וכי עליו בלבד חמה זורחת והלא על כל העולם כולו היא זורחת אלא מה זריחת השמש שהוא שלום לעולם אף זה כל זמן שאתה יודע שיש שלום הימנו בין ביום בין בלילה אין מצילין אותו בנפשו וכל זמן שאין אתה יודע שאין שלום הימנו בין ביום ובין בלילה מצילין אותו בנפשו יותר על כן אמר רבי אליעזר בן יעקב היו שם כדי יין וכדי שמן ושברן בשעה שהוא חתר חייב. הרודף אחר חבירו מצילין אותו בנפשו כיצד מצילין אותו בנפשו קוטע אחד מאבריו אם אין יכול לעמוד בו מקדים והורגו הרודף אחר הזכור בין בבית ובין בשדה מצילין אותו בנפשו אחר נערה המאורסה בין בבית ובין בשדה מצילין אותה בנפשו אחד נערה מאורסה ואחד כל עריות שבתורה מצילין אותן בנפשו אבל אם היתה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אין מצילין אותה בנפשו ושנעבד בה עבירה אין מצילין אותה בנפשו ואם יש להן מושיעין אין מצילין אותן בנפשו ר' יהודה אומר אם אמרה הניחו לו מצילין אותה בנפשו ומפני מה מצילין אותן בנפשו שאם היו מוחין בידם באים על עסקי נפשותם ר"א בר צדוק אומר העובד ע"ז מצילין אותו בנפשו.