בשלומה של מלכות. הוא המלך עם שריו ויועציו המנהיגים מלכותו ועושים משפט בארץ ולפיכך לא אמר בשלום המלך. כך פירשו המפרשים: FOR THE WELFARE OF THE GOVERNMENT [Heb. malchut]. Malchut refers to the king and the ministers and advisors running his kingdom and executing law in the land. Hence, the mishna chose the word malchut, “kingdom,” instead of melech, “king.” So the commentaries.
הרי זה מושב לצים. דאין ליצנות גדולה ממי שאומרים לו מנה זהובים שעה אחת. וכל שתמנה יהיה שלך. והוא בטל. הוא ודאי מתלוצץ מן הזהובים ומבזה אותם. כן הבטל מדברי תורה אחר שיודע השכר הגדול הזה אינו כי אם לץ. וכן אמר החכם אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. הרי קרא המבטל מדברי תורה עולב. כך פי' במד"ש בשם החסיד ז"ל. עוד פי' ומדקדק לשון ואין ביניהם וכו' שהכונה כשיושבים אע"פ שעוסקים בתורה כל אחד ואחד לבדו. אבל אין ביניהם שאין מתחברים יחד ללמוד בחברה. ואין זה כ"א שכל אחד מהביל ומתלוצץ בלבו על ידיעת ולמוד חברו וחושב שאין לו תועלת בחברותו עמו ולפיכך אין ביניהם ד"ת ר"ל שאין לומדים ביחד הרי בודאי לצים יקרא אע"פ שאין פוצה פה ומצפצף. והרמב"ם כתב ראייתו על שמושב לצים יקרא כל מושב שלא ידברו בו ד"ת מסוף הפסוק אשר אמר כי אם בתורת ה' וגו' כאילו אמר שמפני שהיה חפצו בתורת ה' לא ישב במושב לצים אשר אין בו תורת ה'. THIS IS A GATHERING OF SCOFFERS. For there can be no greater scoffer than one who is told that as many gold coins as he can count out of a pile in an hour will be his and sits idly. He certainly scoffs at the gold coins and disdains them. So is one who idles instead of studying Torah. For since he knows the great reward for its study, he must simply be a scoffer.
This is the meaning of the tanna’s saying (Avot 6:2) “woe unto the people on account of the insult to Torah”—the tanna calls abandoning Torah study “insulting” the Torah. So Midrash Shmuel in the name of Chasid Ya’avetz.
He also focuses on the phrase “and there is no Torah among them.” He explains that even though each of them individually is studying Torah, there is no Torah “among them,” i.e. they do not study together. This is solely because each one thinks nothing of the learning of the other and feels there would be nothing to gain from joint study. Such people are certainly scoffers, even if no words of mockery come out of their mouths.
Rambam: the tanna’s proof that any gathering that does not involve words of Torah is a gathering of scoffers comes from the verse immediately following the one quoted, which says “for his desire is only for G-d’s Torah, etc.” (Psalms 1:2). The inference is that because his desire is only for G-d’s Torah he would not join a gathering of scoffers, which must therefore have none of G-d’s Torah.
שכינה ביניהם. הפך הליצנים כי הם הכת שאינם רואים פני שכינה [*כדאמר בסוטה ס"פ אלו נאמרין (סוטה דף מ"ב) אמנם אלו הן להפך כי הליצנים אפי' במותם השכינה מתרחקת מהם. כ"ש בחייהם. ואלו אפי' בחייהם שכינה שרויה ביניהם. כ"ש במיתתם. מד"ש: THE SHECHINA DWELLS AMONG THEM. As opposed to the scoffers, who are called “the group that does not see the face of the shechina” [as in Sotah, 42a]. For even after their death, the shechina remains distant from the scoffers, all the more so while they are alive. And the shechina dwells among these even when they are living, all the more so after their death—Midrash Shmuel.
ועוסק בתורה. שהיחיד אינו רגיל להוציא ד"ת מפיו ולפיכך לא שייך לומר אצלו ועוסק בדברי תורה כמו שהוא אצל שנים שהם מדברים זה עם זה. STUDIES TORAH. A person sitting by himself doesn’t usually say words of Torah out loud. The mishna therefore cannot say “words of Torah” the way it does in the case of two people, who speak to one another.
שהקדוש ב"ה קובע לו שכר. שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו. פירש הר"ב כאילו נתינת כל התורה כולה היתה בעבורו בלבד וכן פי' הרמב"ם. אבל גרסתו כגרסת הספרים שכתוב במד"ש בשם הרמ"ה וכ"כ בדרך חיים די"ס גורסים מנין שאפי' אחד שיושב ושונה שמעלה עליו הכתוב כאילו קיים את התורה כולה שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו. ע"כ. ולגירסת הספר נראה מ"ש מד"ש בשם הרמב"ם שמפרש כי נטל עליו שהושלך עליו שכר משלם או הרי הוא כנטל שכרו כבר שמזומן הוא. ע"כ. ועיין בפירש"י שאעתיק בסמוך שמפרש פי' אחר. וראיתי במד"ש שכתב ל' הר"ב כמו שהוא לפנינו ושפירש עוד כי נטל עליו ל' סכך. תרגום וסכות ותטל כלומר שהשכינה סוככת עליו להצילו מכל צרה וצוקה להיות צל על ראשו. ע"כ. ובספרים שלנו כתוב זה הפירוש בדברי הר"ב בסוף משנה ז' ועוד ראיתי שם בספר מדרש שמואל בפירש"י ז"ל שהעתיק במשנה זו וכתב בה שנמצא כתוב במשנה ו' בפירש"י ז"ל וידום וכו' כי נטל עליו שכר על אותו עסק. ואמרי לה ל' סכך. כמו וסכות וכו' גם בפירש"י הנדפס בדרך חיים כתוב זה הפירוש. ואי לא מסתפינא אנא אמינא דלקמן מקומו ולא כאן. כי שם באותה משנה קאמרינן דשכינה שרויה ואפילו אאחד. ודרש"י גרס התם שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו. ול"ג כל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך ועוד נ"ל דרש"י גריס ליה לכל מקום וגו' בכאן. ולפיכך לא פירש בו כלום. כי אין צריך לשום פירוש. דבהדיא כתיב וברכתיך. ואין לך קביעות שכר גדול מזה. כך נראה בעיני. ובדרך חיים כתב דבספרים שלנו הגרסא ומנין שאפי' אחד שעוסק בתורה שהשכינה עמו והקב"ה קובע לו שכר. שנאמר ישב בדד וגו'. ע"כ. ולגרסא זו נוכל לומר שמפרש רש"י בכאן כי נטל עליו כמו וסכות וכו' ובגמ' פ"ק דברכות דף ו' וכי מאחר דאפי' אחד. תרי מיבעיא. תרי מכתבי מילייהו בספר הזכרונות חד לא מכתבי מיליה. ע"כ. והא דמוסיף באחד והקב"ה קובע לו שכר לאו למעוטי שנים משכר אלא משום דבאחד פריש ליה קרא בהדיא. כדכתיב כי נטל עליו. ודרשינן לתרווייהו כמו וסכות. וכן נמי נטילת שכר ולהכי פירש ליה קרא באחד משום דמיניה תילף במכל שכן לשנים: ...THAT G-D SETS ASIDE REWARD FOR HIM? FROM THE VERSE “LET HIM SIT ALONE AND BE SILENT, FOR HE HAS TAKEN IT [Heb. natal] UPON HIMSELF.” Rav: it is as if the giving of the Torah was entirely for his sake. So also Rambam. But they had the version quoted by Maharal in Derech Chaim and by Midrash Shmuel in the name of Ramah: whence do we see that scripture considers even one person who sits and studies as if he has upheld the entire Torah? From the verse “let him sit alone and be silent, for he has taken it upon himself.”
As for the text printed in our editions, we prefer the explanation of Midrash Shmuel in the name of Rambam, that “he has taken it upon himself” means that he has been paid his reward in full, or that he has already taken his reward, for it had been prepared for him. Cf. the commentary of Rashi that I will quote shortly for a different take.
I see Midrash Shmuel quotes Rav the way we have it and explains that natal here has the meaning of “covering, shielding,” because Onkelos translates the word “you shall cover [Heb. vesakota]” (Exodus 40:3) as vetatel. He renders natal as “He has covered,” meaning that the shechina covers him to save him from all manner of evil, to be a protective shade over his head. In our editions Rav writes this as an explanation of mishna 6.
I also see that Midrash Shmuel, in quoting Rashi’s commentary to our mishna, writes that he found written in Rashi’s commentary to mishna 6 the following: “...and be silent, etc.” For he has taken for himself reward for that deed. And some say that it is a term of covering or protection, as in the verse vesakota etc.89 Midrash Shmuel seems to suggest that this commentary, while printed on mishna 6, properly belongs here. Tosafot Yom Tov will dispute this. The commentary of Rashi as printed in Maharal’s Derech Chaim also includes this explanation. If I were not afraid to say so, I would say that this explanation properly belongs there on mishna 6 and not here, and that Rashi had the text from the verse, “let him sit alone and be silent, for he has taken upon himself” and not “wherever I cause my name to be mentioned, I shall come to you and I will bless you”. For it is there, in that mishna, that we say that the shechina dwells even with one person. I further claim that Rashi had the text “wherever etc.” in our mishna, for which reason he wrote no commentary on this part of the mishna, because none is necessary. For the verse explicitly says “and I will bless you,” and there can be no greater setting aside of reward than this. So it seems to me. Maharal writes in Derech Chaim that in our editions the text reads and whence do we know that G-d sets aside reward even a single person studying Torah, and that the shechina is with him? From the verse, let him sit alone, etc. If we accept this version, we may say that Rashi here is explaining that the Hebrew natal is like vesakota.90In which case, Tosafot Yom Tov agrees with Midrash Shmuel that the commentary belongs here.
The Talmud in Berakhot 6a: since this is true even of a single person, what need is there to say it of two people? [The answer is:] The words of two people studying are “written in the book of rememberance,” while the words of one are not.91The Talmud evidently saw in our mishna that the shechina dwelt even with one person, supporting the version adduced in Derech Chaim above. And our mishna adds to the case of a single person that “G-d sets aside reward for him” not beause two don’t get reward, but because in the case of one the verse says so explicitly, as it says, “for he has taken for himself.” Both ideas—that of reward, and that of the shechina dwelling—are derived from the word natal, which is explained using vesakota as above and according to the meaning “to take,” i.e. to take reward. The reason the verse says this of a single person is because it will then be understood to be true all the more so in the case of two people.