אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה. לפי שאמר לעיל והשכר הרבה וימשך לאדם מזה לומר הנה אקבל שכר הרבה כשאלמוד שעה א' ואח"כ אני יושב בטל מתורה כי כבר יש לי שכר הרבה לקבל לכך אמר אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה. דאל"ה לא. שהרי אדרבא יש עליך עונש בעון בטול תורה. כ"כ מד"ש. ומתיישב בזה הא דתנן בסוף מנחות [דף ק"י] . נאמר בעולת העוף אשה ריח ניחוח ובמנחה אשה ריח ניחוח ללמדך אחד המרבה ואחד הממעיט וכו' דהיינו זה שמקריב מנחה מסתמא עני הוא כדפירש"י בפרשת ויקרא נפש כי תקריב קרבן מנחה מי דרכו להתנדב מנחה עני ע"כ. ובזה הוא שאומר התנא שהן שוין לפי שהעני עושה כפי כחו וממונו. לפיכך שוה מיעוטו לפני הש"י כמו המרובה של העשיר. אבל ודאי מי שבכחו לעשות הרבה ועושה מועט. ודאי שאינו שוה לעושה מרובה. וכן נמי כשהעני עושה יותר ממנחה. ודאי ששכרו ג"כ יותר גדול. ולא אמרן ששוין המרובה והמועט אלא כשנעריך ג"כ המנדבים מה ערכם וכדאמרן. ובמתני' נמי דאמרן אם למדת תורה הרבה ביכול הוא אומר. וכיוצא בזה פי' בדרך חיים ועיין פ"ד מ"י: IF YOU HAVE LEARNED MUCH TORAH YOU WILL BE GIVEN MUCH REWARD. The preceding mishna says that “the reward is great,” and one might conclude therefrom that he will receive great reward for one hour of study followed by idleness. To counter this, our mishna says “if you learn much Torah you will receive much reward,” but not otherwise; in fact, one is punished for idling from Torah study. So Midrash Shmuel.
Having said this, we are in a position to understand the mishna in Menachot 13:11: the Torah calls both the wholly-burnt bird offering and the flour offering “a fire offering, a fragrant smell,” to teach that one who does little is just as one who does much, as long as he directs his heart to Heaven. This is because the one who brings the flour offering is usually a poor person, as Rashi comments on the verse “should one bring a flour offering” (Leviticus 2:1): who usually brings a flour offering? A poor person. It is in this case that the tanna considers them equal, for both do as much as their resources and abilities allow, and G-d therefore looks at the little that the poor person gives the same way He looks at the large amount the rich person gives. But certainly one who is able to do much and does little is not the same as the one who does much, and on the other hand a poor person who contributes more than the flour offering receives much greater reward. Our mishna, which says “if you have learned much Torah you will be given much reward,” similarly refers to one who is able to do so.
Maharal in Derech Chaim explains our mishna similarly. Also, cf. my comments on the mishna at 4:10.
נותנים לך שכר הרבה. אצל תשלומין לא שייך לומר הרבה כי אין התשלומין רק מה שראוי לשלם. ולא הרבה. דרך חיים. YOU WILL BE GIVEN MUCH REWARD. It is not possible to use the language of payment86I.e., “you will be paid much” instead of “you will be given much.” here because payment refers only to what something is properly worth, and there cannot be “much” of it.
ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ולא תעלה על דעתך שכשתקבל המתנה הרמוזה במתן ובהרבה שינוכה משכרה. מד"ש. AND YOUR TASKMASTER WILL FAITHFULLY PAY THE WAGES OF YOUR LABOR. Do not imagine that when you receive the things referred to in our mishna as “gift” and “much,” they will be deducted from your wages—Midrash Shmuel.
ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא. כלומר מה שאני אומר לך ונאמן וכו'. אין הכונה כדי שתעבוד ע"מ לקבל פרס רק כונתי היא זאת שתדעהו דרך ידיעה לבד וכדלעיל. ויש גורסין שמתן שכרן בשי"ן. ולאותה גירסא י"ל דאתא למימר דאפי' מתן שהיא המתנה בהאי עלמא ליכא ולכך אל תתמה בראותך הצדיקים אם מרעה אל רעה יצאו. כך כתוב במד"ש: AND KNOW THE REWARD THE RIGHTEOUS ARE GIVEN IN THE FUTURE. I.e., when I said “and your taskmaster will faithfully pay etc.” I did not mean that you should serve G-d with the intent of receiving reward—I meant only that you should know of it, as I wrote above (mishna 14).
Some texts read “and know that the righteous are given their reward in the future.” If so, the meaning is that even what is “given,” i.e. what is a gift, does not come in this world. Do not wonder, therefore, if you see the righteous beset by one evil thing after another. So Midrash Shmuel.