Exodus 22:17 שמות כ״ב:י״ז
1 א

מכשפה. איזה הוא מכשף – זה העושה מעשה ולא זה האוחז את העינים קעזר"ל איזה הוא מכשף שחייב מיתה הוא זה העושה מעשה, אבל זולת חיוב מיתה גם אוחז את העינים בכלל מכשף הוא, שעל זה נאמר לא תנחשו ולא תעוננו. ומה שאמר ולא האוחז את העינים – אע"פ שגם האוחז את העינים הוא עושה איזה מעשה לתכלית אחיזת עינים, אך המעשה שנראה לבני אדם שעושה אינו עושה ממש אלא נדמה להם שעושה. .
(סנהדרין ס"ז א׳)

2 ב

מכשפה. ת"ר, מכשפה, אחד האיש ואחד האשה, א"כ מה ת"ל מכשפה – מפני שרוב נשים מצויות בכשפים קעחר"ל שדבר הכתוב בהוה, ובירושלמי כאן (פ"ז הי"ג) הלשון למדתך תורה דרך ארץ מפני שרוב נשים כשפניות הן. ונראה ענין הלמוד דרך ארץ בזה, דמשמיענו בזה דיש לחשוד יותר נשים מאנשים, או הכונה דמשמיענו דכשמדברים מאיזה ענין בכלל, ואותו ענין דורש ציור ומשל צריך לתפוס בדבר שהוא מצוי, והיינו שצריך לדבר בהוה, וזה הוא הוראת הדרך ארץ שכך צריך לנהוג. .
(סנהדרין ס"ז א׳)

3 ג

מכשפה. א"ר יוחנן, למה נקרא שמן כשפים – שמכחישין פמליא של מעלה קעטפירש"י נוטריקון מכחישים פמליא של מעלה שלא גזרו על אדם זה למות והוא מת ע"י כשפים. ומפרש בגמרא אע"פ דדרשינן הפסוק דפ' ואתחנן אין עוד מלבדו שאפילו כשפים אינן שלא מדעתו ורשותו [עיי"ש לפנינו] זה הוא רק באדם צדיק דנפיש זכותיה, אבל בסתם אנשים שולט הכשוף כפי הכח והרשות הכללי שנמסר להם מבורא עולם יתברך. .
(שם שם ב׳)

4 ד

לא תחיה. מיתתן במה, א"ר עקיבא, נאמר כאן לא תחיה ונאמר להלן (פ׳ יתרו) אם בהמה אם איש לא יחיה, מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה קפושם במתן תורה כתיב סקול יסקל או ירה יירה. ואפשר לומר בהתדמות הענינים זל"ז ע"פ שווי הלשונות, דכמו דהתם הקפיד הכתוב שישתדל להמיתו כמ"ש בסנהדרין מ"ה א' מניין שבדחיה ומניין שבסקילה ומנין שבסקילה ובדחיה וכו', כך הכא מצוה להשתדל להמית את המכשף. וקרוב לענין זה קיי"ל בהכתוב בשבעה עממים לא תחיה כל נשמה שמצוה לצור אותם עד רדתם, כמבואר במקומו, וכונה זו עמוסה בלשון לא תחיה שלא תתייאש מלהרגו מדלא כתיב תהרוג או תמית, ועיין בפי' רשב"ם עה"ת כאן. –
ובגמרא כאן איתא עוד דרשת בן עזאי על ענין זה שמכשף בסקילה מהא דסמך הכתוב ענין זה לפסוק כל שוכב עם בהמה ומקשינן דין מכשף לדין שוכב עם בהמה מה זה בסקילה כמש"כ בפ' קדושים דמיהם בם אף מכשף בסקילה. וטעם ההיקש נראה ע"פ מה שכתבו המפרשים דדרכי המכשף להיות עם בהמה וכמו שדרשו בבלעם, אמנם בגמרא אפרך היקש זה, וגם קיי"ל הלכה כר"ע מחבירו, ולכן השמטנו דרשה זו דבן עזאי.
.
(שם שם א׳)