ויחמס כגן. רבי חמא ב"ר חנינא אומר, כגנה שנחמס מעיניה והלבין ירקהכח)ר"ל כגנה שנכרת ונשחת מעינה, וע"י כן נתייבש והלבין הירק שבתוכה, וכן ע"י שהסתיר הקב"ה פניו מישראל נשחתו ויבש פרים., ורבי שמעון בר נחמני אמר, כאדם הראשון דכתיב בו ויגרש את האדם מגן וגו׳כט)ר"ל כאדה"ר שנחמס והוסר ממקומו מגן עדן, ומפרש כגן – כאותו שהיה בגן עדן. וטעם הדמיון י"ל ע"פ הדרשה דלעיל ריש פרשה א' עה"פ והמה כאדם עברו ברית – כאדם הראשון יעו"ש בבאורנו, ועונשן של ישראל נדמו לעונשין שלו, ואחד מהם, מה הוא גורש ממקומו כך ישראל גורשו ממקומן יעו"ש. [מ"ר].
ויחמס כגן שכו. א"ר אבהו, שבו כתיב, כיון שגלו ישראל שככה חמתו של הקב"הל)מלשון וחמת המלך שככה, וחמס הוא מלשון חמה וכעס כמו (פ' וירא) חמסי עליך, וזהו הטעם מ"ש בעלמא כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם (עי' מגילה כ"ט א') דמכיון שעם גלותם שככה חמתו לכן נלוה עמהם כביכול בגלותם. [שם].
שכח ה׳ וגו׳. שכח ה' בציון מועד ושבת, וכי אפשר שהקב"ה משכח מועדיהם ושבתותיהם של ישראללא)אין התמיה על עיקר ענין השכחה, דזה דבר שאפשר ואפשר, שמרוב הצרות וטלטולים שוכחים זמני מועדים ושבתות וכמ"ש בגמ' (שבת ס"ט ב') ההולך במדבר ואינו יודע איזה יום שבת וכו', אלא התמיהה על מה שתלה דבר זה בהקב"ה שכביכול הוא השכיח אותם מהם, ואין זה דבר מתקבל שהקב"ה יכוין לבטלם אלו ממצות, אלא הו"ל לומר נשכח בציון מועד ושבת בפעל סתמי., אלא אלו מועדותיו ושבתותיו של ירבעם בן נבט שבדא להם, כמש"נ (מלכים א י״ב:ב׳) בחודש אשר בדא מלבולב)ואע"פ דעל זה אין ראוי להתאונן ולקרוא תגר, אלא הכונה שהשכיח מועדים סתמא שדומים למועדי ירבעם, מה הם כונתם לא לשם שמים כך המועדים שחגגו הם, היו שלא לשם שמים כי אם לשם הנאה גופנית ונחשבו כמועדי ירבעם. ויש להוסיף באור ולפרש עם זה כונת הפ' בישעיה א' חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי עפ"י המתבאר בביצה ט"ו ב' דהלשון לכם מורה על הנאה גופנית כולה בלא חלק לחפצי שמים. וזוהי הכונה חדשיכם ומועדיכם, בעת שהם כולם לכם לבד, שנאה נפשי. וטעם השנאה הוא כמש"כ הערוך בבאור מאמר חז"ל סקבא דשתא רגלא, דמכיון שאוכלין ושותין ובטלין ממלאכתן מתיחדין ובאין לידי עבירה. וזוהי הכונה כאן, שכח ה' בציון מועד ושבת – איזה מועד ושבת, כאלה שהם דומין בערכן למועד ושבת של ירבעם, שמבלים בהוללות וסכלות. [שם].
מלך וכהן. מלך זה צדקיהו וכהן זה שריה בן מחסיהלג)דהמלכים וכהנים שזולתם היו רשעים ולא שייך להתאונן עליהם. [שם].