סוף דבר וגו׳. סוף דבר הכל נשמע – סוף דבורו של אדם הכל משמיעין את מעשיו, כשר היה פלוני ירא שמים היה פלוניי צהיתכן הכונה כמ"ש בגמרא שמא יאמר אדם המסתיר מעשיו מי מעיד בי ת"ל ואבן מקיר תזעק כותלי ביתו מעידין עליו, וכאן אמר בענין אחר במי שהוא מהצנע לכת שסוף דבר, אף באיזה אופן שיסתיר מעשיו, בכ"ז הכל נודע ונשמע והראיה לזה שהכל משמיעין את אמתת מעשיו אם היה כשר וירא ה' באמת.
.
(שם)
הכל נשמע וגו׳. אמר רב הונא, כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין, שנאמר סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו׳ צוי"ל בטעם הדבר משום דעל הרוב סבת הדבר שאין דבריו של אדם נשמעים מפני שחושדים אותו בנטיה ובפניה עצמית, ואשר על כן הוא אומר דבר אף שלא כהוגן, משא"כ מי שהוא ירא ה' באמת בודאי אומר מה שאומר בתמימות כמו שהוא, ואזל ליה החשד ממנו, ולכן דבריו נשמעים. וגם י"ל דענין דרשה זו מכוון לענין הדרשה בסוגיא כאן (ע"א) על הפסוק וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך אלו תפילין שבראש, וסוף הפסוק ויראו ממך, וה"נ מי שהוא ירא ה' באמת ניכרת בו קדושה וטהרה מיוחדת ויראים ממנו ביראת הרוממות, וממילא גם דבריו נשמעים, וע"ד הענין שחלק מכבודו ליראיו, וע"ע מש"כ בסמוך אות צ"ט.
.
(ברכות ו׳ ב׳)
את האלהים ירא. שאלוהו לשלמה סופא דכולא מה, אמר להו, סוף דבר את האלהים ירא צזיתכן דמדייק הלשון סוף דבר את האלהים ירא, ובמקום אחר הוא אומר ראשית חכמה יראת ה', והלשון סוף דבר משמע שעד כה נפל ספק בזה ואח"כ העלה סוף דבר, וא"כ לא נאות כזה לשלמה, אלא הול"ל ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' אך את האלהים ירא, ולכן מפרש דהלשון סוף דבר אינו מדברי שלמה אלא מדברי השואלים אותו לאחר שקראו כל ספר קהלת ומצאו בו דברים וענינים שונים ואשר איזו מהם גם סותרים זא"ז וכמ"ש בשבת ל' ב' [וע' לעיל פרשה ב' פסוק ב' בדרשה לשחוק אמרתי מהולל] שאלוהו ומהו סוף דבר מכל אלה הדברים, והשיב להם, כי סוף הדבר, את האלהים ירא וגו'.
.
(מ"ר)
את האלהים ירא. א"ר ירמיה, גדולה היא היראה, שכן לא חתם שלמה את דבריו אלא ביראה, סוף דבר את האלהים ירא, וכן במשלי הוא אומר (ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה׳ היא תתהלל צחוענין המעלה מהחתימה הוא מפני שהכל הולך אחר החתום.
.
(שם פרשה ג׳ פסוק י"ד)
כי זה כל האדם. מאי כי זה כל האדם, ר׳ אלעזר אומר, כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה, ור' אבא בר כהנא אמר, שקול זה כנגד כל העולם כולו, שמעון בן עזאי ואמרי לה שמעון בן זוטא אומר, כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה צטנראה דצ"ל לציית, והוא לשון שמיעה ושימוש, והוא כפי מה שאמרו בברכות ו' ב' כל אדם שיש בו יראת דבריו נשמעין [ועיין משכ"ל אות צ"ו] ובסוף ברכות (נ"ח ע"א) איתא שראה בן זומא אוכלוסי ע"ג מעלה בהר הבית אמר, ברוך שברא כל אלה לשמשני.
.
(שבת ל׳ ב׳)