The Sabbath Epistle
Author's Preface הקדמת המחבר
1 א

ויהי בשנת ארבעת אלפים ותשע מאות ותשע עשרה בחצי ליל שבת בארבעה עשר יום לחדש טבת, ואני אברהם הספרדי, הנקרא ״אבן עזרא״,1 השם ״אבן עזרא״ היה שם משפחת רבי אברהם ולא שם אביו. ראה בעלי התוספות שהביאו את שמו של רבי אברהם אבן עזרא (ראב״ע) כדוגמה על שם משפחה: ״בחניכתו. פירוש כינוי שם משפחתו שם לוי…כגון רבי אברהם אבן עזרא שכל בני משפחתו היו נקראים כן״ (תענית כ ב, ד״ה ״בהכינתו״). הייתי בעיר אחת מערי האי הנקרא ״קצה הארץ״, שהוא בגבול השביעי מגבולות הארץ הנושבת.2״היישוב נחלק לשבעה חלקים [מדרום לצפון]״ (פירוש קהלת א יב). ובספר כלי נחושת (שער א, עמ׳ י) כתב: ״הישוב הוא בפאת צפון, והוא נחלק לשבעה חלקים, נקראים ׳אופקים׳ או ׳אקלימים׳״. רבי אברהם בר חייא הנשיא (ראב״ח) הוסיף: ״האקלים השביעי מתחיל מתחום הששי והולך עד מ״ח מעלות וחצי מאופן המישור צפונה. ויומו הארוך ט״ז שעות ישרות, והקצור ח׳ שעות. והוא מתחיל בפאת מזרח מארצות תרכיים והאומות הנקראות אשקלבש, לכל שוכני בריטנייא רבה ובריטנייא זעירה, ושאר האיים אשר בים אוקינוס נכנסות בכלל האקלים הזה. וכל שוכני פאת צפון עד מרחב ס״ו מעלה נוספים . הם אל תחום האקלים השביעי״ (צורת הארץ, שער א, עמ׳ 42-43). ואני הייתי ישן ושנתי ערבה לי. ואראה בחלום והנה עומד לנגדי כמראה גבר ובידו אגרת חתומה. ויען ויאמר אלי: ״קח זאת האגרת ששלחה אליך השבת״. ואקוד ואשתחוה לה׳ ואברך את השם אשר נתנה לנו, אשר כבדני זה הכבוד. ואתפשנה בשתי ידי, וידי נטפו מר, ואקראנה ותהי בפי כדבש למתוק. אך בקראי הטורים האחרונים חם לבי בקרבי וכמעט יצאה נפשי. ואשאל את העומד לנגדי: ״מה פשעי ומה חטאתי? כי מהיום שידעתי את השם הנכבד אשר בראני, ולמדתי מצותיו, לעולם אהבתי את השבת. ובטרם בואה הייתי יוצא לקראתה בכל לב. גם הייתי בצאתה משלח אותה בשמחה ובשירים. ומי בכל עבדיה כמוני נאמן? ומדוע שלחה אלי זאת האגרת?״ והיא זאת:

It was mid Friday night, the fourteenth day of the month of Tevet, in the year 4919,1 Corresponding to Saturday, December 13, 1158 C.E. (Gregorian calendar). I, Abraham the Spaniard, known as “Ibn Ezra,”2 “Ibn Ezra” was a family name; the name of Rabbi Abraham Ibn Ezra’s father was Me’ir. was in one of the cities of the island that is called “Edge of the Earth,”3 See Preface. which is in the seventh zone of the inhabited zones of the earth.4 The ancients divided the inhabited portion of the earth (the northern hemisphere), into seven zones, from south to north. The seventh zone is the northern-most zone, in which England lies. I was asleep and my sleep was sweet to me. I dreamt that what appeared to be a man stood before me with a sealed letter in his hand. He spoke up and said to me: “Take this letter that the Sabbath sends you.” I prostrated myself and bowed before God and I blessed the God who gave us the Sabbath for honoring me so. I took hold of the letter with both my hands and my hands dripped with myrrh. I read the letter and it was sweet as honey to my mouth. However, as I read the last lines my heart became agitated and my soul almost failed me. I asked the one who stood before me: “What is my iniquity and what is my sin? From the day that I knew the revered God who created me, and I learned his commandments, I have always loved the Sabbath. I would go out to greet her with a full heart even before she arrived, and I would send her forth when she departed with joy and song. Who among her servants is as faithful as I? Why did she send me this letter?” It read as follows:

2 ב

״אֲנִי שַׁבָּת, עֲטֶרֶת דָּת יְקָרִים, רְבִיעִית בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים,

“I am Sabbath, the crowned law for the dear ones, fourth of the Decalogue.

3 ג

וּבֵין הַשֵּׁם וּבֵין בָּנָיו אֲנִי אוֹת בְּרִית עוֹלָם לְכָל דּוֹרוֹת וְדוֹרִים.

I am a sign of an eternal covenant between God and his children.

4 ד

וּבִי כָל מַעֲשָׂיו כִּלָּה אֱלֹהִים, וְכֵן כָּתוּב בְּרֵאשִׁית הַסְּפָרִים.

With me the Lord concluded all of his tasks, as it is written in the first of the books (Genesis).

5 ה

וְלֹא יָרַד בְּיוֹם שַׁבָּת אֲזֵי מָן, לְמַעַן אֶהְיֶה מוֹפֵת לְהוֹרִים.

Manna did not fall on the Sabbath day in order that I serve as a sign for forebearers.5 A sign of the sanctity of the Sabbath.

6 ו

אֲנִי עֹנֶג לְחַיִים עַל אֲדָמָה, וּמַרְגוּעַֹ לְעַם שֹׁכְנֵי קְבָרִים.

I am a joy for those living on earth and tranquillity for those who dwell in graves.6 Even the dead rest on the Sabbath (Bereshit Rabba 11:5).

7 ז

אֲנִי חֶדְוַת זְכָרִים גַּם נְקֵבוֹת, וְשָׂשִׂים בִּי זְקֵנִים עִם נְעָרִים.

I am a pleasure for both male and female; old and young rejoice in me.

8 ח

וְלֹא יִתְאַבְּלוּ בִי הָאֲבֵלִים, וּבִי לֹא יִסְפְּדוּ עַל מוֹת יְשָׁרִים.

Mourners do not mourn in me nor eulogize the death of the righteous.

9 ט

וְהַשְׁקֵט יִמְצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה, וְהַגֵּרִים אֲשֶר הֵם בַּשְּׁעָרִים.

Male-servant and maid-servant find quiet in me, and the strangers who are within the gates.

10 י

יְנוּחוּן כָּל בְּהֵמוֹת הֵן בְּיַד אִישׁ, כְּסוּסִים כַּחֲמוֹרִים כַּשְּׁוָרִים.

All domesticated animals rest, as horses, donkeys and oxen.

11 יא

וְכָל מַשְׂכִּיל בְּיֵינוֹ הוּא מְקַדֵּשׁ, וְגַם מַבְדִּיל חֲשֻׁכִּים כַּנְּזִירִים.

Every intelligent person sanctifies me over wine, the lowly perform the Havdala service as do Nazarites.

12 יב

בְּכָל יוֹם יִמְצְאוּ שַׁעֲרֵי תְבוּנָה, בְּיוֹמִי נִפְתְּחוּ מֵאָה שְׁעָרִים.

Gates of understanding exist on any day, but on my day a hundred gates are opened.

13 יג

מְכֻבָּד מֵעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ, וְכֵן מִן מְצֹא חֵפֶץ וְדַבֵּר כָּל דְּבָרִים.

My day is honored by not traveling, seeking one’s needs, nor speaking words.

14 יד

שְׁמַרְתִּיךָ בְכָל יָמִים, לְמַעַן שְׁמַרְתַּנִי מְאֹד מִימֵי נְעוּרִים.

I protected you all the days so that you would carefully observe me from the days of your youth.

15 טו

בְּזִקְנָתְךָ שְׁגָגָה נִמְצְאָה בָךְ אֲשֶׁר הובְּאוּ אֱלֵי בֵיתְךָ סְפָרִים,

In your old age a fault has been found in you, for books were brought into your house

16 טז

וְשָׁם כָּתוּב לְחַלֵּל לֵיל שְׁבִיעִי. וְאֵיךְ תֶּחֱשֶׁה וְלֹא תִדּוֹר נְדָרִים,

in which is written to profane the seventh night. How do you remain silent and not vow

17 יז

לְחַבֵּר אִגְּרוֹת דֶּרֶךְ אֱמוּנָה וְתִשְׁלָחֵם אֱלֵי כָל הָעֲבָרִים״.

to compile letters of truth and send them in all directions.”

18 יח

ויען ויאמר אלי ציר השבת: ״הגד הוגד לה אשר הביאו תלמידיך אתמול אל ביתך ספרים פירושי התורה, ושם כתוב לחלל את השבת. ואתה תאזור מתניך בעבור כבוד השבת להלחם מלחמת התורה עם אויבי השבת. ולא תשא פני איש״.

The messenger of the Sabbath responded and said to me: “She was told that yesterday your students brought books of Biblical exegesis into your house in which is written to violate the Sabbath. Therefore, gird yourself on behalf of the Sabbath’s honor to fight the Torah’s battle with Sabbath’s enemies. Do not favor any person.”7 Do not refrain from voicing your opinion out of respect for the authority or scholarship of the author of this harmful interpretation.

19 יט

ואיקץ, ותתפעם רוחי עלי, ונפשי נבהלה מאד. ואקום, וחמתי בערה בי. ואלבש בגדי וארחץ ידי, ואוציא חוצה הספרים אל אור הלבנה. והנה שם כתוב פירוש ״ויהי ערב ויהי בקר״ (בראשית א ה), והוא אומר: ״כאשר היה בקר יום שני אז עלה יום אחד שלם, כי הלילה הולך אחר היום״. וכמעט קט קרעתי בגדי, וגם קרעתי זה הפירוש, כי אמרתי: ״טוב לחלל שבת אחת ולא יחללו ישראל שבתות הרבה, אם יראו זה הפירוש הרע. גם נהיה כלנו ללעג ולקלס בעיני הערלים״. ואתאפק בעבור כבוד השבת.

I awoke with my spirit pounding within me and my soul very troubled. I arose and my anger burned within me. I dressed, washed my hands, and took the books outside to the moonlight. There was written the following interpretation for the verse “there was evening and there was morning” (Genesis 1:5): “With dawn of the second day one full day ended, for nighttime follows daytime.”8 According to this interpretation, a 24-hour day extends from dawn of one day until dawn of the follow day. So the Sabbath would begin at dawn of the seventh day and conclude with the following dawn. I almost tore my garment and also that commentary, saying: “It is better to violate one Sabbath so that Israel will not violate many Sabbaths,9 “The Torah teaches us that it is better for one to violate a single Sabbath in order that he may observe many Sabbaths” (Yoma 85b). if they should see this evil interpretation. We would also all be a mockery and a scorn in the eyes of the uncircumcised (Christians).” However, due to the honor of the Sabbath I restrained myself.

20 כ

ואדור נדר אם אתן שנת לעיני אחר צאת יום הקדש עד אכתוב אגרת ארוכה לבאר מתי ראשית יום התורה, להרים מכשול ולהסיר פח ומוקש. כי כל ישראל, הפרושים גם כל הצדוקים עמהם, יודעים כי לא נכתבה פרשת בראשית, מעשה ה׳ בכל יום, רק בעבור שידעו שומרי התורה איך ישמרו השבת. שישבתו כאשר שבת השם הנכבד, לספור ימי השבוע. והנה אם היה סוף יום הששי בקר יום השביעי, היה לנו לשמור הלילה הבא. והנה זה הפירוש מתעה כל ישראל, במזרח ובמערב, גם הקרובים גם הרחוקים, גם החיים גם המתים. והמאמין בפירוש הקשה הזה ינקום ה׳ נקמת השבת ממנו. והקורא אותו בקול גדול תדבק לשונו לחכו. גם הסופר הכותב אותו בפירוש התורה זרועו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה.

I vowed that I would not allow sleep for my eyes after the conclusion of the holy day until I wrote a lengthy letter explaining when the Torah’s day begins, thereby removing a stumbling block, a snare and a trap. For all of Israel, both the Pharisees (followers of the Rabbis) and the Sadducees (Karites), know that the only reason for writing the portion of Creation relating God’s actions each day is so that adherents of the Torah will know how to observe the Sabbath. They should rest as revered God rested, counting the days of the week. Now, if the sixth day ended with the morning of the seventh day, we should observe the following night (Saturday night). This interpretation will mislead all of Israel, those in the east and those in the west, those near and those far, both the living and the dead. God should avenge the Sabbath from one who believes this disturbing interpretation. The tongue of one who reads it aloud should cleave to his palate. Also the arm of the scribe who writes this commentary to Scripture should wither and his right eye weaken.

21 כא

וזאת היא תחלת האגרת:

Thus begins the letter: