וגם אשה ושבעה בניה היו אסורים בבית הסוהר, ויפצר בם המלך לאכול מבשר החזיר, ויכו אותם בשוטים ובמקלות. Also a woman and her seven sons were imprisoned in the jail. The king tortured them to [make them] eat pig meat, he beat them with rods and sticks.
ויאמר אליו הבכור מה תשאל ומה תבקש ממנו, הנה תבחר מחנק נפשנו מסור מחוקות אבותינו. The firstborn said to him, what do you ask and what do you request from us? Behold! you will strangulating us rather than turn us from the laws of our forefathers.
ויתאנף בו המלך, ויצו לשים מחבת וקלחת על האש, ויעשו כן. The got angry at him, he commanded to place a pan and coals on the fire. They did so.
ויצו לכרות את לשונו ולהפשיט את עורו מעל בשרו, ולקצץ את ידיו ואת רגליו לעיני אמו ואחיו. He commanded to cut his tongue, to flay his skin from upon his flesh, and to cut off his hands and feet in front of his mother and brothers.
ויהי כי היה מושחת מאיש מראהו, ויצו לתיתו בקלחת לצלותו חי. ויהי בהתאבך העשן, וירהיבו איש באחיו הבנים, וגם האם למות שמח וטוב לב. It was when his appearance was so destroyed that he no longer looked like a man, [the king] commanded to place him in the coals to roast him alive. It was when the smoke became thick, each of the sons strengthened his brother, and also the mother, to die happily and with a good heart.
ויאמרו: ירא ה' עלינו וינחם כרוב חסדיו, כאשר שר משה עבד ה' ועל עבדיו יתנחם. They said: Fear of God is upon us he has comforted us with his great kindness, just like Moses the servant of God sang "And on his servants he comfort them" (Deuteronomy 32:36)
הראשון מת וייקחו את השני להתעלל בו, ואחרי הפשיטם את עורו מעל בשרו וימרטו שערות ראשו וישאלוהו לאמור: The first [son] died and they took the second [son] to make fun of him. After they flayed his skin from upon his flesh, they plucked the hairs of his head, and they asked him saying:
התאכל מבשר החזיר בטרם ייפרד שארך מעל עצמותיך? ויאמר לא. וייקחוהו ויענוהו כראשון. Would you eat pig meat before the rest of you is removed from your bones? He said no. They took him and they tortured him like the first [son].
ויהי בצאת נפשו, ויאמר אל המלך: איש הדמים, הנה נפשנו בידך לקחתה, אולם אלוהינו שבשמים יעיר את רוחו עלינו, והחיינו לחיי עולמים, עקב אשר מתנו בעבור תורתו הקדושה. It was when his life was leaving, he said to the king: Man of blood, Behold our life is in your hand to take it. Therefore our God who is in heaven will awaken his spirit upon us, and bring us to live for ever, because we died for his holy Torah.
ויביאו גם את השלישי וילעיבו בו. They brought the third [son] and they ?insulted? him.
ויהי כאשר שאלו ממנו את לשונו ויוציאה מפיו, וישלח את ידו ויאמר: It was when they requested his tongue and they took it out of his mouth, he sent forth his hand and said:
ה' אלוהים אלה הם העצמות אשר נתת לי, ובטוב לבי הנני נותן אותם בעבור תורתך הקדושה, ולישועתך קיוויתי כי השב תשיבם לי. The Lord our God these are the bones that you gave me, and with the goodness of my heart I am giving them for the sake of your holy Torah, and for your salvation I hope for you will surely return me.
ויתפלא המלך ועבדיו על אומץ לבב הנער, והמכאובות כאין בעיניו. The king and his servants were in wonderment over the strength of the lad, and the pains that almost did not exist in his eyes.
ויהי אחרי מותו ויענו את הרביעי וייסרוהו בשוטים. It was after he died, they tortured the fourth [son] and they tied him with ?whips?.
עוד נשמתו באפו ויאמר: טוב לחסות בה' מבטוח באדם, כי איקץ לחיי עולם ואתה לא תיקץ. When his breath was still in his nostrils he said: Better to trust in The Lord, than to trust in men (Psalms 118:8), for I will wake to an eternal life and you will never wake.
ואחרי הביאו את החמישי ויענונו, וירא את פני אנטיוכוס ויאמר: Afterwards they brought the fifth and they tortured him. He saw the face of Antiochus and said:
הנה הכוח בידך להרשיע כאות נפשך, אף כי בן מוות אתה, אולם אל תאמר בלבבך כי נטש ה' את עמו. Behold, the power is in your hand to convict ?as you desire?, but since you are a son of Death, do not think that The Lord has forsaken His nation.
עמוד כמעט רגע ותראה את יד ה', כאשר ינגע אותך ואת ביתך. Stand for just a moment and you will see the hand of The Lord, when he will strike you and your house.
ויקריבו גם את השישי, ויהי בטרם יצאנה נפשו למות, ויאמר: הישמר לך פן תשעה בדברי שקר. They also brought the sixth, and it was before his breath left him to die, he said: Guard yourself lest you lean on words of falsehood.
הן כל אלה מצאונו יען כי הרשענו לה' אלוהינו, ויפליא את מכותינו. Behold, all these [terrible] things happened to us because we were wicked to The Lord our God, and He increased his strikes against us.
רק הסכת ושמע כי לא תמלט מיד ה' אלוהים אשר נאצת. Just pay attention and listen for it will not escape from The Lord God that you blasphemed [Him].
אכן מי לא ישתאה לאומץ לב האשה הזאת, הראויה להיות לנס עמים. It is true, who will not be in awe of the mental fortitude of this woman, Is she not fit to be a banner of nations?
הנה ראתה שבעת בניה נשחטים לעיניה ביום אחד, ותבליג עלי יגונה בתקוותה לה'. Behold, she saw her seven sons slaughtered before her eyes in one day, ?she strengthened her despair upon me with her hope to The Lord.
ותאמץ את לבבם בשפת עמה ותדבר אליהם ביקר רוח, כאיש חיל לאמור:
לא ידעתי דרך נוצרתם בבטני, ולא נפחתי נשמת רוח חיים באפכם, וגם עצמותיכם לא יצרתי.
אולם ה' אלוהים ראש כל דבר בורא תבל ויוצר האדם, ישיב לכם בחסדו את חייכם אשר תשליכו מנגד על מצוותיו וחוקותיו.
ואנטיוכוס חשב בליבו כי הזילתהו בדבריה, כי לא הבינם, ויקח את הצעיר הנשאר מבניה וידבר על ליבו וישבע לו לאמור.
אם סור תסור מחוקות אבותיך, והייתי לך לאדוני חסד ורחמים, ושמתיך לעשיר ולאדיר בארץ, ואהבתיך וכל מחסורך עלי.
וירא כי לא יכול לפתותו, ויקרא לאמו ויאמר אליה: דברי נא את על לב בנך ופתי אותו, למען הצל את נפשו.
ויהי כאשר כלה להלאותה בדבריו, ותען ותאמר: כן אעשה כאשר דברת.
והיא אמרה כן להתל בו, ותפן אל בנה ותאמר לו בשפת עמה.
שמע בני, הנה תשעה ירחים נשאתיך בבטני, ושלוש שנים הינקתיך, ובעמל ובעצב גידלתיך עד היום, ועתה לו תרחמני אך הפעם.
הבט נא השמים והארץ וכל צבאם, כי כל אלה ברא אלוהים מאין, וגם את בני האדם ידיו יצרו.
לכן בני, אל תירא מפני הרוצח הלזה, ומות ברצון טוב כאחיך, למען השב ישיבכם לו ה' אלוהים לעת רחמים.
עוד היא מדברת וישא הנער את קולו ויאמר:
על מה תאחרו, חלילה לי משמוע בקול המלך כי דבקה נפשי בתורת ה', אשר נתן לאבותינו ביד משה עבדו.
ואתה אויב וצורר היהודים מיד ה' לא תינצל.
אנחנו פשעינו סבלנו, ואם אמנם כעת אף ה' יחרה בנו וידו קשתה עלינו, עוד מעט ישוב וירחם עלינו.
ואתה בן בלייעל ואיש דמים אשר אין כמוך בארץ, אל תתפאר בעוז ידך אשר הרימות על עבדי ה'.
כי לא תמלט ממשפט אל עליון ונורא, אשר לא ייסתר דבר ממנו.
כרגע קטן נשאו אחי את עברתך, ועתה בחסדו בצל שדי יתלוננו.
אך אתה תפקד מחרון אף ה' כפי פעולתך אשר פעלת.
ראה, חרפתי למות נפשי על חוקות אבותי כאשר עשו אחי לפני, וצעקתי אל ה' לחמול על עמו.
והיה כי ינגע ה' אותך נגעים גדולים ונאמנים, והתוודית בפיך כי ה' הוא האלוהים לבדו ואפס זולתו.
וחמת ה' השפוכה על כל בני עמי תיעצר בדמי ובדם אחי.
ויהי כשמוע המלך את דבריו ויוסף עוד לחרות אפו, ויצו לענותו קשה מאחיו, כי חרה לו מאוד על אשר התעלל בו.
וימות גם הוא כאחיו, וישם אלוהים מבטחו, וגם את אם הבנים המיתו לאחרונה.
ועתה רב לנו מקורבנות הגויים ומאכזריות קשות.