היהודים אשר בירושלים ובארץ יהודה לאחיהם היהודים במצרים שלום וישע רב!

...The Jews in Jerusalem and in the land of Judah to their Jewish brethren in Egypt, peace and salvation!

ה' אלוהים יברך אתכם, ויזכור לכם את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב.

God bless you, and remember you his covenant with Abraham and Isaac and Jacob.

ויתן לכם לב שלם ליראה אותו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם.

And give you a whole heart to fear him and to serve him with all your heart and all your soul.

יפתח ה' לבבכם להגות בתורתו ולשמור מצוותיו, ויתן לכם ברכה ושלום.

God will open your hearts to reflect on His Torah and keep His commandments, and will give you a blessing and peace.

לו ישמע ה' את תפילתכם וירחם עליכם, ומכל צרה יפלט נפשכם.

If only The Lord will listen to your prayers and be merciful to you, and from hardship He will save your lives.

זאת תפילתנו בעדכם כל הימים.

This is our prayer to You for all time.

בשנת תשע ושישים ומאה, עת מלך מלך דימטריוס, כתבנו לכם את כל הצרות אשר עברו על נפשנו, בבגוד ישוע ועדתו בארץ הקדושה ויפשעו בממלכות יהודה.

In the year 169, the time of the reign of King Demetrius, we wrote to you concerning all the hardship that came upon us, with the betrayal of Yeshua and his cohorts in the the holy land, they sinned in the kingdom of Judah.

ויציתו את שער החצר באש וישפכו דם נקי בארץ.

They set ablaze the gate to the courtyard. They spilled innocent blood in the land.

ונתפלל את ה' אלוהינו ויקשב לקולנו, ונקרב לו קורבן וסולת למנחה, נעלה נרות וניתן את לחם הפנים על שולחן ה'.

We prayed to The Lord our God and he headed our voice. We offered sacrifices and fine flour for the Mincha offering. We lit the lamps, and placed the show-bread on the table of The Lord.

ושאלנו מכם לחוג עמנו את חנוכת המזבח בירח כסלו.

We requested of you to celebrate the dedication of the alter with us during the month of Kislev.

ויהי בשנת מאה שמונים ושמונה, וישובו ויכתבו להם את הדברים האלה.

It was in the year 188, They returned and they wrote for them these words.

אנשי יהודה וירושלים והזקנים, לאריסטובלוס אומֵן המלך תלמי ממטה הכוהנים המשוחים, וליהודים אשר במצרים, שלום וישע.

[From the] People of Judah and Jerusalem and the elders, to Aristoblos, ?Secretary?(Meaning of word uncertain) of Ptolemy the king, from the tribe of the anointed priests, and to the Jews of Egypt, Peace and Salvation.

הננו מברכים את ה' אלוהינו אשר הציל את נפשנו מצרה גדולה להתייצב לפני מלך אדיר ונורא.

We are blessing The Lord our God who saved our lives from great distress [so that we would be able] to stand before the mighty and awesome king.

כי הוריש ה' את אויבינו מעירנו הקדושה, ויפיצם בגבולי ארץ פרס.

For The Lord has removed our enemies from our holy city, He scattered them into the borders of Persia.

והמלך עם חילו הגדול והעצום נהרגו בבית נאניה בעקבות כוהניה.

And the king with his great and mighty army were killed at the house of Naniah following her priests.

כי בבואו אנטיוכוס עם להקת מרעיו אל בית נאניה, ויתלוצץ לקחת אותה לו לאשה, למען החזיק באוצרותיה כמוהר.

For when Antiochus brought ?an army to gather his vassals?(Meaning of words uncertain) to the house of Naniah, he joked to take her as a wife in order to take her treasure houses as a dowry.

ויהי כאשר הביאו כוהני נאניה את האוצר, והמלך ואנשיו הלכו אל הבית פנימה לראותו, ויסגרו הכוהנים את דלתי הבית מאחריהם.

It was as the priests of Naniah brought him to the treasure house, the king and his men went into the inner chamber to see it, the priests closed the doors of the chamber behind them.

ויפתחו דלת נסתרה, ויסקלו אותו וכל אשר עמו באבנים וימותו.

They opened a hidden door, and they stoned him and everyone with him with stones and they died.

ויכרתו את ראשם ויגזרו אתם לגזרים, וישליכום החוצה.

They cut off their heads, they cut them up into pieces, and they threw them outside.

הודות והלל לה' כי הכרית את הרשעים מן הארץ ואינם.

Thanks and praise to The Lord, for he has cut off the wicked from the land. They are no more.

ועתה כי יש את נפשנו לחוג את יום חנוכת המזבח בעשרים וחמש לחודש כסלו. לא חדלנו מהודיע אתכם לחוג אותו עמנו.

And now there is in our lives to celebrate the day of the dedication of the alter on the 25th of the month of Kislev. We did not refrain from making it known to you to celebrate it with us.

וחגותם אותו כימי חג הסוכות, וכיום אשר מצא בו נחמיה את אש הקודש בשובו לבנות את המקדש ואת המזבח, ויקרב עליו עולות וזבחים לאלוהים.

You will celebrate it like the days of the festival of booths, and like the day that on it Nehemiah found the holy fire during his return to build the temple and the alter. He offered on it burnt offerings and sacrifices to God.

כי כאשר הוגלו אבותינו ארצה פרס, לקחו הכוהנים הקדושים את האש בסתר מעל המזבח, ויטמנו אותה בשוחה עמוקה ויבשה לשומרה, ולא ידע איש את מקומה.

For when our forefathers were exiled to Persia, the holy priests secretly took the fire from upon the alter, and they hid it in a deep pit, he dried it (?the pit?) to guard it (?the fire?). No man knew its location.

ויהי מקץ ימים רבים, בנטות ה' את חסדו עלינו, והמלך שלח את נחמיה ירושלימה.

It was at the end of many days, when The Lord pitched his kindness upon us, and the king sent Nehemiah to Jerusalem.

ויקח מבני הכוהנים אשר טמנו את האש, וישלחם לבקְשה.

He took descendants of the priests who hid the fire, and he sent them to search for it

אולם כאשר הוגד לנו לא מצאו את האש, כי אם מים קפואים מצאו תחתיה, ויצו נחמיה לשאוב את המים ולהביאם.

But when it was told to us that they didn't find the fire, rather frozen water beneath it, Nehemiah commanded [them] to draw the water and to bring it.

ויהי בהקריבם את קורבן ה', ויצו אותם לזרוק מן המים על העצים ועל הקורבן אשר על המזבח, ויעשו כן.

It was when they were offering the sacrifices of The Lord, he commanded them to throw the water on the wood and on the sacrifice that was on the alter. They did so.

אחרי כלותם, והשמש יצאה על הארץ, והעבים נפוצו, והנה אש אלוקים מתלקחת בקורבן, וישתומם כל העם מסביב.

After they finished [pouring the water], the sun came out over the land, and the clouds scattered. Behold a fire of God is consuming the sacrifice! The entire crowd around was awe struck.

ויפלו הכוהנים וכל העם וישתחוו, עד כי אוּכל הקורבן.

The priests and the people fell and they prostrated, until the sacrifice was consumed.

ויתפלל יונתן אל ה', ונחמיה וכל העם ענו אחריו ויאמרו.

Jonathan prayed to The Lord, and Nehemiah and the people responded after him, they said:

ה' אלוקים יוצר ובורא הכל, עזוז ונורא צדיק ורחום, אתה לבדך מלכינו ומושיענו.

The Lord out God molder and creator of all, Powerful and Awesome, Righteous and Merciful, You alone are out King and our Savior.

ה' הצדיק הפותח ידו הרחבה לכל חי, אלוקי האלוקים ואדון העולם, הפודה את עמו ישראל מכל צרותיו, אתה בחרת באבותינו וקידשת אותם לעבודתך.

The Righteous Lord who opens his wide hand for all life, My God, The God and Master of the world. The One who redeems Israel from all his troubles, You chose our forefathers and You sanctified them for Your service.

רצה נא את הקורבן הזה בעד עמך ישראל, ושמר את נחלתך וברכה.

Desire now this sacrifice on behalf of Your nation Israel, and guard Your portion and bless it.

קבץ את פזורי עמך ופדה אותם מיד הגויים, פקח עינך וראה את חרפתם, כי תועבת כל אדם המה, למען ידעו הגויים כי אתה ה' אלוהינו.

Gather the scattered of Your nation and redeem them from the hand of the nations. Open Your eyes and see their shame, for they are the disgust of all mankind. [Do this] In order that the nations will know that You, The Lord, are our God.

שפוך חמתך על צוררי עמך, אשר בשרירות לבם השפילונו עד ארץ.

Pour You wrath upon the oppressors of Your nation, that with complete desire of their hearts they crushed us to the ground.

תביאנו ותטענו בהר נחלתך, כאשר אמר משה עבדך.

Bring us and plant us in the mountain of Your portion, like Moses Your servant said.

ככלותם להתחנן, וישירו הכוהנים בהלל והודות לה'.

When they finished supplicating, the priests sang praise and thanks to The Lord.

ויהי כי אוכל הקורבן, ויצו נחמיה לצקת את המים הנותרים על הרצפה, ותלהט להבה ותבלע אותה האש מעל המזבח.

It was when the sacrifice was consumed, Nehemiah commanded [them] to spill the remaining water on the floor, a flame burned and the fire from on the alter swallowed it.

ויוגד למלך פרס כי מים נמצאו במקום אשר טמנו כוהני הגולה את האש, ויבעירו אש בקורבן אשר הקריב נחמיה, וידרוש ויחקור לדעת אם כן הוא.

It was told to the king of Persia that water was found in the place that the exiled priests hid the fire, and that fire burned a sacrifice that Nehemiah offered. He searched and investigated to see if it was true.

וימצא כי אמת ונכון הדבר, ויקדש את המקום ויגדור אותו גדר, ויתן מתנות יקרות לכל אשר מצאו חן בעניו.

He found that it was true. He sanctified the place and fenced it off, and he gave expensive gifts to all who found favor in his eyes.

ויקרא נחמיה את שם המקום ההוא הפטר, לאמור קודש הוא. ואחרים קראו לו נפטר.

Nehemiah called that place Hefter, saying that it is holy. Others called it Nifter.