Teshuva 72ע״ב
1 א

שאלה למי שראשו כבד יש לו הית' לישב ולאכול בגילוי ראש:

Question: If one has a headache (lit. “his head is heavy”), may he sit and eat with his head uncovered?

2 ב

תשובה אין אני יודע איסור לברך בלא כסוי ראש ומהרא"י פשוט לו שאסור בהזכרת שם בלא כיסוי הראש ולא ידענא ממאי והנה מצאתי שכתב במסכת סופרים יש בו מחלוק' שכתב פוחח הנראים כרעיו או בגדיו פרומים או מי שראשו מגולה ואינו רשאי להוציא הזכרה מפיו ע"כ ור' ירוחם כתב בסוף נתיב ט"ז שאסור לברך בגילוי הראש.

Response: I know of no prohibition against reciting a blessing without [wearing] a head covering. Yet it was obvious to Maharai (=R. Yisrael Isserlein) that it is forbidden to invoke God’s name without the head covered, and I do not know whence [he infers that]. Now I have found that it is written in tractate Soferim (14:15) that there is a dispute: “A shabby person whose knees are visible or whose clothing is torn, or one whose head is uncovered, may lead the prayers (“pores et ha-Shema”), but some say that one may lead with knees [showing] or torn clothes, but not with an uncovered head. And he may not let mention [of God’s name] leave his mouth.” R. Yeruham wrote at the end of §16 that it is forbidden to recite a blessing with an uncovered head.

3 ג

ולולי שאינני רגיל לחלוק על הקדמונים א"ל שיש גדול שיסייעני הייתי נוטה להקל ולברך בגילוי הראש ואפילו לקרות ק"ש שרי שהרי איתא במדרש רבה אמר רבי ברכיה מלך ב"ו משגר פרוטגמא שלו למדינה מה הם עושין כל בני המדינה עומדים על רגליהם ופורעים את ראשיהן ורואין אותה באימה ביראה ברתת ובזיע אבל הקב"ה ית' אומר לישראל קראו ק"ש ברוטגמא דידי הרי לא הטרחתי עליכם לקרות לא עומדים ולא פרועי ראש כו' משמע להדיא דליכא איסור בפריעת ראש אלא שלא החמיר עליהם ומה אעשה שכבר הורו לאיסור.

If not for the fact that I do not usually dispute earlier authorities unless there is a great authority to support me, I would incline toward leniency and in favor of reciting blessings with an uncovered head. Even the recitation of Shema is permitted, for it states in Midrash Rabba (Vayikra §27): R. Berekhya said: A flesh-and-blood king sends his charter to the province, what do they do? All residents of the province stand up, uncover their heads, and read it with fear, awe, trembling, and perspiration. But the Holy One, blessed be He, says to Israel: Recite the Shema, My charter. I do not trouble you to read it standing or with your heads uncovered. This clearly implies that it is not forbidden to uncover one’s head; rather, He did not impose [an uncovered head] as a stringency. But what can I do? They have already ruled this to be forbidden.

4 ד

אבל בזה תמיהני שנהגו איסור בפריעת ראש אף בלא תפלה ולא ידעתי מאין זה להם כי לא מצינו איסור בפריעת הראש כי אם לאשה כדאיתא בפ' המדיר וממידת חסידות הוא שלא לילך ד' אמות בגילוי הראש ודוקא הליכה ד"א (מו') כדאיתא בפר' כל כתבי א"ר חנינא תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש והוא ממידת חסידות כמ' שחשוב שם אינך תיתי לי כו' ועוד ראייה מפ"ק דקידושין שמסיק שם אמר ריב"ל אסור להלוך ד' אמות בקומה זקופה שנ' מלא כל הארץ כבודו רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ד' אמות בגילוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי משמע דוקא בקומה זקופה הוא אסור אבל בגילוי הראש אין בו איסור אלא דרב הונא החמיר על עצמו מכח מידת חסידות ועכשיו הוא להיפך בקומה זקופה אינם נזהרים ואדרבה הגאים והעשירים הולכים נטויי גרון ובגילוי הראש נזהרים לא מחמת חסידות אלא סוברים דת יהודית הוא.

Yet I am astonished that they treat uncovering the head as forbidden even when not praying. I do not know whence they derived this, for we find no prohibition against an uncovered head except in the case of a woman, as stated in the chapter “Ha-madir” (Ketubot 72b), and that it reflects piety (midat hasidut, i.e., not actually required by law) not to walk four cubits with an uncovered head. Yet this is specifically walking four cubits, as stated in the chapter “Kol Kitvei” (Shabbat 118b): “R. Hanina said: I deserve it, for I did not walk four cubits with an uncovered head.” This reflects piety, like all of the other examples of “I deserve” listed there. Further evidence is from the first chapter of Kiddushin (31a), which rules: R. Yehoshua b. Levi said: It is forbidden to walk four cubits with an upright posture, as it is stated: ‘The whole world is filled with His glory’ (Yeshayahu 6:3). R. Huna b. R. Yehoshua would not walk four cubits with his head uncovered. He would say: ‘The divine presence is above my head.’ This implies that specifically walking with an erect posture is forbidden, but it is not forbidden to do so with one’s head uncovered. Rather, R. Huna was stringent with himself, motivated by piety. Nowadays, the opposite is the case: they are not careful about avoiding an erect posture. On the contrary, the proud and the rich walk around with their heads held high, but they are careful about uncovering their heads—not because of piety, but because they think this is the Jewish religion.

5 ה

עוד מצאתי כתוב הא דגלוי הראש כו' היינו באויר השמים דוקא וכן נראה לפרש הא דקומה זקופה אף שמלא כל הארץ כבודו מ"מ אינו נראה כאילו אינו משגיח בעושיהן כי אם מי שהולך באויר השמים ושם יש לו לזכות ולהתעורר אף שמהררא"י כתב שאין לחלק בין בית לחצר כי מלא הארץ כבודו היינו בהזכרת השם וכן מסתבר שמדת חסידות הוא בהזכרת השם שלא יהא בגילוי הראש כמו הולך ד' אמות באויר השמים וכן מצאתי כתוב בשם הר"ם שכל זה מידת חסידות אלא שהרי"ף כתב שיש למחות שלא לכנס בב"ה בגילוי וכן הטור לא כתב ויכסה ראשו אלא גבי תפלה ולא גבי ק"ש ומה אעשה שהעם נהגו בו איסור ואיני רשאי להקל בפניהם.

I have also found written that this statement about an uncovered head only applies out under the open sky. This is a reasonable explanation of the case of the erect posture—even though the entire world is filled with His glory, nevertheless, one does not look as though he is ignoring his Maker except when he walks out under the open sky. It is there that one must remember and maintain vigilance. And even though R. Isserlein wrote that there is no distinction between home and courtyard, for the whole world is filled with His glory, this only applies to the case of invoking God’s name. Indeed, it stands to reason that refraining from invoking God’s name with an uncovered head reflects piety, much like the case of walking four cubits in the open air. I have also found this written in the name of R. Meir [of Rothenburg], namely, that this is all a matter of pious practice, although R. Peretz wrote that one should object to someone entering the synagogue with an uncovered head. Moreover, Tur does not state “and he shall cover his head” except with regard to prayer, not with regard to the recitation of the Shema. But what can I do? The people practice this as a prohibition, and I have no authority to be lenient in their presence.

6 ו

ושמעתי על חכם אחד כשהיה לומד היה לומד בגילוי הראש ואמר שכבד עליו המשא ומ"מ נראה בעיני אף שאין איסור בדבר ואף לא מידות חסידות כשאינו מזכיר השם מ"מ דת"ח יש לו להזהר מאחר שהעם תופסים בה לקלות ולפריצות כאלו עובר על דת יהודית ואפי' לומד בחדרו אין לסמוך על זה שמא העם הארץ יראה ויקל בו לא בחינם אמרו כל שאסור מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור.

I have heard of a sage who would study Torah with his head uncovered, saying that the weight was too heavy for him. Nevertheless, it seems to me that although it is not forbidden, and it is not even an act of piety if one is not invoking God’s name, a Torah scholar should still be cautious, for the people perceive it as laxity and permissiveness, as though he transgressed the Jewish religion. Even if he is studying in his room, he should not rely on this, lest an ignoramus see him and make light of him. It is not for naught that they say that anything forbidden because of how it looks (mar’it ayin) is even forbidden in the innermost chambers.

7 ז

ועכשיו אני אגלה את קלון האשכנזים בודאי מי ששותה יין נסך במלון של גוים ואוכל דגים מבושלים בכלי שלהם והמחטי' הוא שמאמין לפונדיקי' שלא בשלו בה אין חוששין עליו ואין בודקין אחוריו ונוהגין בו כבוד אם הוא עשיר ותקיף ומי שהיה אוכל ושותה בהכשר רק שהיה בגילוי הראש היו תופסין אותו כאלו יצא מן הכלל ע"כ החכם עיניו בראשו ידע להשמר שלא יתפסו עליו ואם כבד עליו להניח על ראשו דבר כבד יכסה ראשו בבגד פשתן דק או במשי.

Now I will disclose the shame of Ashkenazim. Certainly one who drinks libation wine (yeyn nesekh) in a gentile’s inn, and eats fish cooked in their vessels, and who is considered strict if he trusts the innkeeper’s wife when she says that she did not cook anything else in them, is not under any suspicion. We do not investigate him, and we treat him with respect if he is rich and powerful. But one who eats and drinks only kosher food, but he does so with his head uncovered, is perceived to be a deviant. Therefore, “the wise man has his eyes in his head” (Kohelet 2:14) and will know to protect himself so that they do not attack him. If placing something heavy on his head will weigh upon him, he should cover his head with a garment of fine linen or silk.

8 ח

ומ"מ נראה אפי' מי שירצה לברך ברכת נהנין והוא בלילה שאין לו כובע עליו או כשרוחץ באמבטי די לו במה שמכסה את ראשו בידיו אף שגדול אחר העתיק לאיסור ומהררא"י הביאו וראייתו מר"ת שכשהיה רוחץ בחמין והיה שות' היה מתכסה בבגד כנגד לבו כו' משמע דוקא בבגד ולא בידים אין זה ראייה כי מה לא חשוב כיסוי שדרך האדם להניח ידיו על לבו והרואה לא יצא שצריך לכסות את הלב או ידמה לו שלא כסהו ממש כנגד הלב אבל למעלה מראשו שהוא דבר הניכר מספיק בכיסוי היד בפרט לפי מה שכתבתי שאין בו איסור כ"א חסידות מספיק לו כיסוי היד בפרטי באקראי בעלמא:

Still, it seems reasonable that even one who wishes to recite a blessing over consumption (Birkat ha-nehenin) at night, when he has no hat on, or while he is bathing, it is sufficient for him to cover his head with his hands, even though one major authority has recorded that this is forbidden, and R. Isserlein cites him. Their proof is that Rabbeinu Tam, when he was bathing in warm water and would drink, would cover himself with a garment over the place of his heart, not with his hands. But this is no proof, for the reason this is not considered covering is that it is normal for someone to place his hands on his heart, and one who sees this will not know that one needs to cover his heart, or will imagine that he did not really cover the area over the heart. However, since it is discernable, it is sufficient to use the hand as a cover above his head, especially given what I have written, namely, that this is not a prohibition but merely a matter of piety. It is therefore sufficient to use the hand as a cover in an impromptu fashion.