ה. וששאלתם צבור שבקשו לגזור תענית שני וחמישי ושני ופגעו בתענית ראשון ט"ו לשבט יש לחוש לר"ה ולדחות התענית או לא כן דעתי נוטה שהתענית נדחה לשבת הבאה ואין קובעי' תעניות בו שלא מצינו תענית בר"ה כלל ותנן (ר"ה ב' ע"א) ארבעה ראשי שנים הם וכיון דקתני להו בהדי הדדי דומי' דהדדי נינהו ה"נ כיון דשארא לית בהו תעניות רביעי נמי ל"ל תענית ואע"ג דאינהו נמי עדיפי מיני' כיון דקתני להו בהדי הדדי להא מלתא אידמן להדדי [דאי תימא לא בעי' הכירא והא תני' (סוכה נ"ד ע"ב) ר"ח שחל להיות בשבת שחר של ר"ח דוחה של שבת ואמרי' מאי דוחה לקדם והוינן בה] לקדם שבת תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ואר"י לידע שהוקדש החדש בזמנו ומקשי' כי האי הכירא מי עבדי' והתני' אברי תמיד של שחר נתנים מחצי כבש ולמטה ולמערה ושל ר"ח ניתני' תחת כרכוב המזבח ולמטה ואר"י לידע שהוקבע החדש בזמנו ופרקי' תרי הכירא עבדי' דחזי בהאי חזי ודחזי בהאי חזי השתא ומה התם דזריזי' ובמקום זריזי' עבדי' תרי כירא כשאין זריזי' א"א דלא למיעבד בה חדא וכן אשכחן דילפי' מהדדי (מועד קטן ג' ע"ב) א"ר אבי אר"י משום רבי נחוניא איש בקעת חוורתן עשר נטיעות וערבה וניסוך המים הלמ"מ ואמרי' עלה אמר רב אסי כי גמירי הלכתא דילדה שרי דזקנה אסור בזמן שביהמ"ק קיים אבל בזמן שאין ביהמ"ק קיים לא אלמא כיון דגמירי בהדי הדדי ילפי' מהדדי ושלום גרשון בר' יהודה מ"ה ז"ל.
דפוס פראג, ה׳
א