Steinsaltz on Chullin 2aביאור שטיינזלץ על חולין ב׳ א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Steinsaltz on Chullin 2a"
Toggle Reader Menu Display Settings
Steinsaltz on Chullin
2aב׳ א

א משנה הכל שוחטין ושחיטתן כשרה, חוץ מחרש שוטה וקטן שאינם שוחטים, שמא יקלקלו את שחיטתן, שהרי אינם בני דעת. וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן ששחטו כדין — שחיטתן כשרה.

ב גמרא ושואלים: אם מדייקים בלשון המשנה נמצא שיש בה סתירה, שמתחילה התנא שונה: "הכל שוחטין" — משמע שהכל ראויים לשחוט לכתחלה, ואחר כך שנה: "ושחיטתן כשרה", כלומר, רק בדיעבד!

אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי וכי כל מקום ששנינו "הכל (עושים כך וכך)" רק לשון לכתחלה הוא, ולא דיעבד? אלא מעתה, מה ששנינו: הכל ממירין, כלומר, עושים תמורה בקדשים, שאומר על בהמת חולין שתהיה תמורת בהמת קדשים מסויימת, אחד האנשים ואחד הנשים, הכי נמי [כך גם כן] תאמר שלכתחלה הוא שממירים? והא כתיב [והרי נאמר בתורה] במפורש: "לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב" (ויקרא כז, י)!

ומשיבים: התם [שם יש מובן אחר לדבר], כדקתני טעמא [כמו שהוא שונה באותה משנה את הטעם]: לא שהאדם רשאי להמיר, אלא שאם המירמומר, שהקדושה חלה גם על מה שהמיר בו, וסופג (לוקה) את הארבעים מלקות מן התורה, שעבר על האיסור של "לא ימיר אותו".

ועוד הקשה רב אחא, אלא לפי זה, מה ששנינו: הכל מעריכין, כלומר, נודרים למקדש ערכו של אדם (הקצוב בתורה לפי גילו ומינו), ונערכין, שניתן לנדור בערכו של כל אדם, וכן הכל נודרין למקדש דמיו (שוויו בשוק) של אדם, ונידרין שאפשר לנדור דמיו של כל אדם, הכי נמי [כך גם כן] תאמר שהכוונה היא שלכתחלה מעריכים ונודרים? והא כתיב [והרי נאמר]: "וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא" (דברים כג, כג), ומשמע מכאן שראוי שלא לנדור;

וכתיב [ונאמר] עוד בפסוק אחר: "טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם" (קהלת ה, ד), ותניא [ושנויה ברייתא] על כתוב זה: טוב מזה ומזה — מי שאינו נודר כל עיקר, אלו דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר: טוב מזה ומזה — מי שנודר ומשלם. ואפילו ר' יהודה שאמר שטוב להיות נודר ומשלם, לא קאמר [אינו אומר] דברים אלה אלא באומר "הרי זו", שנודר בהמה מסויימת לקרבן, שאין חשש שיעבור על נדרו, שאף אם אירעה תקלה ונגנבה הבהמה או אבדה — אינו חייב להביא אחרת במקומה.