Steinsaltz on Bava Metzia 2aביאור שטיינזלץ על בבא מציעא ב׳ א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Steinsaltz on Bava Metzia 2a"
Toggle Reader Menu Display Settings
Steinsaltz on Bava Metzia
2aב׳ א
1 א

א משנה שנים שבאו לבית הדין והם אוחזין בטלית, זה אומר: "אני מצאתיה", וזה אומר: "אני מצאתיה". זה אומר "כולה שלי", וזה אומר: "כולה שלי". מה יעשו? — זה, אחד מהם, ישבע שאין לו בה פחות מחציה, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציהויחלוקו בה.

2 ב

וכן אם היה זה אומר: "כולה שלי", וזה אומר: "חציה שלי", כיון שלדברי שניהם חצי מהטלית ודאי שייכת לאחד, והוויכוח ביניהם אינו אלא על החצי האחר, יעשו בדומה לכך: האומר "כולה שלי"ישבע שאין לו בה פחות משלשה חלקים (שלושה רבעים) והאומר "חציה שלי" ישבע שאין לו בה פחות מרביע (רבע), זה נוטל שלשה חלקים, וזה נוטל רביע.

3 ג

וכן אם היו שנים רוכבין על גבי בהמה, או שהיה אחד רוכב על גבי בהמה ואחד מנהיג, מחזיק באפסר, זה אומר: "כולה שלי", וזה אומר: "כולה שלי"זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלוקו.

4 ד

בזמן שהם מודים זה לזה בטענה או שיש להן עדים כל אחד לטענתו — חולקין בלא שבועה, שאין שבועה אלא במקום שאין ביד הטוענים להוכיח את טענותיהם בדרך אחרת.

5 ה

ב גמרא שואלים: למה לי למתנא [לשנות] סגנון כפול זה "זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי", והלא לכאורה היא חזרה מיותרת, ליתני חדא [שישנה דיבור אחד] וטענה אחת, ולא יאמר פעמיים "זה אומר" "זה אומר"! ומשיבים: אכן כך צריך להבין, חדא קתני [אחת היא ששנינו], וכך יש לשנות: זה אומר "אני מצאתיה וכולה שלי", זה אומר "אני מצאתיה וכולה שלי".

6 ו

ושואלים עוד: וליתני [ושישנה] "אני מצאתיה" ודי בכך, ואנא ידענא [ואני יודע] שכוונתו לומר שכולה שלי! ומשיבים: אי תנא [אם היה שונה] "אני מצאתיה" בלבד, הוה אמינא [הייתי אומר]: מאי [מה פירוש] "מצאתיה" שהוא אומר, כוונתו — ראיתיה, כלומר, אני ראיתי תחילה מציאה זו. אף על גב [אף על פי] שלא אתאי לידיה [הגיעה לידו] ולא החזיק בה — בראיה בעלמא קני [בלבד קנה] בה זכות, ואפשר היה לחשוב שיש ממש בטענה כזו, על כן תנא [שנה] "כולה שלי" ללמדנו שבראיה בלבד לא קני [אינו קונה].

7 ז

ומקשים: ומי מצית אמרת מאי [והאם יכול אתה לומר כי מה הפירוש] "מצאתיה"ראיתיה, והא [והרי] אמר רבנאי בפירוש הכתוב "וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה" (דברים כב, ג), "ומצאתה"דאתאי לידיה [שבאה לידו] משמע, שאין לשון מציאה בתורה אלא כאשר מחזיק המוצא את החפץ בידו, ולא די בראיה בלבד.

8 ח

ומשיבים: אין [כן], לשון "ומצאתה" דקרא [שבכתוב] — אכן דאתא לידיה [שבא לידו] משמע, ומיהו [ואולם] התנאלישנא דעלמא נקט [לשון העולם, הבריות, תפס], ומדחזי ליה אמר [ומכיון שאדם רואה אותה הריהו אומר]: אנא אשכחית [אני מצאתי], ואף על גב [ואף על פי] שלא אתאי לידיה [בא לידו החפץ] לפי שבראיה בעלמא קני [בלבד קנה], על כן תני [שנה]: "כולה שלי" כדי להשמיענו שבראיה בעלמא [בלבד] לא קני לה [אינו קונה אותה].

9 ט

ומקשים: אם לשם כך נאמרו הדברים, וליתני [ושישנה] "כולה שלי" ולא בעי [יצטרך] לומר עוד "אני מצאתיה"! ומשיבים: אי תני [אם היה שונה] "כולה שלי" הוה אמינא [הייתי אומר]: בעלמא דקתני [בכלל שכאשר הוא שונה] "מצאתיה" כוונתו שבראיה בעלמא קני [בלבד הוא קונה] על כן תנא [שנה] "אני מצאתיה" והדר תנא [וחזר ושנה] "כולה שלי" שממשנה יתירה (מייתור הלשון של המשנה) אשמעינן [השמיע לנו] שראיה בלבד לא קני [אינה קונה].

10 י

לאחר שהגענו לסיכום זה של הפירוש מקשים על עיקרו: ומי מצית אמרת חדא קתני [והאם יכול אתה לומר כי דבר אחד וטענה אחת שנינו]? והא [והרי] בלשון "זה" ו"זה" קתני [שנינו], "זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה, זה אומר כולה שלי" וכו', משמע שיש פה שתי טענות נפרדות, ולא אותה טענה עצמה.

11 יא

אמר רב פפא ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב שימי בר אשי ואמרי לה כדי [ויש אומרים אף אחד לא], שנמסר בלא שם אדם: ברישא [ראשה] ששנינו "זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה" מדובר במציאה שמצאו שנים חפץ אחד, וסיפא בסופה] ששנינו "זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי" מדובר בענין מקח וממכר, שכל אחד טוען כי הוא שקנה את החפץ מיד המוכר, וכי החפץ שייך לו,

12 יב

וצריכא [וצריך] שייאמרו שני המקרים;