Steinsaltz on Bava Kamma 2aביאור שטיינזלץ על בבא קמא ב׳ א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Steinsaltz on Bava Kamma 2a"
Toggle Reader Menu Display Settings
Steinsaltz on Bava Kamma
2aב׳ א
1 א

א משנה אלו הם ארבעה אבות (סוגים עיקריים) של נזיקין: השור, והבור, והמבעה (שנחלקו אמוראים בגמרא בהגדרתו), וההבער (אש). ואף שכולם הזיקו, אינם דומים בפרטיהם זה לזה ואין ללמוד זה מזה.

2 ב

כי לא הרי (אינו דומה) השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור, ולא זה וזה שהצד השווה שבהם שיש בהן רוח חיים, כהרי האש ("ההבער") שאין בו רוח חיים,

3 ג

ולא זה וזה, השור והמבעה והאש, שהצד השווה שבהם שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק, אלא הניזקים הם ההולכים ונתקלים בו.

4 ד

הצד השוה שבהן, בכל אבות הנזיקין — שדרכן להזיק, ושמירתן מוטלת עליך, או משום שהדבר המזיק שייך לו, או משום שיצר את הדבר שגורם לנזק, וכשהזיקחב (חייב) המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ, מן המובחר שבקרקעותיו.

5 ה

ב גמרא תחילה מבררים את פרטי לשון המשנה. מדקתני מה ששנה במשנה] "אבות" מכלל הדברים אתה למד דאיכא [שיש] גם תולדות, כלומר, סוגי נזקים הנובעים ונלמדים מאבות אלה, ויש לשאול: האם תולדותיהן של אבות הנזיקין כיוצא בהן, ויש להם אותו דין עצמו, או לאו [לא] כיוצא בהן ודיניהם שונים? ומבררים את הדבר מתוך השוואה לנושאים אחרים שאף בהם קיימים אבות ותולדות.

6 ו

גבי [אצל] שבת תנן [שנינו במשנה]: אבות מלאכות האסורות בשבת מניינם ארבעים חסר אחת. ואף שם מדייקים: אבותמכלל הדברים אתה למד דאיכא [שיש] תולדות, ושם

7 ז

תולדותיהן כיוצא בהן; לא שנא [שונה] אם עשה אב מלאכה בשגגה, כגון ששכח שיום זה הוא שבת, שחייב להביא קרבן חטאת, ולא שנא [שונה] כשעשה בשגגה תולדה של אחת מהמלאכות הללו, שחייב חטאת. וכמו כן, לא שנא [שונה] אם עשה אב מלאכה בשבת במזיד, והיו עדים והתראה, שחייב סקילה, ולא שנא [שונה] אם עשה תולדה במזיד — שחייב סקילה גם כן.

8 ח

ואם כן מאי איכא [מה יש הבדל] בין אב לתולדה? ומשיבים: נפקא מינה [יוצא מזה הבדל זה] שאילו עביד [עושה] שתי אבות מלאכה בהדי הדדי [יחד] בשגגה אחת, אי נמי [או גם כן] אם עושה שתי תולדות מאבות שונים בהדי הדדי [יחד]מחייב אכל חדא וחדא [מתחייב על כל אחת ואחת] קרבן חטאת מיוחד, כי בדיני שבת כל אב מלאכה הוא עבירה בפני עצמה, וחייבים עליו לעצמו. ואילו עביד [עושה] אב מלאכה ותולדה דידיה [שלו] בשגגה אחת, בלא שנודע לו האיסור בינתיים — לא מחייב [מתחייב] אלא חדא [קרבן חטאת אחד], כי הריהו כמי שחוזר ועושה אותה עבירה עצמה.

9 ט

ושואלים: ולשיטת ר' אליעזר שמחייב שני קרבנות גם אם עושה תולדה במקום (יחד עם) אב שלה, אם כן אמאי קרי ליה [מדוע קורא לו] אב, ואמאי קרי [ומדוע קורא] לה תולדה? ומשיבים: יש להסביר לשיטתו כך: הך דהוה [זו שהיתה] במשכן מלאכה חשיבא [חשובה] קרי ליה [קורא לה] אב, כי את הגדרת המלאכות בשבת למדים מן המלאכות שעשו בהקמת המשכן (וראה ספר שמות פרק לה), הך [זו] שלא הוי [היתה] במשכן מלאכה חשיבא [חשובה] קרי [קורא] לה תולדה. אם כן למדנו מה היחס בין אבות ותולדות לענין שבת.

10 י

ומצד שני גבי [אצל] טומאות תנן [שנינו] גם כן אבות ותולדות, אבות הטומאות, הטומאות המפורשות בתורה הם: נבלת השרץ, והשכבת זרע של אדם,