סוטה ל״ז א:ז׳-י׳

שִׁבְטוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְיָרַד לַיָּם תְּחִילָּה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם בִּנְיָמִין צָעִיר רֹדֵם אַל תִּקְרֵי רֹדֵם אֶלָּא רָד יָם וְהָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה רוֹגְמִים אוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם

לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אוּשְׁפִּיזְכָן לַגְּבוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה אֶלָּא זֶה אוֹמֵר אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִילָּה לַיָּם וְזֶה אוֹמֵר אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִילָּה לַיָּם קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְיָרַד לַיָּם תְּחִילָּה שֶׁנֶּאֱמַר סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל

וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מׇעֳמָד וְגוֹ׳ אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְגוֹ׳

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מֹשֶׁה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְדִידַיי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתָּה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה לְפָנַי אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמָה בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת אָמַר לוֹ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ וְגוֹ׳

לְפִיכָךְ זָכָה יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת מֶמְשָׁלָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו מָה טַעַם הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ וְיִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו מִשּׁוּם דְּהַיָּם רָאָה וַיָּנֹס

הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִיזִים וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה כּוּ׳ תָּנוּ רַבָּנַן בָּרוּךְ בִּכְלָל בָּרוּךְ בִּפְרָט אָרוּר בִּכְלָל אָרוּר בִּפְרָט לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת הֲרֵי