אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין. טור וש"ס שבת דף ל"ב ע"א כתב הב"ח ומשמע דוקא בנטה למות אבל בלא נטה למות אין אומרים לו התודה כדי שלא יהא נשבר לבו ואע"פ שא"ל הרבה הולכים בשוק ומתודים מ"מ כשאומרים לו לאדם התודה שכן דרך כל המומתים מתודים ידע הוא שמסוכן הוא מאד דאל"כ לא היו מזכירין מיתתו בפניו ויהיה נשבר לבו לפיכך אין אומרים לו כך אלא בנטה למות כו' נראה מדבריו דאומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין ולכך אין אומרים לו כך אלא בנטה למות אבל הפרישה כתב דהאי שכן דרך כל המומתין מתודין לשון הטור הוא ולא שיאמרו לו כך וא"כ אפי' בנטה למות אין אומרים לו כך ואע"ג שהב"ח הביא אח"כ לשון רש"י שכתב אומרים העומדים שם שכן דרך כל המומתין מתודין כדתנן בסנהדרין כו' אין דעת רש"י לומר שהעומדים שם אומרים כל המומתים מתודין דא"כ היאך כתב כדתנן בסנהדרין כו' אלא האי שכן דרך כל המומתים כו' דבור אחר הוא ומתחלה פי' אאומרים מאן נינהו האומרים ומפרש העומדים שם ואח"כ מפרש שכן דרך כל המומתים כו' מל' שכן דרך כל המומתים כדתנן בסנהדרין כו' ומ"מ נראה דדוקא בנטה למות אומרים לו התודה דאל"כ חושב שמסוכן הוא וישבר לבו אי נמי בלא נטה למות אין אומרים לו כך שהרי עדיין יש לו שהות שיוכל להתודות אבל בנטה למות יש לחוש שימות פתאום בלא וידוי: