Paragraph 357שנ״ז
1 א

ויעל משה מערבות מואב - עלייה היא ואינה ירידה:

(Devarim 34:1) "And Moses went up from the plains of Moav": It was an ascent for him and not a descent.

2 ב

מערבות מואב - מלמד שהראוהו הקב"ה המלכים שעתידים לעמוד מרות המואביה, זה דוד וזרעו:

"from the plains of Moav": We are hereby taught that the Holy One Blessed be He showed him the chain of kings that was destined to arise from Ruth the Moabitess — David and his seed.

3 ג

אל הר נבו ראש הפסגה - מה פסגה מפורשת מן האשכול ואינה - כך קבורתו של משה מותאמת מן ההר ואינה מותאמת, והגיא ביניהם:

"to Mount Nevo, the top of the height (pisgah)": Just as the branch (pisgah) is separate from the trunk, yet not detached (from it), so the grave of Moses was separate from the mountain, yet not detached from it, the valley intervening.

4 ד

אשר על פני יריחו - מלמד שהראהו א"י מיושבת על שלוותה, וחזר והראהו מציקים לה:

"which faces Jericho": We are hereby taught that He showed him Eretz Yisrael, settled in its tranquility, and then, belabored by its oppressors.

5 ה

ואת הגלעד - מלמד שהראהו בית המקדש מיושב על שלוותו, וחזר והראהו המחריבים לו. ואין גלעד אלא בית המקדש, שנא' גלעד אתה לי ראש הלבנון:

"the Gilead": We are hereby taught that He showed him the Temple (area) settled in its tranquility and then, its destroyers, "Gilead" being the Temple, viz. (Jeremiah 22:6) "Gilead are you (the Temple) to Me, the summit of the Levanon."

6 ו

עד דן - מלמד שהראהו ארץ דן מיושבת על שלותה, וחזר והראהו מציקים המחזיקים לה.

"until Dan": We are hereby taught He showed him the land of Dan, settled in its tranquility, and then its oppressors.

7 ז

ד"א עד דן - מלמד שהראהו זרעו של דן שהוא עובד ע"ז כענין שנא' ויקימו להם בני דן את הפסל, וחזר והראהו גואל ישראל שעתיד לעמוד הימנו, ואיזה? זה שמשון.

Variantly: "until Dan": We are hereby taught that He showed him the seed of Dan, serving idolatry, viz. (Judges 18:30) "And the children of Dan set up for themselves the carved image, etc.", and then, the redeemer destined to arise from him — Samson.

8 ח

ואת כל נפתלי - מלמד שהראהו ארץ נפתלי מיושבת על שלותה, וחזר והראהו מציקים לה.

(Devarim 34:2) "And all of Naftali": We are hereby taught that He showed him the land of Naftali, etc. (see above).

9 ט

ד"א מלמד שהראהו ברק בן אבינועם עושה מלחמה עם סיסרא וחיילותיו שעמו: נאמר כאן את כל נפתלי ונא' להלן ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי:

Variantly: We are hereby taught that He showed him Barak the son of Avinoam warring with Sisra and his hosts, (it being written here "and all of Naftali, and elsewhere, (Judges 4:6) "And she sent and summoned Barak son of Avinoam of Kedesh-Naftali.")

10 י

ואת ארץ אפרים - מלמד שהראהו ארץ אפרים יושבים בשלוותם, וחזר והראהו מציקים לה.

"and the land of Ephraim and Menasheh": We are hereby taught that He showed him the land, etc.

11 יא

ד"א ואת ארץ אפרים - מלמד שהראהו יהושע עושה מלחמות עם הכנענים. נאמר כאן ואת ארץ אפרים ונא' להלן למטה אפרים הושע בן נון:

Variantly: "and the land of Ephraim": We are hereby taught He showed him Joshua warring with the Canaanites, it being written here "and the land of Ephraim," and elsewhere, (Bamidbar 13:8) "For the tribe of Ephraim, Hoshea (Joshua) the son of Nun."

12 יב

ומנשה - מלמד שהראהו ארץ מנשה יושבת בשלוותה, וחזר והראהו מציקים לה.

"and Menasheh": We are hereby taught that He showed him the land of Menasheh, etc. (see above). Because he was Menasheh's brother, he is juxtaposed with him (in this verse).

13 יג

ד"א ומנשה - מלמד שהראהו גדעון בן יואש, שעשה מלחמה עם מדין ועמלק.

Variantly: "And Menasheh": We are hereby taught that He showed him Gideon ben Yoash (of Menasheh) warring with Midian and Amalek,

14 יד

ד"א לפי שהיה אפרים צעיר - סמכו הכתוב, וכן הוא אומר הנה אלפי הדל במנשה:

viz. (Judges 6:15) "My (Gideon's) thousand is the most impoverished of Menasheh."

15 טו

ואת כל ארץ יהודה - מלמד שהראהו ארץ יהודה מיושבת בשלוותה, וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה.

"and all the land of Yehudah": We are hereby taught that He showed him the land, etc. (see above).

16 טז

ד"א ואת כל ארץ יהודה - מלמד שהראהו ארץ יהודה ודוד במלכותו. נאמר כאן ואת כל ארץ יהודה, ונאמר להלן ויבחר אלהי ישראל בי מכל בית יהודה:

Variantly: "and all the land of Yehudah": We are hereby taught that He showed him David in his reign, (it being written here "and all the land of Yehudah," and elsewhere, (I Chronicles 28:4) "And the G-d of Israel chose me (David) from all my father's house … For He chose Yehudah to be the ruler, and of the house of Yehudah, my father's house, etc.")

17 יז

עד הים האחרון - מלמד שהראהו פני כל המערב יושב על שלוותו, וחזר והראהו מציקים המחזיקים בו.

"until the western sea": We are hereby taught that He showed him all of the west settled in its tranquility, and then its oppressors.

18 יח

ד"א אל תקרי עד הים האחרון אלא עד היום האחרון: מלמד שהראהו את כל העולם כולו, מיום שנברא עד יום שיחיו המתים:

Variantly: Read it not "hayam ha'acharon" ("the western sea"), but "hayom ha'acharon" ("the final day"). We are hereby taught He showed him the entire world, from the day it was created until the day of the resurrection.

19 יט

ואת הנגב - מלמד שהראהו דרום יושב על שלוותו, וחזר והראהו מציקים המחזיקים בו.

(Ibid. 3) "and the southland": We are hereby taught that He showed him the southland settled in its tranquility, and then, its oppressors.

20 כ

ד"א ואת הנגב - מלמד שהראהו מערת המכפלה שאבות שוכבים בה: נא' כאן ואת הנגב, ונאמר להלן ויעלו בנגב ויבא עד חברון:

Variantly: "and the southland": We are hereby taught that He showed him the Machpelah cave, where the forefathers are buried, it being written here "and the southland," and elsewhere (Bamidbar 13:22) "They ascended to the south and he arrived in Chevron" (the site of the Machpelah cave).

21 כא

ואת הככר - מלמד שהראהו שלמה בן דוד, שעושה כלים בבית המקדש, שנא' בככר הירדן יצקם המלך:

["and the plain": We are hereby taught that He showed him the overturning of Sodom and Amorah, (it being written here "and the plain," and elsewhere, (Bereshith 19:25) "And He overturned those cities and the entire plain.")] Variantly: We are hereby taught that He showed him Solomon the son of David fashioning vessels for the Temple, it being written (I Kings 7:46) "In the plain of the Jordan the king cast them."

22 כב

בקעת יריחו - מלמד שהראהו גוג וכל המונו, שעתידים ליפול בבקעת יריחו.

"the valley of Jericho": We are hereby taught that he showed him Gog and all his hosts, who are destined to fall in the valley of Jericho.

23 כג

ד"א מה בקעה זו כמות שהיא, ושדה זרועה שעורים כמות שהיא - כך הראהו כל העולם כולו בבקעת יריחו:

Variantly: "the valley of Jericho": Cannot anyone see the valley of Jericho? But just as in a plain one can see this field full of wheat and that field sown with barley, so he showed him all of Eretz Yisrael as (He would) the valley of Jericho.

24 כד

עיר התמרים - מלמד שהראהו גן עדן וצדיקים מטיילים בה, וכן הוא אומר צדיק כתמר יפרח. (ד"א מלמד שהראהו סמוכה מצידה. גיהנם, שהיא קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה, וכן הוא אומר עיר התמרים):

"the city of palms": We are hereby taught that He showed him Devorah, (it being written here, "the city of palms, and elsewhere, (Judges 4:5) "and she would sit under the date-palm of Devorah." Variantly: "the city of palms": He showed him Gan Eden and the righteous strolling in it, viz. (Psalms 92:13) "The righteous one will flourish like a date-palm."

25 כה

עד צוער - אלו מציקי ישראל, כגון אלו הבלשים הדרים עם המלכות, ועתידים לאבד עמהם:

[Variantly: "until Tzoar": He showed him the wife of Lot, (who had been turned into a pillar of salt), it being written here "until Tzoar," and elsewhere (Bereshith 19:23) "and Lot came to Tzoar" [followed by (Ibid. 26) "and she was turned into a pillar of salt"]) Variantly: "until Tzoar": He showed him Gehinnom near her, which is narrow above and wide below, as it is written (Iyyov 36:16) "And He has also led you from a mouth narrow-wide, with no constriction beneath it."] Variantly: "until Tzoar": He showed him the oppressors of Israel, like the tax-gougers, who lived with the exiles and were destined to go lost with them.

26 כו

ויאמר ה' אליו זאת הארץ - אמר לו לאבות נשבעתי בשבועה, ולך הראיתיך בעיניך:

(Devarim, Ibid. 4) "And the L-rd said to him: 'This is the land that I swore to Abraham, etc.'" He said to him: "To the fathers I swore it with an oath; to you I show it before your eyes."

27 כז

ושמה לא תעבור - נאמר כאן ושמה לא תעבור, ונאמר להלן שמה לא תבא. מה ת"ל ושמה לא תעבור? אמר משה: אם אני איני נכנס בה חי - אכנס בה מת! אמר לו המקום: ושמה לא תבוא! אמר לפניו: אם איני נכנס בה מלך - אכנס בה הדיוט! אמר לו המקום: ושמה לא תעבור! לא מלך ולא הדיוט, לא חי ולא מת!

"and there you shall not pass": Here it is written "and there you shall not pass," and elsewhere (Ibid. 32:12) "and there you shall not come." Moses said before Him: If I cannot enter as a king, let me enter as a commoner, to which He replied "and there you shall not come" (at all!) Moses: If I cannot enter alive, let me enter dead, to which He replied "and there you shall not pass" — not as a king and not as a commoner, neither alive nor dead.

28 כח

וימת שם משה - אפשר שמת משה וכתיב וימת שם משה? אלא עד כאן כתב משה, ומכאן ואילך כתב יהושע. ר' מאיר אומר: הרי הוא אומר ויכתוב משה את התורה הזאת, אפשר שנתן משה את התורה כשהיא חסירה אפילו אות אחת? אלא מלמד שהיה משה כותב מה שאמר לו הקב"ה כתוב, כענין שנא' ויאמר אליהם ברוך מפיו יקרא אלי. רבי אליעזר אומר: בת קול יוצאה מתוך המחנה י"ב מיל על י"ב מיל, והיה מכרזת ואומרת מת משה. סמליון אמר: וימת שם משה - מנין אתה אומר, מחילה היתה יוצאה מקבורתו של משה לקבורתן של אבות? נאמר כאן וימת שם משה, ונאמר להלן שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו. ויש אומרים לא מת משה, אלא עומד ומשרת למעלה: נא' כאן שם, ונאמר להלן ויהי שם עם ה':

(Ibid. 5) "And Moses died there": Is it possible that Moses died and wrote "And Moses died there!" But up to this point, Moses wrote; from this point on, Joshua wrote. These are the words of R. Yehudah. (Others say, R. Nehemiah) R. Shimon said to him: Is it not written (Ibid. 31:26) "Take this Torah scroll and place it at the side of the ark, etc."? It must be, then, that Moses wrote in tears what the Holy One Blessed be He told him to write, as in (Jeremiah 36:18) "And Baruch said to them: With his mouth did he utter to me all of these words, and I wrote them in the book in ink." R. Eliezer says: A Heavenly voice called out (for a distance of) twelve mils by twelve mils "And Moses died." S'malyon said (It called out) "And Moses died there, the great scribe of Israel." Whence is it derived that a tunnel issues from the grave of Moses to that of the patriarchs? It is written here "and Moses died there," and elsewhere, (Bereshith 49:21) "There they buried Abraham and Sarah his wife." Others say: "Moses did not die, but he stands and serves, it being written here "there," and elsewhere (Shemoth 34:28) "And he (Moses) remained there with the L-rd." Just as there, standing and serving, so, here, standing and serving.

29 כט

עבד ה' - לא בגנותו של משה הכתוב מדבר, אלא בשבחו; שכך מצינו בנביאים הראשונים שנקראו עבדים, שנא' כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.

"the servant of the L-rd": Scripture speaks not in denigration of Moses, but in praise of him. For thus do we find with the first prophets that they were called (in praise) "servants," viz. (Amos 3:7) "For the L-rd G-d will not do anything unless He reveals His secret to His servants, the prophets."

30 ל

על פי ה' - כשהמקום נוטל נשמתן של צדיקים - נוטלה מהם בנחת רוח. משלו משל, למה הדבר דומה? לאחד נאמן שהיה בעיר, והיו הכל מפקידים אצלו פקדון; וכשבא אחד מהם לתבוע את שלו - היה מוציא ונותן לו, לפי שידע היכן הוא. וכשבא לשלח ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו - הופך תחתונים על העליונים, לפי שאינו יודע היכן הוא. כך כשהמקום נוטל נשמתן של צדיקים - נוטלה בנחת רוח, וכשהוא נוטל נשמתן של רשעים - מוסרה למלאכים רעים, למלאכים אכזרים, כדי שישמטו את נשמתן. וכן הוא אומר ומלאך אכזרי ישולח בהם, ואומר תמות בנוער נפשם:

"by the word of the L-rd.": When G-d takes the souls of the righteous, He does so gently. To what may this be compared? To a trustworthy man in a city, with whom everyone deposited their pledges. When one of them would come to claim it, he would (immediately) take it out and hand it to him, knowing exactly where it was. But when he came to send it through his son, or servant, or messenger, they would turn things topsy-turvy, not knowing their locations. Similarly, when G-d takes the souls of the righteous, He does so gently, and when He takes the souls of the wicked, He relegates (the task) to cruel, evil angels, who wrest out their souls. And thus is it written (Proverbs 13:11) "and a cruel angel will be sent against him," and (Iyyov 36:14) "Their souls will die amidst turmoil."

31 לא

ויקבר אותו בגיא - למה נא' בארץ מואב, ואם נאמר בארץ מואב למה נאמר בגיא? לומר שמת משה בתוך נחלתו של ראובן, ונקבר בשדה נחלתו של גד:

(Devarim, Ibid. 6) "And He buried him in the valley, in the land of Moav": If "in the valley," why "in the land of Moav"? And if "in the land of Moav," why "in the valley"? To teach that Moses died within the inheritance of Reuven and was buried in a field in the inheritance of Gad.

32 לב

ולא ידע איש את קבורתו - אף משה אינו יודע מקום קבורתו, שנא' ולא ידע איש את קבורתו, ואין איש אלא משה, שנא' והאיש משה עניו מאד. וכבר שלחה מלכות של בית קיסר: לכו וראו, קבורתו של משה היכן הוא? הלכו ועמדו למעלה - וראו אותו למטה. ירדו למטה - וראו אותו למעלה; נחלקו חציין למעלה וחציין למטה - עליונים ראו אותו כלפי מטה, ותחתונים ראו אותו כלפי מעלה! לכך נאמר ולא ידע איש את קבורתו.

"and no man knew his grave": Some say that even Moses did not know the place of his burial, it being written "and no man knew his grave," "man" signifying Moses, as in (Bamidbar 12:3) "And the man, Moses, was exceedingly humble." And it once happened that the emperor's house sent (a deputation, telling them) "Seek out the grave of Moses." They went. When they stood above, it (his grave) seemed to be below. When they stood below, it seemed to be above. They then divided themselves into two groups (one above, and one below), but to those who stood above, it seemed to be below; and to those who stood below, it seemed to be above — this in keeping with "and no man knew his grave."

33 לג

ומשה בן מאה ועשרים שנה - זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים, ואלו הם: משה והלל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא. משה היה במצרים מ' שנה, ובמדין מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה; הלל הזקן עלה מבבל בן מ' שנה, ושימש חכמים מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה; רבן יוחנן בן זכאי עסק בפרגמטיא מ' שנה, ושימש חכמים מ' שנה, ופירנס ישראל מ' שנה; רבי עקיבא למד תורה מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה; שש זוגות ששנותיהם שוות: רבקה וקהת, לוי ועמרם, יוסף ויהושע, שמואל ושלמה, משה והלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא:

(Ibid. 7) "And Moses was one hundred and twenty years old when he died": He was one of the four who died at the age of one hundred and twenty: Moses, Hillel the Elder, R. Yochanan b. Zakkai, and R. Akiva. Moses was in Egypt for forty years, in Midian for forty years, and led Israel for forty years. Hillel the Elder went up from Bavel (to Eretz Yisrael) at the age of forty, attended upon the sages for forty years, and led Israel for forty years. R. Yochanan b. Zakkai was in business for forty years, attended upon the sages for forty years, and led Israel for forty years. R. Akiva was a shepherd for forty years, learned (Torah) for forty years, and led Israel for forty years. Six "pairs" whose years (of life) were the same: Rivka and Kehoth; Levi and Amram; Joseph and Joshua; Samuel and Solomon; Moses and Hillel the Elder; R. Yochanan b. Zakkai and R. Akiva.

34 לד

לא כהתה עינו - מלמד שעיניהם של מתים כהות:

"his eye did not dim": This teaches us that the eye of the dead (with the exception of that of Moses) does dim.

35 לה

ולא נס ליחה - ר' אליעזר בן יעקב אומר: אל תקרי לא נס לחה, אלא לא נס לחה, עכשיו כל הנוגע בשרו של משה - לחה פורחת אילך ואילך:

"and his moisture lo nas": R. Eliezer b. Yaakov says: Read it not "his moisture did not depart, but "his moisture does not depart" — even now, ("lo nas" being susceptible of both readings). If one touched Moses' flesh (today), moisture would "blossom" from it.

36 לו

ויבכו בני ישראל את משה - הרי אחד: ויתמו ימי - הרי שנים: בכי אבל משה - הרי ג':

(Ibid. 8) "And the children of Israel mourned Moses in the plains of Moav thirty days: and "and the days of the weeping of the mourning of Moses ended": "the days of weeping": two; "mourning": three.

37 לז

ל' יום - אלו מה טיבם? אלא מלמד שבכו אותו קודם למיתה ל' יום. ומניין לימי נזירות, שהם ל' יום? נא' כאן ימי ונא' להלן ימי. מה ימי האמור כאן ל' יום - אף ימי האמור להלן ל' יום:

"thirty days": What is the nature of these (thirty days)? We are hereby taught that they mourned him for thirty days before his death. And whence is it derived that the days of Naziritism are thirty? It is written here "days" and elsewhere, (in respect to Naziritism, Bamidbar 6:4) "days." Just as "days" here is thirty, so, "days" there is thirty.

38 לח

ויהושע בן נון מלא רוח חכמה - מפני מה? שסמך את ידיו עליו, אין לך משמע גדול מזה:

(Ibid. 9) "And Joshua the son of Nun was full of the spirit of wisdom": Why? "for Moses had placed his hands upon him": There is no obedience greater than this.

39 לט

ויעשו כאשר צוה ה' את משה - ועדין לא נתן מוראו עליהם, שנאמר בעת ההיא גדל ה' את יהושע - באותה שעה נתן מוראו עליהם:

"and they did as the L-rd had commanded Moses": But He had not yet placed his fear upon them, it being written (Joshua 4:14) "On that day the L-rd exalted Joshua" — On that day He placed his fear upon them.

40 מ

ולא קם נביא בישראל כמשה - אבל באומות קם. ואיזה? זה בלעם בן בעור! אלא יש הפרש בין נבואתו של משה לנבואתו של בלעם: משה לא היה יודע מי מדבר עמו, ובלעם היה יודע מי מדבר עמו, שנא' נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון; משה לא היה יודע מי מדבר עמו עד שנדבר עמו, ובלעם היה יודע אימתי היה מדבר שנא' ויודע דעת עליון; משה לא היה מדבר עמו עד שהוא עומד, שנ' ואתה פה עמוד עמדי, ובלעם היה מדב' עמו כשהוא נופל, שנ' מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים.

(Devarim, Ibid. 10) "And there shall not arise in Israel again a prophet such as Moses": But among the nations, there did arise. And who was he? Bilam the son of Beor. But there is a difference between the prophecy of Moses and the prophecy of Bilam. Moses did not know who was speaking to him, and Bilam did know, viz. (Bamidbar 24:16) "The speech of the hearer (Bilam) of the words of the Almighty." Moses did not know when He would speak to him until He did so. Bilam did know, viz. "and the knower of the knowledge of the Most High." Moses did not speak with Him unless he was standing, viz. (Devarim 5:28) "And you, here, stand with Me." And Bilam spoke with Him when he was fallen, viz. (Bamidbar 24:4) "The vision of the Almighty shall he see, fallen and his eyes uncovered."

41 מא

משל למה הדבר דומה? לטבחו של מלך, ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו:

To whom may he be compared? To the king's cook, who knows the expenses of the royal table.

42 מב

אשר ידעו ה' פנים אל פנים. למה נאמר? לפי שהוא אומר ויאמר הראני נא את כבודך, אמר לו: בעולם הזה אי אתה רואה, שנמשל כפנים, שנ' לא תוכל לראות פני; אבל אתה רואה בעולם הבא, שנמשל כאחורים, שנ' והסירותי את כפי וראית את אחורי! אימתי הראהו? סמוך למיתה, הא למדת שהמתים רואים.

"whom the L-rd knew face to face": Because it is written (Shemoth 33:18) "And he said: Show me, I pray, Your glory," He said to him: In this world you cannot see it, it being compared to a "face," viz. (Ibid. 20) "You shall not be permitted to see My face." But you will see it in the world to come, where it is compared to a "back," viz. (Ibid. 23) "Then I shall remove My palm, and you shall see My back." When did He show it to him? Close to his death — whence we derive that close to death it can be seen.

43 מג

לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו - למצרים בפני עצמו, לפרעה בפני עצמו, ולעבדיו בפני עצמן.

(Devarim, Ibid. 11) "In all the signs and the wonders which the L-rd sent him to do in the land of Egypt, to Pharaoh, and to all of his servants, and to all of his land.": "to Egypt": by itself; "to Pharaoh": by himself; "and to all of his servants": by themselves.

44 מד

ולכל היד החזקה - זו מכת בכורות: ולכל המורא הגדול - זו קריעת ים סוף.

(Ibid. 12) "and of all the mighty hand": This is the plague of the first-born. "and of all the great awe": This is the splitting of the Red Sea.

45 מה

ר' אלעזר אומר: לכל האותות והמופתים, ומנין לפני הר סיני? ת"ל ולכל היד החזקה. ומנין אף במדבר? ת"ל ולכל המורא הגדול. ומנין אף בשברי לוחות? נאמר להלן ואשברם לעיניכם, וכאן הוא אומר אשר עשה משה לעיני כל ישראל:

R. Elazar says: "in all the signs and the wonders": In Egypt and at the Red Sea. And whence do we derive (what occurred at) Mount Sinai? From "and in all the strong hand." And whence do we derive even (what occurred in) the desert? From "and in all the great awe." And whence do we derive even the breaking of the tablets? It is written elsewhere (Ibid. 9:17) "and I broke them before your eyes," and here, "that Moses wrought before the eyes of all of Israel."