היה ר' מאיר אומר: כשהיו ישראל זכאים היו מעידים בעצמם, שנ' (יהושע כד) ויאמר יהושע אל העם עדים אתה בכם. קלקלו בעצמם, שנא' (הושע יב) סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל - העיד בהם שבט יהודה ובנימין, שנ' (ישעיה ה) ועתה יושבי ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי מה לעשות עוד לכרמי. קלקלו שבט יהודה, שנא' (ירמיהו ג׳:ח׳) בגדה יהודה - העיד בהם את הנביאים, שנ' (מלכים ב יז) ויעד ה' בישראל וביהודה ביד נביאים כל חוזה. קלקלו בנביאים, שנא' (דברי הימים ב לו) ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים ומתעתעים בנביאיו - העיד בהם את השמים, שנאמר (דברים ל׳:י״ט) העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ. קלקלו בשמים, שנא' (ירמיה ז) האינך רואה מה הם עושים... הבנים מלקטים עצים, והאבות מבערים את האש, והנשים לשות בצק לעשות כוונים למלכת השמים - העיד בהם את הארץ, שנא' (ירמיה ו) שמעי ארץ, הנה אני מביא רעה. קלקלו בארץ, שנאמר (הושע יב) מזבחותם כגלים על תלמי שדי - העיד בהם את הדרכים, שנא' (יחזקאל טז) כל ראש דרך גגות בבית רמתך. שמעו את הגוים. (ירמיה ו) עמדו על דרכים, קלקלו דרכים - העיד בהם הגגות. קלקלו הגגות - העיד בהם את הגוים. קלקלו בגוים, שנ' (תהלים קי) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם - העיד בהם את ההרים, שנאמ' (מיכה ו) שמעו הרים את ריב ה'. קלקלו בהרים, שנא' (הושע ד) על ראשי ההרים יזבחו - העיד בהם את הבהמה, שנאמר (ישעיה א) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. קלקלו בבהמה, שנא' (תהלים קו) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב - העיד בהם את החיה, שנ' (ירמיה ח) גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור. קלקלו בחיה, שנא' (יחזקאל א) ואשוב ואראה והנה תבנית רמש ובהמה שקץ - העיד בהם את הדגים, שנא' (איוב יב) או שיח לארץ ותורך, ויספרו לך דגי הים. קלקלו בדגים, שנא' (חבקוק א׳:י״ד) ותעשה אדם כדגי הים - העיד בהם את הנמלה, שנאמ' (משלי ו) לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין, תכין בקיץ לחמה. ר' שמעון בן אלעזר אומר: עלוב היה אדם זה, שצריך ללמד מן הנמלה. אלו למד ועשה - עלוב היה; אלא שצריך ללמד מדרכיה, ולא למד!

R. Meir was wont to say: When Israel were meritorious, they bore witness over themselves, viz. (Joshua 24:22) "And Joshua said to the people: Bear witness over yourselves that you have chosen the L-rd to serve Him. And they said: We are witnesses." When they went astray, viz. (Hoshea 12:1) "Ephraim has surrounded Me with falsehood, and the house of Israel with deceit," the tribe of Judah and Benjamin testified against them, viz. (Isaiah 5:3-4) "And now, dweller of Jerusalem and man of Judah. What more could have been done for my vineyard that I did not do for it?" When the tribe of Judah went astray, viz. (Malachi 2:11) "Judah has been faithless, etc.", He had the prophets bear witness against them, viz. (II Kings 17:13) "The L-rd has borne witness against Israel and Judah by the prophets of every vision, etc." When they went astray with the prophets, viz. (II Chronicles 36:16) "And they mocked the messengers of G-d and despised His prophets," He had the heavens bear witness against them, viz. (Devarim 4:26, 30:19) "I call to bear witness against you this day, the heavens." When they went astray with the heavens, viz. (Jeremiah 7:17) "Do you not see what they are doing in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem? (18) The children are gathering wood, and the gatherers are kindling the fire, and the women are kneading dough to make cakes for the queen of heaven!" — He had the earth bear witness against them, viz. (Ibid. 6:19) "Hear, O earth, I will bring evil upon this people." When they went astray with the earth, viz. (Hoshea 12:12) "Their altars, too, are like heaps upon the furrows of he field," He had the ways bear witness against them, viz. (Jeremiah 6:16) "Place yourself on the ways and see, etc." When they went astray with the ways, viz. (Ezekiel 16:25) "At every crossroad you built your lofty place," He had the mountains bear witness against them, viz. (Michah 6:2) "Hear, O mountains, the quarrel of the L-rd." When they went astray with the mountains, viz. (Hoshea 4:13) "They slaughter offerings upon the mountaintops," He had the nations bear witness against them, viz. (Jeremiah 6:18) "Therefore, hear, O nations, etc." When they went astray with the nations, viz. (Psalms 1106:35) "and they mingled with the nations and learned their deeds," He had a beast bear witness against them, viz. (Isaiah 1:3) "The ox knows its owner, and the ass, its master's trough, but Israel does not know, etc." When they went astray with the beast, viz. (Psalms 106:20) "They exchanged their glory for the likeness of an ass, eating grass," He had the animal bear witness against them, viz. (Jeremiah 8:7) "Even the stork in the heavens knows its seasons … but My people do not know the law of the L-rd." When they went astray with the animal, viz. (Ezekiel 8:10) "And I came and I saw, and behold, every sort of image — disgusting creeping things and animals, etc.", He had the fish bear testimony against them, viz. (Iyyov 12:8) "Or speak to the earth and it will teach you; the fish of the sea will report to you, etc." When they went astray with the fish, viz. (Tzephaniah 1:3) "… and the fish of the sea and the stumbling blocks of the wicked," He had the ant bear witness against them, viz. (Proverbs 6:6-8) "Go to the ant, you sluggard, see its ways and grow wise. Though it has no officer … she prepares her food in the summer, etc." R. Shimon b. Elazar says: "Wretched is man, who must learn from the ant!" If he learned and acted (accordingly) would he be "wretched"? Rather, he should learn from its ways, but does not.

עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקב"ה: רבש"ע, הרי עדי קיימים, שנ' (דברים ל) העדותי בכם את השמים ואת הארץ! אמר לה: הרי אני מעבירן, שנ' (ישעיה סה) כי הנני בורא השמים החדשים. אומרת לפניו: רבש"ע, הריני רואה מקומות שקלקלתי ובושתי, שנא' (ירמיה ב) ראי דרכך בגיא, דעי מה עשית! ואומר לה: הריני מעבירם, שנא' (ישעיה מ) כל גיא ינשא. אומרת לפניו: רבש"ע, הרי שמי קיים! אומר לה: הריני מעבירו, שנאמר (ישעיה סב) וקורא לך שם חדש. אומרת לפניו: רבש"ע, הרי שמך קרוי על שם הבעלים! אומר לה: הריני מעבירו, שנאמר (הושע ב) והסירותי את שמות הבעלים מפיה. אומרת לפניו: רבש"ע, אע"פ כן, בני ביתי מזכירים אותו! אומר לה: (הושע ב) ולא יזכרו עוד בשמם. שוב למחר עתידה שתאמר לפניו: רבש"ע, כבר כתבת (ירמיה ג) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר! אומר לה: כלום הכתבתי לך, אלא איש! והלא כבר נאמר (הושע יא) כי אל אנכי ולא איש! וכי גרושים אתם לי, בית ישראל? והלא כבר נאמר (ישעיה נ) כה אמר ה' איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה, או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו?

The congregation of Israel is destined to say before the Holy One Blessed be He: L-rd of the universe, (there is no hope for me, for) my witnesses (for the prosecution) remain (and are testifying against me), viz. (Devarim 4:26, 30:19) "I call to bear witness against you this day the heavens and the earth." He will respond: I will remove them, viz. (Isaiah 65:17) "For, behold, I am creating new heavens and a new earth." Israel will then say: L-rd of the universe, I see places where I went astray and acted shamefully, viz. (Jeremiah 2:23) "See your way in the valley, know what you have done, etc.", and He will respond: I will remove them, viz. (Isaiah 40:4) "Every valley will be raised, etc." Israel will then say: L-rd of the universe, but my name remains! And He will respond: "I will remove it," viz. (Ibid. 62:2) "And you will be called by a new name." Israel: But L-rd of the universe, Your name is linked with that of the ba'alim. He: I will remove it, viz. (Hoshea 2:19) "And I will remove the names of ba'alim from her mouth." Israel: Still, those of my household use them. He (Ibid.): "They will not be mentioned again by their name." Afterwards Israel is destined to say: But You have already written (Jeremiah 3:1) "If a man divorces his wife and she leaves him and marries another man, can he return to her again?" He: Did I not write "a man"? And have I not already told you (Hoshea 11:9) "for I am G-d, and not a man!" And have I divorced you, house of Israel? Is it not already written (Isaiah 50:1) "Where is your mother's bill of divorce by which I sent her away, or to which of My creditors have I sold you!"

ד"א האזינו השמים - משל למלך שמסר את בנו לפדגוג, להיות יושב ומשמרו. אמר אותו הבן: כסבור אבא שהועיל כלום, שמסרני לפדגוג? - עכשיו הריני משמרו, כדי שיאכל וישתה וישן, ואלך אני ואעשה רצוני וצרכי! אמר לו אביו: אף אני לא מסרתיך לפדגוג, כדי שלא יהיה מזיזך. כך אמר להם משה לישראל: שמא אתם סבורים לברוח על כנפי השכינה, או לזוז מעל הארץ? ולא עוד אלא שהשמים כותבים, שנ' (איוב כ) יגלו שמים עוונו, ומנין שאף הארץ מודעת? שנא' וארץ מתקוממה לו. עתידה כנסת ישראל שתעמיד לדין לפני המקום, ואומרת לפניו: רבש"ע, איני יודעת מי קלקל במי, ומי שינה במי: אם ישראל קלקלו לפני המקום, ואם המקום שינה בהם בישראל? כשהוא אומר (תהלים נ) ויגידו שמים צדקו - הוי ישראל קלקלו לפני המקום; ואין המקום שינה בהם בישראל, שנ' (מלאכי ג) כי אני ה' לא שניתי.

Variantly (Devarim 32:1) "Listen, O heavens": An analogy: A king hands his son over to a pedagogue to sit and take care of him. The son says: Does father really think that this will help? Now I will "take care" of him! Let him eat and drink and sleep, and I will do as I wish! The father: I have handed you over to a pedagogue, who will not budge from you! Thus, Moses to Israel: Do you think to flee from the wings of the Shechinah or to move from off the earth? And, what is more, the heavens write!, viz. (Iyyov 20:17) "The heavens will reveal his sin." And whence is it derived that the earth, too, informs against him? From (Ibid.) "and the earth will rise up against him." Israel is destined to stand up in judgment before G-d and to tell him: L-rd of the universe, I do not know who was remiss with whom or who changed (in his conduct) to whom — whether Israel was remiss with the L-rd or whether the L-rd changed with Israel. From (Psalms 50:6) "And the heavens will tell His righteousness" (we know that) it is Israel who was remiss with the L-rd. And the L-rd did not change (in His conduct) to Israel, viz. (Malachi 3:6) "for I, the L-rd, have not changed."

ד"א האזינו השמים - היה ר' יהודה אומר: משל למלך שהיו לו אפוטרופוסים במדינה, והשלים להם את שלו, ומסר להם את בנו, ואמר להם: כל זמן שבני עושה לי רצוני - היו מערבים ומעדנים אותו, ומפנקים אותו ומאכילים אותו ומשקים אותו; וכשאין בני עושה רצוני - אל יטעום משלי כלום! כך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, לתת מטר ארצך בעתו, וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? (דברים יא) וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר, והאדמה לא תתן את יבולה.

Variantly: "Listen, O heavens": R. Yehudah was wont to say: An analogy: A king had caretakers in the land, to whom he entrusted what was his. Giving them his son, he said to them: So long as my son does my will, indulge him and pamper him and give him food and drink; but if he does not do my will, let him taste nothing that is mine. Similarly, when Israel do G-d's will, what is written of them? (Devarim 28:12) "The L-rd shall open for you His goodly treasure trove, the heavens, to give to you the rain of your land in its time, etc." And when Israel do not do G-d's will, what is written of them? (Ibid. 11:17) "And the wrath of the L-rd will burn against you, and He will hold back the heavens and there will not be rain, and the ground will not yield its produce, etc."

ד"א האזינו השמים - משל למלך שיצא בנו לתרבות רעה. התחיל לקבול עליו באחיו, התחיל לקבול עליו באוהביו, התחיל לקבול עליו בשכניו, התחיל לקבול עליו בקרוביו, לא זז האב ההוא מלהיות קובל והולך - עד שאמר לשמים: למי אקבול עליו חוץ מאלו? לכך נאמר האזינו השמים.

Variantly: "Listen, O heavens": An analogy: a father, whose son has corrupted his ways. First he complains to his brothers, then to his companions, then to his neighbors, then to his kin. He does not leave off complaining until he says: "To whom shall I complain? — to the heavens!" This is the intent of "Listen, O heavens."

ד"א האזינו השמים אלו שאין דיין של צדיקים, אלא שמרחיבים על העולם שהם בתוכו; שבזכות שישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, ואין לשון פתיחה אלא לשון הרווחה, שנאמר ויפתח את רחמה. ואלו אין דיין של רשעים, אלא שדוחקים את העולם שהם בתוכו; שבשעת שאין עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? ועצר השמים, ואין לשון עצירה אלא לשון דוחק, שנ' כי עצר ה' בעד כל רחם.

Variantly: "Listen, O heavens": Not only are the righteous righteous, but they "broaden" the world in which they live. For when Israel do G-d's will, what is written of them? (Devarim 28:12) "The L-rd shall open for you His goodly treasure trove, the heavens," "opening" connoting "broadening," as in (Bereshith 29:31) "and the L-rd opened her womb." And not only are the wicked wicked, but they "constrict" the world in which they live. For when they do not do G-d's will, what is written of them? (Ibid. 11:17) "and He will hold back the heavens," connoting "constricting," as in (Bereshith 20:18) "and the L-rd held back every womb."

ד"א האזינו השמים ואדברה - אמר לו הקב"ה למשה: אמור להם לישראל, הסתכלתי בשמים ובארץ שבראתי לשמשכם, שמא שינו את מידתם, או שמא גלגל חמה אינו עולה אלא מן המזרח ומאיר לכל העולם כולו - ולא! כענין שנא' וזרח השמש ובא השמש. ולא עוד, אלא שמח לעשות לי רצוני, שנא' והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח:

Variantly: "Listen, O heavens, and I will speak": The Holy One Blessed be He said to Moses: Tell Israel: Look at the heavens that I have created to serve you. Have they changed their courses? Does the solar orb ever cease from rising in the east and lighting the entire world, viz. (Koheleth 1:15) "and the sun rises and the sun sets"? And, what is more, it revels in doing My will, viz. (Psalms 19:6) "He is like a groom emerging from his bridal canopy, rejoicing like a hero to run the course!"

ותשמע הארץ אמרי פי. הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם, שמא שינתה את מדתה, שמא זרעתם ולא צמחה, שמא זרעתם חטים והעלית שעורים, או שמא פרה אינה דשה ואינה חורשת היום, או שמא חמור זה אינו טוען ואינו הולך. וכן לענין היום הוא אומר (ירמיה ה) ואותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו, אשר שמתי חול גבול לים? שמשעה שגזרתי על הים שמא שינה את מדותיו, ואומר אעלה ואציף את העולם? - לא! כענין שנא' (איוב לח) ואשבר עליו חוקי, ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף! ולא עוד אלא שמצטער ואין יכול מה לעשות, כענין שנא' יהמו גליו ולא יוכלו. והרי דברי' ק"ו: ומה אלו, שלא נעשו לשכר ולא להפסד, אם זוכים אין מקבלים שכר, ואם חוטאים אין מקבלים פורענות, ואין חסים על בניהם ועל בנותיהם - לא שינו את מדתם; אתם, שאם זכיתם אתם מקבלים שכר, ואם חטאתם אתם מקבלים פורענות, ואתם חסין על בניכם ובנותיכם, עאכ"ו שאתם צריכים שלא תשנו את מדותיכם!

(Devarim, Ibid.) "and hear, O earth, the words of My mouth": Look at the earth that I have created to serve you. Has it ever changed its ways? Have you ever sowed and it has not sprouted? Have you ever sowed wheat and it sprouted barley? Or is there an ox that does not thresh or plow today, or an ass that is not laden and does not go? And thus of the sea it is written (Jeremiah 5:22) "Will you not fear Me? says the L-rd. Will you not tremble before Me? For I have set sand as a bound against the sea, etc." Has it ever changed its ways and said I will rise up and flood the world? No! As it is written (Iyyov 38:10-11) "… and I imposed My law upon it … and I said: Until here shall you go and no further!" Not only that, but it grieves and can do nothing, viz. (Jeremiah, Ibid.) "Its waves rage but cannot cross it." Now does this not follow a fortiori? If these (waves), which were created neither for reward nor punishment — if they are meritorious, they are not rewarded, and if they sin, they are not punished, and they do not pity their sons and daughters — if these have not changed their ways — then you, who, if you are meritorious, are rewarded, and who, if you sin, are punished, and you do pity your sons and daughters — how much more so should you not change your ways!

ד"א האזינו השמים - היה רבי בנאה אומר: בזמן שאתם מתחייבים - אין פושטים בו יד אלא עדים, שנא' יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו, ואח"כ בני אדם שמשתמשים ובאים, שנא' ויד כל העם באחרונה. בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? וחרה אף ה' בכם ועצר השמים, ואחר פורענות משתמשת ובאה, שנא' ואבדתי בהם. ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מה נאמר בהם? (הושע ב) והיה ביום ההוא נאם ה' אענה את השמים והארץ תענה, וזרעתיה לי בארץ.

Variantly: "Listen, O heavens": R. Bana'ah was wont to say: When a man is found liable (by bet-din), only the witnesses initiate the death penalty, viz. (Devarim 17:7) "The hand of the witnesses shall be against him first to put him to death," and only afterwards do others consummate it, viz. (Ibid.) "and the hand of all the people afterwards." When Israel do not do G-d's will, what is written of them? (Ibid. 11:17) "And the wrath of the L-rd will burn against you, and He will hold back the heavens … and the ground (i.e., the "witnesses), etc.", only after which the punishment is consummated, viz. (Ibid.) "and you will go lost quickly." And when Israel do G-d's will, what is written of them? (Hoshea 2:23-25) "And it will be on that day, I will answer, says the L-rd. I will answer the heavens, and they will answer the earth … and I will sow her (Israel) for Myself in the earth, etc."

ד"א האזינו השמים ואדברה - היה ר' יהודה בן חנניה אומר: בשעה שאמר משה האזינו השמים, היו השמים ושמי השמים דוממים. ובשעה שאמר ותשמע הארץ אמרי פי, היתה הארץ וכל אשר עליה דוממים. ואם תמיה אתה על הדבר - צא וראה מה נאמר ביהושע (יהושע י) ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון וידום השמש וירח עמד ולא היה כיום ההוא. נמצינו למדים, שהצדיקים שולטים בכל העולם כולו.

Variantly: "Listen, O heavens, and I shall speak": R. Yehudah b. Chananiah was wont to say: When Moses said "Listen, O heavens, the heavens and the heavens of the heavens stood still, and when he said "and hear, O earth, the words of my mouth," the earth and all that was on it stood still. And if this seems strange to you, go and see what is written of Joshua, viz. (Joshua 10:12-14) "And he said before the eyes of Israel: 'Sun in Givon, stand still, and moon in the valley of Ayalon.' And the sun stood still and the moon stopped … and there was no day like that…" We are hereby taught that the righteous rule in the entire universe.

ד"א האזינו השמים - לפי שהיה משה קרוב לשמים, לפיכך אמר האזינו השמים; לפי שהיה רחוק מן הארץ, לפיכך אמר ותשמע הארץ אמרי פי. בא ישעיה וסמך לדבר, ואמר (ישעיה א) שמעו שמים והאזיני ארץ. שמעו שמים - שהיה רחוק מן השמים, והאזיני ארץ - שהיה קרוב לארץ.

Variantly: "Listen, O heavens": Because Moses was close to the heavens, he said "Listen, O heavens"; and because he was far from the earth, he said "and hear, O earth, the words of my mouth." Isaiah came and followed suit, saying (Isaiah 1:2) "Hear, O heavens, and listen, earth," being far from the heavens and close to the earth.

ד"א לפי שהיו שמים מרובים פתח בהם בלשון מרובה ולפי שהיתה ארץ מועטת פתח בה בלשון מועט, ותשמע הארץ אמרי פי. בא ישעיה וסמך לדבר, ואמר שמעו שמים והאזיני ארץ, ליתן את המרובה במרובים ואת המעוטה למעוטים. וחכ"א: אין הדבר כן, אלא שהעדים מגידים: אם נמצאו דבריהם מכוונים כאחד - עדותם קיימת, ואם לאו - אין עדותם קיימת; כך, אלו אמר משה האזינו השמים ושותק - היו שמים אומרים: לא שמענו אלא בהאזנה. ותשמע הארץ - היתה הארץ אומרת לא שמעתי אלא בשמיעה; בא ישעיה וסמך לדבר שמעו שמים והאזיני ארץ, ליתן האזנה ושמיעה לשמים - והאזנה ושמיעה לארץ.

Variantly: Because the heavens are many, he (Moses) opened in the plural ("ha'azinu"); and because the earth is one, he opened with the singular ("tishma"). Isaiah came and followed suit, saying "Hear ('shimu'), O heavens, and listen ('ha'azini'), earth," matching the many with the plural and the one, with the singular. The sages say: This is not so; but when the witnesses testify, if their testimony is consistent, one with the other, it stands; if not, it does not stand. Therefore, if Moses had said "Listen, O heavens" (and nothing more), the heavens (in their defense) could say "We heard only by 'listening'" (and not by 'hearing'). And if he had said "and hear, O earth" (and nothing more), the earth (in its defense) could say "I heard only by 'hearing'" (and not by 'listening') — wherefore Isaiah came and followed suit, saying "Hear, O heavens," and "Listen, O earth," (in sum) attributing (both) listening and hearing to heaven, and listening and hearing to earth.

ד"א האזינו השמים - על שם שניתנה תורה מן השמים, שנאמר (שמות כ) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. ותשמע הארץ אמרי פי - שעליה עמדו ישראל ואמרו (שמות כ״ד:ז׳) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.

Variantly: "Listen, O heavens," Torah having been given from the heavens, viz. (Shemoth 20:19) "You have seen that from the heavens I spoke to you" — and "and hear, O earth, the words of My mouth," Israel standing upon the earth and saying (Ibid. 24:7) "All that the L-rd has spoken, we shall do and we shall hear."

ד"א האזינו השמים - שלא עשו מצוות שניתנו להם מן השמים. ואלו הם מצות שניתנו להם מן השמים? - עיבור שנים וקביעות חדשים, שנאמר והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. ותשמע הארץ - שלא עשו מצוות שניתנו להם בארץ: לקט ושכחה ופיאה, תרומות ומעשרות, שמיטים ויובלות.

Variantly: "Listen, O heavens": because they had not observed mitzvoth pertaining to the heavens, viz.: Intercalation of years and determinations of New Moons, viz. (Bereshith 1:19) "And let them (the luminaries) serve for signs, and for festivals, and for days, and for years." "and hear, O earth": because they had not observed mitzvoth pertaining to the earth, viz.: leket, shikchah, peah, terumoth, ma'aseroth, shemittim, and yovloth.

יערף כמטר לקחי - אין לקחי אלא דברי תורה, שנאמר (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם; ואומר (משלי ח׳:י׳) קחו מוסרי ואל כסף, ואין מוסר אלא דברי תורה שנ' (משלי א׳:ח׳) שמע בני מוסר אביך..., ואומ' (משלי ח׳:ל״ג) שמע מוסר וחכמה, ואומ' החזק במוסר ואל תרף, ואומר (הושע יד) קחו עמכם דברים ושובו אל ה', ואין דברים אלא דברי תורה שנא' (דברים ה) את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם:

(Devarim, Ibid. 2) "My taking shall drip as the rain": "Taking" is Torah, viz. (Proverbs 4:2) "For a goodly taking have I given to you; do not forsake My Torah"; and (Ibid. 8:10) "Take My mussar (chastisement), and not silver," and "mussar" is nothing other than words of Torah, viz. (Ibid. 1:8) "Hear, my son, the mussar of your Father," and (Ibid. 8:33) "Hear mussar and grow wise," and (Ibid. 4:13) "Hold fast to mussar; do not let it go." And it is written (Hoshea 14:3) "Take words with you and return to the L-rd," and "words" is nothing other than words of Torah, viz. (Devarim 5:19) "These words the L-rd spoke to all of your congregation."

כמטר - מה מטר חיים לעולם - אף דברי תורה חיים לעולם. אי מה מטר, מקצת עולם שמחים ומקצת עולם עצבים בו; מי שבורו וגתו מלא יין וגתו וגרנו לפניו מצירים לו, אף דברי תורה כן? - ת"ל תזל כטל אמרתי. מה טל, כל העולם כולו שמחים בו - אף דברי תורה, כל העולם כולו שמחים בו:

"as the rain": Just as rain is life for the world, so, words of Torah. — But then (why not say:) Just as with rain, part of the world is happy (with it) and part, sad (e.g., One whose pit and vat is full of wine, and his vat and threshing floor is exposed to the rain, is grieved by it) so, words of Torah! It is, therefore, written (Ibid.) "My word shall flow as the dew": Just as with dew, all the world is happy with it, so, words of Torah.

כשעירים עלי דשא. מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומעלים אותם ומגדלים אותם - כך דברי תורה מעלים לומדיהם ומגדלים אותם; ת"ל (משלי ד) סלסליה ותרוממך:

"as winds upon the herbage": Just as winds raise the grass and make it flourish, so, words of Torah raise their disciples and make them flourish, viz. (Proverbs 4:8) "Caress it (Torah) and it will uplift you."

וכרביבים עלי עשב. מה רביבים הללו יורדים כל עשבים ומעדנים אותם ומפנקים אותן - וכן דברי תורה מעדנים אותם ומפנקים אותן. וכן הוא אומר (משלי א) כי לוית חן הם לראשך, ואומר (משלי ד׳:ט׳) תתן לראשך לוית חן.

"and as showers upon the grass": Just as showers descend upon the grass and beautify and preen it, so, words of Torah beautify and preen their disciples. And thus is it written (Proverbs 1:9): "For they (words of Torah) are a chaplet of grace to your head," and (Ibid. 4:9) "It (Torah) will set a chaplet of grace upon your head."

ד"א היה ר' יהודה אומר: לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם, שנאמר יערוף כמטר לקחי, ואין יערף אלא לשון כנעני, שאין אדם אומר לחבירו "פרוט לי סלע זו" - אלא "ערוף לי סלע זו", כך הוי כונס דברי תורה כללים - ופורט ומוציאם כטיפים הללו של טל; ולא כטיפים הללו של מטר גדולות, אלא כטיפים הללו של טל שהם קטנים:

Variantly: R. Yehudah was wont to say: One should acquire words of Torah as (general) principles and "expend" (i.e., "implement" them as particulars, it being written "My taking (Torah) ya'arof as rain," "ya'arof" connoting acquisition. An analogy: One does not say to his neighbor "P'rot" ("break") this sela (a coin) for me, but "arof" (acquire) this sela for me. Similarly, one acquires words of Torah as (general) principles and implements them in small drops, like dew, and not in large drops like rain.

כשעירים עלי דשא - מה שעירים הללו יורדים על עשבים, ומפשפשים בהם כדי שלא יתליעום - כך הוי מפשפש בדברי תורה כדי שלא תשכחם. כך א"ל ר' יעקב בר' חנינא לרבי: בא ונפשפש בהלכות, בשביל שלא יעלו חלודה:

"as winds upon herbage": Just as winds descend upon herbage and enter into it so that it does not become wormy, you, too, "enter into" words of Torah so that you not forget them. Thus did R. Yaakov b. R. Chaninah say to Rebbi: Let us "enter into" the halachoth, so that they not become mouldy. ...

וכרביבים עלי עשב - מה רביבים הללו יורדים על עשבים ומנקים אותם ומפשפשים אותם ומפטמים אותם - כך הוי מפטם בדברי תורה ושונה ומשלש ומרבע.

"and as showers upon the grass": Just as showers descend upon (blades of) grass, and cleanse them, and scour them, and expand them, so, expand words of Torah — a second time and a third time and a fourth time.

ד"א יערף - ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: אין יערף אלא לשון הריגה, שנא' (דברים כא) וערפו שם את העגלה בנחל. מה עגלה מכפרת על שפיכות דמים - כך דברי תורה מכפרת על שפיכות דמים:

Variantly: "Ya'arof": R. Eliezer the son of R. Yossi Haglili says: "Ya'arof" connotes "killing," as it is written (Devarim 21:4) "And they shall break there the neck (ve'arfu) of the heifer in the river-bed." Just as the heifer (of the broken neck) atones for the spilling of blood, so, words of Torah.

כשעירים על דשא - מה שעירים הללו באים על חטאות ומכפרים - כך דברי תורה מכפרים על עבירות.

"as se'irim on the herbage": Just as se'irim (he-goats) are brought for transgressions and atone for them, so, words of Torah.

ד"א יערף כמטר - חכמים אומרים: אמר להם משה לישראל, שמא אתם יודעים כמה צער נצטערתי על התורה, וכמה עמל עמלתי בה, ומה יגיעה יגעתי בה, כענין שנא' (שמות לד) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. ונכנסתי לבין המלאכים, ונכנסתי לבין החיות, ונכנסתי לבין השרפים שאחד מהם יכול לשרוף את כל העולם כולו, שנאמ' (ישעיה ו) שרפים עומדים ממעל לו! נתתי נפשי עליה, דמי נתתי עליה, כשם שלמדתי אותה בצער - כך תהיו אתם למדים אותה בצער. או כדרך שאתם למדים אותה בצער, כך תהיו מלמדים אותם בצער? ת"ל תזל כטל אמרתי. תהיו רואים אותה כזול: אחד משלש וארבע בסלע:

Variantly: "Let my taking (i.e., Torah) break (ya'arof) as the rain": Moses (hereby) said to Israel: Do you know how much suffering (i.e., "breaking") I expended on Torah, how much I toiled in it, how much I wearied myself in it — viz. (Shemoth 34:28) "and he remained there (on Mount Sinai) forty days and forty nights." And I entered there among the angels, and among the heavenly creatures, and among the seraphs — one of whom can incinerate the entire world, viz. (Isaiah 6:2) "Seraphs were standing above Him" — I gave my life for it; I gave my blood for it. Just as I learned it in travail, so, you learn it (even) in travail. — But perhaps, just as you learned it in travail, so, shall you teach it in travail! It is, therefore, written "My word shall flow (tizal) as the dew" — See it (Torah) as "zol," ("cheap") a third or a fourth of a sela (i.e., "part with it easily" [to your disciples]).

כשעירים עלי דשא - כאדם שהולך ללמוד תורה תחילה: בתחילה נופלת עליו כשעיר, ואין שעיר אלא שד, שנא' (ישעיה יג) ושעירים ירקדו שם.

"as se'irim upon the herbage": as one who first begins to learn Torah. At first it falls upon him like a demon, viz. (Isaiah 13:21) "and se'irim will dance there."

ד"א יערוף כמטר לקחי - היה ר' בנאה אומר: אם עשית דברי תורה לשמם - דברי תורה חיים הם לך, שנאמר (משלי ד) כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא; ואם לא עשית דברי תורה לשמן - דברי תורה ממיתים אותך, שנא' יערף כמטר לקחי. ואין עריפה אלא הריגה, שנא' וערפו את העגלה בנחל, ואומר (משלי ז) כי רבים חללים הפילה ועצומים הרוגיה.

Variantly: R. Bana'ah says: If you learn words of Torah for their own sake, they are "life" for you, as it is written (Proverbs 4:22) "For they are life to him who finds them, and to all of his flesh healing; and if not, they kill you, as it is written "My taking (i.e., Torah) ya'arof as the rain," arifah" being killing, viz. (Devarim 21:4) "And they shall break (ve'arfu) there the neck of the heifer in the river-bed." And it is written (Proverbs 7:26) "For she (Torah) has taken many lives; the number of its victims is legion."

ד"א יערף כמטר לקחי - ר' דוסתאי בר' יהודה אומר: אם דברי תורה כנסת כדרך הכונסים מטר לבור - לסוף שאתה מנזל ומשקה אחרים, שנא' ונוזלים מתוך בארך, יפוצו מעייניך חוצה.

Variantly "ya'arof like rain my taking": R. Dostai, b. R. Yehudah says: If you have gathered words of Torah in the manner of those who gather rain into a pit, in the end you will "stream" it (menazel [as in "tizal," Devarim 32:2]). As it is written (Proverbs 5:15-16) "Drink water from your pit and nozlim (liquids) from the midst of your well. Then your springs will spread outwards."

ד"א יערף כמטר לקחי - ר' יהודה אומר: לעולם הוי אדם כונס דברי תורה כללים, שאם כונסן פרטים - מייגעים אותו, ואין יודע מה לעשות. משל למלך שהלך לקיסרי וצריך מאה זוז או מאתים זוז הוצאה: נוטלים פרט - מייגעים אותו, ואין יודע מה לעשות; אבל אם מצרפם, ועושה אותו סלעים - פורט ומוציא בכל מקום שירצה. וכן מי שהלך לבית אילנים לשוק, וצריך מאה מנה או שתי ריבוא: אם מצרפם סלעים - מייגעים אותו ואין יודע מה לעשות; אבל אם מצרפם ועושה אותם דינרי זהב - פורט ומוציא בכל מקום שירצה:

Variantly "ya'arof like rain My taking": R. Yehudah was wont to say: One should gather words of Torah as (general) principles; for if he gathers them as particulars, they weary him and he is at a loss. An analogy: One going to Caesarea and requiring one hundred or two hundred zuzim for expenses — If he takes them in perutoth (small coin), they weary him and he is at a loss; but if he melts them into selaim (large coin), he can change them wherever he wishes. One going to a fair and requiring one hundred maneh or two ribo — if he takes them as selaim, they weary him, and he is at a loss; but if he melts them into golden dinars, he can change them wherever he wishes.

כשעירים עלי דשא וכרביבים - כאדם שהולך ללמוד תורה בתחילה: אינו יודע מה לעשות, עד ששונה שני סדרים או שני ספרים - ואחר כך נמשכת אחריו כרביבים! לכך נאמר כרביבים עלי עשב.

"as se'irim upon the herbage and as showers": A man who starts learning Torah does not know how to proceed until he has learned two orders or two books, after which it "pursues" him, "as showers on the grass."

ד"א יערף כמטר לקחי - מה מטר זה יורד על האילנות, ונותן בהם מטעמים לכל אחד ואחד - לפי מה שהם בגפן, לפי מה שהם בזית, לפי מה שהן בתאינה - כך דברי תורה: כולם אחת - ויש בהם מקרא ומשנה הלכות ואגדות:

Variantly: "My taking shall drip as the rain": Just as rain is one, and it descends on the trees and imparts to each a distinct flavor: to the grapevine, in accordance with its nature, to the olive tree, in accordance with its nature; and to the fig tree, in accordance with its nature — so words of Torah are all one, and they "impart the flavors" of Scripture, Mishnah, halachoth, and aggadoth.

כשעירים עלי דשא - מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומעלים אותם, ויש בהם ירוקים ויש בהם אדומים ויש בהם שחורים - כך דברי תורה: יש בהן רבנים, יש בהן כשרים, יש בהן חכמים, ויש בהם צדיקים, ויש בהם חסידים.

Variantly: "as se'irim upon the herbage": Just as se'irim descend upon the grass and cause it to grow, producing (all varieties:) red, black, and white, so, words of Torah (produce all varieties of men:) rabbis, pious laymen, sages, tzaddikim (righteous ones) and chassidim (saintly ones).

ד"א יערף כמטר - מה המטר הזה, אי אתה רואהו עד שבא, וכן הוא אומר (מלכים א יח) ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו בעבים - כך תלמידי חכמים, אי אתה יודע מהם עד שישנה משנה הלכות ואגדות, או עד שיתמנה פרנס על הצבור.

Variantly: "My taking shall drip as the rain": Just as the rain is not seen until it comes, viz. (I Kings 18:45) "It happened in the meantime that the heavens had darkened with clouds and (filled) with wind, and there was a great rain" — so Torah scholars are not known until they teach Mishnah, halachoth, and aggadoth, or until they are appointed community leaders.

ד"א יערף כמטר - לא כמטר הזה שבא מן הדרום, שכולו לשדפון כולו לירקון כולו לקללה; אלא כמטר הזה שבא מן המערב, שכולו לברכה. היה ר' סימאי אומר: מנין אתה אומר כשם שהעיד משה לישראל שמים וארץ כך העיד להם ארבע רוחות השמים? שנא' יערף כמטר לקחי - זה רוח מערבית, שהוא ערפו של עולם שכולו לברכה. תזל כטל אמרתי - זה רוח צפונית, שעושה את הרקיע נקייה כזהב. כשעירים עלי דשא - זה רוח מזרחית, שמשחיר את הרקיע כשעיר. וכרביבים עלי עשב - זה רוח דרומית, שמארגת את הרקיע כרביב.

Variantly: "My taking shall drip as the rain": not as the rain that comes from the south, which is all for blast, mildew, and curse; but as the rain which comes from the west, which is all for blessing. R. Simai was wont to say: Whence is it derived that just as Moses called heaven and earth to bear witness over Israel, so, he called the four winds of heaven? From "ya'arof as rain, etc." — This refers to the west wind, which is at the "back (oref [west]) of the world, and which is entirely a blessing; "My word shall flow as the dew" — This refers to the north wind, which renders the firmament pure as gold; "as winds (se'irim) upon the herbage" — This refers to the east wind, which stirs up ("mesa'ereth") the world as a demon (sair); "as showers upon the grass" — This refers to the south wind, which brings showers.

ד"א יערף כמטר - היה ר' סימאי אומר: לא נאמר ד' רוחות הללו, אלא כנגד ד' רוחות השמים: צפונית - בימות החמה יפה ובימות הגשמים קשה, דרומית - בימות החמה קשה ובימות הגשמים יפה, מזרחית - לעולם יפה, מערבית - לעולם קשה. צפונית - יפה לחטים בשעה שמכניס שליש, וקשה לזיתים בשעה שחונטין; וכך היה ר' סימאי אומר: כל הבריות שנבראו מן השמים - נפשם וגופן מן השמים; וכל בריות שנבראו מן הארץ - נפשם וגופם מן הארץ. לפיכך, עשה אדם תורה ועשה רצון אביו שבשמים - הרי הוא כבריות של מעלן, שנאמר אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם; לא עשה תורה ולא רצון אביו שבשמים - שנאמר אכן כאדם תמותון. וכך היה ר' סימאי אומר: אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים, אלא שאין בנו כח לדרוש; שנאמר יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדון עמו. יקרא אל השמים מעל - זה נשמה. ואל הארץ לדון עמו - מי דיין עמו? ומנין שאין מדבר אלא בתחיית המתים? שנאמר (יחזקאל לז) מארבע רוחות בואי הרוח:

Variantly: "My taking shall drip as the rain": R. Simai was wont to say: These four winds correspond to the four corners of heaven: The east (wind) is always propitious; the west, always detrimental; the north, propitious for wheat when it is one-third grown, and detrimental to olive trees when they blossom; the south, detrimental to wheat when it is one-third grown, and propitious for olives when they blossom. And R. Simai was wont to say: All the creatures created from the earth — their spirit and their body are from the earth (except for men, whose spirit [soul] is from heaven and his body from the earth.) Therefore, If a man learns Torah and does the will of his Father in heaven, he is like the celestial creatures, viz. (Psalms 82:6) "I said that you are gods, and all, children of the Most High." If he does not learn Torah and do the will of his Father in heaven, he is like the lower creatures, viz. (Ibid. 7) "But you shall die like Adam." And it is written (Ibid. 50:4) "And He shall call to the heavens from above and to the earth for din with him." "He shall call to the heavens from above": This refers to the soul; "and to the earth": This refers to the body. "for din with him" — "ledayein" (to deliberate) with him (in judgment). Thus, "Listen, O heavens (the soul), and hear, O earth" (the body). And whence is it derived that this speaks of the resurrection? From "My taking shall drip as the rain" (see "the four winds" above), it being written (Ezekiel 37:9) "From the four corners, come, O spirit, and blow into these slain ones that they may live!" And thus was R. Simai wont to say: There is no section in the Torah that does not deal with the resurrection, but we lack the strength to expound it.

כי שם ה' אקרא - נמצינו למדים שלא הזכיר משה שמו של מקום אלא לאחר כ"א דבר. ממי למד? ממלאכי השרת, שאין מלאכי השרת מזכירים את השם אלא לאחר ג' קדושות, שנ' וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות. אמר משה: די שאהיה בפחות משבעה כמלאכי השרת. והרי דברים ק"ו: ומה משה, שהוא חכם חכמים, גדול שבגדולים, לא הזכיר שמו של מקום אלא לאחר כ"א דבר - המזכיר שמו של מקום בחנם עאכ"ו! ר' שמעון בן יוחי אומר: מנין שלא יאמר אדם "לה' עולה, לה' מנחה, לה' שלמים", אלא "עולה לה', מנחה לה', שלמים לה'"? ת"ל קרבן לה'. והרי דברים ק"ו: ומה אלו שהם מוקדשים לשמים, אמר המקום אל יחל שמי עליהם עד שקדשו, המקדש שמו של מקום בחינם ובמקום בזיון - עאכ"ו!

(Devarim 32:3) "When I call out the name (shem) of the L-rd, ascribe greatness to our G-d.": We find, then, that Moses (in awe of the L-rd) did not mention the name of the L-rd (yod-keh-vav-keh) until after twenty-one words (from "Ha'azinu" until shem"). From whom did he learn to do this? From the ministering angels, who do not mention the name of the L-rd until after three "holies," viz. (Isaiah 6:3) "And one would call to the other and say 'Holy, holy, holy is the L-rd of hosts.'" Moses reasoned: It suffices that I place fewer than seven (words before the name of the L-rd) to be like [i.e., to emulate the awe of]) the ministering angels. Now does this not follow a fortiori, viz.: If Moses, the wisest of the sages, the greatest of the great, did not mention the name of the L-rd until after twenty-one words, then one who mentions the name of the L-rd in vain, how great (is his sin)! R. Shimon b. Yochai says: Whence is it derived that one should not say "to the L-rd a burnt-offering," "to the L-rd a meal-offering," "to the L-rd peace-offerings," but "a burnt-offering to the L-rd," "a meal-offering to the L-rd," "peace-offerings to the L-rd"? From (Vayikra 1:2) "an offering to the L-rd" (rather than "to the L-rd an offering.") Now does this not follow a fortiori, viz.: If (in respect to) these (offerings) which are consecrated to Heaven, the L-rd says: Let My name not be ascribed to them until they have been consecrated, then one who mentions the name of the L-rd in vain, and in an inappropriate place, how great (is his sin)!

ד"א כי שם ה' אקרא - ר' יוסי אומר: מנין לעומדים בבית הכנסת ואומר ברכו את ה' המבורך, שעונים אחריהם ברוך ה' המבורך לעולם ועד? ת"ל כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. אמר לו ר' נהורי: השמים! דרך ארץ היא: גוליירים מתגרים במלחמה - וגבורים נוצחים. ומנין שאין מזמנים אלא בשלשה? ת"ל כי שם ה' אקרא. ומנין שעונים אחר המברך? ת"ל הבו גודל לאלהינו. ומנין לאומר ברכו, שהם עונים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד? ת"ל כי שם ה' אקרא. ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך, שעונים אחריהם לעולם ולעולמי עולמים? ת"ל הבו גודל לאלהינו. ומנין אתה אומר, שלא ירדו אבותינו למצרים אלא כדי שיעשה נסים וגבורות, בשביל לקדש את שמו הגדול בעולם? שנא' ויהי בימים הרבים ההם וישמע אלהים את נאקתם, ואומר כי שם ה' אקרא. ומנין שלא הביא המקום פורענות עשר המכות על פרעה ועל מצרים, אלא על שלא קידשו את שמו הגדול בעולם? בתחילת הענין הוא אומר מי ה' אשר אשמע בקולו, ובסוף אמר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים. מנין שלא עשה המקום נסים וגבורות לאבותינו על הים ועל הירדן ועל נחלי ארנון, אלא בשביל לקדש שמו בעולם? שנאמר ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן ימה. וכן רחב, אמרה לשלוחי יהושע כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם, ת"ל כי שם ה' אקרא. ומנין שלא ירד דניאל לגוב אריות, אלא כדי שיעשה לו המקום נסים וגבורות בשביל לקדש שמו בעולם? שנאמר כי שם ה' אקרא. ואומר (דניאל ו) מן קדמי שים טעם די בכל שולטן מלכותי ליהוון זיעיא ודחולים מן קדם אלהא די דניאל. ומנין אתה אומר שלא ירדו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, אלא כדי שיעשה להם נסים וגבורות בשביל לקדש שמו בעולם? שנאמר (דניאל ג) אתיא ותמיהיא דיעבד עם אלהא עילאה שפר קדמי להחויא אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין. ומנין שאין מלאכי השרת מזכירים שמו של מעלה, עד שמזכירים שמו ישראל מלמטה? שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואומר ברן יחד כל כוכבי בוקר, והדר - יריעו כל בני אלהים. כוכבי בוקר - אלו ישראל, שמשולים לכוכבים, שנאמר (בראשית כב) והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים. בני אלהים - אלו מלאכי השרת, וכן הוא אומר (איוב א) ויבואו בני האלהים:

Variantly: "When I call out the name of the L-rd": R. Yossi says: Whence is it derived that when those standing in the synagogue hear (from the prayer leader) "Bless the blessed Yod-keh-vav-keh" that they respond "Blessed is the blessed yod-keh-vav-keh forever"? From "When I call out the name of yod-keh-vav-keh, ascribe greatness to our G-d." Greater is he who answers "Amen" (to a blessing) than the blesser (himself). R. Nehorai said to him: This is the natural order of things: The common soldiers wage the war, and the heroes triumph! And whence is it derived that grace is recited with three? From "When I (1) call out the name of the L-rd, you (2) ascribe greatness to our G-d." And whence is it derived that when the grace leader says "Let us bless," that they respond after him "Blessed is He of whose we have eaten, etc." From "When I call out the name of the L-rd, ascribe greatness to our G-d." And whence is it derived that when one says (in the kaddish) "Let the great name be blessed," the response is "for ever and ever"? From "ascribe greatness to our G-d." And whence is it derived that our fathers went down to Egypt only so that the Holy One Blessed be He do wonders to sanctify His great name in the world? From (Shemoth 2:23-24) "And it was in the course of those many days … and G-d heard their outcry," and "When I call out the name of the L-rd." And whence is it derived that the L-rd brought the ten plagues upon Pharaoh and Egypt only because they had not sanctified His great name in the world? For in the beginning it is written (Ibid. 5:2) "Who is the L-rd that I should hearken to His voice?" and in the end, (Ibid. 9:27) "The L-rd is the righteous one, and I and my people are the wicked ones." And whence is it derived that the L-rd performed wonders for our fathers at the Red Sea and the Jordan and the streams of Arnon only to sanctify His name in the world? viz. (Joshua 1:5) "And it was, when all the kings of the Emori on the western side of the Jordan, etc." and Rachav said to the messengers of Joshua (Ibid. 2:10) "For we have heard that the L-rd dried up the waters of the Red Sea before you, etc." From "When I call out the name of the L-rd." And whence is it derived that Daniel descended into the lions' den only so that the L-rd do wonders with him to sanctify His name in the world? From "When I call out the name of the L-rd." And it is written (Daniel 6:27) "An order is hereby issued by me that in all the dominion of my kingdom men shall tremble and fear before the G-d of Daniel." And whence is it derived that Chananiah, Mishael and Azaryah descended into the fiery furnace only so that the L-rd do wonders with them to sanctify His great name in the world? From (Ibid. 3:32-33) "It behooves me (Nevuchadnezzar) to relate the signs and wonders that the great G-d has performed for me. How great are His signs and how mighty are His wonders!" And whence is it derived that the ministering angels do not mention His exalted name until Israel mention His name below — "Hear, O Israel, the L-rd our G-d, the L-rd is one"? From (Iyyov 38:7) "when there sang together the stars of morning," followed by "and all the sons of G-d shouted." "the stars of morning" — Israel, who are compared to stars, viz. (Bereshith 22:17) "and I shall multiply your seed like the stars of the heaven." "the sons of G-d" — the ministering angels, viz. (Iyyov 1:6) "and the sons of G-d came, etc."