Paragraph 301ש״א
1 א

וענית. נאמר כאן ענייה, ונאמר להלן ענייה ; מה להלן בלשון הקודש, אף כאן בלשון הקודש.

(Devarim 26:5) "And you shall answer": "answer" is written here, and elsewhere (Ibid. 27:14): Just as there, in the holy tongue; here, too, in the holy tongue. "And you shall answer and you shall say":

2 ב

[וענית ואמרת.] מכאן אמרו, בראשונה כל מי שהוא יודע לקרות קורא, וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו. נמנעו מלהביא, התקינו להיות מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע. סמכו על המקרא וענית, אין ענייה אלא מפי אחרים.

From here they said: In the beginning, whoever could recite the formula (by himself) did so, whoever could not, recited after another — whereupon they stopped bringing bikkurim (to avoid embarrassment). It was, therefore, ordained to have one who knew how (to recite it) do so; and for those who did not know how to recite it, they relied on "and you shall answer" — "answering" is in response to another.

3 ג

ואמרת לפני ה' א', ארמי אובד אבי. מלמד שלא ירד יעקב לארם, אלא (לאובד) [להאבד]. ומעלה על לבן הארמי, כאלו איבדו.

"and you shall say before the L-rd your G-d: 'An Aramean would destroy my father'": We are hereby apprised that Jacob went down to Aram to his own destruction, and Scripture accounts it to Lavan the Aramite as if he had destroyed him, (this having been his intention).

4 ד

וירד מצרימה.(מלמד שלא ירד להשתקע, אלא לגור שם.) שמא תאמר, ירד ליטול כתר מלכות? ת"ל ויגר שם [מלמד שלא ירד אלא לגור שם. וכה"א ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו, כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען, ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן]. יכול באוכלוסין הרבה? ת"ל במתי מעט. כמה שנאמר, בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה.

"and he went down to Egypt": Lest you say he went down to receive the crown of kingdom; it is, therefore, written "vayagar sham": We are hereby apprised that he went down there only to sojourn ("lagur") there. And thus is it written (Bereshith 47:4) "And they said to Pharaoh: 'To sojourn in the land did we come. For there is no pasture for your servants' flocks. For the famine is sore in the land of Canaan. And now, let your servants abide in the land of Goshen.'" I might think, in great numbers; it is, therefore, written "in scant number," viz. (Devarim 10:22) "With seventy souls did your fathers go down to Egypt."

5 ה

ויהי שם לגוי (גדול). מלמד שהיו ישראל מצוינים שם.

"and he became there a nation": We are hereby apprised that Israel was distinctive there.

6 ו

(וירא את ענינו. כמה שנאמר, וראיתן על האבנים.

("and he saw our pain": as it states (Exodus 1:16): "And you see on the birthstool..."

7 ז

ואת עמלנו. כמה שנאמר, כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכו'. אגדה).

"and our toil": as it states (Exodus 1:22): Every son that is born shall you cast in the river". Aggadah).

8 ח

[גדול ועצום. כמה שנאמר, ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, ותמלא הארץ אותם.

"great and mighty": as it is written (Shemoth 1:7) "And the children of Israel were fruitful and teemed and multiplied and became exceedingly strong, and the land was filled with them."

9 ט

ורב. כמה שנאמר, רבבה כצמח השדה נתתיך, ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים וגו'].

"and populous": as it is written (Ezekiel 16:7) "I made you as numerous as the plants of the field; you increased and grew, and you entered the prime, etc."

10 י

וירעו אותנו המצרים. כמ"ש הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה וגו'.

(Devarim, Ibid. 6) "And Egypt wrought evil unto us": as it is written (Shemoth 1:10) "Come, let us outsmart it, lest it become numerous, and it be, that if a war break out, etc."

11 יא

ויענונו. כמ"ש וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם, ויבן ערי מסכנות לפרעה וגו'.

"and they afflicted us": as it is written (Ibid. 11) "And they appointed taskmasters over it in order to afflict it with their toils, and they built treasure cities for Pharaoh."

12 יב

ויתנו עלינו עבודה קשה. כמ"ש ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייבם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך.

"and they placed us under hard labor": as it is written (Ibid. 1:13-14) "And Egypt worked the children of Israel with (back-) breaking labor. And they embittered their lives with hard toil: with mortar, and with brick, and with all the labor of the field; all of the labor with which they worked them was (back-) breaking."

13 יג

ונצעק אל ה' א-להי אבותינו. כמ"ש ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו'.

(Devarim, Ibid. 7) "And we cried out to the L-rd, the G-d of our fathers": as it is written (Shemoth 2:23) "And it was in the course of those many days that the king of Egypt died, and the children of Israel moaned under the toil, and they cried out, etc."

14 יד

וישמע ה' את קולנו. כמ"ש וישמע א-להים את נאקתם וגו'.

"and the L-rd heard our voices": as it is written (Shemoth, Ibid. 24) "And G-d heard their outcry."

15 טו

וירא את ענינו. זו פרישות דרך ארץ, כמ"ש וירא א-להים את בני ישראל וידע א-להים.

"And He saw our affliction": This refers to (enforced) separation from conjugal relations, as it is written (Shemoth, Ibid. 25) "… and G-d saw the children of Israel, and G-d knew (i.e., He "took it to heart.")

16 טז

ואת עמלנו. אלו הבנים, כמ"ש כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכל הבת תחיון.

"and our toil": the children, viz. (Shemoth 1:22) "Every son that is born, into the Nile shall you throw him, and every daughter shall you keep alive."

17 יז

ואת לחצנו. זו הדחק, כמ"ש וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם.

"and our lachatz": This is oppression, viz. (Shemoth 3:9): "and I have also seen the oppression wherewith the Egyptians oppress them."

18 יח

ויוציאנו ה'. לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח, כמה שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי וגו'. ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכיתי כל בכור, אני ולא שרף. ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, אני ולא השליח. אני ה'.

(Devarim, Ibid. 8) "And the L-rd took us out": not through an angel, and not through a seraph, and not through a messenger, as it is written (Shemoth 12:12) "And I shall pass through the land of Egypt in this night, and I shall smite, etc.": "And I shall pass through the land of Egypt" — I, and not an angel. "and I shall smite every first-born" — I, and not a seraph. "and upon all the gods of Egypt I shall wreak judgments" — I, and not a messenger, "I am the L-rd."

19 יט

ביד חזקה. זו הדבר, כמ"ש הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה וגו'.

(Devarim, Ibid.) "with a strong hand": This is the pestilence, as it is written (Shemoth 9:3) "Behold, the hand of the L-rd is in your cattle in the field … a very sore pestilence."

20 כ

ובזרוע נטויה. זו החרב, כמ"ש וחרבו שלופה בידו נטויה וגו'.

"and with an outstretched arm": This is the sword, as it is written (Joshua 5:13) "with his sword sh'lufah in his hand": ("sh'lufah" =) outstretched.

21 כא

ובמורא גדול. זו גלוי שכינה, כמ"ש או הנסה א-להים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים, ככל אשר עשה לכם ה' א-להיכם במצרים לעיניך.

"and with great fear": This is revelation of the Shechinah, as it is written (Devarim 4:34) "Or has a god ever done miracles to come and take for himself a nation with trials, with signs, and with wonders, and with war, and with a strong hand, and with an outstretched arm, and with great fears, before your eyes?"

22 כב

ובאותות. זה המטה, כמ"ש ואת המטה הזה תקח בידך, אשר תעשה בו את האותות.

"and with signs": This is the staff, as it is written (Shemoth 4:17) "And this staff you shall take in your hand, wherewith you shall do the signs."

23 כג

ובמופתים. זה הדם, כמ"ש ונתתי מופתים בשמים ובארץ, דם ואש ותמרות עשן.

"and with wonders": This is the blood: as it is written (Joel 3:3) "And I will set wonders in heaven and earth: blood and fire and pillars of smoke."

24 כד

דבר אחר - ביד חזקה, שתים. ובזרוע נטויה, שתים. ובמורא גדול, שתים. ובאותות, שתים. ובמופתים, שתים. אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצרים: דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, מכת בכורות].

Variantly: "with a strong hand": two. "with an outstretched arm: two. "and with great fears": two. "and with signs": two. "and with wonders": two. These are the ten plagues that the Holy One Blessed be He brought upon the Egyptians.

25 כה

ר' יהודה היה נותן בהם סימנים, דצ"ך עד"ש באח"ב.

R. Yehudah would give them (the ten plagues) signs: d tz ach (dam [blood] tzfardea [frogs] kinim [lice]; a d a sh (arov [mixed multitude] dever [pestilence] shchin [boils]); b a cha v (barad [hail] choshech [darkness] arbeh [locusts] v (=b) [(the plague of) bechoroth (the first-born)].

26 כו

ויביאנו אל המקום הזה. זה בית המקדש. או יכול זה ארץ ישראל! כשהוא אומר ויתן לנו את הארץ הזאת, (הוי אומר זו ארץ ישראל) [הרי א"י אמור]. ומת"ל (=ומה תלמוד לומר) ויביאנו אל המקום הזה? [זה בנין בהמ"ק. ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת.] בשכר ביאתנו אל המקום הזה, ניתן לנו את הארץ הזאת].

(Devarim, Ibid. 9) "And He brought us to this place": the Temple — But perhaps it refers to Eretz Yisrael? — (No, for) "and He gave us this land already refers to Eretz Yisrael. How, then, am I to understand "And he brought us to this place"? As the Temple. "And He brought us to this place and He gave us this land": As a reward for our coming to this place, we were given this land.

27 כז

ארץ זבת חלב ודבש. נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש, ונאמר להלן ארץ זבת חלב ודבש. מה להלן ארץ חמשת עממים, אף כאן ארץ חמשת עממים. מכאן היה ר' יוסי הגלילי אומר, אין מביאים בכורים מעבר לירדן, שאינה זבת חלב ודבש.

"a land flowing with milk and honey": It is written here "a land flowing with milk and honey," and elsewhere (Shemoth 13:1) "a land flowing with milk and honey." Just as there, the land of the five nations (is being referred to), so, here. From here R. Yossi Haglili ruled: Bikkurim are not brought from across the Jordan, it not flowing with milk and honey.

28 כח

ועתה. מיד.

(Devarim, Ibid. 10) "And now": Immediately upon harvesting.

29 כט

הנה. בשמחה.

"behold": with joy.

30 ל

הבאתי. משלי.

"I have brought": what is mine.

31 לא

את ראשית פרי האדמה. מכאן אמרו, יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רמון שביכר - קושרין אותו בגמי, ואומר "הרי אלו בכורים".

"the first of the fruit of the land": From here they ruled: One goes down to his field, and seeing a fig or a cluster or a pomegranate of the fruit ripening, he ties them with a reed rope over them and says "These are bikkurim."

32 לב

אשר נתתה לי ה'. מכאן אמרו, האפטרופוס והעבד ושליח ואשה וטומטום ואנדרוגינוס - מביאין ואין קורין, שאין יכול לומר "אשר נתתה לי ה'".

"which you have given me, O L-rd": From here it was ruled: A caretaker, a bondsman, a messenger, a woman, a tumtum (one whose sex is in doubt) and a hermaphrodite bring bikkurim, but do not recite the formula, for "which You have given me" does not obtain with them.

33 לג

והנחתו לפני ה' א-להיך, והשתחוית לפני ה' א-להיך. מלמד שטעונים (הנפה) [הנחה] ב' פעמים, אחת בשעת קריאה ואחת בשעת השתחואה.

"Then you shall place it before the L-rd your G-d and you shall bow down before the L-rd your G-d": This (the repetition of "placing" [viz. 4]) teaches us that two "placings" are necessary," one while reciting the formula, and one while bowing.

34 לד

ושמחת. (בכל מיני שמחות) [בשעת שמחה].

"And you shall rejoice": at a time of joy.

35 לה

בכל הטוב. זה השיר.

"And you shall rejoice in all the good": This refers to the (accompanying) song (of the Levites).

36 לו

אשר נתן לך ה' א-להיך, ולביתך. מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא.

"that the L-rd your G-d gave to you and to your household": We are hereby taught that a man brings bikkurim of his wife's property and recites for her.

37 לז

אתה והלוי והגר אשר בקרבך. [בכל מקום שאתה מוצא הלוי, תן לו מחלקו. ואם אין לו מחלקו, תן לו מעשר שני. אין לו מעשר שני, תן לו מעשר עני. אין לו מעשר עני, תן לו שלמים. אין לו שלמים, פרנסהו מן הצדקה. לכך נאמר, אתה והלוי והגר אשר בקרבך] (מכאן אמרו, ישראל ממזרים מתודים; לא גרים ועבדים משוחררים, שאין להם חלק בארץ).

(Ibid. 11) "You and the Levite": Wherever he finds a Levite, he gives him of his portion. If he has nothing left of his portion, he gives him second-tithe. If he does not have that, he gives him poor-tithe. If he does not have that, he gives him peace-offerings. If he does not have that he feeds him from charity. This is the intent of "and the Levite and the stranger that is in your midst."