Paragraph 286רפ״ו
1 א

כי יהיה ריב. אין שלום יוצא מתוך מריבה. וכה"א ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט, מי גרם ללוט ליפרש מן הצדיק ההוא? הוי אומר, זו מריבה. (ועמדו שני האנשים אשר להם הריב.) [אף כאן,] מי גרם לזה ללקות? הוי אומר זו מריבה.

(Devarim 25:1) "If there be a quarrel among men": Peace cannot result from a quarrel. And thus is it written (Bereshith 13:17) "And there was a quarrel between the herdsmen of Abraham's cattle and those of Lot's cattle." What is it that caused Lot to separate from that tzaddik (Abraham)? A quarrel. Here, too, what is it that caused this one to receive stripes (in beth-din)? [see verse 2]) A quarrel.

2 ב

בין אנשים. אין לי אלא אנשים. נשים, (מנין) איש עם אשה ואשה עם איש מנין? ת"ל ונגשו אל המשפט.

"among men": Whence do I derive (the same for) women (quarreling with each other), or a woman quarreling with a man? From "and they (men or women) shall draw near to judgment."

3 ג

ושפטום. בעל כרחם.

"and they judge them": (even) against their will.

4 ד

והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע. יכול כל מרשיעים לוקים? ת"ל והיה אם בן הכות הרשע, פעמים לוקה ופעמים אינו לוקה. ועדין איני יודע איזו הם הלוקים? ת"ל לא תחסום שור בדישו, מה חסימה מיוחדת - מצות ל"ת, והוא לוקה; כך כל שהוא מצות לא תעשה, הרי הוא לוקה. (או) [יכול] כל מצות לא תעשה, שיש בה קום ועשה, הרי הוא לוקה (כך כל מצות לא תעשה, שיש בה קום עשה, והרי הוא לוקה)! ת"ל לא תחסום שור. מה חסימה מיוחדת, שאין בה קום ועשה, הרי הוא לוקה; כך כל מצות לא תעשה, שאין בה קום ועשה, הרי הוא לוקה. ר"ש אומר, והצדיקו את הצדיק, צדקהו כדי שלא ילקה.

"and they vindicate the righteous one and incriminate the wicked one": I might think that all the wicked receive stripes; it is, therefore, written (verse 2) "Then it shall be, if liable to stripes is the wicked one" — Sometimes he does receive stripes; sometimes not. But I still would not know which acts receive stripes; it is, therefore, written (verse 4) "You shall not muzzle an ox in its threshing." Just as muzzling is distinct in being a negative commandment, transgression of which is subject to stripes, so, transgression of all negative commandments is subject to stripes. I might then think that all negative commandments linked to (remedial) positive commandments are (also) subject to stripes. It is, therefore, written "You shall not muzzle an ox in its threshing." Just as muzzling is distinct in being unlinked to a (remedial) positive commandment, transgression of which is subject to stripes, so transgression of all negative commandments unlinked to (remedial) positive commandments is subject to stripes. R. Shimon says: "and they vindicate the righteous one": Vindicate him so that he not receive stripes.

5 ה

והפילו השופט. מלמד שאין מלקין מעומד.

(Ibid. 2) "then the judge shall bend him down": whence we derive that he is not smitten standing.

6 ו

והכהו [לפניו במספר]. שליש מלפניו, שתי ידות מלאחריו.

"and he shall smite him before him according to his wickedness in number.": one-third (the number of stripes) in front, and two-thirds on his back.

7 ז

לפניו. שיהיה (לוקה) [מלקה] ועיניו בו, ולא שיהיה (לוקה) [מלקה] ועיניו בדבר אחר. יכול יהיה לוקה ומת, יכול יהיה לוקה ומשלם? ת"ל כדי רשעתו, אין לוקה ומת (יכול יהא לוקה ומשלם? ת"ל כדי רשעתו,) אין לוקה ומשלם.

"before him": He smites him with his eyes upon him and not upon something else. I might think that he is smitten and put to death or that he is smitten and pays; it is, therefore, written "according to his (one) wickedness" — he is not (both) smitten and put to death; he is not smitten and made to pay.

8 ח

ארבעים יכנו. יכול מ' שלמות? ת"ל "במספר ארבעים". מנין סמוך לארבעים. ר' יהודא אומר, מ' שלמות; והיכן הוא לוקה [את היתרה]? בין כתפיו.

(Ibid. 3) "Forty shall he smite him": I might think "forty," literally; it is, therefore, written "in number. Forty" — a number that is close to forty (i.e., thirty-nine). R. Yehudah says: Forty, literally. And where is he smitten (the other two-thirds)? Between his shoulders. "shall he smite him": and not the ground (together with him).

9 ט

יכנו. ולא על הקרקע. יכנו. ולא על כסות. יכנו. אין מלקים שנים כאחד.

"shall he smite him": and not his garment. "shall he smite him": Two are not smitten as one.

10 י

לא יוסיף. אם היה מוסיף, עובר על לא תעשה. אין לי אלא בזמן שמוסיפים על מנין של תורה, על (כל אומד ואומד) [אומד] שאמדוהו ב"ד מנין? ת"ל [לא יוסיף] פן יוסיף, מ"מ (=מכל מקום).

"and not more": If he does smite more, he transgresses a negative commandment. This tells me only of his going beyond the Torah's number (i.e., thirty-nine). Whence do we derive (the same for his going beyond) the court's assessment (of how many he can bear)? From "and not more. Lest he smite him more" — in any event.

11 יא

מכה רבה. אין לי אלא מכה רבה, מכה מעוטה מנין? ת"ל על אלה. א"כ למה נאמר "מכה רבה"? (מלמד שאין הראשונה מכה רבה) לימד על הראשונות שהן מכה רבה.

"a great blow": This tells me only of a great blow (as being forbidden). Whence do I derive (the same for) a negligible one? From ("lest he smite him more) than these." If so, why is it written "a great blow"? To teach that the first ones are great blows (i.e., given with all his strength.)

12 יב

ונקלה (אחיך לעיניך). מכאן אמרו, נתקלקל בין ברעי בין במים פטור. ר' יהודה אומר, האיש ברעי והאשה במים.

"and he be demeaned" — whence they ruled that if he was soiled either by excrement or urine (while being smitten), he is exempt (from the remaining stripes). R. Yehudah said: a man, by excrement; a woman, by urine.

13 יג

[אחיך]. מלמד שכל חייבי כריתות שלקו, נפטרו מידי כריתתן.

"your brother": We are hereby taught that all those liable to kareth (cutting off), who receive stripes, are absolved from their kareth, it being written "and your brother be demeaned before your eyes" — Once he has been smitten," regard him as your brother.

14 יד

ר' חנניה בן (גמלא) [גמליאל] אומר, כל היום קורא אותו הכתוב "רשע", שנאמר והיה אם בן הכות הרשע ; אבל כשלקה, הכתוב קוראו "אחיך", שנאמר ונקלה אחיך. [ומה אם העובר עבירה אחת - נוטל נפשו עליה, העושה מצוה אחת - עאכו"כ שתנתן לו נפשו].

R. Chanina b. Gamla says: The entire day Scripture calls him "wicked," viz. (Ibid. 2) "Then it shall be, if liable to stripes is the wicked one." But once he has been smitten Scripture calls him "your brother," viz.: "and your brother be demeaned." Now if a man commits one transgression, his soul is taken from him (i.e., he receives kareth), then, if he does one mitzvah (after being smitten), how much more so (is it to be inferred that) his soul is restored to him.

15 טו

ר' שמעון אומר, ממקומו הוא מוכרע, שנאמר כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה, ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם, ואומר אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם. (והרי דברים ק"ו, ומה אם מדת פורענות - המטפל בהם בעוברי עבירה, הרי הוא כעוברי עבירה; המטפל בעושי מצוה, עאכ"ו.

R. Shimon says: From its place (i.e., from the place where Scripture makes him liable to kareth), it is to be inferred (that once he is smitten he is exempt from kareth), it being written (Vayikra 18:29) "For all who commit any of these abominations (in illicit relations) — the souls that do it are to be cut off (i.e., kareth) from their people," and (Ibid. 18:5) "And you shall keep My statutes and My judgments, which, if a man do, he shall live by them," (— followed by (6) "A man, a man, to all the kin of his flesh you shall not come near to uncover nakedness.") From this ("he shall live by them") we infer that if one sits (passively) and does not commit transgression, (in this instance, the kareth transgression of illicit relations), he receives the reward of one who (actively) performs a mitzvah ([How much more so is the smitten one exempt from kareth!)].

16 טז

(ר' שמעון ברבי אומר, ומה הדם שנפשו של אדם קצה הימנו, הפורש ממנו מקבל שכר טוב; גזל ועריות, שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן, הפורש מהם עאכ"ו שיזכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות.) [הא כל היושב ולא עבר עבירה, נותנין לו שכר כעושי מצוה].

(R. Shimon Berebbi says: If one who keeps from (eating) blood, which a man's soul despises, is rewarded — then, if he separates himself from theft and illicit relations, for which he lusts and which he desires — how much more so will he merit reward for himself and for his succeeding generations until the end of all the generations!)

17 יז

ר' יהודה אומר, הרי הוא אומר מי יגור באהלך. הולך תמים ופועל צדק. לא רגל על לשונו. נבזה בעיניו נמאס. כספו לא נתן בנשך. ובמקום אחר הוא אומר, ואיש כי יהיה צדיק. [אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי ב"י ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא קרב] וסוף הענין הוא אומר, [צדיק הוא] חיה יחיה. וכי מה עשה זה?! אלא כל היושב ולא עבר עבירה, נותנים לו שכר כעושי מצוה.

R. Yehudah says: It is written (Psalms 18:1-5) "Who will sojourn in Your tent? —- one who walks in innocence and works righteousness … who has no slander on his tongue … who despises the shameful one … who does not lend his money on interest." And elsewhere it is written (Ezekiel 18:15) "And if a man would be a tzaddik — he did not eat of (the idolatries of) the mountains, and he did not lift his eyes to the idols of the house of Israel, and he did not defile his neighbor's wife, and he did not come near a niddah, etc. … (Ibid. 9) he is a tzaddik; he will live!" Now what did this man do, (aside from what he did not do)? We are hereby apprised that if one sits (passively) and does not transgress, he is given the reward of the doer of a mitzvah.

18 יח

ר' שמעון ברבי אומר, ומה הדם שנפשו של אדם קצה הימנו, הפורש ממנו מקבל שכר (טוב); גזל ועריות, שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן, הפורש מהם עאכ"ו שיזכה לו ולדורותיו, עד סוף כל הדורות.

R. Shimon Berebbi says: If one who keeps from (eating) blood, which a man's soul despises, is rewarded — then, if he separates himself from theft and illicit relations, for which he lusts and which he desires — how much more so will he merit (reward) for himself and for his (succeeding) generations until the end of all the generations!