Paragraph 161קס״א
1 א

והיתה עמו. מכאן אמרו (סנהדרין כא), המלך יוצא למלחמה והיא עמו, יושב בדין והיא אצלו, מיסב והיא כנגדו (שנאמר והיתה עמו).

(Devarim 17:19) "And it shall be with him": From here they ruled: When the king goes out to war, it is with him. When he presides in judgment, it is by him. When he sits down, it is beside him.

2 ב

וקרא בו כל ימי חייו. ימי חייו - הימים, כל ימי חייו - הלילות.

"and he shall read in it all the days of his life": "the days of his life": the days; "all the days of his life": the nights.

3 ג

למען ילמד ליראה את ה' א-להיו. מלמד (שהמורא מביא לידי מקרא, מקרא מביא לידי תרגום, תרגום מביא לידי משנה, משנה מביא לידי תלמוד, תלמוד מביא לידי מעשה,מעשה מביא לידי יראה.) [שהתלמוד מביא לידי יראה, יראה מביא לידי שמירה שמירה מביא לידי מעשה]. לפי שמצינו ששוה הדיוט למלך בדברי תורה. יכול ישוה לו בדברים אחרים? ת"ל לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה [לעשותם, לבלתי רום לבבו מאחיו]. לדברי תורה שוה לו, ואין שוה לו לדברים אחרים.

"so that he learn to fear the L-rd his G-d": We are hereby taught that study leads to fear; fear to heeding, heeding, to doing. Because we find that a commoner is like a king vis-à-vis words of Torah, we might think he is like him in other things, (too); it is, therefore, written "to heed all the words of this Torah and these statutes": He is like him in respect to words of Torah, but not in respect to other things,

4 ד

מכאן אמרו, (סנהדרין כ) "מלך פורץ לעשות לו דרך, ואין ממחים בידו; להרחיב לו אסרטיאות, ואין ממחים בידו". (סנהדרין כ וש"נ) דרך המלך אין לו שיעור, וכל העם בוזזים ונותנים לפניו, והוא נוטל חלק בראש.

whence it was ruled: A king breaches (the fence of others) to make way for himself (to go to his vineyard or his field), and he may not be held back (from doing so). He may broaden roads for himself, and he is not held back from doing so. The path of the king has no limits. And all of the people take of the spoil and place it before him, and he takes the prime portion. (He chooses first and takes half of all the spoil.)