Sifrei Devarim
Paragraph 1א׳
1 א

אלה הדברים אשר דבר משה וגו'. וכי לא נתנבא משה אלא זה בלבד? והלא הוא כתב את כל התורה כולה, שנאמר (דברים ל״א:ט׳) ויכתוב משה את כל התורה הזאת! מה ת"ל אלה הדברים? - מלמד שהיו דברי תוכחות, שנאמר (דברים ל״ב:ט״ו) וישמן ישורון ויבעט.

(Devarim 1:1) "These are the words which Moses spoke, etc.": Now did Moses prophesy only these? Did he not write the entire Torah, viz. (Ibid. 31:9) "And Moses wrote this Torah"? What, then, is the intent of "These are the words"? We are hereby taught that they were words of rebuke, viz. (Ibid. 32:15) "And Yeshurun grew fat and it kicked, etc."

2 ב

כיוצא בו אתה אומר (עמוס א) דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע אשר חזה על ירושלים. וכי לא נתנבא עמוס אלא אלו בלבד? והלא מכל חביריו נתנבא! ומה ת"ל דברי עמוס? - שהיו דברי תוכחות, שנאמר (עמוס ד׳:א׳) שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון - אלו בתי דינים שלהם.

Similarly, (Amos 3:1) "Hear this prophecy which the L-rd spoke, etc." Now did Amos prophesy only these? Is it not written (Amos 1:1) "The words of Amos, one of the herders of Tekoa, who saw visions concerning Israel"? The intent (of "this prophecy") is that they were words of rebuke, viz. (Ibid. 4;1) "Hear this thing, you cows of Bashan on Mount Shomron, etc." The "cows of Bashan" are their (corrupt) judges.

3 ג

כיוצא בו אתה אומר (ירמיהו ל׳:ד׳) ואלה הדברים אשר דבר ירמיה על ישראל ועל יהודה. וכי לא נתנבא ירמיה אלא אלו בלבד? והלא ב' ספרים כתב ירמיהו, שנאמר (ירמיהו נ״א:ס״ד) עד הנה דברי ירמיהו! ומה ת"ל אלה הדברים? - אלא מלמד שהיו דברי תוכחות, שנאמר (ירמיהו ל׳:ה׳-ו׳) קול חרדה שמענו פחד ואין שלום, שאלו נא וראו אם יולד זכר, מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה, הוי כי היום ההוא עת צרה ליעקב וממנה יושע.

Similarly, (Jeremiah 7:1) "The word that came to Jeremiah, etc.", (Ibid. 40:4) "And these are the words that the L-rd spoke, etc." Now did Jeremiah prophesy only these? Did he not write the entire book, viz. (Ibid. 51:64) "Until here, the words of Jeremiah"? What, then, is the intent of "And these are the words"? We are hereby taught that they were words of rebuke, viz. (Ibid. 30:5-7) "A sound of terror have we heard, of fear and not peace. Ask now and see if a male has ever given birth. Why, then, do I see that every man puts his hands upon his loins like a woman in childbirth, and all faces turn pale? Woe! For that day is great. There is none like it. It is a time of trouble for Jacob. But from it he will be saved."

4 ד

כיוצא בו אתה אומר (שמואל ב כג) ואלה דברי דוד האחרונים, מלמד שהם דברי תוכחות. וכי לא נתנבא אלא אלו בלבד? והלא כבר נאמר (שמואל ב כג) רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני! ומה ת"ל ואלה דברי דוד האחרונים? - מלמד שהם דברי תוכחות. ומנין שהיו דברי תוכחות? שנאמר (שמואל ב כג) ובליעל כקוץ מונד כולהם.

Similarly, (II Samuel 23:1) "And these are the last words of David': Now did he prophesy only these alone? Is it not written (Ibid. 2) "The spirit of the L-rd spoke in me and His word was on my tongue"? What, then, is the intent of "And these are the last words of David"? We are hereby taught that they were words of rebuke, viz. (Ibid. 6) "And (the men of) Belial shall as thorns be all of them cast away."

5 ה

כיוצא בו אתה אומה (קהלת א) דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים. וכי לא נתנבא שלמה אלא אלו בלבד? והלא כבר נאמר וזרח השמש ובא השמש. הולך אל דרום וסובב אל צפון. זהו מזרח ומערב ואומר כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. כינה הרשעים בחמה ולבנה ובים, שאין להם מתן שכר:

Similarly, (Koheleth 1:1) "The words of Koheleth son of David, king in Jerusalem": Now did Solomon prophesy only these alone? Did he not write three books? We are hereby taught that they were words of rebuke, viz. (Ibid. 4-7) "A generation goes and a generation comes … and the sun shines and the sun sets … It goes to the south and it turns to the north. Round and round (east and west) goes the wind … All the rivers run into the sea, yet the sea is not full." The wicked are spoken of as sun, earth, and sea, which have no reward.

6 ו

אל כל ישראל. אלו הוכיח מקצתם - הרי אלו שבשוק היו אומרים: כך הייתם שומעים מבן עמרם, ולא הייתם משיבים לו דבר כך וכך? אם היינו יושבים שם היינו משיבים לו ד' וה' פעמים על כל דבר ודבר.

(Devarim, Ibid.) "to all of Israel": If he rebuked (only) some of them, those who were not present would have contended: "This is what you heard from the son of Amram and you did not object thus and thus? Had we been there, we would have objected four or five times for every thing that he said!"

7 ז

ד"א מגיד שכנסן משה מגדולם ועד קטנם, ואמר להם כל מי שיש לו תשובה יבוא ויאמר.

Therefore, Moses assembled all of them great and small, and said to them: Anyone who has any objection let him come and state it!"

8 ח

ד"א על כל בני ישראל - מלמד שהיו כולם בעלי תוכחה, ויכולים לעמוד בתוכחות. אמר רבי טרפון: העבודה! אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחה! אמר רבי עקיבא: העבודה! אם יש בדור הזה יודע היאך מוכיחים! אמר ר' יוחנן מעידני עלי שמים וארץ, שיותר מחמשה פעמים נתקנתר עלי רבי עקיבא לפני רבן גמליאל ביבנה, שהייתי קובלני עליו והיה מקנתרו, ויודע אני בו שהיה מוסיף בי אהבה, לקיים מה שנאמר (משלי ט) אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך:

Variantly: "to all of Israel": They all could stand up under rebuke. R. Tarfon said: I swear if (i.e., that there is not) anyone in this generation who is capable of receiving rebuke. R. Yochanan b. Nuri said: I testify by heaven and earth that more than five times R. Akiva was rebuked on my account before R. Gamliel and I know that he loved me even more (for it), in fulfillment of (Proverbs 9:8) "Reprove not a scorner lest he hate you. Reprove a wise man and he will love you."

9 ט

[שהתוכחה מביאו לידי שלום. וכן אתה מוצא באברהם, שנאמר (בראשית כא) והוכיח אברהם את אבימלך על אודות... ומהו אומר שם? ויכרתו ברית שניהם. וכן הוא אומר ביצחק (בראשית כ״ו:כ״ז) ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי, ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם? ואומר: וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום.]

For reproof leads to peace. And thus do you find with Abraham, viz. (Bereshith 21:25) "And Abraham reproved Avimelech because of the well, etc." And what is written (of this)? (Ibid. 28) "And the two of them made a covenant." And thus with Israel, viz. (Ibid. 26:27) "And Isaac said to them: Why did you come to me when you hate me and you sent me away from you!" And (Ibid. 31) "And they departed from him in peace."

10 י

בעבר הירדן. מלמד שהוכיחם על מה שעשו בעבר הירדן:

(Devarim, Ibid.) "across the Jordan": We are hereby taught that he rebuked them for what they did across the Jordan.

11 יא

במדבר. מלמד שהוכיחם על מה שעשו במדבר, מלמד שהיו נוטלים בניהם ובנותיהם קטנים וזורקים לתוך חיקו של משה, ואומרים לו: בן עמרם, מה אנונא התקנת להם? לאלו מה פרנסה התקנת להם? ר' יהודה אומר: הרי הוא (שמות טז) ויאמרו להם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים.

"in the desert": We are hereby taught that he rebuked them for what they did in the desert. They took their small sons and daughters and threw them into Moses' lap and said to him? What provisions did you make for these? What livelihood did you provide for them? R. Yehudah says: This ("in the desert") refers to (Shemoth 16:3) "And the children of Israel said to them (Moses and Aaron): Would that we had died by the hand of the L-rd in the land of Egypt!"

12 יב

ד"א במדבר זה הכלל על מה שעשו במדבר:

Variantly: "in the desert" comprises all that they did in the desert.

13 יג

בערבה. מלמד שהוכיח על מה שעשו בערבות מואב שנא' (במדבר כה) וישב ישראל בשטים:

"in the plain": We are hereby taught that he rebuked them for what they did in the plains of Moav, viz. (Bamidbar 25:1)

14 יד

מול סוף. מלמד שהוכיחן על מה שעשו בים סוף והימרו בתוך הים והפכו עורף כלפי משה ג' מסעות. ר' יהודה אומר: הימרו בתוך הים והימרו על הים; וכן הוא אומר (תהלים קו) וימרו על ים בים סוף. יכול שלא הוכיחם אלא בתחילת מסע? מן מסע למסע מנין? ת"ל בין פארן ובין תופל - דברי תפלות שתפלו על המן, וכן הוא אומר (במדבר כא) ונפשינו קצה בלחם הקלוקל. אמר להם: שוטים! כל עצמם של מלכים אין בוררים להם אלא לחם קל, שלא יהא דולריא אוחזתו; אבל אותה טובה שהיטבתי לכם - בה אתם מתוכחים ומתרעמים לפני? הוי כטובה שהיטבתי לאדם הראשון, שאמרתי לו (בראשית ב) אעשה לו עזר כנגדו, בטובה שהיטבתי לו - בה מתרעם לפני: (בראשית ג) ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל:

"against Suf": We are hereby taught that he rebuked them for what they did at the Red Sea (viz. Shemoth 14:11). R. Yehudah says: They rebelled in the midst of the sea, and they rebelled upon ascending from the sea, turning their backs upon Moses and traveling three journeys, viz. (Psalms 106:7) "And they rebelled at the sea, in the sea of Suf": — "at the Sea," upon ascending from it; — "in the sea," in its very midst. I might think that he rebuked them only at the beginning of a journey. Whence do I derive (that he also did so) between journey and journey? From "between Paran" and "between Tofel." "tofel and lavan (white)": They spoke vain words ("divrei tifluth" [as in "tofel"]) against the manna, saying that it was "white" (i.e. insubstantial), viz. (Bamidbar 21:5) "and our soul loathes this 'light' bread" — whereupon he said to them: "Fools, the very essence of kings is that they are fed only 'light' bread, so they not be seized with diarrhea — but you have grumbled at the good that I have given you, following the precedent of your father (Adam). I told him that I would make a helpmate for him (Bereshith 2:18), and for this good that I granted him he grumbled against Me, (Ibid. 3:12) 'The woman that You gave to me — she gave me from the tree and I ate.'"

15 טו

וחצירות. אמר להם: לא היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות? אם למרים הצדקת לא נשאתי לה פנים בדין - ק"ו לשאר בני אדם.

(Devarim, Ibid.) "and Chatzeroth": He said to them: Should you not have learned from what I did to Miriam in Chatzeroth? (viz. Bamidbar 12). If I did not show favoritism in judgment to Miriam the righteous, how much more so (would I not do so) to others!

16 טז

ד"א וחצירות - ומה מרים שלא דברה אלא באחיה הקטן כך נענשה במדבר, המדבר במי שגדול הימנו עאכ"ו!

Variantly: If Miriam, who spoke only against her younger brother, was thus punished, how much more so one who speaks against another greater than he!

17 יז

ד"א וחצירות - ומה מרים, כשדברה הדבר לא שמעה כל בריה אלא הקב"ה בלבד, שנאמר (במדבר יב) וישמע ה' כך נענשה. המדבר בגנותו של חבירו ברבים - עאכ"ו!

Variantly: If (in the instance of) Miriam, who spoke thus only in the hearing of the L-rd alone — (viz. Ibid. 12:2 - "And the L-rd heard") — was thus punished, how much more so, one who demeans his neighbor in public!

18 יח

ודי זהב - אמר להם הדבר הזה האי יתרה לכם לכל מה שעשיתם, במעשה העגל קשה עלי מן הכל. היה רבי אומר: משל למה הדבר דומה? לאחד שעשה לחבירו צרות הרבה. באחרונה הוסיף לו צרה אחת. אמר לו: האי יתירה לכל מה שעשית לי, זו קשה עלי יותר מן הכל. כך אמר הקב"ה לישראל: זו יתירה לכל מה שעשיתם. ר' שמעון בן יוחאי אומר: משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מקבל חכמים ותלמידים, והיו מכל מאשרים אותו. באו גוים וקיבלם, והיו הבריות אומרים כך היא ווסתן של פלוני, לקבל את הכל! כך אמר משה לישראל: ודי זהב למשכן ודי זהב לעגל. ר' בנאה אומר: עבדו ישראל לע"ז, הרי הם חייבים כלייה! יבוא זהב משכן ויכפר על זהב העגל. ר' יוסי ברבי חנינא אומר: הרי אומר במדבר בערבה. אלו י' נסיונות שנסו אבותינו הקב"ה במדבר. ואלו הם: ב' בים, וב' במים, וב' במן, ב' בשליו, ואחד במעשה העגל, ואחד במדבר פארן, ואחד במרגלים. אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית לר' יהודה בר': למה אתה מעוות עלינו את הכתובים? מעידני עלי שמים וארץ שחזרנו על כל המקומות שבתורה, ואין מקום שנקרא אלא על שם המאורע.

(Devarim, Ibid.) "and an abundance of gold" (an allusion to the golden calf): He said to them: This thing outweighs all that you have done. The golden calf weighs upon Me more than all! Rebbi was wont to say: An analogy: One caused his neighbor many troubles. In the end, he added an additional trouble, and the other said: This outweighs everything you have done to me. This weighs upon me more than all! Thus did the Holy One Blessed be He say to Israel: This outweighs everything that you have done! Variantly: "and an abundance of gold": R. Shimon b. Yochai says: An analogy: One received sages and disciples, and all praised him. Then Canaanites came, and he received them! — at which they said: This is the man's nature — to receive all! Thus did Moses say to Israel: (You gave) "an abundance of gold" for the mishkan (the tabernacle) — (You gave) "an abundance of gold" for the golden calf! R. B'na'ah says: Israel served idolatry, for which they are liable to extinction — Let the gold of the mishkan atone for the gold of the calf! R. Yossi berebbi Chanina says: It is written "in the desert, in the plain": This alludes to the ten trials wherewith our fathers tried the Holy One Blessed be He in the desert: two at the (Red) sea, (in the descent [Shemoth 14:11] and in the ascent [Psalms 106:7]), two, with water, (at Marah [Shemoth 15:23] and at Refidim [Shemoth 17]), two with manna, ("Let no man go out of his place" [Shemoth 17:29] and "Let no man leave of it" [Shemoth 16:19]), two with the quail, (the first [16:3] and the second [Bamidbar 11:4]), one with the golden calf (Shemoth 32), and one with the spies (Bamidbar 13). R. Yossi b. Dormaskith said to him: Yehudah berebbi, why do you distort the verses for us (by assigning allegorical interpretations to what are really place names)? I testify by heaven and earth that we have reviewed all of the sources and (we have found that) they are all place names. It is just that they were thus named (as aforementioned) because of an event (that transpired there).

19 יט

כיוצא בו אתה אומר (בראשית כו) ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו; ואומר ויקרא אותה שבעה.

Similarly, (Bereshith 26:20) "And he called the name of the well 'Esek' because they strove ('hitasku') with him." And it is written (Ibid. 33) "And he called it 'shivah,' etc."

20 כ

כיוצא בו אתה אומר דרש ר' יהודה: (זכריה ט) משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו, כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל. זה משיח, שחד לאומות העולם ורך לישראל. אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית לרב יהודה ברבי: למה אתה מעוות עלינו את הכתובים? מעידני עלי שמים וארץ שאני מדמשק, ויש שם מקום ושמו חדרך! אמר לו: מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו? מנין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק? שנאמר ודמשק מנוחתו. ואין מנוחתו אלא ירושלם, שנאמר (תהילים קל״ב:י״ד) זאת מנוחתי עדי עד. אמר לו: מה אתה מקיים ונבנתה העיר על תלה? אמר לו מה אני מקיים (יחזקאל מלכים א ז׳:כ״ד) ורחבה ונסבה למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רוחב הבית למעלה? - שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו, שקצרה מלמטה ושערי ירושלים עתידים להיות מגיעים עד דמשק. וכן הוא אומר (שיר השירים ז) אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, וגליות באות וחונות בתוכה, שנא' ודמשק מנוחתו, ואומר (ישעיהו ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים, ואומר (ישעיהו ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם.

Similarly, R. Yehudah expounded (Zechariah 9:1) "A burden (of prophecy) in the land of chadrach and Damascus is its resting place.": This ("chadrach") refers to the Messiah who will be "chad" ("sharp") to the Canaanites, and "rach" ("soft") to Israel" — whereupon R. Yossi b. Dormaskith said to him: Yehudah berebbi, why do you distort the verses for us? I testify by heaven and earth that I am from Damascus and there is a place called Chadrach there. And how do I understand "and Damascus is (its) resting place"? (As meaning) that Jerusalem is destined to extend until Damascus; "(its) resting place" is Jerusalem, as it is written (Psalms 132:19) "This (Jerusalem) is My resting place forever." R. Yehudah: How do you understand (Jeremiah 30:18) "And the city will be built on its foundation"? R. Yossi: (As meaning) that (though) Jerusalem is not destined to move from its place (i.e., from its foundation), it will expand from its sides). How do I understand (Ezekiel 91:7) "And there was an enlarging and a winding about upwards, etc."? Eretz Yisrael is destined to broaden and rise from all of her sides like a fig, which is narrow below and broad above, and the gates of Jerusalem are destined to reach until Damascus. And thus is it written (Song of Songs 7:5) "Your nose is like the tower of Levanon, which looks towards Damascus." And the exiles will come and rest therein, as it is written "and Damascus is His resting place," and (Isaiah 2:2-3) "And it will be in the end of days the mountain of the L-rd's house will be established in the top of the mountains and will be exalted above the hills, and all the nations will flow unto it. And many peoples will go and say: Come, let us go up to the house of the L-rd, to the house of the G-d of Jacob, and He will teach us of His ways and we will walk in His paths. For from Zion will go forth Torah, and the words of the L-rd from Jerusalem."

21 כא

כיוצא בדבר אתה אומר, דרש ר' יהודה (בראשית מא) וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו - זה יוסף, שהיה אב בחכמה ורך בשנים. אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית לר' יהודה בר': למה אתה מעוות עלינו את הכתובים? מעידני עלי שמים וארץ, שאין אברך אלא לברכים, שהיו הכל נכנסים ויוצאים תחת ידו, כענין שנאמר ונתון אותו על כל ארץ מצרים:

Similarly, R. Yehudah expounded (Bereshith 41:43) "And he (Pharaoh) had him ride in the chariot next to his, and they called before him "Avrech.": This is Joseph, who was a father ("av") in wisdom and young ("rach") in years — whereupon R. Yossi b. Dormaskith said to him: Yehudah berebbi, why do you distort the verses for us? I testify by heaven and earth that "avrech" signifies (bending of) the knees ("birkayim"). (Ibid.) "and he set him over all the land of Egypt": that all enter and leave by his command.