Kedoshim, Chapter 3 קדושים, פרק ג
1 א

[א] "וכרמך לא תעולל" – מיכן אמרו כרם שכולו עוללות: ר' אליעזר אומר לבעל הבית, ר' עקיבא אומר לעניים. אמר ר' אליעזר ו"כי תבצור...לא תעולל" (דברים כד, כא), ואם אין בציר מנין עוללות?! אמר לו ר' עקיבא "וכרמך לא תעולל" – אפילו כולו עוללות. שיכול הואיל והתיר הכתוב את העוללות לעניים, יבואו עניים ויטלו אותם בכל שעה שירצו, אם כן למה נאמר "כי תבצור...לא תעולל"? – אין לעניים בעוללות קודם לבציר.

1) (19:10) "And your vineyard you shall not glean; and the fallow fruit (peret) of your vineyard you shall not gather. To the poor man and to the stranger you shall leave them; I am the L–rd your G d.") "And your vineyard you shall not glean (te'oleil)": From here they ruled: A vineyard which is all oleiloth (tendrils which have no grapes bunched together or hanging down from the end) — R. Eliezer says: It belongs to the owner; R. Akiva says: It belongs to the poor. R. Eliezer (to R. Akiva): It is written (Devarim 24:21): "When you harvest the grapes of your vineyard, you shall not glean it" — If there is no harvest, whence the gleanings? R. Akiva: But it is written "and your harvest you shall not glean" — even if it is all gleanings. If so, what is the intent of "when you harvest you shall not glean"? I might think that since Scripture permitted the gleanings to the poor, they could come and take them whenever they wished; it is, therefore, written "When you harvest … you shall not glean." The poor have no rights to the gleanings before the harvest.

2 ב

[ב] "ופרט כרמך" – אין פרט אלא מחמת הבציר. מיכן אמרו: היה בוצר עקץ את האשכולות, הוסבך בעלים ונפל בארץ ונפרט – הרי זה של בעל הבית. המניח כלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר הרי זה גוזל את העניים. על זה נאמר "לא תשיג גבול עולם".

2) "and the peret of your vineyard": (The taking of) peret obtains only with harvesting — whence they ruled: If he were harvesting, and in cutting the clusters, they became entangled in the leaves and fell to the ground and became peret (single grapes), these belong to the owner. If one left a basket under the vine while harvesting (so that any single grapes fall into it), he is robbing the poor (of their due). Of this it is written (Mishlei 22:28) "Do not remove the bound of yore."

3 ג

[ג] איזהו עוללות? כל שאין לה כתף ולא נטף. יש לו כתף אבל לא נטף, נטף אבל לא כתף – לבעל הבית. אם ספק – לעניים. עוללות שבארכובה: אם נקצרת עם האשכול, הרי של בעל הבית. ואם לאו, הרי של עניים. גרגיר יחיד: ר' יהודה אומר אשכול וחכמים אומרים עוללות.

3) What are oleiloth? (Tendrils which have) neither grapes bunched together (katef) nor hanging down from the end (netef). If they had katef but not netef, or netef but not katef, they belong to the owner. If their status is doubtful, they belong to the poor. If there were oleiloth in the arkuvah (a part of the vine laid on the ground) — if it were cut together with the cluster, it belongs to the owner; if not, it belongs to the poor. A single berry — R. Yehudah says: This is regarded as (part of the) cluster. The sages say: (They are regarded as) oleiloth.

4 ד

[ד] "לעני" – יכול לעני מאחרים? תלמוד "לגר". אי "לגר" יכול לגר תושב? תלמוד לומר "ללוי". מה לוי בן ברית אף גר בן ברית.

4) "to the poor man": I might think (that this applies, too,) to the poor of others (i.e., of gentiles); it is, therefore, written "to the stranger" (i.e., the proselyte, who is Jewish). If "to the stranger," I might think that the reference is to a ger toshav (a "sojourning stranger," who is not Jewish); it is, therefore, written (in this context, Devarim 26:13) "to the Levite." Just as a Levite is a son of the Covenant, so "stranger" is a son of the Covenant (and not a gentile).

5 ה

[ה] אי "ללוי ולגר" יכול בין חסרים בין שאינם מחוסרים? תלמוד לומר "לעני" – מה עני מחוסר ובן ברית אף כולם מחוסרים ובני ברית. "תעזוב" – הנח לפניהם והם יבזבזו. אפילו תשעים ותשעה אומרים לחלק ואחד אומר לבזבז – אפילו בריא, אפילו ידיו יפות – לזה שומעים, שאמר כהלכה. יכול בדלית ובדקל כן? תלמוד לומר "אותם". אפילו תשעים ותשעה אומרים לבזבז ואחד אומר לחלק – אפילו זקן או חולה – לזה שומעים, שאמר כהלכה.

5) If "to the Levite and to the stranger," I might think (that they take peah) whether or not they are in need. It is, therefore, written "to the poor man" — Just as "the poor man" is in need and is a son of the covenant, so all (to obtain peah) must meet these criteria. "you shall leave them": Lay it down before them and let them take it for themselves. Even if ninety-nine say that (you should) divide it (among them), and one says that (you should let them) take it — even if he is healthy and strong — he is to be heeded, for he says according to the halachah. I might think (that the same applies) to hanging (grapes) and to (hanging) dates, (where there is danger in allowing them to take it themselves); it is, therefore, written ("leave) them" (and not others, for taking). (In the instance of hanging fruit,) even if ninety-nine say to take them and, one says to divide them — even if he is old, even if he is sick (and is suspected to be motivated by self-interest) — he is to be heeded, for he says according to the halachah.

6 ו

[ו] מה ראית לומר בדלית ובדקל לחלק ובשאר כל הפירות לבזבז? אחר שריבה הכתוב מיעט? תלמוד לומר "קציר" – מה קציר מיוחד שהקטן מושל בו כגדול, יצאו הדלית והדקל שאין הקטן מושל בהם כגדול. ר' שמעון אומר חלוקי אגוזים כדלית וכדקל.

6) Why did you see fit to say that with hanging grapes and dates they divide and with all other fruits they take? After Scripture includes, it excludes. It is written "harvest," which is distinctive in that (in being on the ground), the weak can deal with it as well as the strong, to exclude hanging grapes and dates, where this is not the case. R. Shimon says: Slippery nut trees are in the same category as vines and date palms.

7 ז

[ז] "תעזוב" – לפניהם. הנח תבואה בקשה, תלתן בעמיריו, תמרים במכבדות. יכול אפילו השירה אותם הרוח? תלמוד לומר "אותם". הפרישם ואחר כך השירה אותם הרוח – כשם שזכו בהם כך זכו בעציה. מנין שספק לקט, לקט? ספק שכחה, שכחה? ספק פאה, פאה? תלמוד לומר "לעני ולגר תעזוב אותם" "אני ה' אלקיכם" – אני איני גובה מכם אלא נפשות שנאמר (משלי כב, כב) "אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער" וכן הוא אומר (משלי כב, כג) "כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש".

7) "shall you leave": before them. Leave grain in its stalk; fenugrec, in its spike; dates in their "broom." I might think (that the stalks are peah) even if the wind dispersed them; it is, therefore, written "them" (and not their dispersed stalks). If he set them aside (as peah, in their stalks), and then the wind dispersed them, then just as they (the poor) have acquired them, they have acquired their stalks. Whence is it derived that a possibility (safek) that something might be leket is leket, and that safek shikchah is shikchah, and safek peah is peah? From "to the poor man and to the stranger shall you leave them" (even a "possibility" of them). "I am the L–rd your G d" (elokeichem) ("elokim is a judge). I exact of you "souls" in payment, as it is written (Mishlei 22:22 and 23) "Do not rob the needy one because he is needy, nor oppress the poor man in the gate. For the L–rd will take up their quarrel and He will rob their robbers of (their) soul."