Emor, Section 9 אמור, פרשה ט
1 א

[א] ומנין שמעברין את השנה על הגליות שגלו ועדיין לא הגיעו? תלמוד לומר "בני ישראל..מועדי ה' "-- עַשֵה את המועדות שיעשו אותם כל ישראל.

1) (23:2) ("Speak to the children of Israel and say to them: The festivals of the L–rd, which you shall call (them) callings of holiness — these are My festivals.") And whence is it derived that the year is intercalated for the sake of those living in exile, (who left their places) and have not yet reached (Jerusalem for the festival)? From "the children of Israel … The festivals of the L–rd" — Arrange the festivals so that they can be observed by all of Israel.

2 ב

[ב] היתה שנה צריכה להתעבר וישבו ונתנו בדבר וגמרו, ולא הספיקו לומר "מעוברת" עד שאירע ניסן. יכול תהא מעוברת? תלמוד לומר "אשר תקראו אותם...מועַדָי"-- קראתם אותם, מועדי. ואם לאו, אינם מועדי.

2) If the year had to be intercalated, and they (beth-din) sat and deliberated and were unable to proclaim "It is intercalated" until the advent of Nissan, I might think that it were intercalated; it is, therefore, written "which you shall call them .. My festivals." If you call them, they are My festivals. If not, they are not My festivals.

3 ג

[ג] לא היתה השנה צריכה לעבר ועברוה שוגגים או מזידים או מוטעים (כצ"ל - מלבי"ם). מנין שהיא מעוברת? תלמוד לומר (ויקרא כג, ד) "אשר תקראו אֹתם במועדם". "אתם"-- אפילו שוגגים, "אתם"-- אפילו מוטעים, "אתם"-- אפילו מזידים. אם קראתם אתם, מועדי. ואם לאו, אינם מועדי.

3) If the year should not have been intercalated, and they intercalated it perforce or unwittingly or mistakenly — Whence is it derived that it is (nevertheless) intercalated? From (23:9) ("These are the festivals of the L–rd, callings of holiness, which you shall call (them) in their times": "them" — even unwittingly; "them" — even mistakenly; "them" — even perforce.

4 ד

[ד] עברוה בלילה, עברוה משנה לחברתה, פחות חדש או יתר חדש. יכול תהא מעוברת? תלמוד לומר "אותם...אלה הם מועדי"-- אין אלה מועדי.

4) I might think that if they intercalated it at night, or one year for (purpose of) the next, for less than a month of for more than a month — I might think that it were intercalated; it is, therefore, written "them (only those halachically proclaimed) … these are My festivals," and not those.

5 ה

[ה] ומנין שמעברין את השנה מפני הצורך? תלמוד לומר "מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש".

5) And whence is it derived that the year is intercalated to answer some special need? From "which you shall call (them) in their times."

6 ו

[ו] יכול כשם שמעברין את השנה מפני הצורך כך יעברוה מפני הטומאה? תלמוד לומר (ויקרא כג, ד) "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם בחדש הראשון פסח"-- אל יצא חדש הראשון בלא פסח.

6) I might think that just as the year is intercalated to answer some special need, so, it is intercalated because of tumah (of the populace); it is, therefore, written (23:5) "In the first month … it is Pesach" — Let the first month not pass without Pesach.

7 ז

[ז] ומה ענין שבת לענין המועדות? אלא ללמד שכל המחלל את המועדות מעלים עליו כאילו חלל את השבתות. וכל המקיים את המועדות מעלים עליו כאילו קיים את המועדות ואת השבתות.

7) (23:3) ("Six days shall work be done, and on the seventh day is a Sabbath of resting, a calling of holiness. All work you shall not do; it is a Sabbath to the L–rd in all of your dwellings.") What does the Sabbath have to do with (the section on) festivals? To teach that all who desecrate the festivals are considered as having desecrated the Sabbaths, and that all who keep the festivals are considered as having kept the Sabbath.

8 ח

[ח] ומנין ליום הכפורים שחל להיות בשבת ושגג ועשה מלאכה. מנין שהוא חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו? תלמוד לומר "שבת הִוא" "יום הכפורים הוא", דברי ר' עקיבא. ר' יוסי הגלילי אומר אינו חייב אלא אחת.

8) And whence is it derived that if Yom Kippur fell on a Sabbath and he unwittingly performed a (forbidden) labor that he is liable for each (day) in itself? From "It is Sabbath," (23:27) "It is Yom Kippur." These are the words of R. Akiva. R. Yossi says: He is liable only for one.