Acharei Mot, Section 1 אחרי מות, פרשה א
1 א

[א] "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו" – "בני אהרן" לא נטלו עצה מאהרן, "נדב ואביהוא" לא נטלו עצה ממשה, "איש מחתתו" איש איש מעצמו עשה, לא נטלו עצה זה מזה. מנין שכשם שעבירת שניהם שוה כך מיתת שניהם שוה? ת"ל "אחרי מות שני בני אהרן".

1) (Vayikra 16:1) ("And the L–rd spoke to Moses after the death of the two sons of Aaron when they drew near before the L–rd and they died,") "And the L–rd spoke to Moses after the death of the two sons of Aaron": What is the intent of this ("two")? Because it is written (Vayikra 10:1) "And the sons of Aaron took, Nadav and Avihu, each his coal-pan" — "the sons of Aaron" — they did not seek counsel from Aaron; "Nadav and Avihu" — they did not seek counsel from Moses; "each his coal-pan" — each by himself; they did not take counsel from each other. Whence is it derived that just as the transgression of the two was identical, so the death of the two was identical? From "after the death of the two sons of Aaron."

2 ב

[ב] "בקרבתם לפני ה' וימותו" – ר' יוסי הגלילי אומר, על הקְריבה מתו ולא מתו על ההקרבה. ר' עקיבא אומר, "בקרבתם לפני ה' וימותו", וכתוב אחד אומר "ויקריבו לפני ה' אש זרה" (ויקרא י)... הכריע "בהקריבם אש זרה לפני ה'" (במדבר ג, במדבר כו) – הוי על ההקרבה מתו ולאמיתו על הקריבה. ר' אלעזר בן עזריה אומר, כדאי הקרבה לעצמה וכדאי קריבה לעצמה.

2) "when they drew near before the L–rd and they died": R. Yossi Haglili says: They died because of the drawing near (and entering the holy of holies without permission), and not because of the incense offering. R. Akiva says: They died because of the offering and not because of the drawing near. One verse (our verse) states "when they drew near before the L–rd and they died," and another verse states (Vayikra 11:1) "and they offered before the L–rd a strange fire." The resolution (Bamidbar 3:4) "when they drew near (with) a strange fire before the L–rd" — They died because of the drawing near and not because of the offering. R. Elazar b. Azaryah says: The offering is sufficient (for death) unto itself, and the drawing near is sufficient unto itself.

3 ג

[ג] "ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת" – ואין אנו יודעים מה נאמר לו בדיבור הראשון! היה ר' אלעזר בן עזריה משלו משל למה הדבר דומה, לחולה שנכנס אצל רופא. אומר לו "על תשתה צונן ואל תשכב בטחב". בא אחר ואומר לו "אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות". בא אחר ואומר לו "אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני", וזה זרזו יותר מכולם. לכך נאמר "ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת".

3) (Vayikra 16:2) ("And the L–rd said to Moses: Speak to Aaron your brother, and let him not come at all times to the holy place within the curtain before the ark-cover which is on the ark, that he not die. For in the cloud I shall appear upon the ark cover.") "And the L–rd said to Moses: Speak to Aaron your brother, and let him not come at all times": — But we do not know what was said to him the first time (i.e., after 16:1 "And the L–rd spoke to Moses, etc.")! R. Elazar b. Azaryah was wont to say: To what may this be compared? To a patient who visited a doctor and was told by him: "Do not drink cold and do not lie in wet," after which a different doctor said to him: "Do not drink cold and do not lie in wet, so that you do not die as so and so died." The latter directive is the most effective. This is the thrust of "after the death of the two sons of Aaron… And the L–rd said to Moses: 'Speak to Aaron your brother and let him not come at all times,'"

4 ד

[ד] ואם בא, מת הוא, שנאמר "ואל יבא...ולא ימות". הא אם בא, מת הוא כדרך שמתו בניו – לכך נאמר "אחרי מות שני בני אהרן...ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת".

4) for if he does come he will die, as his sons died, viz.: "and let him not come … that he not die" — If he comes, he will die!

5 ה

[ה] משום ר' ישמעאל אמרו, הואיל ונאמרו שני דברות זה בצד זה, אחד פתוח ואחד סתום, יְלַמד פתוח על הסתום. מה פתוח דיבר ביד משה שיאמר לאהרן על ביאת הקדש, אף סתום דבר ביד משה שיאמר לאהרן על ביאת הקדש, ואיזה? זה דיבור של יין ושל שכר שנאמר "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'...וידבר ה' אל אהרן לאמר יין ושכר אל תשת".

5) It was said in the name of R. Yishmael: Since two dicta are mentioned here, one aside the other, ( 1) "And the L–rd spoke to Moses…" 2) "And the L–rd said to Moses…", one (i.e., the second) "open" (i.e., explained); the other, (the first) "closed" (i.e., unexplained), the "open" elucidates the closed, viz.: Just as the "open" speaks of Moses' telling Aaron not to enter the sanctuary, so, the "closed" speaks of Moses' telling Aaron not to enter the sanctuary. And in what connection is this mentioned? That of (abstaining from) wine and strong drink (before entering the sanctuary), viz. (Vayikra 10:6) "And let your brethren, the entire house of Israel, mourn the burning that the L–rd has burned… (Vayikra 10:8) And the L–rd spoke to Aaron, saying … Wine or strong drink you shall not drink, etc."

6 ו

[ו] "אחיך" ב"אל יבא", ואין משה ב"אל יבא". או "אחיך" ב"אל יבא" ואין הבנים ב"לא יבא"?... אמר ר"א, ודין הוא! ומה מי שנצטוה לבא – נצטוה שלא לבא, מי שלא נצטוה לבא אינו דין שנצטוה שלא לבא?! תמימים יוכיחו! שנצטוו לבא אל אהל מועד ונצטוו שלא לבא שתויי יין ושכר

6) Aaron is constrained from coming (into the sanctuary), but Moses is not. — But perhaps (the meaning is that) Aaron is constrained from coming, but not his sons. R. Eliezer said: Would that follow? If one, (Aaron), who was commanded to come (into the holy of holies on Yom Kippur), was (here) commanded not to come, then one, (an ordinary Cohein), who was not commanded to come (on Yom Kippur), how much more so is he commanded (here) not to come! — No, this is refuted by the instance of those (Cohanim) without blemish, who are commanded to come to the tent of meeting, but are commanded not to come having drunk wine and strong drink;

7 ז

[ז] אבל בעלי מומין שלא נצטוו לבא, לא נצטוו שלא לבא שתויי יין ושכר, אף כאן המצווה נצטווה... ת"ל "דבר אל אהרן אחיך" – שאין תלמור לומר "אחיך", ומה תלמוד לומר "אחיך"? לרבות את הבנים.

7) but those who are blemished, who are not commanded to come, are not commanded not to come having drunk wine — here, too, (we would say that) the commanded (to come, i.e., Aaron) is commanded (not to come at all times, but not the sons, who are not commanded to come.) It is, therefore, written ("Speak to Aaron) your brother." Let "your brother" not be stated. Why is it stated? To include the sons.

8 ח

[ח] "ואל יבא בכל עת" – זה יום הכפורים, "אל הקדש" – לרבות שאר ימות השנה. אמר ר"א, ודין הוא! ומה על יום שנצטוה לבא – נצטוה שלא לבא, על יום שלא נצטוה לבא אינו דין שנצטוה שלא לבא?! ישראל יוכיחו! שנצטוו לבא ברגלים ונצטוו לבא שלא ריקנים.

8) "and let him not come": on Yom Kippur. "at all times": to include the other days of the year. R. Eliezer said: (Why is a verse necessary for this?) Does it not follow a fortiori? viz.: If he (the high-priest), on the day that he is commanded to come (i.e., on Yom Kippur), he is commanded not to come (on the other times of that day [i.e., those times not specified for sacred service]), then, on a day that he is not commanded to come (i.e., the other days of the year), how much more so is he commanded not to come (at all times)! — No, this is refuted by the instance of Yisrael, who are commanded to come on the festivals and who are commanded not to come empty-handed,

9 ט

[ט] אבל בשאר ימות השנה שלא נצטוו לבא, לא נצטוו לבא שלא ריקנים. אף כאן על יום שנצטוה נצטוה... ת"ל "אל הקדש" – לרבות שאר ימות השנה.

9) but on the other days of the year, when they are not commanded to come, they are not commanded not to come empty-handed — here, too, (we would say that) on a day that he is commanded, he is commanded, (but not when he is not commanded). It is, therefore, written "at all times," to include the other days of the year.

10 י

[י] "מבית לפרכת" – להזהיר על כל הבית. יכול על כל הבית במיתה? ת"ל "אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות", הא כיצד? "אל פני הכפרת" – במיתה, ושאר כל הבית – באזהרה.

10) "within the curtain": This is the holy of holies; "to the holy place": This is the sanctuary. I might think that for all, the punishment is death. It is, therefore, written "before the ark cover which is on the ark, that he not die." How is this to be understood? "before the ark cover" is punishable by death; (if he enters) the other parts of the sanctuary, (he is in transgression of) an exhortation.

11 יא

[יא] "אל פני הכפרת אשר על הארון" מה ת"ל? לפי שנאמר "כפורת", יכול יהי כיסוי לארון? ת"ל "כפורת אשר על הארון" – כפורת לארון ואין כיסוי לארון.

11) "before the ark cover (kaporeth) which is on the ark": What is the intent of this? Because it is written "kaporeth," I might think that (in addition to the kaporeth) there is a covering for the ark. It is, therefore, written "which is on the ark." The kaporeth is on the ark and there is no (other) cover on the ark.

12 יב

[יב] יכול לא יהא כיסוי לארון אבל יהיה דבר חוצץ בין כפורת לעדות? תלמוד לומר (ויקרא טז יג) "וכסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות" – הא אין דבר חוצץ בין כפורת לעדות.

12) I might think that there is no cover on the ark, but that some other material intervenes between the kaporeth and the (tablets of the) Testimony; it is, therefore, written (Vayikra 16:13) "and the cloud of incense shall cover the ark cover which is on the Testimony, and he shall not die" — nothing intervenes between the kaporeth and the Testimony.

13 יג

[יג] "ולא ימות" – הרי זה עונש. "כי בענן אראה על הכפורת" – הרי זו אזהרה. ואמר ר"א יכול עונש ואזהרה נאמרו קודם למיתת שני בני אהרן? ת"ל "אחרי מות שני בני אהרן". יכול שניהם נאמרו לאחר מיתת בני אהרן? ת"ל "כי בענן אראה על הכפורת". הא כיצד? אזהרה נאמר קודם למיתת שני בני אהרן, ועונש נאמר לאחר מות שני בני אהרן.

13) "that he not die": This is the punishment. "for in a cloud I shall appear upon the ark cover": This is the exhortation. And R. Elazar said: I might think that both the punishment and the exhortation were stated before the death of the two sons of Aaron; it is, therefore, written "after the death of the two sons of Aaron." I might think that both were stated after the death of the sons of Aaron; it is, therefore, written "for in the cloud I shall appear upon the ark cover." How is this to be understood? The exhortation was stated before the death of the sons of Aaron, and the punishment was not stated until after their death.