[א] ומנין לשלשים יום לפני ראש השנה הרי הם ככל השנה? תלמוד לומר "ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ". מיכן אמרו: בנות שוח, שביעית שלהם שניה מפני שהם עושות לשלש שנים. ר' יהודה אומר הפרסיות, שביעית שלהם מוצאי שביעית שהם עושות לשתי שנים. אמרו לו, לא אמרו אלא בבנות שוח. 1) And whence is it derived that the thirty day period before Rosh Hashanah is regarded as the entire year? From "And on the seventh year a Sabbath of resting shall there be for the land" (the month of Rosh Hashanah being regarded as a year in itself) — whence they ruled: The shevi'ith year of benoth shuach (a type of fig) is the second year (after the shevi'ith in which it matured) because it matures every three years. R. Yehudah says: The shevi'ith year of the Persian figs is the end of Shevi'ith, for they mature every two years. They said to him: They stated it only about benoth shuach.
[ב] "שבת לה' "-- כשם שנאמר בשבת בראשית "שבת לה' " כך נאמר בשביעית "שבת לה' ". "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר"-- כל מלאכה שבשדך וכל מלאכה שבכרמך. 2) "a Sabbath to the L–rd": Just as the seventh day of creation is called "Sabbath to the L–rd," so, the seventh year. "your field you shall not sow, and your vineyard you shall not prune": (See Section 1:4 above)
[ג] "את ספיח קצירך לא תקצור"-- מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורים בשביעית. "ואת ענבי נזירך לא תבצור"-- מן השמור בארץ אין אתה בוצר אבל אתה בוצר מן ההפקר. "לא תבצור"-- לא תבצור כדרך הבוצרים. מיכן אמרו: תאנים של שביעית אין קוצים אותם במוקצה אבל קוצה אותה בחורבה. אין דורכים ענבים בגת אבל דורכים בעריבה. אין עושים זיתים בבד ובקוטב אבל כותש ומכניס לבדידה. ר' שמעון אומר אף טוחן הוא בבד ומכניס לבדידה. 3) (Vayikra 25:5) ("The after-growth of your harvest you shall not reap, and the grapes of your guarded vine you shall not glean; a year of rest shall there be for the land.") This is the source for the sages' ban on the after-growths of the seventh year. "and the grapes of your guarded vine you shall not glean": From what is guarded in the land you may not glean, but you may glean from hefker (what you relinquished ownership of.) "you shall not glean": in the (usual) way of the gleaners — whence they ruled: Figs of shevi'ith are not to be cut with a muktzeh (the usual tool), but with a knife. Grapes are not to be trod in a vat, but n a kneading trough. Olives are not to be processed in a (bad) (an olive-press) or in a kotiv (a smaller press), but may be crushed and put into a bedidah (a small press). R. Shimon says: They may also be ground in a bad and put into a bedidah.
[ד] "שנת שבתון יהיה לארץ"-- כיון שיצאת שביעית, אף על פי שפירותיו שמיטה, מותר אתה לעשות מלאכה בגופו של אילן. אבל פירותיו אסורים עד טו' בשבט. 4) "a Sabbath of resting shall there be for the land": At the end of shevi'ith, even though its fruits are of shemitah status, it is permitted to do work with the body of the tree; but its fruits are forbidden.
[ה] "והיתה שבת הארץ לכם"-- מן השבות [בארץ ס"א] אתה אוכל ואין אתה אוכל מן המשומר (ס"א השמור). מיכן אמרו: שדה שנטייבה-- בית שמאי אומרים אין אוכלים פירותיה בשביעית, ובית הלל אומרים אוכלים. בית שמאי אומרים אין אוכלים פירות שביעית בטובה. ובית הלל אומרים בטובה ושלא בטובה. ר' יהודה אומר חילוף הדברים! זה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. 5) (Vayikra 25:6) ("And the resting of the land shall be for you to eat; for you and your man-servant and your maid-servant, and your hired man, and your sojourner who dwell with you.") "And the resting of the land shall be for you": From "the resting" (i.e., fruit from a field which "rested" from work on the seventh year) you may eat, but you may not eat from the "guarded." (see halachah 3 above). From here they ruled: A field which was improved (beyond what is permitted) — Beth Shammai say: Its fruits may not be eaten on shevi'ith (even if its fruits were made hefker), and Beth Hillel say: They may be eaten. Beth Shammai say: The fruits of shevi'ith (even if made hefker) are not to be eaten as a favor (to someone). Beth Hillel say: They may be eaten either way, (as a favor or not). R. Yehudah said: Reverse it — This is one of the lenient rulings of Beth Shammai and the (more) stringent rulings of Beth Hillel.
[ו] "לכם"-- ולא לאחרים. "לאכלה"-- ולא להביא ממנה מנחות. ולא להביא נסכים ממנה. "לך ולעבדך ולאמתך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (שמות כג, יא) "והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך", שיכול אין לי פירות שביעית נאכלים אלא לעניים בלבד... מנין אף לעשירים? תלמוד לומר "לך ולעבדך ולאמתך"-- הרי בעלים עשירים אמורים, עבדים ושפחות אמורים. אם כן למה נאמר "ואכלו אביוני עמך"? העניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים, דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלים אחר הביעור. 6) "for you": and not for others. "to eat": and not to bring therefrom meal-offerings and libations, (which are not eaten but consumed by fire). "for you and your man-servant and your maid-servant": What is the intent of this? Because it is written (Shemoth 23:11) "but the seventh year you shall let it rest and lie fallow that the poor of your people may eat," I might think that the fruits of shevi'ith may be eaten only by the poor alone. Whence do I derive that the rich, too, may eat? From "for you and your man-servant and your maid-servant." The owners, who are rich, are mentioned (i.e., "for you") and the man-servants and maid-servants are mentioned. Why, then, is it written "that the poor of your people may eat"? The poor may eat after the biur (the removal from the house of fruits of the shemitah period), but not the rich. These are the words of R. Yehudah. R. Yossi says: Both the poor and the rich may eat after the biur.
[ז] דבר אחר: (שמות כג, יא) "ואכלו אביוני עמך"-- הראוי לאדם לאדם והראוי לבהמה לבהמה. "ולשכירך ולתושבך"-- מן העכו"ם. "הגרים עמך"-- לרבות את האכסניא. 7) Variantly: "that the poor of your people may eat": What is fit for a man (is given) to a man (On shevi'ith food for men is not given to beasts, for this would be "wasting" it), and what is fit for a beast is given to a beast. "and your hired man and your sojourner": (even) gentiles, "who dwell with you": to include boarders.
[ח] "ולבהמתך ולחיה" מה תלמוד לומר? ומה אם חיה --שאינה ברשותך-- הרי היא אוכלת, בהמה --שהיא ברשותך-- אינו דין שתאכל?! אילו כן הייתי אומר יכנוס לבהמה ותהא אוכלת לעולם! מה אני מקיים 'ביעור פירות שביעית'? בפירות אדם, אבל בהמה תהיה אוכלת לעולם. וכשהוא אומר "ולבהמתך ולחיה" מקיש בהמה לחיה -- כל זמן שחיה אוכלת בשדה, בהמה אוכלת בבית. כלה לחיה שבשדה-- כַלֵה לבהמתך שבבית. 8) (Vayikra 25:8) ("And to your beast and to the animal which is in your land shall be all its produce to eat.") What is the intent of this ("your beast")? If an animal, which is not yours, may eat, how much more so a beast, which is yours! If so, I would say: Let him bring the beast (into the house) and let him eat always! And how would I satisfy the removal of fruit (from the house) on shevi'ith? With the fruits of man. And a beast would eat always. Now that it is written "and to your beast and to the animal," the beast is being compared to the animal, viz.: So long as the animal eats in the field, the beast eats in the house; if it has ended for the animal in the field, "end it" (i.e., remove it) from your beast in the house.
[ט] "אשר בארצך"-- מה שבארצך אוכלים, לא מה שהוציא 1עקילס לעבדיו פנדוס (ס"א פונשוס או פונטוס). אמר ר' שמעון שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוץ לארץ. 9) "which is in your land": What is in your land may be eaten, and not what Akilas sent to his servants and to Pontos (outside of Eretz Yisrael). R. Shimon said: I heard it explicitly stated that they (the fruits of shevi'ith) may be sent to Suria, but not outside Eretz Yisrael.
[י] "תהיה"-- אף להדלקת הנר, אף לצבוע בה צבע. "כל תבואתה"-- מלמד שאין נאכלת אלא תבואה. מיכן אמרו: מאימתי אוכלים פירות האילן בשביעית? הפגים, משהזריחו אוכל בהן פתו בשדה. ביחלו-- כונס לתוך ביתו. 10) "shall be (all its produce"): also to serve as fuel for kindling and as an agent for dyeing. We are hereby taught that only what is called "produce" may be eaten (i.e., when it has reached at least one-third of its normal growth) — whence they ruled: When may the fruits of the tree be eaten on shevi'ith? Small figs, if they are red (half-ripe) may be eaten with his bread in the field; if they have ripened, he may take them into his house.
[יא] וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע חייבים במעשרות. הבוסר, משיגרע אוכל בו פתו בשדה. הבאיש-- כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע חייבים במעשרות. זיתים, כל זמן שהם עושין שלשת לוגין לסאה. הכניסו רביעית לסאה-- פוצע ואוכל בשדה. הכניסו חצי לוג-- כותש וסך בשדה. הכניסו שליש-- כותש בשדה וכונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע חייבים במעשרות. ושאר כל פירות האילן אין אתה רשאי לכבוש מהם ולשלוק מהם ולא לאכול מפגיהם, אלא כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית. "לאכׁל"-- ולא לעשות ממנה זלפין. ולא לעשות ממנה מלוגמא. ולא לעשות ממנה איספלנית. ולא לעשות ממנה אפיקטיזין. 11) And so, in the other years of the seven-year cycle, they are subject to tithes. Unripe grapes (in the Sabbatical year), when they produce drops, may be eaten with his bread in the field. When they become ripe, he may take them into his house. And so, in the other years of the seven-year cycle, they are subject to tithes. Olives — when they yield three logs to a sa'ah. If they yield a quarter of a log to a sa'ah, he may press them and eat them in the field. If they yield half a log, he may press them and anoint himself in the field. If they produce a log, he may press them in the field and bring them into his house. And so, in the other years of the seven-year cycle, they are subject to tithes. And all other fruits of the tree — you are not permitted to press them, boil them, or eat them unripe. But as their season for tithes, so is their season for shevi'ith — to eat them: and not to make from them sprays or poultices, or plaster, or emetics.