יְדִיד נֶֽפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן, מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל־רְצוֹנָךְ, יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל, יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ, כִּי יֶעֱרַב־לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּֽפֶת צוּף וְכָל־טָֽעַם.
הָדוּר, נָאֶה, זִיו הָעוֹלָם, נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ, אָנָּא, אֵל, נָא, רְפָא־נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹֽעַם זִיוָךְ, אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא, וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם.
וָתִיק, יֶהֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ, וְחוּס־נָא עַל־בֵּן אוֹהֲבָךְ, כִּי זֶה כַּמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף לִרְאוֹת בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזָּךְ, אָנָּא, אֵלִי, מַחְמַד לִבִּי, חֽוּשָׁה־נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם.
הִגָּלֶה־נָא וּפְרֹשׂ, חָבִיב, עָלַי אֶת־סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ, תָּאִיר אֶֽרֶץ מִכְּבוֹדָךְ, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, מַהֵר, אָהוּב, כִּי בָא מוֹעֵד, וְחָנֵּֽנִי כִּימֵי עוֹלָם.