Siman 267רס״ז
1 א

הלוקח עבד אסור לקיימו ערל וטבילתו וברכתו ומילתו וכל דיני עבד ושפחה. ובו פ"ה סעיפים:
מ"ע על הרב למול עבדיו עבר הרב ולא מלו מצוה על בית דין למולו אחד עבד שנולד בבית ישראל ואחד שקנאו מהעובד כוכבים חייב למולו ואינם נימולים אלא ביום ויליד בית נימול לח' ומקנת כסף נימול ביום שנלקח אפי' לקחו ביום שנולד נימול ביומו (לקח אחד השפחה ואחד לקח [העובר] נימול לאחד (טור) כ"ש קנה שפחה וולדה עמה שנימול לאחד) (ב"י) ויש מקנת כסף שנימול לח' ויש יליד בית שנימול לאותו יום שנולד כיצד לקח שפחה ועוברה עמה וילדה הרי זה נימול לשמונה ואע"פ שלקח העובר בפני עצמו והרי העובר מקנת כסף הואיל ולקח אמו קודם שנולד נימול לשמונה לקח שפחה לעובריה או שלקח שפחה על מנת שלא להטבילה לשם עבדות אע"פ שנולד ברשותו (ונתעברה בביתו) (טור) נימול ביום שנולד שהרי הנולד הזה כאלו הוא מקנת כסף לבדו וכאילו היום קנאו שאין אמו בכלל שפחות ישראל כדי שיהיה הבן יליד בית ואם טבלה אמו אחר שילדה הרי זה נימול לשמונה:

It is a positive commandment for a master to circumcise his slaves, If the master fails to circumcise them then it is a mitzvah on the Beit Din to circumcise them. A slave boy born in a Jewish household or one purchased from an idolater, you are (still) required to circumcise. A slave not born in your home is circumcised the same day, even if you acquired him the day he was born, you circumcise him the same day. There are slaves who are purchased that are circumcised on the eighth day as well as slaves born in your home that you circumcise the same day. What do we mean?Should one purchase a maidservant and purchase the rights to her fetus (separately), when she gives birth, the baby should be circumcised on the eighth day.Although the fetus itself was purchased alone, since he purchased the mother before the child was born, the child should be circumcised on his eighth day.If one acquires a maidservant or her offspring or one acquires (purchases) a maidservant with the intent of not immersing her for the sake of slavehood, even though her offspring is born in his home, the child should be circumcised on the day he was born,This is because the child is considered as if he alone had been purchased , and it is as if he purchased him this day.His mother is not among the maidservants of the Jewish people, so that the child could be considered home-born slave. And if she immerses after she gives birth, the child should be circumcised on the eighth day. Although the fetus itself was purchased alone, since he purchased the mother before the child was born, the child should be circumcised on his eighth day. If one acquires a maidservant or her offspring or one acquires (purchases) a maidservant with the intent of not immersing her for the sake of slavehood, even though her offspring is born in his home, the child should be circumcised on the day he was born, This is because the child is considered as if he alone had been purchased , and it is as if he purchased him this day. His mother is not among the maidservants of the Jewish people, so that the child could be considered home-born slave. And if she immerses after she gives birth, the child should be circumcised on the eighth day.

2 ב

כשם שמילת הבנים דוחה את השבת כך מילת העבדים שהם נימולים לשמונה דוחה את השבת חוץ מיליד בית ומקנת כסף שלא טבלה אמו עד שילדה שאף על פי שהם נימולים לשמונה אינם דוחים את השבת:

Just as the circumcision of sons supersedes the Shabbat, so too, the circumcision of those slaves who are circumcised on the eighth day supersede Shabbat, with the exception of one born in your home and or purchased whose mother did not immerse herself until after she gave birth. Although such a slave is circumcised on the eighth day, his circumcision does not supersede Shabbat.

3 ג

העבד הנלקח מהעובד כוכבים אומרים לו רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מהכשרים או לא אם רצה מודיעין לו עקרי הדת ומקצת מצות קלות וחמורות וענשן ושכרן כמו שמודיעין את הגר ומטבילין אותו כגר ומודיעין אותו כשהוא במים. (והעבד מברך על הטבילה ולא האדון) (נ"י פ' החולץ ובמגיד משנה פרק י"ג מאיסורי ביאה):

A Slave that was purchased from an idolater, we tell him: Do you wishe to enter and join the slaves of Israel and become acceptable or not? If he agrees we inform him of the fundamentals of the faith, some of the minor commandments and some of the more severe ones and punishments and rewards, like we do with a convert. Then we immerse him like we do with a convert and inform him while he is in the water. [And the slave recites the blessing over the immersion, not the master.]

4 ד

לקח עבד גדול מהעובד כוכבים ולא רצה העבד לימול מגלגל עמו כל י"ב חדש יתר על כן אסור לקיימו כשהוא ערל אלא חוזר ומוכרו לעובד כוכבים: הגה ודוקא במקום שקנאו כדי לגיירו לעבד אבל אם התנה בפירוש שלא למולו (טור ומרדכי ס"פ החולץ ורמב"ם בפ"א מהל' מילה ופי"ד מהא"ב וראב"ד שם) וכן במדינות אלו שאסור לגייר שום עובד כוכבים הוה כאלו התנה עמו שלא למולו ומותר לקיימו ערל כל זמן שירצה (ג"ז במרדכי שם ור' ירוחם) וכן הוא המנהג פשוט:

If one circumcised and immersed his slave against his will for the sake of becoming a slave, his actions are of no consequence.

5 ה

אם מל את עבדו והטבילו בעל כרחו לשם עבדות לא עשה כלום (מיהו אם עשה מרצונו ונהג במצות של עבד יכול לשחררו אח"כ בע"כ) . (טור):

A slave which is a child or an imbecile we immerse him on the authority of the court.

6 ו

עבד קטן או שוטה מטבילין אותו על דעת בית דין:

When a slave is released we immerse before three witness, he does not need to accept upon himself the commandments nor do we inform him of the fundamentals of the faith, because he was already informed when we immersed him for slavery.

7 ז

כשישתחרר העבד צריך טבילה אחר כך בפני שלשה ואין צריך לקבל עליו מצות ולהודיעו עקרי הדת שכבר הודיעוהו כשטבל לשם עבדות:

A slave that was circumcised that rebels and becomes haughty and one sells him to idolaters, and then returns to the Jew who sold him, he is considered like an apostate Jew and their is no need to immerse him only lash him.

8 ח

עבד עובד כוכבים שמלו רבו וחזר לגיותו ומכרו לעובד כוכבים וחזר ישראל וקנאו ממנו הרי הוא כישראל מומר ואינו צריך טבילה אלא מלקות (וי"א שמ"מ לכתחלה חוזרין ומטבילין אותו למעלה בעלמא) (נ"י פ' החולץ) :

If one acquires a slave from an idolater, we do not own him until we are able to immerse him in the name of slavehood. If for whatever reason we purchase him before and then immerse him (it will end up being) for the sake of attaining his freedom, he therefore will be a free man. For this reason we need impose any form of servitude on him while in the water, so that it will look like he is a slave, if not beforehand he will say, I am immersing for sake of becoming a free man. However if an idolater sells himself to a Jew, we purchase him immediately and not give him the chance to immerse for the sake of his freedom.

9 ט

הלוקח עבד מן העובד כוכבים אין הגוף קנוי לו עד שיטבילנו לשם עבדות הלכך אם קדם וטבל לשם בן חורין הרי הוא בן חורין: הגה ומכל מקום צריך לשלם לרבו דמיו שנתן בעדו (נ"י פ' החולץ ובמ"מ פי"ג דא"ב ובשם רבו של ריטב"א ור' ירוחם וע"פ עב"י) ואם טבלו ב"ד או אחר לשם בן חורין צריך לשלם לו אם ידע שהוא עבדו של זה (שם בב"י) אבל אם לא טבלו אלא שהשיא עצה לעבד לטבול לשם בן חורין פטור (תשובת הרשב"א ולא כב"י שכתב שחולק ארבינו ירוחם ועיין ב"ח) : לפיכך צריך להטיל עליו שום עבודה בעודו במים שיהא נראה כעבד שלא יקדים ויאמר אני טובל לשם בן חורין אבל עובד כוכבים שמוכר את עצמו לישראל קונה גופו מיד ואינו יכול להקדים לטבול לשם בן חורין:

This is what we are saying, that the slave we took from the Idolater we don’t own him (his body), when he (the) idolater purchases him as a slave by means of the slave selling himself. However if he is purchased (by the Idolater) according to the local law, his body belongs to him (his master), and then if he is acquired by a Jew (it belongs to him), and he purchased him (his body) before (immersion) and then he immerses him it will be for his freedom and he would of bought himself a free man.

10 י

במה דברים אמורים שכשלקח עבד מהעובד כוכבים אין הגוף קנוי לו כשאותו עובד כוכבים קנה אותו עבד על ידי שנמכר לו הוא עצמו אבל אם קנאו בדינא דמלכותא דקני ליה גופיה ולקחו ממנו ישראל אם קדם וטבל לשם בן חורין לא קנה עצמו בן חורין:

He who has a maidservant and has still not immersed her for slavehood, it is forbidden to do so afterwards (before the fact) without permission from her master.

11 יא

מי שיש לו שפחה ועדיין לא טבלה לשם עבדות אסור לאחר להטבילה בלא רשות האדון: הגה דשמא האדון אינו רוצה לטבלה לשם עבדות דעדיפא ליה שהיא עובדת כוכבים דיכולה לעשות צרכיו בשבת גם יוכל למכרה לעובד כוכבים ואם עבר וטבלה צריך לשלם לאדון הזיקו שעשה לו (רבינו ירוחם נתיב י"ג):

When one circumcises a slave he blesses, Blessed are you Lord King of the universe who has sanctified us with his commandments and commanded us to circumcise slaves. And afterwards we bless:AKB”V to circumcise slaves and extract from them the blood of the covenant and so forth, blessed are you Lord who establishes the covenant.

12 יב

המל את עבדים מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את העבדים [ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים] ואחר כך מברך אקב"ו למול את העבדים ולהטיף מהם דם ברית וכו' ברוך אתה ה' כורת הברית:

One needs to cover his nakedness while saying the blessing.

13 יג

צריך לכסות ערותו בשעת ברכה כיון שהוא גדול:

There is no authority for Hebrew Slaves except in the era that the Jubilee was observed. This is said in the terms of purchase (like from a Beth Din) relating to all the rules governing Hebrew Slaves. However, in the situation when his (Hebrew Slaves) talent is sold under the secular law, such as he was detained in war or sold by tax authorities, then he may employ (The Hebrew Slave) for that talent only. The (Hebrew Slave) serves his Jewish Master for the amount paid or the value of acquiring him, and he (Hebrew Slave) is released. The hand of the Master is at a loss to accept the least.

14 יד

אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג והני מילי למקנייה גופיה לשאר דיני עבד עברי אבל היכא דקנייה שבאי למעשה ידיו בדינא דמלכותא כגון שנשבה במלחמה שמכרוהו גובי המס הדר מצי לזבוני ישראל למעשה ידיו ומצי האי עבד למיהב לרביה ישראל דמי מקנתו או דמי שוויו ונפיק ויד האדון על התחתונה ליקח הפחות:

People who do not act in as they should— it is permissible to subjugate them by force and be served by them.

15 טו

אנשים שאינם נוהגים כשורה מותר לרדותן בחזקה ולהשתעבד בהם:

If a king decrees that all who do not pay taxes be enslaved to the person who pays the head tax for him, a person who pays the head tax for someone may use that person for labor beyond the ordinary measure. He may not, however, use him as a slave. If, however, that person does not conduct himself properly, he may utilize him as a slave.

16 טז

מלך שגזר שכל מי שלא יתן המס הקצוב על כל איש ואיש ישתעבד לזה שנתן המס על ידו ה"ז מותר להשתמש בו יותר מדאי אבל לא כעבד ואם אינו נוהג כשורה מותר להשתמש בו כעבד:

If one buys an Idolatrous slave from a Jew or from another Idolater, and as well as an idolater who sold himself to a Jew or sold himself his sons and daughters, they are as Canaanite slaves. However if he is acquired by an Idolater we don’t purchase his body however we could purchase him for his talent/work, unless he was bought according to local law or similiar, anytime that we do not immerse him for slavery, they have the status idolaters in all respects. And if we immerse one for slavery, hes a slave and obligated to the mitzvot that pertain to woman, and because its a slave it is permitted to give him oppressive labor. Although this is the law according to our standards of decency and the ways of our sages which expects a person to be merciful and not make his slave carry a heavy yoke nor cause him distress, He should also allow them to partake of all the food and drink he serves, Similarly, we should not embarrass a slave by our words nor should one shout or vent anger upon them but rather speak with them pleasantly, and hear their complaints.

17 יז

הקונה עבד עובד כוכבים מישראל או מעובד כוכבים וכן עובד כוכבים שמכר עצמו לישראל או שמכר בניו ובנותיו הרי הוא כעבד כנעני אלא שאותו שלוקח מעובד כוכבים אין גופו קנוי אלא למעשה ידיו אלא אם כן קנאו בדינא דמלכותא (ממשמעות התוספות וד"ע לדעת הרמב"ם ועב"י) ובכולם כל זמן שלא הטבילו לשם עבדות דינו כעובד כוכבים לכל דבר ולאחר שיטבילנו לשם עבדות הוא עבד וחייב במצות שהאשה חייבת בהן ובעבד זה מותר לעבוד בפרך ואף על פי שהדין כך ממדת חסידות ודרכי החכמה שיהא אדם רחמן ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומשקה ולא יבזהו לא ביד ולא בדברים ולא ירבה עליו צעקות וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו:

An Idolatrous king that makes a war and brings captives to be sold, so he let anyone who wants to go and capture (people) from a nation we’re at war with and bring (captives) to sell as slaves, or if his laws state that whoever does not pay his taxes - or does such and such or fails to do such and such - may be sold as a slave, the laws he ordains are binding, and these individuals are considered Canaanite slaves with regard to all matters.

18 יח

מלך עובד כוכבים שעשה מלחמה והביא שבויים ומכרם וכן אם הרשה לכל מי שירצה שילך ויגנוב מאומה שהיה עושה עמו מלחמה יביא וימכור לעצמו וכן אם היו דיניו דכל מי שלא יתן המס ימכר או מי שיעשה כך וכך או לא יעשה ימכר הרי דיניו דין ועבד הנלקח בדינים אלו הרי הוא כעבד כנעני לכל דבר:

A woman can own female slaves but not male slaves, even male children out of suspicion.

19 יט

האשה קונה שפחות אבל אינה קונה עבדים אפי' קטנים מפני החשד:

A master may tell his slave: "Work for me, but I will not feed you," however slaves a wife acquired through inheritance one has an obligation to feed.

20 כ

יכול הרב לומר לעבדו עשה עמי ואיני זנך אבל עבדי נכסי מלוג (פירוש נכסי מלוג כענין מליגת הראש שתולשין השער ועוזבין הראש כך הבעל אוכל פירות ומניח הקרן ואין לו רשות בזו) חייב לזונם: הגה ויש אומרים הא דיכול לומר איני זנך היינו כשהשנים כתיקונן אבל בשנת בצורת שאין מרחמים עליו לא אבל יכול לומר לו צא מעשה ידיך במזונותיך אע"פ שאינן מספיקין (טור והתוס' והרא"ש והרשב"א):

If one amputates the hand of his neighbors canaanite slave, he must give his master 5 things and to the slave he rightfully sustains him, although the master gets paid for his damages, you can say to him (the slave):work for me and I’ll sustain you. Although you must allow him to recover if he estimates his recuperation will take 5 days, and if you make him a tonic for strength and he quickly recuperates in 3 days, then the master can take and profit in spite of his slaves anguish (bec of the tonic).

21 כא

הקוטע יד עבד כנעני של חבירו נותן חמשה דברים לאדון והעבד ניזון מהצדקה אף על פי שהאדון לוקח השבת שהרי יכול לומר לו עשה [עמי] ואיני זנך והריפוי נותן לרפואתו ואם אמדוהו להתרפאות בה' ימים ועשו לו סמים חזקים שמיהר להתרפאות בג' ימים האדון לוקח היתרון אף על פי שהעבד נצטער בסמים החזקים (וכל שכן אם חבל בו האדון דפטור) (מישרים ני"ג ועיין ס"ק ל"ז):

Everything a slave purchases belongs to his master, whether he finds it or it is give to him as a gift, whether given to him by his master or someone else, It all belongs to the master, (as does) the field and what it produces, even if someone says to him: (i'm giving you this) on the condition that your master has no right to it, it is (still) of no effect unless you say: I am giving you this on the condition that you go out with it to freedom.

22 כב

כל מה שקנה עבד קנה רבו בין שמצא מציאה או נתנו לו מתנה בין שנתנה לו האדון או אחר לא זכה בה אלא הכל לאדון בין גוף בין פירות אפי' אמר ליה על מנת שאין לרבך רשות בו אני נותן לך אינו כלום אלא אם כן יאמר אני נותן לך ע"מ שתצא בו לחירות: (ולכן אין יכול לקבל מתנה מרבו אבל מקבל מתנה מאחר לרבו ומרבו לאחר) (הגהות מיימוני פ"ה מהלכות עבדים ובסמ"ג סימן פ"ו מ"ע):

A canaanite slave, whether you bought him while he was an idolater or whether you bought him after his master immersed him, is acquired by money or a document or under an accepted presumption, whether he bought him from an idolater whether he bought him from a Jew. It becomes an established presumption when he uses him, such as having the servant untie his shoe, put on his shoe, or having him carry his clothes to the bathhouse or dress him or undress him, washes him, anoints or scrubs him.

23 כג

עבד כנעני בין קנאו בעודו עובד כוכבים בין קנאו אחר שהטבילו רבו נקנה בכסף או בשטר או בחזקה בין קנאו מעובד כוכבים בין קנאו מישראל וחזקה הוא שישתמש בו כגון שיתיר לו מנעלו או ינעילנו או שהוליך כליו לבית המרחץ או הלבישו או הפשיטו הרחיצו סכו או גרדו: הגה ודוקא אלו שהם שמוש לגופו אבל עשה לו שאר מלאכה כגון שתפר בגדיו לא (טור וע"פ עב"י):

If the slave lifts the master like a utilized commodity, the slave is acquired. If the master lifts the slave, the slave is not acquired.

24 כד

הגביה העבד לרב לצורך תשמיש קנאו הגביה הרב לעבד לא קנאו:

If one acquires a slave through an exchange. he’s acquired through pulling, or forcibly pulling the slave to himself. However if one called the slave and then he came he is not acquired unless he was a child.

25 כה

נקנה בחליפין (פירוש בחליפין בקנין והוא ענין חלוף שמחליף לו הדבר שמקנה לו בכנף בגדו) וכן נקנה במשיכה שתקפו ומשכו אליו אבל אם קראו והוא בא אליו לא קנאו אלא א"כ הוא קטן:

A slave acquires his freedom with either money, or from losing the tips of his limbs or with by securing a bill of ownership. How is it done by money? For example when someone else gave the slave’s master money and tell him: This amount is yours for the sake of giving your slave his freedom, Once his master receives the money or merchandise worth money, the slave is granted his freedom, this all could be done without the knowledge of the slave. Similarly, the slave can be freed if a person gives the slave money, specifying that it is given to him "with the intent that he use it to obtain his freedom." If the Master wishes to accept the money the slave acquires his freedom if not the slave does not (even) keep the money.

26 כו

העבד קונה את עצמו בכסף או בראשי אברים או בשטר כיצד קונה את עצמו בכסף כגון שנתן אחד לרבו מעות ואמר ליה על מנת שיצא עבדך בהם לחירות כיון שקבל הרב הכסף או שוה כסף יצא העבד לחירות ואין צריך דעת העבד וכן אם נתן אחר לעבד מעות ואמר על מנת שתצא בהם לחירות אם רצה האדון לקבל המעות יצא העבד לחירות ואם לא רצה לא קנה העבד המעות (רמב"ם פ"ה מה"ע ד"ב) . (וי"א דאף קונה עצמו בחליפין אם יש לו כלי לעשות בו חליפין כגון שנתנו לו לצאת בו לחירות) (טור בשם ר"ת וכ"ד ראב"ד בהשגות ורבינו ירוחם):

How does a slave acquire his freedom by the loss of one of his limbs? A slave that is circumcised and immersed for the sake of slavehood, if he was blinded by his master, or if he knocked out his tooth or is made to loose the tip of a finger or toes or nose or penis or nipples of a woman, he (or she) is granted his (or her) freedom and receives a bill of release. However if his tongue is cut off he is not set free.

27 כז

כיצד בראשי אברים עבד שמל וטבל לשם עבדות אם סימא אדוניו את עינו או הפיל שינו או חסרו אחד מראשי אצבעותיו ידיו ורגליו או ראשי אזניו או ראש החוטם או ראש הגויה או ראשי הדדים שבאשה יוצא לחירות וצריך גט שחרור (וכופין רבו לכתוב לו גט שחרור) (ב"י בשם רבי' ירוחם) . אבל חתך לשונו אינו יוצא לחרות:

If the slave was castrated completely, he is set free. However if his genitals are slightly cut but still intact he does not gain his freedom.

28 כח

סרסו בביצים ונתקן מהכיס לגמרי יוצא לחירות אבל אם כרתם ועדיין תלויים בכיס אינו יוצא לחירות:

If there is a slave with an extra finger gets it cut off by his master, if the finger stands in the order of the other fingers he is set free.

29 כט

היתה לו אצבע יתירה וחתכה אם עומדת בסדר האצבעות יוצא לחירות:

If the master pulls out the slaves beard and by doing so dislocates his jaw bone he is granted his freedom.

30 ל

תלש בזקנו ודלדל בו עצם מהלחי יוצא לחרות:

If the master struck his hand and it became swollen, he doesn't receive his freedom.

31 לא

הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור אינו יוצא לחירות:

If the master knocks out the tooth of child that will grow back the child (slave) does not receive his freedom.

32 לב

הפיל שינו של קטן שעתיד להחליפה אינו יוצא לחירות:

If his eye was not functioning well and then it was struck and he was blinded, if at the beginning he was able to use it (atleast) some, he goes free. However if the master cut it out, even if he wasn't able to use it at all the slave goes free because the master caused him to lose an organ. The same law applies with regard to any other of the tips of the organs that are not functional and cannot be used for labor, if they are cut the slave is released because of losing an organ/limb.

33 לג

היתה עינו כהויה קצת והכהו בה וסמאה אם מתחילה היה יכול להשתמש בו קצת יוצא בו לחירות אבל אם חטטה אפילו לא היה יכול להשתמש בו כלל יוצא לחירות שהרי חסרו אבר והוא הדין באחד מראשי אברים שהיה בטל ואינו עושה בו מלאכה אם חתכו יוצא בו לחירות שהרי חסרו אבר:

If the master struck his eye and the slaves vision was impaired or struck him on his tooth and it becomes loose, if he is able to use them (where he was struck) he does not go free if not he does go free.

34 לד

הכהו על עינו וחסר מאורה על שינו ונדדה אם יכול להשתמש בו עדיין אינו יוצא לחירות:

If the master struck the eye and blinded the slave, or his ear and made him deaf, the slave is freed. However if he struck his eye or ear against a wall and in turn becomes mentally disturbed to the point that he can't see or cannot hear he doesn't go free.

35 לה

הכהו על עינו וסימאה על אזנו וחרשה יוצא לחירות אבל אם הכה בכותל כנגד עינו או כנגד אזנו ונבעת עד שאינו רואה ואינו שומע אינו יוצא לחרות:

In all these cases the slave doesn't go free for actions done unintentionally by the owner. Thus if the master intended to hit an animal with a rock but instead hit the slave and cut a finger or knocked out a tooth the slave does not go free. And If the master inserted his hand into the womb of his maid-servant and blinded the eye of the fetus within, he is not granted his freedom, for he was not aware of the entity thus he could intend to strike it. However if the Master is the slaves doctor and the slave told him: "Treat my eye for me," and he ends up blinded it, the slave goes free because his intention/attention was on the Limb/Organ.

36 לו

בכל אלו אינו יוצא לחירות עד שיעשה האדון בכוונה לפיכך אם כוון לזרוק אבן בבהמה ונפלה בעבד וחתכה אצבעו או הפיל שינו אינו יוצא לחירות וכן אם הושיט ידו למעי שפחתו וסימא עין עובר שבמעיה אינו יוצא לחירות שהרי לא ידע דבר שיתכוון לו אבל אם היה רבו רופא ואמר ליה כחול עיני וסימאה יוצא לחירות שהרי כוון לאבד:

One who is half slave and half free, or a slave which is owned by two masters he does not receive his freedom by losing the tips of his limbs, because the Pasuk says that one’s slave belongs uniquely to himself.

37 לז

מי שחציו עבד וחציו בן חורין או עבד של ב' שותפין אין יוצאין בראשי אברים משום דאמר קרא עבדו המיוחד לו:

A slave that is considered a heritage asset is not released because of the loss of the tips of their limbs or organs if the husband was the cause but not if the wife caused it. And if its usufruct property he doesn't go free because he neither belongs to the husband or wife.

38 לח

עבדי צאן ברזל (פירוש צאן ברזל כל נדוניא שאשה מכנסת לבעלה ושמה אותו עליו בדמים וקבל אחריותן ואפי' כלה חייב לשלם כענין צאן ברזל שהן הצאן שקבל עליו הרועה אחריותן ומחלק הולדות והצמר והחלב עם הבעלים) יוצאים בראשי אברים לאיש אבל לא לאשה ושל נכסי מלוג אין יוצאין לא לאיש ולא לאשה:

If one knocks out the tooth of his slave and blinds his eye, he goes free and does not have to pay damages for his eye. If he seizes the money owed to him we don't remove it from his hand. And if he (his master) writes him a bill of release in the middle of knocking his tooth and blinded his eye, he is obligated to pay damages for his eye.

39 לט

הפיל שן עבדו וסימא עינו יוצא בשינו ואינו נותן דמי עינו ואם תפס אין מוציאין מידו ואם כתב לו גט שחרור בין הפיל שינו לסימא עינו חייב ליתן לו דמי עינו:

The releasing of slaves because of lost limbs, even though it is a fine, our custom today is that if witnesses come regarding the thing tell him that he can’t use him.And there are some who write that we excommunicate him until he writes him a document of release.

40 מ

יציאת העבד בראשי אברים אע"פ שהוא קנס נוהג בזמן הזה שאם באו עדים בדבר אינו יכול להשתמש בו ויש מי שכתב שמשמתין אותו עד שיכתוב לו גט שחרור (וה"ה אם הודה האדון מעצמו) (טור בשם הרמב"ם והרא"ש):

How does a slave achieve his freedom through the transfer of a legal document? The master must write to him on a paper or on a shard: "Behold, you are a free man," "Behold, you are your own property," "I no longer have anything to do with you," And handed over to him or to another for him, Even without the knowledge of the slave because it is benefit to him to be freed from under the master's hand to freedom, however if he protests when he receives it he does not go free.

41 מא

כיצד בשטר כותב על הנייר או על החרס הרי אתה בן חורין או הרי אתה לעצמך או אין לי עסק בך ומוסרו לידו או לאחר בשבילו אפילו בלא ידיעת העבד שזכות הוא לו שיצא מתחת יד רבו לחירות ואם מוחה בידו מלקבלו לא יצא בו לחירות:

If others informed him with those expressions (verbally) “ it is of no consequence”.

42 מב

אמר לו א' מאלו הלשונות על פה אינו כלום:

For his female slave if he writes: Behold you are permitted to anyone, it is of no consequence.

43 מג

הכותב לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם אין זה לשון שחרור:

If he is given the document in the presence witnesses. or, if witnesses have signed on the bill of release and he gives the slave the bill of release in private, he attains his freedom. There are those who say that it needs to be given to him in the presence witnesses. And if we see it signed, there is no need for us to receive testimony ascribing that it was legally delivered.

44 מד

מסר לו השטר בפני עדים או שהעדים חתומין בו ומסרו לו בינו לבין עצמו יצא בו לחירות וי"א שצריך שימסרנו לו בפני עדים ואם אנו רואים אותו חתום א"צ שיבואו לפנינו עדי מסירה שאנו תולים שבדין נמסר:

There are six things in where a bill of release given to a slave is equivalent to a bill of divorce. With regard to other matters, a bill of release is equivalent to other legal documents. These are the six: 1) they are not acceptable if prepared by the courts of idolaters; 2) they are acceptable if one witness is a cuthean, 3) they must be written for the sake of the slave who is being freed; 4) they may not be written on an article that is attached to the ground; 5) the witnesses may sign only in the presence of each other; and 6) the same laws apply to a bill of divorce and a bill of release with regard to bringing these legal documents from one place to another.

45 מה

בששה דברים שוים שחרורי עבדים לגיטי נשים ובשאר הדברים הרי הם כשאר כל השטרות ואלו הם הששה פסולים בערכאות של עובדי כוכבים וכשרים בעד כותי וצריכים כתיבה לשם המשתחרר עצמו ואין נכתבים במחובר ואין חותמים עדיהם אלא זה בפני זה אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוים במוליך ומביא:

What is implied? All legal documents that are composed by idolaters are acceptable provided they conform to all the conditions stated in Hilchot Halva'ah with the exception of bills of divorce for women and bills of release for slaves.

46 מו

כיצד כל השטרות העולים בערכאות של עובדי כוכבים כשרים בתנאים שנתבארו בהלכות הלואה חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים:

Any legal document that is signed by even one witness who is a cuthean is not acceptable, with the exception of bills of divorce for women and bills of release for slaves, provided the Cuthean is known to be precise in his observance. In the present age, when the Cutheans are considered as gentiles with regard to all matters, we apply the laws stated with regard to them to the Sadducees. For the Sadducees in the present era are considered like the Cutheans of the previous era, before it was decreed that they would be considered like gentiles.

47 מז

כל שטר שיש עליו אפילו עד אחד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים שהם כשרים בעד א' ישראל ועד א' כותי והוא שיהיה כותי חבר ובזמן הזה שהכותים כעובדי כוכבים לכל דבריהם אנו למדים מהם לצדוקים שהצדוקים בזמן הזה כמו כותים באותו זמן קודם שגזרו עליהם שיהיו כעובדי כוכבים:

With regard to a woman's bill of divorce, Deuteronomy 24:1 states: "And he shall write to her, “for her sake” and a document free a female (canaanite) slave reads “Nor was freedom given to her," Leviticus 19:2 teaching that the bill of release must be written for her sake.

48 מח

בגט אשה הוא אומר וכתב לה לשמה ובגט שחרור הוא אומר או חפשה לא ניתן לה עד שיכתוב לשמה:

With regard to a woman's bill of divorce, Deuteronomy 24:1 states: "And he shall write to her, he who does not (the bill should be written) on a substance that is lacking only to be given. This excludes a bill of divorce that is written while the article on which it is written is attached and afterwards detached. For it is lacking both being detached and being given. Similarly, with regard to a bill of release, it is written: "given to her," (Lev 19:2) teaching that the bill of release should be lacking only being given.

49 מט

בגט אשה הוא אומר וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא נתינה יצא הכותב במחובר ואח"כ קצץ שהרי מחוסר קציצה ונתינה ובגט שחרור הוא אומר ניתן לה לא יהא מחוסר אלא נתינה:

Witnesses may not sign bills of divorce for women and bills of release for slaves outside each other's presence.

50 נ

אחד גיטי נשים ושחרורי עבדים אינם חותמים אלא זה בפני זה:

What is meant by the statement that the same laws apply to bills of divorce and bills of release with regard to bringing these legal documents from one place to another? When an agent brings a bill of release from one place to another in the land of Israel, he does not have to testify that it was written and signed in his presence. And in the diaspora, if there are no witnesses present to verify the authenticity of the bill of release, and the agent states that it was written and signed in his presence, its authenticity is considered as verified. Afterwards, if the master comes and protests, no attention is paid to him, as we have explained with regard to a bill of divorce.

51 נא

כיצד שוין במוליך ומביא שהמביא גט שחרור בא"י אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ובח"ל אם אין עדים מצויים לקיימו ואמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם זה קיומו ואם בא האדון וערער אח"כ אין משגיחין בו:

Just as when a woman brings a bill of divorce, she does not have to have the authenticity of the document verified, because the bill of divorce is in her possession so when a servant's bill of release is in his possession, he does not have to have the authenticity of the document verified.

52 נב

כשם שהאשה מביאה גיטה ואינה צריכה לקיימו הואיל והגט יוצא מתחת ידה כך העבד ששטר שחרור יוצא מתחת ידו אינו צריך לקיימו:

Just as the woman must say: "It was written and signed in my presence," when it was stipulated that she do so, as we have explained in that context, the same applies for a servant/slave.

53 נג

וכשם שהאשה אומרת בפני נכתב ובפני נחתם אם התנה עליה כן העבד:

Everyone who is acceptable to bring a bill of divorce to a woman (as the husband's agent) is also acceptable to bring a bill of release for a slave (as the agent of the master.)

54 נד

כל הכשר להביא גט האשה כשר להביא גט העבד:

A slave may receive a bill of release for another slave from that slave's master, but not from his own master.

55 נה

העבד מקבל לחבירו גט מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו של עצמו:

If one transfers a bill of release for a servant with the intention that he be released in a court, we do not differentiate if it says: Yourself and the assets you purchased, we do not differentiate if it says: all my property is acquired by you, he acquired his own person by saying: Before me it was written and signed; However he does not acquire it until the authenticity of the document is verified.

56 נו

המוסר גט שחרור לעבד על מנת שישתחרר בבית דין לא שנא אם כתוב בו עצמך ונכסי קנויים לך לא שנא אם כתוב בו כל נכסי קנויים לך עצמו קנה על פי דבורו שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם נכסים לא קנה עד שיתקיים בחותמיו:

If someone writes over all his assets to his slave, the slave acquires his freedom, for he is included in assets and acquires himself in all those assets. However if is left over small assets, whether its attached to the ground or his personal belongings, whether he specifies a portion or not, whether he has other assets of those leftover whether they werent other assets, even if he writes to him : yourself and all my assets should be acquired to you besides one object, he does not go out free and does not acquire the assets.

57 נז

הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחרות שהוא בכלל הנכסים וקונה עצמו בכלל הנכסים אבל אם שייר מקצת הנכסים בין קרקע בין מטלטלין בין פירש השיור בין לא פירשו בין היו לו נכסים אחרים חוץ מאלו ששייר בין לא היו לו נכסים אחרים ואפילו כתב לו עצמך וכל נכסי קנויים לך חוץ מדבר פלוני לא יצא לחירות ולא קנה הנכסים:

Regarding a document for erusin of a maidservant, although it states: go out to freedom and go be betrothed, these are not the words of release, (thus) she is not betrothed nor released.

58 נח

הכותב שטר אירוסין לשפחתו אף על פי שאמר לה צאי בו לחירות והתקדשי בו אין זה לשון שחרור ואינה לא מקודשת ולא משוחררת (שם ספ"ו מה"ע) (אבל אם אמר לה התקדשי גרידא אמרינן ודאי שחררה מעיקרא וחלו הקידושין) (ב"י בשם רש"י וכן משמע בגמרא פרק השולח):

One who liberated two slaves with one document, they do not acquire their freedom. Therefore if a person writes a single legal document transferring all his property to two slaves, they do not acquire their freedom. If the master wrote two documents, one for each slave, they acquire their freedom. When does the above apply? When the master wrote in each legal document: "All my property is given to so and so and so and so, my slaves. If, however, he writes: "Half of my property is given to so and so, my slave, and the other half is given to so and so, my slave," even if the owner wrote two documents, the slaves do not acquire anything.

59 נט

המשחרר שני עבדים בשטר אחד לא קנו עצמם לפיכך הכותב כל נכסיו לשני עבדיו בשטר אחד אף עצמם לא קנו ואם כתב בשני שטרות קנו ומשחררין זה את זה במה דברים אמורים כשכתב בכל שטר משניהם כל נכסי נתונים לפלוני ופלוני עבדי (ונתן לאדם אחד ב' השטרות ביחד) (טור) אבל אם כתב חצי נכסי לפלוני עבדי וחצי [נכסי] לפלוני עבדי אף בשני שטרות לא קנו כלום:

If one free his slave halfway with a bill of release, the slave does not acquire half of his person, and he is a slave just as he was before. However if he releases half of a slave, because of a monetary payment - e.g., he took money for half his worth with the intent of freeing that half - he acquires (half his freedom). Thus, he is half slave and half free man. When does the above apply? When the master released half of the slave (with a bill of release) and retained half. If, however, he sold half the slave and gave away the other half after, whether the liberation was through the selling or as a gift likewise whether the sale preceded it or after the release the slave acquires half of his person, and acquires or accepts the other. Similarly, when a slave is owned by two partners, and one frees his half - whether through money or through a legal document - the slave acquires his half, and he is half slave and half free man.

60 ס

המשחרר חצי עבדו בשטר לא קנה העבד את חציו ונשאר עבד כמו שהיה אבל אם שחרר חציו בכסף שנתן לו דמי חציו כדי להשתחרר קנה והוא חציו בן חורין במה דברים אמורים בשחרר חציו בשטר ונשאר בו חצי האחר אבל אם מכרו או נתנו לאחר בין שהיה השחרור והמכירה או הנתינה כאחד בין שקדם המכירה או הנתינה לשחרור קנה העבד את חציו והלוקח או המקבל חצי האחר וכן עבד של שני שותפים ששחרר אחד מהם את חלקו אפילו בשטר קנה והוא חצי בן חורין:

When a master writes a bill of release for his maidservant who is pregnant, stating "You are free, but your child-to-be remains a slave," his words are binding. If, however, it states: "You remain a maid-servant, but your child- to-be is free," it is of no consequence.

61 סא

הכותב לשפחתו מעוברת הרי את בת חורין וולדך עבד דבריו קיימים את שפחה וולדך בן חורין לא אמר כלום:

A person who is a half slave and half free is not permitted to marry a maid-servant or a free woman. Therefore, we compel his master to write a bill for the other halfs value. And if he still doesn't write him a bill of (full) release, his talents (work of his hands) belong to himself, and if his bull kills he doesn't have to pay a fine or the kofer. When does the above apply? For a male slave. For a male is commanded to be fruitful and multiply. A maid-servant, however, should remain in her immediate state and serve her herself one day, and the master the next. If a man strikes her on the hand and it withered, but it will eventually return and heal, if he struck her on a day she was serving her master he is liable for the damages if on another day she is liable, however if he severs the hand, as well as all any body part that does not return or heal itself, the portion of the damage is split between her and her master. If the she dies we give half of the fine to the master and exempt him half of the kofer.

62 סב

מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו יכול לישא לא שפחה ולא בת חורין לפיכך כופין את רבו לשחררו וכותב לו שטר על חצי דמיו ובעוד שלא כתב לו גט שחרור מעשה ידיו לעצמו ואם המיתו שור אינו משלם לא קנס ולא כופר במה דברים אמורים בעבד מפני שהוא מצווה על פריה ורביה אבל שפחה תשאר כמו שהיתה ועובדת את עצמה יום אחד ואת רבה יום אחד ואם הכה אדם על ידה וצמתה וסופה לחזור אם הכה ביום שעובדת את רבה הנזק לרבה ואם ביומה הנזק לעצמה אבל אם נקטעה ידה וכן כל דבר שאין סופו לחזור חולקין הנזק היא והאדון ואם המיתה נותן חצי הקנס לאדון ופטור מחצי הכופר:

A slave owned by two masters. One set him free as to his half. We thus compel the second one to also free his share. However if he thought to himself: If the Rabbis hear of it, they will compel me to set him free. So he transferred him to his minor son, For no beit din can force his son to release the slave, however the court can appoint a guardian for the minor who will entice the child with coins and then the guardian will write a bill of emancipation in the child's name. And certainly like this intentionally take away the enactment of the sages, however if the father dies and minor son inherits his half, we do not appoint a guardian to the minor in order to free the slave, (what do we do) The slave will remain only half free and thus work for himself one day and one day for the minor until he (the minor) grows up (and the court could then compel him.) ...

63 סג

עבד של ב' שותפים ששחרר אחד מהם חלקו כופין את הב' שישחרר גם הוא חלקו ואם ידע מחבירו שרצה לשחרר חלקו והקנה חלקו לבנו קטן ואח"כ שחרר חבירו אין ב"ד יכולין לכוף לקטן לשחרר אבל מעמידים לו אפוטרופוס ושם את העבד בדמים ונותן קצת מהדמים לקטן כדי שיתרצה בשחרורו וישחררנו האפוטרופוס בדמים שקבל הקטן ויכתוב לו האפוטרופוס שטר שחרור על שמו ודוקא כהאי גוונא שכיון להפקיע תקנת חכמים אבל אם מת והניח בן קטן ואחר כך שחרר השותף חלקו אין מעמידים אפוטרופוס לקטן לשחררו אלא עובד את עצמו יום אחד ואת הקטן יום אחד עד שיגדיל:

If someone declare his slave ownerless, the slave is granted his freedom. A bill of release is composed for him. If the master who declared him ownerless dies, his heir should compose the bill of release.

64 סד

המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור ואם מת קודם ששחררו היורש כותב לו גט שחרור:

A convert who dies without heirs, and they were older slaves, they acquire themselves and are free, however regarding children they cannot acquire themselves and thus are not freed.

65 סה

גר שמת ואין לו יורשים והיו לו עבדים גדולים זכו בעצמם והרי הם בני חורים קטנים אין להם יד לזכות בעצמם וכל הקודם בהם זכה. (ואם לא זכה בהם אדם עד שיגדלו אין להם תקנה) (טור בשם הרמ"ה):

A slave who is captured and then escapes, If his master despaired of regaining ownership of him, he is granted his freedom and we compel his master to write him a document of release.

66 סו

עבד שנשבה (וברח) ובא אחר שנתייאש רבו ממנו אינו יכול להשתעבד בו עוד וכופין אותו לכתוב לו גט שחרור:

A slave that is captured and his first master despaired of regaining ownership of him, anyone who redeems him with the intent that he remain a slave may subjugate him, and he becomes his property. If he redeemed him with the intent that he become free, he is granted his freedom. If the slave's first owner did not despair of regaining ownership, one who redeems the slave with the intent that he remain a slave should take back the money he spent to redeem him from his owner, and the slave is returned to his original owner. If he redeemed him with the intent of freeing him, he is returned to his original owner without any owing anything.

67 סז

עבד שנשבה אם נתייאש ממנו רבו ראשון כל הפודה אותו לשם עבד ישתעבד בו והרי הוא שלו ואם פדהו לשם בן חורין ה"ז בן חורין ואם לא נתייאש ממנו רבו ראשון הפודה אותו לשם עבד נוטל פדיונו מרבו וחוזר לרבו ואם פדהו לשם בן חורין חוזר לרבו ראשון בלא כלום:

If a master makes a slave as collateral for his creditor and then frees the slave, the slave is freed, because he was expropriated from slavery he is free, and thus the value must be paid to his debtors, and we compel his debtors to write him a document of freedom.

68 סח

עבד שעשאו רבו אפותיקי (פי' אפה תהא קאי כלומר לא יהיה לך פרעון אלא מזה) לבעל חובו ואחר כך שחררו הפקיעו מידי שעבוד והרי הוא בן חורין וצריך לשלם לבעל חובו וכופין לבעל חובו שיכתוב לו גט שחרור:

When Israelite has relations with a female slave, even though she is his slave her offspring is also (his) slave. Some say that if he has relations with his maid servant or a prostitute, the child is born free, for all who say this (Rav Nitrona Gaon and other poskim). there are (also) those who say that the rest of the things are similar to a male slave's freedom (however) it's not allowed for a free maidservant until she's receives a document of freedom.

69 סט

ישראל שבא על שפחה אפי' היא שפחתו הולד עבד וי"א שאם בא על שפחתו או קדשה הולד בן חורין לכל הדברים (רב נטראי גאון ורא"ש וע"פ) ויש מי שאומר שאע"פ שלשאר דברים דינו כבן חורין אינו מותר בבת חורין עד שיקבל גט שחרור:

If a master marries his slave to a free woman, places tefillin on his head, or tells his slave to read three pesukim from a sefer torah in front of others, regarding matters that only a freed person is obligated to he becomes a free man. (if his master refuses) We compel him to compose a bill of release for him. If, however, a person borrows money from his slave, makes him a guardian, if the slave puts on tefillin before his master, or reads three verses in the synagogue in his master's presence, and his master does not protest against him, he does not obtain his freedom.

70 ע

עבד שהשיאו רבו בת חורין (וכ"ש אם נושא שפחתו) (טור) או שהניח לו רבו תפילין בראשו או שאמר לו רבו לקרות ג' פסוקים בספר תורה בפני הצבור וכן כל כיוצא באלו הדברים שאינו חייב בהן אלא בן חורין יצא לחירות וכופין את רבו לכתוב לו גט שחרור אבל אם לוה מעבדו או שעשאו אפוטרופוס או שהניח תפילין בפני רבו או שקרא ג' פסוקים בצבור בפני רבו (או שנשא בת חורין לפניו) (טור) ולא מיחה בו לא יצא לחירות:

It is forbidden for a master to teach his slave Torah. If he teaches him, he is not granted his freedom

71 עא

אסור ללמד את עבדו תורה ואם למדו לא יצא לחירות:

There are those who say that if a slave takes a vow that obligates him on something, such as he vowed not to eat meat or the like, and his master says: "The vow is annulled." (in other words) because he did not compel him in a situation (in which he should have compelled him,) he was showing that he was releasing him.

72 עב

יש מי שאומר שעבד שנדר נדר שכופין אותו לעבור עליו כגון שנדר שלא לאכול בשר וכיוצא בו ואמר לו רבו מופר לך יצא לחירות שכיון שלא כפה אותו במקום שיש לכפותו גילה דעתו שהפקיע שעבודו:

One who frees his slave speaking in any language and uttered words which state that his intentions are that he no longer has any authority over him, and he has resolved to accept this step, he cannot retract and we compel him to write a bill of release even though he has not written one already..

73 עג

המשחרר עבדו בכל לשון והוציא מפיו דברים שמשמען שלא נשאר לו עליו שעבוד כלל ושגמר בלבו לדבר זה אינו יכול לחזור בו וכופין אותו לכתוב גט שחרור:

When a person writes a document that states: I’ll make my slave free, and he gives it to him he does not receive his freedom but if he writes I have made or he may go free or behold he is free or he will be free and then the document is given to him he goes free. However if he says this to him in one of these other languages he does not go free and in a case where the master is deathly ill person if he says it to him in one of these languages, he goes free and will need a document of release to be permitted to marry a free woman and we compel the heirs to write it. Even though he is healthy, if they told him through a confession he goes free and needs a bill of release and we compel his master to write one.

74 עד

כתב בשטר אעשה פלוני עבדי בן חורין ומסרו לידו לא יצא לחירות אבל אם כתב עשיתי פלוני עבדי בן חורין או עשוי הוא בן חורין או הרי הוא בן חורין או יהא בן חורין ומסרו לידו יצא לחירות אבל אם אמר לו על פה אחד מלשונות אלו לא יצא לחירות והני מילי בבריא אבל שכיב מרע שאמר א' מלשונות אלו יצא לחירות וצריך גט שחרור להתירו בבת חורין וכופין את היורשים לכתבו לו ואפילו בריא אם אמרו דרך הודאה יצא לחירות וצריך גט שחרור וכופין את רבו לכתבו לו:

When one says: that he released his slave and the slave says has not been released, we suspect that the master had another person acquire the bill of release on behalf of the slave. If the he said: "I composed a deed of release and gave it to him," and the slave says: "You didn't write it nor did you give it," the admission of a litigant is equivalent to that of a 100 witnesses, and thus he remains a slave.

75 עה

האומר עשיתי פלוני עבדי בן חורין והוא אומר לא עשאני חוששין שמא זיכה לו על ידי אחר אבל אם אמר כתבתי גט שחרור ונתתי לו והוא אומר לא כתב ולא נתן הודאת בעל דין כמאה עדים והרי זה עבד: הגה [ואם חזר רבו ואמר לא נתתיו] לא יוכל העבד לחזור ולומר קבלתיו ואם רבו עומד בדבורו כופין אותו וכותב לו גט שחרור (טור בשם הרמ"ה):

If he says afterwards take possession of this bill of release to free my slave, the slave goes free although he doesn't come near to the slave however if he says give this bill of release to my slave, he cannot change his mind, and the slave will not be free till the document reaches his hand. Therefore he who says: Give this document to my slave (and the master dies) the document is not given after his death.

76 עו

אמר לאחר זכה בגט שחרור זה לעבדי יצא לחירות אע"פ שלא הגיע ליד העבד אבל אם אמר תנו גט זה לעבדי אינו יכול לחזור בו ולא יצא העבד לחירות עד שיגיע הגט לידו לפיכך האומר תנו גט זה לעבדי לא יתן לאחר מיתה: הגה וי"א דאם נתן הגט ליד השליח ואמר תן לעבדי גט זה הוי כאלו אמר לו זכה לו (טור בשם ר"ת ורא"ש ורשב"א ור"ן):

When a master commands at the time of his death: "My heirs should not subjugate so and so, my maid-servant," she is still considered a maid-servant as before, but it is forbidden for his heirs to subjugate her. And if he says: "cause her to be content," we compel the heirs not to make her perform any tasks other than the ones that she desires to perform. If he commanded them to free her, we compel them to free her.

77 עז

מי שצוה בשעת מיתתו פלונית שפחתי אל ישתעבדו בה יורשים הרי זו שפחה כמו שהיתה ואסור ליורשים להשתעבד בה ואם אמר עשו לה קורת רוח כופין את היורשין ואין משתעבדין בה אלא במלאכה שהיא רוצה בה (ואין היורשים יכולים למכרה לאחר בין שאמר אל ישתעבדו בה יורשיו בין שאמר עשו לה קורת רוח) (טור בשם הרמ"ה) ואם צוה ואמר שחררוה כופין את היורשים לשחרר אותה:

A deathly ill person who wrote that all his possessions be given to his slave, and then recovers from his illness, the statement regarding the possession is retracted. If this happened regarding giving the slave his freedom it is not retracted, for he has already gained the reputation of being a free man.

78 עח

שכיב מרע שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד שהרי כבר יצא עליו שם בן חורין:

One who releases his slave transgresses a positive commandment (Lev 15:26) “forever you will make them work for you." it is permitted to free a slave for the sake of a Mitzvah, even a rabbinic one, for example if one was short a man in the synagogue for a making a minyan, if one only had 9 one should free his slave to make 10, and so forth. As well as a maid servant if it is customary for her to behave inappropriately with others we compel her master to free her, in order that the barrier be removed.

79 עט

המשחרר את עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו ומותר לשחררו לדבר מצוה אפילו היא מדבריהם כגון שלא היו בבית הכנסת י' הרי זה משחרר עבדו ומשלים בו מנין י' וכן כל כיוצא בזה וכן שפחה שנוהגין בה העם מנהג הפקר כופין את רבה ומשחררה כדי שתנשא ויסור המכשול (ל' רמב"ם פ"ט מה"ע דין ו'):

If one sells his slave to an idolater or Ger toshav he goes free, and if he escaped from a gentile, the master could not enslave him again. If he didn't escape We compel the previous owner to buy him back from the gentiles at even ten times his value. He then composes a bill of release for him, and the slave is released from slavery. This fine is only collected and brought to judgment in a court of expert judges.If the seller dies, we do not require his heir to return the slave so that he can free him.

80 פ

המוכר עבדו לעובד כוכבים או לגר תושב יצא לחירות שאם ברח מהעובד כוכבים אין רבו יכול להשתעבד בו עוד ואם לא ברח קונסים את האדון לפדותו עד י' בדמיו ולכתוב לו גט שחרור להתירו בבת חורין וקנס זה אין גובין אותו ודנין בו אלא בב"ד מומחים ואם מת המוכר אין קונסין היורש להחזיר העבד השחרור (שם רפ"ח מה"ע) : הגה לוה עליו מעות לזמן שאם לא יפרענו לזמן פלוני יהא העבד שלו אם מסרו ליד עובד כוכבים מיד יוצא לחירות מיד ואם לא מסרו ליד עובד כוכבים מיד כשיגיע הזמן ולא פרע לו יוצא לחירות אבל אם גבאו העובד כוכבים בחובו או שקם עליו אנס ופדה עצמו בו לא יצא לחירות מכרו לעבד המלך שרגילין ליקח עבדים ובהמות מאשר ימצאון ונותנין דמיהם לבעלים יוצא לחירות מכרו על תנאי שיחזירנו לו לאחר זמן או חוץ ממלאכתו או חוץ מהמצות או שמכרו לצדוקי ולמומר הרי זה ספק אם יוצא לחירות ואזלינן לקולא דאיסורא דרבנן הוא ולא יצא (הכל בטור והוא מן הש"ס) ויש אומרים דמהני ביה תפיסה דאם תפס משל רבו כדי דמיו לצאת בו לחירות מיד העובד כוכבים אין מוציאין ממנו (שם בשם הרמב"ם דין ה'):

A slave who has been circumcised and immersed himself to become a slave, but afterwards he is captured by gentiles and his master cannot get him back and they refuse to sell him back it is permitted to take money and one can write a bill of sale for them.

81 פא

עבד שמל וטבל לשם עבדות והפיל עצמו ליד עובד כוכבים ואין רבו יכול להוציאו או שנשבה ואין רוצים ליתנו לפדיון מותר ליטול מהם דמיו ויכול לכתוב להם שטר מכירה עליו:

If one sells his slave outside of the land of Israel, Syria or Acco he goes free, we compel his new master to write him a bill of release and he forfeits the sale at a loss. Even if he says: I won't take him out of the land, I will enslave him in the land of Israel we do not listen to him.

82 פב

המוכר עבדו לחוצה לארץ או לסוריא או לעכו יצא לחירות וכופין את רבו השני לכתוב לו גט שחרור ומפסיד הדמים ואפי' אם אמר איני רוצה להוציאו לחוצה לארץ אשתעבד בו בארץ ישראל אין שומעין לו (ודין זה נוהג אפילו האידנא) (טור וב"י בשם הרמב"ם דין ט'):

When a slave follows his master to Syria, and his master sells him there, the slave is considered to have forfeited his privilege. When does the above apply? When his master took him to the diaspora with the intent not to return to Eretz Yisrael. If, however, his master's intent was to return, and the slave followed him with that intent, should the master sell him there, he is granted his freedom, and we compel the purchaser to release him.

83 פג

עבד שיצא אחר רבו לסוריא ומכרו שם איבד זכותו במה דברים אמורים כשיצא רבו על מנת שלא לחזור לא"י אבל אם דעת רבו לחזור ויצא אחריו ומכרו שם יצא לחירות וכופין את הלוקח לשחררו (ל' רמב"ם שם דין ח'):

When a slave asks his master to move to Eretz Yisrael, we compel his master to move there with him or to sell him to someone who is moving there. When a master living in Eretz Yisrael desires to move to the diaspora, he cannot compel the slave to move with him against his will. This law applies in all times, even in the present era, when the land is ruled by gentiles.

84 פד

עבד שאמר לעלות לארץ ישראל כופין את רבו לעלות עמו או ימכור אותו למי שיעלהו שם רצה האדון לצאת לחוצה לארץ אינו יכול להוציא את עבדו עד שירצה ודין זה בכל זמן אפילו בזמן הזה שהארץ ביד עובדי כוכבים:

When a slave flees from the diaspora to Eretz Yisrael, he should not be returned to slavery. Concerning such a person, it states: "Do not return a slave to his master." His master is told to compose a bill of release for him, and he writes a promissory note for his master for his worth, which the master holds until the freed slave earns that money and gives it to him. If the master does not desire to free him, the court invalidates his ownership of him, and the slave is free to go on his way.

85 פה

עבד שברח מחוצה לארץ לארץ אין מחזירין אותו לעבדות ועליו נאמר לא תסגיר עבד אל אדוניו ואומרים לרבו שיכתוב לו גט שחרור ויכתוב לו שטר חוב בדמיו עד שתשיג ידו ויתן לו ואם לא רצה האדון לשחררו מפקיעים בית דין שעבודו מעליו וילך לו :