Siman 210ר״י
1 א

שצריך לפרוט הנדר כשפתיו. ובו ג' סעיפים:
אין הנדר חל עד שיוציא בשפתיו ויהיו פיו ולבו שוים לפיכך היה בלבו לידור מפת חטים והוציא בשפתיו פת שעורים מותר בשניהם אבל אם היה בלבו פת חטים (או פת שעורים) והוציא בשפתיו פת סתם אסור בשל חטים לבד (או בשל שעורים לבד) (דכן משמע בסימן רי"ז ס"ט) ואם נדר על דעת אחרים אינו תלוי בלבו אלא כפי מה שיאמרו אחרים שהוא דעתם כך יחול הנדר:

A vow is invalid unless one's heart and lips (intention and speech) are aligned. Therefore if one intended to say 'wheat bread' and actually said 'barley bread', both kinds are permitted. If one, however, intended to say 'wheat bread' (RAMA: or barley bread) and just said "bread", they are only forbidden to eat wheat bread. (RAMA: or only barley bread.) And if one vows according to the intention of others, the definitions follow those of the other, and the vow applies to these.

2 ב

הנודר בחלום אינו כלום ואינו צריך שאלה ויש אומרים שיתירו לו עשרה דידעי למקרי (ויתירו לו בחרטה כאלו נדר בהקיץ) (תשובת הגאונים) ויש לחוש לדבריהם (מיהו אי לית ליה בקלות עשרה דידעי למקרי יתירנו בשלשה כשאר נדר) (רשב"א סימן תרס"ח):

One who vows in their dream, it is meaningless and they don't need it to be annulled. However, there are those who say that it has to be annulled by ten literate judges (RAMA: And they find a point of regret, as if they had vowed awake.) And this [second] opinion should be heeded. RAMA: However, if it is difficult to find ten literate judges, one can then do it with three, as usual.

3 ג

הנודר וחוזר בו תוך כדי דיבור או שמיחו בו אחרים תוך כדי דבור וקבל דבריהם (תוך כדי דיבור לנדרו) (סברת הרב ובזה יישב השגת הראב"ד על הרמב"ם ודלא כב"י) לא הוי נדר והוא שאומר כך בפיו אבל אם אמר חזרתי בלבי אינו כלום: