Siman 207ר״ז
1 א

דין כנויי נדרים. ובו סעיף אחד:
כנויי נדרים כנדרים כיצד קונם קונח קונס שאם אמר קונם או קונח או קונס ככר זה עלי אסור בו וכן בכל מקום הולכים אחר הלשון שרגילין בו שאם יש להם כנוי לנדר ונדר בו הוי נדר (וכן אם אינו מכיר אלו הלשונות שדברו בהם חכמים אע"פ שנדר בהם לאו כלום הוא) (ב"י וכן נראה מדברי הרמב"ם פ"א דנדרים ודנזיר ופ"ב דשבועות) אבל כינויי כינויים דהיינו כינוי שרחוק הרבה מהלשון אינו כנדר: (הנדר הוא בכל לשון שיאמר עליו מקרי נדר) (וכן משמע בב"י ורמב"ם רפ"א מה"נ):

Synonyms for vows are like vows. How so? If one said "Konam", "Konach" or "Konas" is this loaf of bread to me, it is forbidden [as if one said "Korban", sacrifice]. In every place, one follows local terminology, and if there is a local phrase for a vow, it is truly a vow. RAMA: So too, if one does not understand the language of the Rabbis and uses them for a vow, it is invalid. But synonyms of synonyms, or a word that sounds very distant from the language of a vow, is not a vow. RAMA: And a vow can be made in any language where forbidding something to oneself is called 'vow'.