Siman 196קצ״ו
1 א

דיני לבישת הלבון ובדיקתה. ובו י"ג סעיפים:
שבעת ימים שהזבה סופרת מתחילין ממחרת יום שפסקה בו וכך משפטה אם תראה ב' ימים או ג' ופסקה מלראות בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה ובדיקה זו תהיה סמוך לבין השמשות (וכן נוהגין לכתחלה ובדיעבד אפילו לא בדקה עצמה רק שחרית ומצאה עצמה טהורה סגי בכך) (טור בשם הרשב"א וב"י אף לפי דברי (הראב"ד) [הרא"ש] ולעולם ילמד אדם (להחמיר לכתחלה) בתוך ביתו שתהא בודקת ביום הפסק טהרתה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות שזו הבדיקה מוציאה מידי כל ספק (רשב"א בתה"ק): הגה י"א אם התפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול אינה יכולה לבדוק (או) [אז] ללבוש לבנים ולהתחיל ולמנות מיום המחרת מאחר דהקהל כבר עשו אותו לילה (ת"ה) וי"א דמותר אפי' עשו הקהל שבת (אגור בשם מהרי"ל) ונוהגין לכתחלה ליזהר ובדיעבד אין לחוש ומקצת נשים נוהגות שאם פסקה קודם ברכו וחזרה לראות כתם או דם תוך ימי ספירתה אז מפסיקין אפילו לאחר ברכו אם נתקלקלה סמוך לערב וחושבים דבר זה לדיעבד ואין למחות בידם כי כן קבלו מאיזה חכם שהורה להן והוא מנהג ותיקין:

The seven days which the Zava counts start from the day after she stops seeing blood. Likewise, the law is that if she sees blood for 2 or 3 days and subsequently stops seeing blood, she should do an internal examination on the day she stopped seeing blood in order to establish her tahara status. This internal examination should be done just prior to the onset of halachic twilight (ie. just before sunset). [And this is the way one should ideally act; but if, after the fact, even if she only did an internal examination in the morning and found no blood, that would suffice.] A person should always teach his wife to [be stringent for the ideal ruling and] do internal examination on the day she stops seeing blood using a compressed wad of cloth which should be inserted for the entire time of halachic twilight, because this type of internal examination frees us from doubt. [Gloss: There are authorities who say that if the local community has prayed the evening prayer while it is still early in the day, a woman is no longer able to do an internal examination and begin counting and wearing her white garments the following day, because of the fact that the local community has already established it as nighttime. There are also authorities who say that she would be permitted to do so even if the local community had accept the Sabbath; our practice is to ideally be stringent, but after the fact one does not have to worry about the stringent opinions. There are some women who act as follows: If she did an internal examination before the Chazzan says "Barchu" (at the evening service which the local community said while it was still daytime), but then during the course of her days of counting she saw some blood (and had to start her count over with a new internal examination) in that situation she would be able to do an internal examination even after the Chazzan says "Barchu" (at the evening service which the local community said while it was still daytime) if this blood was seen close to the onset of nighttime. This practice is not considered ideal, but one should not protest women who behave this way as they have received this ruling from a sage who ruled this way for them, and it is an old custom.]

2 ב

ראתה יום אחד בלבד ופסקה בו ביום צריכה לבדוק עצמה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות: הגה ובדיעבד אם בדקה עצמה סמוך לבין השמשות ומצאה עצמה טהורה אע"פ שלא היה המוך אצלה כל בין השמשות סגי (טור בשם הרשב"א וה"ה בשם רמב"ן וב"י להרמב"ם וכ"מ בש"ס) אבל בדיקת שחרית לא מהני הואיל ולא ראתה רק יום אחד (רשב"א ורמב"ן בשם י"א וכ"ד רמב"ם פ"ו מהא"ב ובפי' משנה סוף פ"ד וברטנורה שם):

If a woman saw blood for just one day, and she stopped seeing blood on that same day, she must do an internal examination with a compressed wad of cloth which should remain inserted for the entire duration of halachic twilight. [Gloss: But, after the fact, if she did a standard internal examination just before the onset of halachic twilight and found no blood, even though the wad was not inserted for the entire duration of halachic twilight, it is sufficient. However, in this case an internal examination done in the morning would not suffice because of the fact that she only saw blood for one day.]

3 ג

ביום שפסקה מלראות ובודקת עצמה כאמור תלבש חלוק הבדוק לה שאין בו כתם ובלילה תשים סדינים הבדוקים מכתמים ומיום המחרת תתחיל לספור שבעה נקיים: הגה ומנהג כשר הוא כשהאשה פוסקת בטהרה שתרחץ ולובשת לבנים אמנם אם לא רחצה רק פניה של מטה די בכך (מרדכי בשם רוקח) וכן נוהגין ואין לשנות אבל בשעת הדחק כגון אשה ההולכת בדרך ואין לה בגדים תוכל לספור ז' נקיים רק שהחלוק נקי ובדוק מדם (אגור והגהות ש"ד ס"ס י"ט):

(On the day which we have been discussing, ie.) the day she stopped seeing blood and did an internal examination, she should wear a garment that has been checked and found free from stains, and at night she should make her bed with sheets which have been checked and found free from stains. On the following day she begins counting her seven blood-free days. [Gloss: It is an upright practice that before a woman does the internal examination that she wash herself and wear white garments. Even if she only washes her genital area, that is enough. This is the way our communities act and one should not depart from this practice; however, in a dire situation, such as a woman who is going on a trip and doesn't have (white) clothing, she is still able to begin counting her seven blood-free days. She should, however, do her best to wear clothing which have been checked beforehand and found free of any blood stains. (Although this last line does not follow the seeming literal translation, based on commentaries this seems to be the position of the Rama)]

4 ד

בכל יום מז' ימי הספירה צריכה להיות בודקת לכתחלה פעמים בכל יום אחת שחרית וא' סמוך לבין השמשות (טור בשם סה"ת וע"פ) ואם לא בדקה בכל השבעה אלא פעם אחת לא שנא בדקה ביום ראשון של השבעה או ביום השביעי או בא' מהאמצעים מאחר שבדקה ביום שקודם השביעי ומצאה טהורה עלו לה אבל אם לא בדקה בכל הז' וביום השמיני בדקה ומצאה טהורה אין לה אלא יום ח' בלבד ומשלמת עליו וי"א שצריך שתבדוק ביום ראשון מהשבעה וביום השביעי ואין להקל והבדיקה תהיה לאור היום ולא לאור הנר (תא"ו נכ"ו והרשב"א בת"ה) ובדיעבד מהני אפילו לאור הנר (כן משמע בב"י):

During all of her seven blood-free days a woman should, ideally, do internal examinations twice a day, once in the morning and once just before the onset of halachic twilight. But, if she did not do any internal examinations over the course of the entire seven blood-free days except once - irregardless of whether that single internal examination was done of the first day, the seventh day, or on any of the other day - because of the fact that she did an internal examination on the day before the seven days began (ie. the hefsek tahara) this (internal examination that she does during the seven blood-free days) suffices for her. But, if she didn't do any internal examinations during the entire seven days but only did an internal examination on the eighth day and found it to be clean from blood, she can only begin counting from the eighth day (ie. the eighth day becomes the first day). There are authorities who say that a woman must do an internal examination on the first and seventh day, and one should not be lenient. [This internal examination should ideally be done by daylight and not by candle light, but after the fact even candle light is acceptable.]

5 ה

בדקה עצמה ביום שפסקה מלראות ומצאה טמאה ובדקה לאחר שלשה או ד' ימים ומצאה טהורה ה"ז בחזקת טמאה עד שתפסוק בטהרה שלעולם אינה סופרת עד שתבדוק אם פסקה ואז מונה למחרתו:

If she does an internal examination on the day which she stops seeing blood and finds that it is not clean, and then she checks after three or four day and finds that it is clean, she is still presumed to be bleeding until she establishes otherwise through an internal check as outlined above. A woman may never begin counting her seven blood-free days until she checks to ensure that she has indeed stopped bleeding and then she can begin counting on the next day.

6 ו

כל בדיקות אלו בין בדיקת הפסק טהרה בין בדיקת כל השבעה צריכות להיות בבגד פשתן לבן ישן או בצמר גפן או בצמר לבן נקי ורך ותכניסנו באותו מקום בעומק לחורים ולסדקים עד מקום שהשמש דש ותראה אם יש בו שום מראה אדמומית ולא שתכניסהו מעט לקנח עצמה. ואם יקשה בעיניה מאד להכניסו כל כך בעומק לפחות בדיקה של יום הפסק טהרה ובדיקה של יום ראשון מהשבעה תהיינה עד מקום שהשמש דש: הגה ואם לא עשתה כן בבדיקת יום ראשון תעשה פעם אחת כן מבדיקות שאר הימים (ב"י) מיהו בדיעבד אם לא עשתה כן כלל רק שבדקה עצמה יפה בחורין ובסדקין בעומק היטב כפי כחה אע"פ שלא הגיע למקום שהשמש דש סגי לה (ב"י שכ"ד רוב הפוסקים וכן מהרא"י בפסקיו סימן ע"ז וב"ח):

All of these examinations, both the hefsek tahara and the internal examinations which are conducted during the course of the seven blood-free days, must be performed with an old, white linen piece of fabric, or with cotton, or with wool which is clean, soft, and white. It should be inserted into the vaginal cavity to the depth which a man's reproductive organ enters during intercourse, and it should make contact with the crevices and openings, in order to see if there is anything which is reddish in appearance. It is not sufficient for her to merely wipe herself and enter the vaginal cavity slightly. If she finds it very difficult to insert the cloth to such a depth, at the very least she should do so for the internal examination of the day on which she sees her bleeding stop and the internal examination on the first day of her seven blood-free days. [Gloss: But, if she did not do so for the internal examination on the first day of her seven blood-free days, she should do so for at least one of the internal examinations of the remaining days. However, after the fact, if she didn't do any internal examinations to such a depth, but she did check the crevices and openings within the vaginal cavity well as deep as she is able, even though she didn't reach the depth that the male organ reaches during intercourse, it is sufficient.]

7 ז

הסומא בודקת עצמה ומראה לחבירתה:

A blind woman should do an internal examination and show the cloth to another woman.

8 ח

החרשת ששומעת ואינה מדברת או שמדברת ואינה שומעת הרי הן כפקחות אבל אם אינה שומעת ואינה מדברת וכן השוטה או שנטרפה דעתה מחמת חולי צריכות פקחות לבדוק אותן ולקבוע להן וסתות כדי שתהיינה מותרות לבעליהן הוקבע להן וסת הרי הן כשאר כל הנשים לא הוקבע להן חוששות משלשים יום לשלשים יום ובודקות על ידי פקחות:

A mute woman or a deaf woman who can speak, they are considered mentally fit, but a deaf-mute who cannot speak or hear, and similarly a woman who is mentally unfit, or a woman who has temporarily lost her mind because of an illness, require a mentally fit woman to perform internal examinations and establish their presumed sighting days on their behalf in order that they be permitted to their husbands. One who establishes presumed sightings for these women, should do so according to the rules for all other women. If they do not have an established day of presumed sighting, they must be careful for the 30th days from the previous sighting and be examined by mentally sound women.

9 ט

האשה שמרבה לבדוק בין בימי ספירתה בין בימים שלא ראתה בהם הרי זו משובחת אף על פי שיש לה וסת קבוע:

A woman who checks more often than necessary, whether during her seven blood-free days or during days when she doesn't see blood at all, is praiseworthy even if she has an established day of presumed sighting.

10 י

השבעה נקיים צריך שיהיו רצופים שלא תראה דם בהם שאם ראתה דם אפילו בסוף יום השביעי סתרה כל הימים וצריכה לפסוק בטהרה ולחזור ולמנות שבעה נקיים: הגה יש אומרים דבשלשה ימים ראשונים של ימי הספירה אם מצאה כתם אין תולין אותו להקל כמו שתולין שאר כתמים דג' ימים ראשונים צריכים להיות נקיים לגמרי (מרדכי הל' נדה ובהגהות מיימוני פ"ט דא"ב ומרדכי ות"ה סימן רמ"ט ואגור פ' תינוקת וא"ח ור"ף) אבל אח"כ דינו כשאר כתם וכן נוהגין ודוקא כתם שהוא יותר מכגריס ועוד אבל פחות מכגריס ועוד תולה בכינה אפילו ג' ימים ראשונים (ת"ה שם) וה"ה אם היה לה מכה בגופה ויודעת שמוציאה דם תולה בה אפילו ביתר מכגריס ועוד (סברת הרב וכן משמע לשון המרדכי) אלא שאין מקילין בשלשה ימים הראשונים לתלות במכה שאין ידוע שמוציאה דם או בשאר דברים שתלינן בהם כתם כמבואר לעיל סימן ק"צ:

The seven blood-free days must be consecutive days on which she does not see blood. If she saw blood even at the end of the seventh day, all the previous days are cancelled and she must do a hefsek tahara to re-establish her status and start counting a full seven blood-free days again. [Gloss: There are authorities who say that during the first three days of her seven blood-free days if she finds a stain we do not attempt to hang it on an outside source in order to be lenient in the way that we attempt to hang other stains, because the first three days should be completely clean, but on the subsequent days stains which are found may be treated like all other stains, and this is the way we behave. And this is specifically referring to a stain which is larger than the size of a "gris and more", but a stain which is smaller than this size can be blamed on a louse even within the first three days. This is also true if she has a wound on her body which she knows is actively bleeding, in this case she would be able to blame a stain which is larger than a "gris and more" on this wound. During the first three days, however, we would not blame a stain on a wound which she is not sure whether it is actively bleeding or on other things which we would normally attempt to blame a stain on, as is outlined in Section 190 above.]

11 יא

הפולטת שכבת זרע בימי ספירתה אם הוא תוך ו' עונות לשמושה סותרת אותו יום לפיכך המשמשת מטתה וראתה אחר כך ופסקה אינה מתחלת לספור ז' נקיים עד שיעברו עליה ו' עונות שלימות שמא תפלוט לפיכך אינה מתחלת לספור עד יום ה' לשמושה כגון אם שמשה במוצאי שבת אינה מתחלת לספור עד יום ה' דקי"ל אין שכבת זרע מסריח עד שיעברו עליו שש עונות שלימות מעת לעת ואם שמשה במוצאי שבת ופלטה ליל ד' קודם עת שימושה במוצאי שבת עדיין היא עומדת בתוך עונה ששית לשמושה וסותרת הילכך יום ה' יהיה ראשון לספירתה: הגה ותפסוק יום ד' לעת ערב ויום ה' עולה למנין ויש שכתבו שיש להמתין עוד יום א' דהיינו שלא תתחיל למנות עד יום הששי והוא יהיה יום ראשון לספירתה דחיישינן שמא תשמש ביום ראשון בין השמשות ותסבור שהוא יום ואפשר שהוא לילה ואם תתחיל למנות מיום חמישי יהיה תוך ששה עונות לשמושה על כן יש להוסיף עוד יום א' דמעתה אי אפשר לבא לידי טעות (ת"ה סימן רמ"ה והאגור בשם מהרי"ל וש"ד וכן כתב מהרא"י ומהרי"ק שורש ל"ה) וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות ויש נשים שנהגו להחמיר עוד להמתין עד שבעה ימים (שם בת"ה) ואין טעם בדבר והמחמיר יחמיר והמיקל נשכר להקדים עצמו למצוה ויש שכתבו שעכשיו אין לחלק בין שמשה עם בעלה ללא שמשה וכל אשה שרואה אפי' כתם צריכה להמתין ה' ימים עם יום שראתה בו ותפסוק לעת ערב ותספור ז' נקיים (שם בת"ה בשם א"ז ומהרי"ק) וכן נוהגין במדינות אלו ואין לשנות (סה"ת וסמ"ג):

12 יב

אם טעתה במנין יום א' וטבלה ושמשה צריכה להמתין ששה עונות שלימות ואחר כך תמנה יום אחד נקי ותטבול אך סתירה שלאחר שבעה כגון שלא טבלה כראוי ושמשה ה"ז טובלת בכל עת:

13 יג

האשה ששמשה מטתה וראתה אחר כך ופסקה ורוצה לספור מיום מחרת ראייתה תקנח יפה יפה אותו מקום במוך או בבגד להפליט כל הזרע או תרחוץ במים חמין והם יפליטו כל הזרע : הגה ויש אומרים דאין אנו בקיאין בזמן הזה ואין לסמוך על זה (הגהות מיימוני פ"ו וסמ"ק) והכי נהוג דהרי כבר נתבאר שאנו נוהגין להמתין אפילו לא שמשה כלל כדי שלא לחלק בין ספירה לספירה כ"ש בכהאי גוונא וכל הפורץ גדר בדברים אלו במקום שנהגו להחמיר ישכנו נחש: