Siman 178קע״ח
1 א

שלא ללבוש כמלבושי עובדי כוכבים. ובו ג' סעיפים:
אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם) (טור בשם הרמב"ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע ולא יגלה השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עבודת כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים כמו שהם עושים : הגה אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם) וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם אבל דבר שנהגו לתועלת כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן מותר ללובשו וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר מותר (מהרי"ק שורש פ"ח) לכן אמרו שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר"ן פ"ק דעבודת כוכבים):

One [i.e., a Jew] should not follow the customs of non-Jews (nor should one try to resemble them). One should not wear clothing that is particular to them [i.e., their culture]; one should not grow forelocks on one’s head like the forelocks on their heads; one should not shave the sides [of one’s head] and grow one’s hair in the middle of one’s head [like they do]; one should not shave the hair in front of one’s face from ear to ear and let one’s hair grow [in the back] [like they do]; one should not build places [i.e., buildings]—like the non-Jews’ temples—so that large groups of people will enter them, like [non-Jews] do. RAMA: Rather, one [i.e., a Jew] should be distinct from them [i.e., non-Jews] in one’s manner of dress and in all of one’s actions. But all of this [i.e., these restrictions] apply only to things that non-Jews do for the sake of licentiousness. For example, they are accustomed to wearing red clothing, which is official/princely clothing, and other clothing that is similarly immodest. [These restrictions also apply] to things that they are accustomed to doing because of a custom or rule that does not have a[ny underlying] reason, out of concern that [a Jew who does such things will follow the] “ways of the Amorites,” and that it has the blemish of [i.e., is tainted by] idol worship inherited from their ancestors. But things that they are accustomed to doing for a useful purpose—such as their custom for expert doctors to wear particular clothing so that the doctors will be recognized as specialists—one is permitted to wear [such clothing]. Similarly, things that are done out of respect or another reason, it is permitted [for one to do such things]. And therefore they said one may burn [the items of deceased] kings, and there is not in this “the ways of the Amorites.”

2 ב

מי שהוא קרוב למלכות וצריך ללבוש במלבושיהם ולדמות להם מותר בכל:

One [i.e., a Jew] who is close [i.e., works closely] with the [non-Jewish] authorities and is required to dress in their clothing and to be similar [in appearance] to them, is permitted in all respects [to do so].

3 ג

מי שאכל ושייר פתיתין על שלחנו לא יביא פת שלימה ויניח על השלחן: הגה יש מקומות שנהגו לערוך שלחן ולשום עליו מיני מאכל בלילה שלמחר מלין תינוק ויש בזה איסור משום העורכים לגד שלחן (תא"ו ני"ז) אבל לערוך מטה למזל התינוק יש מתירין (כ"כ האחרונים):