Siman 98צ״ח
1 א

צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו. ובו ה סעיפים:
המתפלל צריך שיכוין בלבו פי' המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל ק"ו לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שיתבטל המחשב' וצריך שיחשוב בדברי' המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמי' ולא יחשוב בדברי' שיש בהם קלות ראש: הגה ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלו' האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו [הר"י ריש פ' אין עומדין] ואסור לאדם לנשק בניו הקטנים בב"ה כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום ברוך הוא [בנימין זאב סימן קס"ג ואגודה פרק כיצד מברכין]:

One who prays needs to intend in their heart the meaning of the words which are coming out of their mouth. They should think as if the Divine Presence is before them, and remove all distracting thoughts from themselves, until their thoughts and intention are pure in their prayer. And one should think, if they had to compose one's words before a king of flesh and blood, how they would prepare the words and say them with great intention, without any stumbling, hence [one should do this] all the more so before the King of kings, the Holy One of Blessing, He who sees all thoughts. And so did the pious ones and the mystics, who secluded themselves and concentrated on their prayers until they achieved the falling away of their corporeality and the enhancement of the strength of their consciousness, until they came close to the level of prophecy. And if another thought comes to one in the midst of prayer, they should be silent until it is nullified. And one should think about things that humble the heart and direct it to one's Father in Heaven, and not think about things that make one light-headed. Gloss: Before prayer, one should think about the exalted loftiness of Hashem and the lowliness of humankind, and remove all human pleasures from their heart. And it is forbidden for people to kiss their small children in synagogue, in order to fix in one's heart that there is no love like the love of the Infinite.

2 ב

לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו [טור בשם ר"מ מרוטנבורג הגה"מ פ"ד מהלכו' תפלה] ועכשיו אין אנו נזהרין בכל זה מפני שאין אנו מכוונים כ"כ בתפלה:

3 ג

יתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח ובנחת ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה:

4 ד

התפלה היא במקום הקרבן ולכן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים ומעומד דומיא דעבודה וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו ושלא יחוץ דבר בינו לקיר דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת בינו לכלי. וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה כמו בגדי כהונה אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה ומ"מ טוב הוא שיהיו לו מכנסים מיוחדים לתפלה משום נקיות:

Prayer is in place of sacrifices (korbanot), and therefore one must be careful to follow the format of sacrifices with respect to intention, and not let other thoughts mix in, similar to unrelated thoughts which would nullify sacrifices. And prayer must be recited standing, like the service in the temple; and in a fixed place like the sacrifices, where each one had a fixed place for its slaughter and the sprinkling of its blood; and that nothing should separate between one and the wall [during prayer], similar to sacrifices where any separation between it and the vessel would nullify it; and it is appropriate that one should have special nice garments for prayer, like the clothing of the kohahim, though understandably not everyone can spend the money on this; and in any case it is appropriate to have special pants for prayer, for the sake of cleanliness.

5 ה

אל יחשוב ראוי הוא שיעשה הקב"ה בקשתי כיון שכיוונתי בתפלתי כי אדרבה זה מזכיר עונותיו של אדם (שעל ידי כך מפשפשין במעשיו לומר בטוח הוא בזכיותיו) אלא יחשוב שיעשה הקב"ה בחסדו ויאמר בלבו מי אני דל ונבזה בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אם לא מרוב חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו: