Siman 65ס״ה
1 א

הנכנס לב"ה ומצא ציבור קוראין ק"ש או שהפסיק בשעת הקריאה. ובו ג סעיפים:
קראה סירוגין דהיינו שהתחיל לקרות והפסיק בין בשתיקה בין בדבור וחזר וגמרה אפי' שהה כדי לגמור את כולה יצא אפי' היה ההפסק מחמת אונס: הגה וי"א דאם הי' אנוס והפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש [תוס' והרא"ש פרק מ"ש והטור] והכי נהוג ומשערין ענין השהייה לפי הקורא ולא לפי רוב בני אדם [רשב"א ס"פ היה קורא] וכן הוא לקמן סימן ק"ד:

The One Who Entered a Synagogue and Found the Congregation Reciting the Recitation of the Sh'ma or Who is Interrupted at the Time of the Recitation, Containing 3 S'ifim
One who recited it discontinuously, that is, that one began to recite and paused, whether through silence or through speech, and returned and finished it, even if one tarried sufficiently [that it was the time it would take] to complete all of it, one has fulfilled [one's obligation], even if the pause is due to an unavoidable circumstance. Gloss: And there are those who say that if one had an unavoidable circumstance and paused sufficiently [that it was the time it would take] to complete all of it, one returns to the beginning (Tosafot and the Rosh, chapter Mi She-mito(?) (Brakhot 3), and the Tur). And thus it is practiced. And we reckon the matter of tarrying according to the one reciting [the Sh'ma]vand not according the majority of people. (Rashba, end of chapter Hayah Korei (B'rakhot 2)) And thus it is [described] below in Siman 104.

2 ב

קרא ק"ש ונכנס לב"ה ומצא צבור שקורין ק"ש צריך לקרות עמהם פסוק ראשון שלא יראה כאלו אינו רוצה לקבל עול מלכות שמים עם חביריו וה"ה אם הוא בב"ה ואומר דברי תחנונים או פסוקים במקום שרשאי לפסוק אבל אם הוא עסוק במקום שאינו רשאי לפסוק כגון מברוך שאמר ואילך לא יפסיק אלא יאמר התיבות שהוא אומר בשעה שהצבור אומרים פסוק ראשון בניגון הצבור שיהא נראה כאלו קורא עמהם:

If one recited the Recitation of the Sh'ma [on one's own], entered the synagogue, and found the congregation reciting the Recitation of the Sh'ma, one needs to recite the first verse along with them so it will not seem as if one does not want to accept the yoke of the kingdom of heaven with one's fellows. And such is [also] the case if one is in the synagogue and saying words of supplication or [biblical] verses in a place that there is permission to interrupt, but if one is occupied in a place that there is not permission to interrupt, for example, from Barukh She-amar and onwards, one should not interrupt except that one should say the words that one is saying at the time the congregation is saying the first verse using the melody of the congregation such that it will appear as if one is reciting along with them.

3 ג

קרא ק"ש ונכנס לב"ה ומצא צבור שקוראין קריאת שמע טוב שיקרא עמהם כל ק"ש ויקבל שכר כקורא בתורה: הגה אבל אינו חייב רק בפסוק ראשון כמו שנתבאר [ב"י]:

If one recited the Recitation of the Sh'ma [on one's own], entered the synagogue, and found the congregation reciting the Recitation of the Sh'ma, it is best that one should recite the entire Recitation of the Sh'ma [all three passages] along with them, and one will receive a reward like [when one] reads the Torah. Gloss: But one is not obligated [to do so]; only the first verse [is obligatory], as was explained. [Beit Yosef]