Siman 64ס״ד
1 א

דין הטועה בק"ש. ובו ד סעיפים:
קראה למפרע לא יצא בד"א בסדר הפסוקי' אבל אם הקדים פרשה לחברתה אע"פ שאינו רשאי יצא לפי שאינה סמוכה לה בתורה:

Laws of One who Errs During the Recitation of the Sh'ma, containing 4 s'ifim
One who read it out of order has not fulfilled [one's obligation]. This applies with regard to the order of the verses, but if one advanced a section ahead of its peer, even though one does not have permission to do so [intentionally], one has fulfilled [one's obligation] since it is not adjacent in the Torah.

2 ב

קרא פרשה וטעה בה אם יודע היכן טעה כגון שקרא כולה אלא שדלג פסוק א' באמצע חוזר לראש אותו הפסוק וגומ' הפרשה ואם אינו יודע היכן טעה חוזר לראש הפרשה:

One who read a section and erred in it: if one knows where one erred, for example, one read all of is except skipped one verse in the middle, one returns to the beginning of that verse and finishes the verse, but if one does not know where one erred, one returns to the beginning of the section.

3 ג

טעה בין פרשה לפרשה שהוא יודע שסיים פרשה ואינו יודע אם ראשונה אם שנייה חוזר לפרשה ראשונ' ויתחיל והיה אם שמוע:

One who erred in-between sections, in that one knows that one completed a section, but does not know if it was the first or the second [section], one returns to the first section and then begins "If you will listen..." [the second section].

4 ד

היה עומד בוכתבתם ואינו יודע אם בוכתבתם שבפרשה ראשונה אם בוכתבתם שבפרשה שניה חוז' לוכתבתם שבראשונה וה"מ שלא התחיל למען ירבו ימיכם אבל אם התחיל למען ירבו ימיכם א"צ לחזור דסירכיה נקט ואתא:

If one is at the point of "and you shall write them" [which appears in both of the first two sections] and one does not know if it one is at the "and you shall write them" that is in the first section or the "and you shall write them" that is in the second section, one returns to the "and you shall write them" that is in the first [section]. And this is the in case where one did not begin "so that your days shall be multiplied" [which immediately follows only in the second section], but if one did begin "so that your days shall be multiplied", there is no need to go back in that one can assume one followed one's routine and continued.