Siman 60ס׳
1 א

דין ברכות לקריאת שמע ואם צריכים כוונה. ובו ה"ס:
ברכה שנייה אהבת עולם: הגה וי"א אהבה רבה (וכן נוהגין בכל אשכנז) ואינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה לברכת יוצר אור ואם היא פוטרת ברכת התורה ע"ל סימן מ"ז:

LAWS OF THE BLESSINGS FOR THE RECITATION OF THE SHEMA AND WHETHER WE NEED INTENTION - CONTAING 5 SECTIONS: The second blessing is 'Ahavat Olam'. (COMMENT: There are those who say 'Ahavah Rabbah', and this is in fact the custom in all [lands of] Ashkenaz.) It does not start with the word 'Baruch', since it immediately follows the 'Yotzer Or' blessing. As to whether it counts for the [obligation of] the blessing for [studying] Torah, see above, Siman 47.

2 ב

קרא ק"ש בלא ברכה יצא י"ח ק"ש וחוזר וקורא הברכות בלא ק"ש ונ"ל שטוב לחזור ולקרות ק"ש עם הברכות:

If one recited the Shema without a blessing, one has fulfilled the obligation of reciting the Shema. [Nonetheless,] one [later] goes back and recites the blessings without the Shema; however, it seems to me that it is proper to go back and recite the [entire] Shema with the blessings.

3 ג

סדר הברכות אינו מעכב שאם הקדים שנייה לראשונה יצא ידי חובת ברכות:

The [wrong] order of the blessings does not hold one back [from fulfilling the commandment], therefore, if one recites the second [blessing] before the first, one has fulfilled one's obligation of [reciting the] blessings.

4 ד

י"א שאין מצות צריכות כוונה וי"א שצריכות כוונה לצאת בעשיית אותה מצוה וכן הלכה:

There are those who hold that the commandments do not require intention, and there are those who hold that they do need intention in order to fulfill the doing of that commandment - and such [i.e. the latter] is the [correct] halacha.

5 ה

הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע ישראל לא יצא ידי חובתו והשאר אם לא כיון לבו אפילו היה קורא בתורה או מגיה הפרשיות האלו בעונת ק"ש יצא והוא שכיון לבו בפסוק ראשון:

One who recites the Shema, but did not have the [proper] intention during the first verse, which is 'Shema Yisrael' - [in this case,] one did not fulfill one's obligation. As for the rest, if one did not have the [proper] intention, and even if one was simply reciting [the verses of the Shema] from the Torah or checking over these sections [of text - i.e. the ones used in the Shema] during the time [one is obligated in the] recitation of the Shema - in this case, one fulfilled [one's obligation], as long as one had intention during the first verse.