Siman 559תקנ״ט
1 א

מנהגי ט"ב ודין מילה בט"ב ובו י' סעיפים
חל תשעה באב במוצאי שבת אין אומרים צדקתך במנח' בשבת: הגה ומבדילין בלילה בתפלה כשאר מוצאי שבת (הגהות מרדכי הלכות תשעה באב) ואם שכח מלהבדיל ע"ל סי' רצ"ד סעיף ג' ומתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים וכן עושים בקריאת איכה (הגהות מיימוני) ובכל איכה מגביה קולו יותר (מהרי"ל) וכשמגיע החזן לפסוק השיבנו אומרים אותו הקהל בקול רם ואח"כ מסיים החזן וחוזר הקהל ואומר השיבנו בקול רם וכן החזן (הגהות מיימוני):

Customs of Tisha b'Av and the ruling regarding circumcision on Tisha b'Av. And there follow ten subsections // When Tisha b'Av begins on Saturday night, we don't say "Tzidkatecha" during mincha of Shabbat. [Note {of the Rem"a} -- and we make Havdalah at night during prayer, like all other Motza'ei Shabbat. {Notes of Mordechai, Halachot Tisha b'Av} And if one forgot to make havdalah, see Siman 294 subsection 3. And one should pray in tranquility, as mourners cry. And so we do in the reading of Eicha {notes of Mimuni [?]} and with all "Eicha"s one should lift up one's voice higher {Mahari"l}. And when the chazan reaches the verse "Hashiveinu", the congregation says it in a loud voice. And after that, the chazan concludes and returns and the congregation and chazan both say "Hashiveinu" in a loud voice. {Notes of Mimuni}]

2 ב

בליל תשעה באב (מתפללים ערבית ואומרים איכה וקינות) (הגהות מיימוני ומהרי"ל) ואומר אחר קינות ואיכה סדר קדושה ומתחיל מואתה קדוש ואם חל במ"ש אין אומרים ויהי נועם: הגה ולא למנצח בנגינות ולא ויתן לך (כל בו) ומסירין הפרוכת מלפני הארון על שם בצע אמרתו (מנהגים):

On the night of Tisha b'Av [we pray ma'ariv and say Eicha and kinnot {notes of Mimuni and Mahari"l}] and after one says kinnot and Eicha one says Seder Kedusha [?] and concludes with v'Ata Kadosh, and if it falls on Saturday night, we do not say "Vayehi Noam" [Note {of the Rem"a} -- and we don't say "Lamenatzeach Bineginot" and not "Vayiten Lecha" (all within it). And we remove the curtain from in front of the ark to there, and follow his saying [?] {Minhagim}]...

3 ג

ליל תשעה באב ויומו יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפלת המנחה: (ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם מיד אחר שיצאו מב"ה שחרית ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות) ואין מדליקין נרות בלילה כי אם נר אחד לומר לאורו קינות ואיכה:

The night of Tisha b'Av and its day, we sit in synagogue on the earth, until the afternoon prayer. [Note {of the Rem"a} and now we are accustomed to sit on stools immediately after we leave the synagoge in the morning, and continue with the kinnot until just before midday] And we do not light lamps at night, but with the light of one lamp we say kinnot and Eicha.

4 ד

אין אומרים תחנון (ולא סליחות) (הגהות אשירי) בת"ב ואין נופלין על פניהם משום דמקרי מועד: הגה וקורין בתורה כי תוליד בנים ומפטירין בירמיה אסף אסיפם וכל הקדישים שאומרי' אחר איכה עד שיוצאים למחר מב"ה אין אומרים תתקבל ואין אומרים אל ארך אפים (טור ומנהגים) ולא למנצח (מנהגים) ולא פטום הקטורת (מרדכי) ואין צריך לשנות מקומו בת"ב:

People don't say Tachanun [or slichot {notes of Ashiri}] on Tisa b'Av, and they don't fall on their faces, because it's called a festival [???]. [Note {of the Rem"a} -- and we read from the Torah "When you birth children" (Deuteronomy 4:25) and from the Haftorah in Jeremiah "I will make an end of them" (Jeremiah 8:13), and all the Kaddishim are said after Eicha until they go out tomorrow to the synagogue, and we don't say "Titkabal" and we don't say "God, slow to anger" {Tur Minhagim} or "Lamenatzeach {Minhagim} and not Pitom haKetoret {Mordechai} and there is no need to change one's place on Tisha b'Av].

5 ה

בשעת הקינות אסור לספר דבר ולצאת חוץ כדי שלא יפסיק לבו מן האבלות וכל שכן שלא ישיח עם העכו"ם (ונוהגין לומר קצת נחמה אחר הקינות לפסוק בנחמה) (הגהות מיימוני):

At the time of kinot, it is forbidden to tell a thing or to go outside, since one should not separate one's heart/mind from mourning. And all of this is so that one should not be distracted with the idol-worshippers [??]. [And we are accustomed to say a short comfort after the kinnot, to a verse of comfort -- {notes of Mimuni}].

6 ו

אם יש אבל בעיר הולך בלילה לבית הכנסת וגם ביום עד שיגמרו הקינות:

If there is a mourner in the city, they should go at night to synagogue and also in the daytime until they have finished the kinnot.

7 ז

אם יש תינוק למול מלין אותו אחר שגומרים הקינות ויש ממתינים למולו עד אחר חצות ומברכין ברכת המילה בלא בשמים (והמנהג כסברא ראשונה) ואם היולדת מצויה במקום המילה יברך על הכוס ותשתה ממנו היולדת והוא שתשמע הברכה ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס ואם אינה שם יברך על הכוס ויטעים לתינוקות:

If there is a child to be circumcised, we circumcise him after we have finished kinnot. And there are those who delay the circumcision until after middah and bless blessings of circumcision without spices. (and the minhag is like the first thought). And if the child's mother is found in the place of circumcision, he should bless on the cup [of wine] and she should drink from it, and he(?) should hear the bracha and should not separate with words between hearing the bracha and drinking the wine. And if she is not there, he should bless on the cup and give children to taste from it.

8 ח

בעל ברית לובש בגדים אחרים אך לא לבנים ממש: הגה ואבי הבן והמוהל והסנדק כולם נקראים בעלי ברית (ב"י) ומותרים ללבוש בגדי שבת לאחר שגמרו הקינות ובאין למול התינוק אבל לא ילבשו לבנים: (מהרי"ל)

The ba'al habrit dresses in other clothes, but not white ones. [Note {of the Rem"a} -- and the father of the child and the circumciser and the Sandek are all called ba'alei habrit {Beit Yosef} and it is permitted for them to dress in Shabbat clothes after they have completed the kinnot. And they come to circumcise the child, but they should not dress in white. {Mahari"l}]

9 ט

ט' באב שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון בעל ברית מתפלל מנחה בעוד היום גדול ורוחץ ואינו משלם תעניתו לפי שיום טוב שלו הוא:

Tisha b'Av that falls on Shabbat and is pushed off to Sunday, the ba'al habrit should pray mincha while there is still much remaining of the day. And he should wash and should not complete his fast, since it is his day of celebration.

10 י

נוהגים שלא לשחוט ושלא להכין צורכי סעודה עד אחר חצות: הגה והולכין על הקברות מיד שהולכים מבית הכנסת [ב"י בשם תוס'] ואם אירע מת בט' באב אין אומרים צדוק הדין (תשב"ץ):

We are accustomed not to slaughter animals, or prepare for any needs of a meal, until after chatzot. [Note {from the Rem"a} -- and we go to visit graves directly after synagogue {Beit Yosef in the name of Tosafot} and if it happens that someone dies on Tisha b'Av, we do not say "Righteous is the Judge" {Tashbe"tz}]